1. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה (כב' הרשם מר ש' רומי) מתאריך 17.4.2007 בתיק הוצל"פ 12-99781-06-9. 2. כנגד המבקש נפתחו 13 תיקים בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, לגביית חובות בסכום כולל המגיע כדי הסך 1,022,776 ₪ (נכון לתאריך החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל). בתאריך 21.6.2006 הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו אוחדו ועל המבקש הוטל לשלם סך 700 ₪ מידי חודש. בהחלטה, בה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, נקבע כי תוקף ההכרזה לשישה חודשים בלבד, וזאת "על מנת לאפשר למבקש להגיש בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט המחוזי". 3. המבקש לא הגיש בקשה לפשיטת רגל, ואף לא שילם באופן סדיר הסך 700 ₪, וכך נוצר חוב פיגורים בתיק האיחוד. משכך אירע, הוטל עיקול על משכורתו של המבקש. משהוטל העיקול נזעק המבקש ושילם ללשכת ההוצאה לפועל סך 3,500 ₪ לסילוק הפיגורים שהצטברו, וביקש מראש ההוצאה לפועל לבטל העיקול שהוטל על משכורתו. בהחלטתו מיום 22.3.2007 קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, כי הגם שחוב הפיגורים סולק, הרי שממילא הצו לפיו הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים פקע, באשר חלפו למעלה משישה חודשים מאז ניתן. מכיוון שהמבקש לא פתח בהליכי פשיטת רגל, ואף לא הודיע ללשכת ההוצאה לפועל כי נמנע מלפתוח אותם, קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, שאין מקום להותיר על כנו את צו התשלומים בסך 700 ₪ לחודש, "ולצפות לפרעון החוב הנומינאלי הנוכחי אך בעוד 119 שנים". על כן דחה כב' ההוצאה לפועל את בקשת המבקש, אך הורה, שיהיה מקום לשקול הארכת תוקף צו ההכרזה שפקע "ע"י הגשת בקשה ערוכה כחוק שבשורתה האחרונה צו חודשי גבוה בהרבה מן הנוכחי". 4. בעקבות ההחלטה מתאריך 22.3.2007 הגיש המבקש בקשה, ובה עתר להאריך את תוקפו של צו הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, והציע לשלם סך 1,000 ₪ מידי חודש. בהחלטתו מיום 17.4.2007, היא ההחלטה נשוא הבקשה לרשות הערעור שלפני, קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, שהצעת המבקש לא תביא לסילוק החוב הנומינאלי אלא בעוד 86 שנים, ולפיכך החליט לדחות את הבקשה. כב' ראש ההוצאה לפועל הוסיף וקבע, שאם המבקש יהיה נכון לשלם מידי חודש סך 3,000 ₪, ישקול הארכת תוקפו של צו הכרזת המבקש כחייב מוגבל באמצעים. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני. 5. כיוון שהבקשה מעוררת שאלה החוזרת על עצמה בתקופה האחרונה, והיא השאלה האם מוסמך ראש ההוצאה לפועל לדחוק באדם לנטוש את הליכי ההוצאה לפועל ולפתוח בהליכי פשיטת רגל, הנני מחליט ליתן למבקש הרשות לערער על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, והנני דן בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה. 6. ב"כ המבקש טענה בבקשה שהוגשה, כי "הליכי פשיטת הרגל אינם כה פשוטים, הליכים שאין ידוע מה התוצאה שלהם בסוף ההליך אם בכלל", ועוד טענה, כי "בשלב זה אין המערער מעוניין לפנות להליכי פשיטת רגל, כיוון שאין בידו הסכומים לתשלום אגרה ושכ"ט עו"ד, וכבוד ראש ההוצאה לפועל אינו יכול "לאלץ" את המערער להגיש בקשה לפשיטת רגל". כמו כן טענה באת כוח המבקש טענות, כי ראש ההוצאה לפועל "מעניש" את המערער על כך שלא הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, וכי אין המבקש יכול לשלם הסך 3,000 ₪ לחודש. 