מבוא, טענות הצדדים וראיותיהם לפניי תובענה שטרית על שטר-חוב, שהנתבעת נחזית להיות חתומה עליו כערבה. הנתבעת מכחישה את חתימתה על השטר. בכך מעבירה הנתבעת לתובעת את נטל הראיה להוכחת החתימה, שהיא יסוד החבות הנטענת ותנאי לתחולתן של החזקות השטריות לטובת התובעת. התובעת אינה מסתמכת על עד ראייה כלשהו לחתימה שבמחלוקת. בשטר עצמו אין אישור-חתימה המתייחס לחתימת הנתבעת, בניגוד לחתימות הוריה שאושרו על ידי נציג התובעת. גם העדה מטעם התובעת הודתה כי לא הייתה עדה לחתימה, ומעולם לא פגשה את הנתבעת [פרוטוקול מיום 20.3.05, עמ' 2]. ראייתה היחידה של התובעת היא חוות דעת של מומחה לזיהוי כתבי-יד מטעמה, יונתן נפתלי. חוות הדעת לקונית למדי, ולמעשה אין בה הנמקה למסקנותיו. גם דרגת הוודאות של המסקנות עצמן אינה אלא דרגה 3 מתוך 7, קרי: עולה רק במקצת על מאזן ההסתברות. מאידך גיסא, שיטת העבודה של המומחה נפתלי הייתה תקנית: הוא בחן דוגמאות חתימה שאושרו על ידי הנתבעת מן התקופה הרלבנטית לחתימה שבמחלוקת, שנעשתה בשנת 1994. הוא גם בחן את השטר המקורי, וערך לנתבעת הכתבה לצורך עמידה על אופן כתיבתה [חוות דעת נפתלי, עמ' 2]. הנתבעת העידה בהחלטיות, בתצהירה וכן בחקירותיה [ביום 12.9.04 וביום 28.9.05], כי לא חתמה על השטר. כתמיכה בגרסתה הביאה חוות דעת של מומחית לזיהוי כתבי יד מטעמה, אורה כבירי. המומחית כבירי דרגה את מידת הוודאות של ממצאיה בדרגה העליונה. חוות הדעת מנומקת בפרוטרוט. המומחית כבירי עומדת על כך שבחתימה שבמחלוקת האותיות צפופות, כתב היד 'גברי', אין רווח בין השם הפרטי לשם המשפחה, ה-ק' רציפה, אותיות ה-י' ארוכות וה-ט' צרה; והיפוכו של דבר בחתימותיה המוסכמות של הנתבעת. אמנם, בחקירה הנגדית הציג ב"כ התובעת למומחית כבירי דוגמאות מסוימות לחיבור בין 2 חלקי ה-ק' אצל הנתבעת, אולם מקובלת עליי תשובת המומחית כבירי כי יש הבדל בין חיבור קליל בין 2 חלקי ה-ק' לבין ק' רציפה, שבה הצלע הימנית והקו התחתון מהוות קו אחד (להבדיל מ-2 קווים מחוברים); וכי הבדל זה מבחין באופן עקבי בין הדוגמאות המוסכמות לחתימה שבמחלוקת. מאידך גיסא, שיטת העבודה של המומחית כבירי הייתה פגומה: היא לא בחנה את השטר המקורי, אף שלא הייתה מניעה להשיגו; וחשוב מכך, נוכח דברי המומחית כבירי כי בנסיבות העניין די היה בצילום - היא לא בחנה דוגמאות חתימה מן התקופה הרלבנטית, אלא מתקופה מאוחרת בכ-10 שנים. המומחית כבירי הודתה כי מדובר בתקופה משמעותית, שבה עשויים לחול שינויים בכתב ידו ובחתימותיו של אדם [פרוטוקול מיום 28.9.05, עמ' 7]. לא אכחד גם כי בחקירתה הנגדית נוצר הרושם שהמומחית כבירי נחרצת באופן כמעט א-פריורי: היא נחפזה לשלול את התזות שהציג