קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים עקב פניית פרסה בכביש דו סטרי: הנאשם מואשם כי ביום 14/10/2011 בשעה 14.30 או בסמוך לה, נסע במודיעין בכביש המוביל לאזור תעשיה מכיוון כביש 443, צומת כניסה לבית העלמין מכיוון כללי צפון לדרום. בכתב האישום נטען, כי הנאשם הפנה את רכבו שמאלה כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי, חסם דרכו של אופנוע נהוגה ע"י משה אליהו שנסע מאחוריו. כלי הרכב התנגשו, נגרמו נזקים לרכוש וחבלות של ממש לרוכב האופנוע. הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם: פניית פרסה- עבירה על תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961. נהיגה רשלנית, עבירה על סעיפים 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה. גרימת תאונה - עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לפקודת התעבורה. חבלה של ממש - עבירה על סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה. הכפירה: הנאשם כפר והתיק נקבע להוכחות. פרשת התביעה מטעם התביעה העיד: אליעזר סייג (עת/1) בוחן תנועה, באמצעותו הוגש תרשים ת/1, סקיצה ת/2 , תמונות ת/3 והודעת הנאשם ת/4. העד ציין כי מדובר בכביש דו סטרי, נתיב אחד רחב בכיוון נסיעת הנאשם. הבוחן הגיע למסקנה כי הנאשם לא נתן זכות קדימה בפניית הפרסה כאשר על פי עדויות שני כלי הרכב נסעו לכיוון מודיעין, הנאשם לקח ימינה לכיוון בית עלמין, ביצע פניית פרסה וחסם לאופנוע את נתיב הנסיעה. _לוי ניצן (עת/2) סיירת בתחנת מודיעין, קיבלה דיווח על האירוע מהמוקד, לא זוכרת את האירוע מעבר לרשום בדו"ח פעולה שערכה ת/5. _משה אליהו (עת/3) הנהג המעורב, סיפר כי לפניו נסע רכבו של הנאשם אשר התחיל לבצע פנייה ימינה , אז במהירות חזר חזרה לצומת, חסם את נתיב נסיעתו ונכנס לחלקו האחורי, לטענתו כתוצאה מהתאונה נגרם לו שבר בקרסול ועבר 3 ניתוחים בכתף ובקרסול, עבר שיקום של 4 חודשים ועדיין מוגבל בכתף, ברגל וסובל מכאבים בקרסול. העד מסר כי נסע באמצע הנתיב במהירות בין 60 ל- 70 קמ"ש, הפגיעה ברכב הייתה בדלת האחורית ובאופנוע מקדימה. בחקירתו הנגדית מסר כי בזמן הנסיעה שמר על מרחק בין 20-25 מטר, האופנוע היה תקין ולא הספיק לבלום כי הנאשם נכנס מהר מאד בחזרה לצומת. הוגש בהסכמה עדותו הודעת הנפגע ת/7 ותעודה רפואית ת/6. פרשת ההגנה הנאשם בחר להעיד וסיפר כי הסתכל במראות, לא ראה שיש מאחור נוסעים וביצע פניית פרסה חוקית במהירות אפסית כדי לחזור חזרה לכביש 443. הנאשם אישר כי ישנם דרכים נוספות כדי לבצע את הפרסה אולם בחר בדרך שהוא פעל כי הוא סבר שהיא הכי בטוחה וקצרה. הנאשם חזר על כך כי הסתכל במראות וברגע שהתחיל לבצע פרסה נכנס בו האופנוע על אף שהוא ביצע את הפרסה בזהירות המרבית ונקט בכל אמצעי הזהירות. הנאשם הוסיף כי לא אותת ימינה ולא הייתה לו כוונה לנסוע לימין ומלכתחילה נכנס לשם כדי לבצע פרסה. באמצעות הנאשם הוגש נ/1. דין והכרעה אין מחלוקת בין הצדדים בדבר התרחשות התאונה ותוצאותיה. אין מחלוקת, כי הנאשם יצא לבצע פניית פרסה. עיקר טענת הנאשם היא כי נקט בכל אמצעי זהירות וביצע את הפרסה באופן חוקי ולאחר שהסתכל במראות. תקנה 44 א' לתקנות התעבורה קובעת: "לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיון הנגדי (להלן: "פניית פרסה") אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא". על פי התקנה הנ"ל, פניית פרסה מותרת אך ורק אם אין בה כדי להפריע או לסכן עוברי דרך. לאור הנתונים שהובאו בפני הנני קובעת, כי הנאשם יצר חסימה אסורה בנתיב התקדמות הרוכב האופנוע ובכך עבר עבירה.