7. חייב שנפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל על ידי מספר נושים, רשאי לבקש כי תיקיו יאוחדו. בנסיבות הקבועות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים, לאחד את תיקיו וליתן צו תשלומים. על ההבדל בין הליך איחוד התיקים להכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים ראה ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד, פ"ד נ"ז(4) 211 (2003). כעולה מהניתוח המשפטי שהובא בפסק הדין בפרשת איטונג, אין מניעה, שבהתקיים תנאים מסוימים, ראש ההוצאה מוסמך לבטל איחוד תיקים לחייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים וזאת מבלי לבטל את ההכרזה עצמה (וראה: שם, מע' 226 - 227). 8. המבחן הקובע האם תיקיו של החייב יאוחדו מחד גיסא או אם יוכרז כחייב מוגבל באמצעים (ואז תיקיו יאוחדו) מאידך גיסא, הוא מבחן יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו בתוך התקופות הקבועות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל. אם החייב אינו יכול לפרוע את חובותיו בתוך פרקי הזמן הקצובים בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, כי אז המסלול שקבע המחוקק לחייב שכזה, הוא מסלול הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. מסלול אחרון זה, המקנה לחייב הגנה מפני הליכים פרטניים שנושיו עשויים לנקוט בהם לגביית החובות, מטיל על החייב חובה לקיים את צו התשלומים שניתן נגדו, וכן גוררת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים הגבלות שונות, הקבועות בסעיף 69ד' לחוק ההוצאה לפועל. בין יתר ההגבלות המוטלות על החייב המוגבל באמצעים, נאסר על החייב לצאת את הארץ, החייב הופך להיות לקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981, נאסר על החייב לעשות שימוש בכרטיס חיוב, וכן נאסר על החייב לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, אלא באישור ראש ההוצאה לפועל. הגבלות אלה מתקיימות כל עוד ההכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים מתקיימת, והדבר עלול להימשך שנים רבות וארוכות. מאליו יובן, שאם החייב אינו מקיים חובתו לשלם את הסכום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן, ואיחוד התיקים מפוזר מבלי שהכרזתו כחייב מוגבל באמצעים מבוטלת, כי אז נחשף החייב להליכים פרטניים שכל אחד מנושיו רשאי לנקוט כלפיו, וההגבלות שהוטלו עליו מוסיפות להתקיים. במקרה שלפני, מכיוון שההכרזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים הייתה יפה לתקופה בת שישה חודשים בלבד, הרי הפועל היוצא מכך הוא, שבתום שישה חודשים פקעו ההגבלות שהוטלו על המבקש. 9. עתה תשאל השאלה, האם העובדה שלא נקבעה בחוק תקרת זמן לפרעון כל חובותיו של מי שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו בתוך אחת מהתקופות הנקובות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, פירושה, כי ניתן יהיה לנהל את תיקיו של החייב בלשכת ההוצאה לפועל משך שנים רבות, ובמקרים רבים בהם נתקלתי, למשך תקופה העולה על 120 שנות חייו של אדם. למעשה, הבעיה העיקרית מתעוררת עם חייבים חסרי רכוש וחסרי יכולת כספית, ודווקא הם אלה שיכולים להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל, שכן במקרים מסויימים יכולים הם לקבל הפטר מחובותיהם מייד עם הכרזתם כפושטי רגל (וראה סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980). 