לפניה ב"כ התובעת כמעט בטרם סיים להציג אותן, וחרף הצהרתה הראשונית כי קשה לקבוע ממצאים באופן אחראי בבחינה רגעית על דוכן העדים, ללא בדיקה מעבדתית מעמיקה ונינוחה [שם, עמ' 7]. כמו כן, לא אוכל לומר שהתרשמתי מן התשובות שהשיבה בדבר הליקוי המתודי של פער הזמנים בין החתימה שבמחלוקת לדוגמאות החתימה המוסכמות [שם]. דיון והכרעה 10. החתימה שבמחלוקת דומה, מבחינת דפוס החתימה, לחתימה על המסמך מש/5, שאושרה על ידי הנתבעת [פרוטוקול מיום 12.9.04, עמ' 2; פרוטוקול מיום 28.9.05, עמ' 10]. נראה, אפוא, שהיה זה דפוס חתימה של הנתבעת בשלב מסוים בחייה. 11. דווקא על רקע השוואה זו, בולט ההבדל בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימה על מש/5. בחתימה שבמחלוקת מופיע שרבוט דומה לחתימה על מש/5, אולם מייד לאחריו מופיע שם המשפחה 'קייט'. שם המשפחה קייט מופיע כחלק מחתימתה של הנתבעת בדפוס שבו היא כותבת את שמה המלא מירי קייט. נראה שבחתימה על מש/5 יש כבר ביטוי לאות ט', האות האחרונה של שם המשפחה, הנראית בתו המסיים את החתימה. לפיכך הוספת שם המשפחה 'קייט' אחרי השרבוט נחזית להיות טעות של זייפן, המערבב בין דפוס החתימה הנראה ב-מש/5 לבין דפוס החתימה של כתיבת השם המלא, ולא המשך של חתימה אמיתית. מובן כי זייפן מקצועי לא היה נכשל בטעות כזו, משום שהיה מקפיד לחקות דוגמת חתימה המונחת לפניו, לאחר אימונים רבים בביצוע שוטף של החיקוי המדויק. אולם בענייננו החשד הוא כי מי מהוריה של הנתבעת חתם בשמה (שלא בהרשאתה). לא מן הנמנע שבנסיבות אלה נעשה זיוף סתמי, לא מדוקדק ועל יסוד זיכרון כללי; ולא זיוף מקצועני כאמור. 12. תמיהה נוספת עולה מהסכם ההלוואה [מש/6]. שם מופיעה חתימה נחזית של הנתבעת, אף שהנתבעת אינה כלל צד להסכם, לפי כותרתו! צורת החתימה שם אינה דומה כלל לדפוס החתימה של מש/5. היא נחזית להיות זיוף של דפוס החתימה של כתיבת השם המלא של הנתבעת. הזיוף משתקף בסימנים השונים שנתנה המומחית כבירי ואשר עמדו במבחן חקירתה הנגדית, ובעיקר - אף לעין ההדיוט - ב-ק' הרצופה ובהיעדרו של רווח מידתי בין השם הפרטי לשם המשפחה. 13. אמנם, המומחה נפתלי העיד כי הנתבעת אישרה לפניו את חתימתה על מש/6, כמו גם על מש/4. לגבי החתימה על מש/4 יש לציין גם כי היא אושרה לכאורה על ידי עו"ד אלג'ם. מאידך גיסא, הנתבעת הכחישה חתימות אלה בהחלטיות ב-2 חקירותיה [פרוטוקול מיום 12.9.04, עמ' 1-2 ופרוטוקול מיום 28.9.05, עמ' 12]. כבודם של עו"ד אלג'ם ושל המומחה נפתלי במקומו מונח. אולם, לא ניתן להתעלם מן הדמיון הגס בדפוס החתימה, ויחד עם זאת - מן ההבדלים הניכרים לעין ההדיוט בצורת האותיות והרווחים, בין החתימה המוכחשת על מש/4 לבין