ב עצם התרחשות התאונה מעיד על כך כי הנאשם לא הגיע עדיין לנתיב הנסיעה הנכון ובכך נמצא כגורם מפריע בצומת ובכך נהג ברשלנות ובחוסר תשומת לב במובן סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, כאשר לא נתן כל תשומת לב להמצאותו של האופנוע. טענת הנאשם באשר למהירות רוכב אופנוע, אין בה כדי לבטל את חובת הזהירות המוטלת עליו בלבד, מה גם שלא קרסה גרסתו של רוכב האופנוע שנסע אחריו במהירות של 60-70 קמ"ש. גם אם אניח לטובתו של הנאשם כי הסתכל במראות ולא הבחין בנהג האופנוע, יש לציין כי החובה מוטלת עליו על פי תקנת 44 (א) הינה מתחילת פניית הפרסה ועד לסיומה, כך שהתרחשות התאונה בטרם סיום פניית הפרסה ובעייננו, לטענת הנאשם בתחילת הפרסה, מעידה על כך שלא נקט במידת הזהירות הנדרשת על מנת שלא להוות הפרעה ו/או סיכון לעוברי דרך. אוסיף, כי עצם טענת הנאשם כי ביצע פניית הפרסה במהירות אפסית אינה מתיישבת עם טענתו כי לא הבחין ברוכב האופנוע. עפ"י מעדותו של רוכב האופנוע הוא כן הבחין ברכבו של הנאשם מבצע את פניית הפרסה, כך שלא יתכן שרוכב האופנוע לא היה במקום עת החל הנאשם לבצע את פניית הפרסה. מכל הנימוקים הנ"ל מצאתי כי התביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה ומרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. #2# ניתן והודע היום ט' כסלו תשע"ד, 12/11/2013 במעמד הנוכחים. מגי כהן, שופטת טיעונים לעונש: ב"כ המאשימה: לאחר שהנאשם הורשע בדין, מדובר בנאשם שנוהג משנת 2008 לחובתו 2 הרשעות קודמות. המדובר בתאונת דרכים חמורה שכתוצאה מכך נחבל בגופו חבלה של ממש רוכב אופנוע. לאור זאת נעתור לפסילה, תנאי וקנס. הנאשם: אני רוצה לציין שאני מסיע את אבי מכלא רמלה לחופשות, וכן אני נוסע עליו לחופשות. אני משתמש ברכב כדי להגיע למקום עבודה. אין לי מקום עבודה אבל אני נמצא בתהליכים מתקדמים לקבל עבודה בחברה בשם "רדואר" ברמת החייל. בנוסף לכך, אני משתמש ברכב כדי להגיע ללימודים. אני מבקש שבית המשפט יתחשב במצבי הכלכלי והמשפטי, משפחתי לא אשמה בכך שבצעתי את הפרסה ועקב כך נוצרה התאונה. למשפחתי אין רכב או נהג חלופי שיוכל לקחת את אבי מבית הכלא שיושב מזה 8 שנים ובכך אני עוזר בעצם למשפחתי מבחינה פיננסית קיומי אני אקרא לזה. אני בן 24. אני לא עובד אני נמצא בתהליכי קבלת עבודה, סביר להניח כי העבודה תהיה ברמת החייל בתל אביב, מקום מגוריי ביבנה. #3# גזר דין הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות במסגרת תיק תאונת דרכים שנגרמה עקב ביצוע פניית פרסה, נהיגה רשלנית. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק וחבלות של ממש נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה פורטו בהכרעת הדין. מדובר בנאשם שהוציא רשיון נהיגה בשנת 2008, עברו אינו מכביד לחובתו 2 הרשעות, אחד כאשר היה נהג חדש בשנת 2008 והעבירה האחרונה משנת 2012 מסוג ברירת משפט בגין פקיעת רשיון נהיגה עד 6 חודשים. שמעתי את טיעוני הצדדים, אתן משקל מסוים לקולא לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לאחר ששקלתי את כל הנתונים הנ"ל, ולאור העובדה כי בגין ביצוע העבירות נשוא כתב האישום המחוקק קבע פסילת מינימום של 3 חודשים, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: קנס אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,200 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו. *) הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 12.12.13 ובכל 12 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי. הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום. פסילה בפועל אני פוסלת את הנאשם מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים. ריצוי הפסילה יחל ביום 12.12.13 שעה 12.00. בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו - גם אם פקע תוקפו במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין ואישור משרד הרישוי אודות מצב הרישיון. פסילה על תנאי אני פוסלת את הנאשם מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום. כבישמשפט תעבורהתאונת דרכיםפניית פרסה