10. כבר לפני מספר שנים ניתנה תשובה לשאלה דומה, בבר"ע 20311/99 (מחוזי ת"א) קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מח' לה(6) 910 (1999), שם נקבע (מפי כב' השופט ד' בר אופיר): "אחת מעתירותיו של המבקש בפני היא להכריזו כמוגבל באמצעים ולאחד את כל תיקיו בעקבות הכרזה זו. לי נראה כי על פי הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק המתייחסים לחייב מוגבל באמצעים או לאיחוד תיקים של חייב שאיננו מוגבל - המחוקק לא התכוון כל עיקר להנציח פירעון חובות ניכרים בתשלומים קטנים שנפרשים על פני שנים ארוכות, מבלי שהפירעון המלא נראה באופק. לתשלומים הקטנים שהחייב מחויב בהם לאחר בדיקת יכולתו אין משמעות כלכלית, והזוכה כלל לא נהנה מהם ואיננו מסוגל להחזיר לעצמו את החסר במשאביו הכספיים. הטלת הגבייה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו של דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים." באותו פסק דין עמד בית המשפט על כך, שבמקביל לתיקון חוק ההוצאה לפועל, ויצירת מוסד החייב המוגבל באמצעים (ס"ח התשנ"ד 284, תיקון מתאריך 15.8.1994), תוקנה אף פקודת פשיטת הרגל על מנת "לפתוח בפני חייבים מעוטי יכולת הליכים של פשיטת רגל" (וראה: דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14) (צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד - 1984, ה"ח התשנ"ד 292). בית המשפט הוסיף וקבע (שם): "תכלית החקיקה של תיקון זה נועדה לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייבים לפתוח דף חדש בחייהם, בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל, אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל. כן נועד התיקון להקל על יחידים להגיע להסדר עם נושיהם מבלי להפעיל הליכי פשיטת רגל במלואם. המחוקק ביקש למנוע את ניצול הליכי פשיטת רגל לרעה מצידם של החייבים, ולכן מאפשרת הפקודה לבצע חקירה מקיפה על החייב ונכסיו, וכן ניתן להטיל עליו הגבלות לעניין כושרו להתחייב בשמו ובשם אחרים. התיקונים שהוכנסו לפקודה הם כלליים ונועדו לאזן בין הרצון לסייע לחייבים שנקלעו לחדלות פירעון (ובעיקר לאלה שבידם נכסים מעטים בלבד או שהם חסרי נכסים) לבין אינטרסים לגיטימיים של הנושים לפירעון חובותיהם, ובעיקר כדי למנוע ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל (ה"ח התשנ"ד, 498). לפי סעיף 18 המתוקן לפקודה פתח המחוקק פתח רחב יותר מזה שהיה בעבר, לשם כניסה אל הליכי פשיטת הרגל, וקבע כי כונס הנכסים הרשמי יקיים הליכי חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב ופרטים נוספים הקבועים בסעיף 18ד לפקודה." 11. הליכי פשיטת רגל יכול שייפתחו על פי בקשת החייב או על פי בקשת נושיו. הדעת נותנת, שכל אחד מהצדדים ישקול התועלת שהוא יכול להפיק מהליכים אלה, הכרוכים בתשלום אגרה והפקדת פקדון. הליכי פשיטת רגל, הננקטים מטעמו של החייב, נתפסים כהליכים שיש לצידם יתרון רב לחייב, ועל כן נערכת חקירה שמטרתה להבטיח שהחייב אינו מנסה לנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה. מטעם זה, אם החקירה בעניינו של החייב מביאה למסקנה, שהחייב יצר את חובותיו לנושיו שלא בתום לב, כי אז רב הסיכוי שבית המשפט ימנע מלהכריז על החייב כפושט רגל, ומאליו יובן, כי במקרה שכזה, וכל עוד לא ינקטו הליכי פשיטת רגל מטעם הנושים, הדרך היחידה הפתוחה בפני הנושים לגביית החובות המגיעים להם היא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, גם אם התועלת שבהליכים אלה מעטה וגם אם הם עשויים להמשך שנים רבות וארוכות ולהוות נטל