החתימות המאושרות מש/2 ו-מש/3. יושם לב כי חתימות אלו נעשו ממש באותה תקופה (ינואר 1990 ודצמבר 1989, בהתאמה). כמו כן לא ניתן להתעלם מן הדמיון בצורת האותיות בשם 'קייט' בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימה על מש/6, ומההבדלים בין שתיהן לבין חתימותיה-לדוגמא של הנתבעת בצורה 'מירי קייט', לרבות חתימותיה המאושרות מן העבר הרחוק מש/2 ו-מש/3 - במיוחד בשים לב לצורת ה-ק' ולרווח היחסי בין השם הפרטי לשם המשפחה. 14. מכל מקום, מדובר בחתימות שנעשו שנים רבות מאוד לפני מועד ההעדה עליהן. לא מן הנמנע, בפער זמן כזה ולאחר שחלו שינויים בדפוס החתימה ובכתב היד, שהנתבעת תטעה בתום-לב בזיהוי חתימותיה. לפיכך לא הייתי קובע ממצאים על יסוד אי-התאמות, אם אמנם היו כאלה ולא נבעו רק מאי-הבנה, בין זיהוי חתימות על ידי הנתבעת בבית המשפט לבין זיהוין אצל המומחה נפתלי, או לבין אישורן הנחזה על ידי עו"ד אלג'ם. 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות'. את ממצאיי ביססתי, אפוא, על השוואה בין החתימות שלא הייתה מחלוקת או ספק בשיוכן לנתבעת, בשים לב לכלל הראיות, לעומת חתימות שהנתבעת הכחישתן בהחלטיות בעדויותיה. בין אלו לבין אלו מצאתי, כאמור, הקבלות וניגודים עקביים, שיש בהם כדי לאשש את גרסתה של הנתבעת בבית המשפט. 15. טענה חשובה בפי התובעת בסיכומיה היא כי הנתבעת נמנעה מלהביא לעדות את הוריה, שלכאורה יכלו לשפוך אור על החתימה המסתורית. אולם, אני מקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה, שלפיה ניתן להבין כי הנתבעת תימנע מלגרום לחקירתם של הוריה על החתימות שבמחלוקת, תוך העמדתם במצב לא נוח, בלשון המעטה, של צורך לסבך את בתם בחוב כספי כבד, או את עצמם בעבירה פלילית חמורה של זיוף. לפיכך, ולנוכח האמור לעיל, לא אקבע על יסוד ההימנעות האמורה כי יש בה כדי לבסס ממצא של אמיתות החתימה שבמחלוקת. 16. איני רואה בהימנעותו של ב"כ הנתבעת מחקירתו של המומחה נפתלי משום 'שתיקה כהודאה', שהרי אי-ההסכמה לחוות דעתו עולה מעצם הגשתה של חוות דעת נגדית, והסתמכות עליה בסיכומים. המשמעות היחידה של הימנעות כאמור היא שהנמנע מוותר על ההזדמנות לקעקע את חוות הדעת באמצעות חקירה נגדית; מן הסתם משום שהוא סבור כי די לו להצביע בסיכומים על ליקוייה של חוות הדעת הגלויים על פניה. בהקשרים כאלו, תקיפת חוות הדעת בחקירה נגדית דווקא מבזבזת זמן שיפוטי ומגדילה לשווא את עלויות ההתדיינות. מדיניות שיפוטית אשר תזקוף הימנעות מחקירה נגדית כאמור לחובתו של הצד אשר ראה לחסוך אותה - תגרור פרקטיקה של חקירות נגדיות מאולצות ומיותרות, למען הפרוטוקול בלבד, תוך גרימתו של בזבוז כאמור. רק בהקשרים שבהם מתעורר הצורך לתקוף את המומחה על עניינים החורגים מן הטקסט של חוות הדעת, כגון בדבר הכשרתו, שיטת עבודתו או מהימנותו - אין, לעתים, מנוס מחקירתו הנגדית; בין משום שזו הדרך האפשרית היחידה כדי להעלות את השאלות, ובין משום שזו הדרך ההוגנת היחידה לאפשר לו להשיב תשובות. בהתאם לכך נפסק כי חקירה נגדית אינה הדרך היחידה לסתור עדות; וכי בית המשפט רשאי לדחות עדות, שנותנה לא נחקר בחקירה נגדית, גם בהסתמך על ראיות אחרות. עוד נאמר כי משמעותה של הימנעות מחקירה נגדית תישקל לפי מכלול הנסיבות, ובתוכן הרקע להימנעות מחקירה; ובהקשרים שבהם לא היה צורך בחקירה - לא יינתן להימנעות ממנה כל משקל. עוד נקבע כי אין ממש בטענה כאילו לעד יש זכות להיחקר בחקירה נגדית, וכאילו "קיפוחה" של זכות זו, כביכול, גורר את הסנקציה או את המסקנה שהעדות תקובל כאמת. ראו: ע"פ 639/79 אפללו נ' מ"י, פ"ד לד(3) 561, פסקה 2 סיפה בפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ברק; ע"פ 2603/90 אלפאר נ' מ"י, פ"ד מה(3) 802; ע"א 75/89 צרפתי נ' צרפתי, פ"ד מז(5) 516, פסקה 9 בפסק דינו של השופט חשין; ע"א 6301/95 מכביאן נ' נגרי, תקדין, 248. ראו גם א' הרנון, "הימנעות מחקירה נגדית של נאשם", הפרקליט יח 296. 17. אסיים דיון זה באזכורו של הכלל העתיק 'ברי ושמא - ברי עדיף'. הנתבעת הכחישה בהחלטיות את החתימה שבמחלוקת, ועדותה בעניין זה הייתה עדות 'ברי'. לעומתה, איש מעדי התובעת לא היה עד לאירוע החתימה, וגרסתה בעניין זה היא גרסת 'שמא'. הבדל זה חוזר אף לגבי המומחים מטעם הצדדים. בעוד שהמומחית מטעם הנתבעת ייחסה להערכתה דרגת וודאות של 7 מתוך 7 - המומחה מטעם התובעת לא ייחס להערכתו אלא דרגת וודאות של 3 מתוך 7. גם כאן מדובר, אפוא, על חוות דעת של 'ברי' לעומת חוות דעת של 'שמא'. מובן שיש להביא בחשבון גם הבדל של מזג בין המומחים. אולם מדובר בפער של 2 דרגות, ולפיכך יש מקום לייחס אותו ליותר מאשר הבדל של מזג גרידא, קרי: להבדל ממשי בדרגת ההסתברות של התזה הנטענת. סיכום 18. לאור המקובץ, אני מעדיף את הגרסה שלפיה החתימה שבמחלוקת אינה חתימתה של הנתבעת על הסברה ההפוכה. 19. משמעותה של קביעה זו היא כי התובעת לא הרימה את הנטל הרובץ עליה להוכיח את אמיתות חתימתה המוכחשת של הנתבעת על השטר מושא התובענה. 20. לפיכך התובענה השטרית נגד הנתבעת נדחית בזה. 21. החייבת מס' 4 בתיק הוצל"פ מס' 01-07217-73-2, היא הנתבעת, תימחק מתיק ההוצל"פ וכל ההליכים נגדה יבוטלו. 22. התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד לפי בקשה ממוסמכת שתוגש. ניתן היום, ז' בשבט, תשס"ו (5 בפברואר 2006), בלשכתי. שלמה פרידלנדר, שופטחקירה נגדיתדיוןחקירה (בבית משפט)חוות דעת