על הלשכה ועל הציבור. מתבקש מהדברים שלעיל, שאף אם ראש ההוצאה לפועל ידחק בחייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל, הרי אין הדבר מבטיח שבסופו של דבר החייב יוכרז כפושט רגל. 12. לבקשת חייב להכריזו כפושט רגל יש משמעות כספית מיידית. הגם שבקשת חייב להכריזו כפושט רגל פטורה מתשלום אגרת משפט (וראה תקנה 20(17) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007), על המבקש להפקיד פקדון (סך 1,600 ₪, לפי תקנה 7(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה - 1985). שנית, הגשת הבקשה עשויה לגרור מינוי כונס הנכסים הרשמי ככונס נכסים זמני לנכסיו של החייב, וזאת עוד לפני מתן צו כינוס קבוע ולפני שיתברר אם החייב יוכרז כפושט רגל אם לאו. צא וראה, כבר בתחילת הדרך, לקראת ההכרזה שהחייב המגיש בקשה לפשיטת רגל מייחל לה, על החייב להוציא מכיסו סכומי כסף שונים, וקשה מכך - אפשר כי יהיה עליו למסור את נכסיו וזכויותיו לכונס נכסים, וזאת עוד לפני שיש בידו בטחון שיוכרז כפושט רגל. לדעתי, הדבר מחייב, שאדם המבקש להגיש בקשה לפשיטת רגל, יעשה זאת מתוך רצון חופשי ועל בסיס שיקול דעת ורצון חופשי, ואין מקום לדחוק בו ללכת בדרך זו. 13. זאת ועוד: הכרזת אדם כפושט רגל עלולה להטיל מגבלות שונות על עיסוקו, עבודתו או משלח ידו. אם היה פושט הרגל עורך דין, הרי שחברותו בלשכת עורכי הדין פוקעת מיד עם הכרזתו כפושט רגל, ולפיכך, אם עד להכרזה יכול היה להתפרנס מעריכת דין, הרי עתה יהיה עליו למצוא לעצמו מקור פרנסה אחר (וראה סעיף 48(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961). אף מתווך המקרקעין, אם יוכרז כפושט רגל, אפשר ויאלץ למצוא לעצמו מקצוע אחר (וראה סעיף 5(א)(3) וסעיף 5(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996). אדם שהוכרז כפושט רגל אינו יכול להיבחר לשמש כחבר במועצה של רשות מקומית (סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה - 1965), אינו יכול להיות חבר ועד בעמותה (סעיף 33(א)(3) לחוק העמותות, התש"ם - 1980) , אינו יכול להיות רשום בפנקס הקבלנים (סעיף 8(א)(1) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט - 1969), אינו יכול לעבוד כקבלן להעסקת כוח אדם (סעיף 6(א)(5) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996), אינו יכול להתמנות כחבר דירקטוריון בחברה (סעיף 227(א) לחוק החברות, התשנ"ט - 1999), ואם היה דירקטור - כהונתו תפקע (סעיף 228(א)(4) לחוק החברות), אינו יכול לשמש בתפקידים ציבוריים שונים, ועוד. מלבד הגבלות אלה קיימות הגבלות נוספות, הדומות לאלה המוחלות על החייב בעת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, והן הכרזתו כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, איסור שימוש בכרטיס חיוב ואיסור יסוד תאגיד או היותו בעל עניין בתאגיד. 14. ההגבלות המוטלות על פושט הרגל, העלולות לעיתים להפקיע זכותו לעסוק במקצוע מסוים או בעיסוק אחר בהם עסק לפני הכרזתו, מחייבות שהחלטת חייב לפנות להליך זה, חייבת להיות החלטה מושכלת ומודעת, שהביאה בחשבון את כל ההשלכות העשויות להיות לפשיטת הרגל, ושקלה את יתרונות ההליך לעומת חסרונותיו. קשה להלום מצב בו ראש ההוצאה לפועל ידחק קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, מתווך מקרקעין או עורך דין, לפנות להליך פשיטת רגל, כאשר ברקע מרחפת האפשרות שהליך זה יגדע את מקור פרנסתם. אם לא יהיה זה נכון לכפות על בעלי משלח יד מסוימים לפתוח מיוזמתם בהליכים להכרזתם כפושטי רגל, לא יהיה זה אף נכון לגבי אחרים, שהרי דין אחד חייב לחול על כולם. הבחירה בהליך פשיטת הרגל חייבת איפוא להיות בחירתו של החייב, הבאה מרצונו החופשי, ומרצונו החופשי בלבד, והחלטת החייב בעניין זה חייבת להתקבל על יסוד הסכמתו המודעת. כוחות השוק הם שיניעו את החייב או את נושיו לנקוט בהליך של פשיטת רגל, ואין כל מקום להתערבותו של ראש ההוצאה לפועל בתהליך זה. אם כתוצאה מכך, שהחייב אינו נוקט בהליכי פשיטת רגל, נגזר שתיקיו יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל לאורך תקופה ארוכה וממושכת, כי אז כך נגזר, ואין מכך מוצא. מקובל עלי שהדבר מכביד על פעולת לשכת ההוצאה לפועל, ומטיל עול כספי על הציבור כולו מבלי שנושיו של החייב מפיקים תועלת, אך זה המצב, ועמו יש להשלים. כמובן שאין אני פוסל אפשרות שראש ההוצאה לפועל יפנה חייב מסוים לקבל יעוץ, על מנת שיוכל לשקול האם לבקש להכריזו כפושט רגל אם לאו, אך אין מקום לדחוק בו לנקוט בהליכי פשיטת רגל ובוודאי שאין מקום לכפות עליו, או לצוות עליו לעשות כך. כל עוד החייב לא בחר מרצונו החופשי להגיש בבקשה להכריזו כפושט רגל, יש לשקול את בקשתו להכריזו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, וכן יש לחקור אותו על יכולתו ולקבוע התשלום החודשי שניתן להטיל עליו לשלם, וזאת אפילו מדובר בתשלום חודשי בסכום נמוך, שאין בו תועלת לנושים והוא מכביד על עבודת הלשכה. 15. ומכאן בא אני לחלקו השני של ערעורו של המבקש, הוא החלק בו טוען המבקש, כי אינו יכול לעמוד בתשלום סך 3,000 ₪ מידי חודש, שנקבע על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל כתנאי לחידוש הכרזת המבקש כחייב מוגבל באמצעים. המבקש מסביר בבקשתו, כי הוא משתכר סך 4,755 ₪ לחודש מעבודתו כשכיר בחברה, ומתשובת ב"כ המשיבים למדתי לדעת, כי מדובר בחברה שבשליטת אביו של המבקש. עוד טען המבקש, כי ממשכורתו בסכום הנזכר הוא משלם מזונות בסך 3,000 ₪ לחודש, וצודקים ב"כ המשיבים בטענתם, שאם החייב משלם את המזונות שהוא חייב בהם, כי אז לא ברור מדוע גרושתו נושה בו, ופתחה תיק בלשכת ההוצאה לפועל נגדו. מאידך, אם הגרושה פתחה תיק בשל כך שהמבקש אינו משלם את המזונות באופן סדיר, כי אז מדוע טען המבקש שהוא משלם מזונות. עוד טען המבקש, כי הוא משלם דמי שכירות בסך 1,250 ₪ לחודש, ואולם, מתשובת ב"כ המשיבים למדתי לדעת, כי המבקש מתגורר במושכר שבבעלות הוריו. מכל מקום, מכיוון שהכרזתו של המבקש כחייב מוגבל באמצעים פקעה לעת הזו, ולטענתו אינו יכול לפרוע חובותיו בתוך התקופות הנקובות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, יש לקיים דיון בבקשת המבקש להכריזו כחייב מוגבל באמצעים, ולקבוע את יכולתו ואת התשלום החודשי שיוטל עליו. 16. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני קובע, שכב' ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדחוק במבקש להגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל. (ב) כב' ראש ההוצאה לפועל ידון לגופם של דברים בבקשת המבקש להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, יחקור את המבקש על יכולתו ויקבע התשלום החודשי שעל המבקש יהיה לשלם. (ג) בנסיבות העניין אין צו להוצאות. (ד) פיקדון להבטחת הוצאות המשיבים, אם הופקד כזה, יוחזר למבקש באמצעות באת כוחו. ניתן היום, כ"א בסיון, תשס"ז (7 ביוני 2007), בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתקים לב"כ הצדדים. מותר להפצה מהיום. יצחק כהן - שופט חייב מוגבל באמצעים