א. בקשת רשות ערעור על החלטתה מיום 27.9.04 של ראש ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשמת כ' לוי), אשר דחתה את בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטתה מיום 16.7.2004 לסגירת התיק "לאור שינוי נסיבות", בשל העדרו של זוכה בתיק. ב. עיקרי העובדות הצריכות לענין ביום 14.4.1980 ניתן פסק דין בתביעת שיבוב שהגישו לבית המשפט המחוזי בת"א המשיב (להלן: "הזוכה" או "המשיב") ותובעים נוספים אחרים, כנגד המבקש (להלן: "החייב" או "המבקש"). עניינו של פסק הדין באחריותו של המבקש, מלטש יהלומים בעיסוקו, לשוד יהלומים אשר בוטחו על ידי התובעים, ובוצע במלטשה שהיתה בבעלותו. פסק הדין קבע כי הוכחה רשלנותו של המבקש בהותירו את דלת המלטשה פתוחה, באופן שאיפשר את שוד היהלומים. בפסק דין זה חוייב המבקש בתשלום סכום של 16,318 $ וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 ל"י (להלן: "פסק הדין"). כתב התביעה הוגש על ידי עו"ד יוסף אלקס ואח', בשמם של חמישה תובעים כמפורט להלן: מיכאל ולרי ספראס בשמו ובשם חתמי ללוידס שבקבוצתו לונדון הול מריטיים אינשורנס קומפני לימיטד, פרסלס אנד ג'נרל אינשורנס אסוסישין לטד. פניקס אינשורנס קו לטד. קונטיננטל אינשורנס קו לטד ספיר אינשורנס קומפני בע"מ דרקה אינשורנס קו לטד ביום 22.12.1982 נפתח תיק הוצאה לפועל בשם המשיב למימוש פסק הדין. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל מונה ב"כ המשיב ככונס נכסים על מגרש הידוע כגוש 6634 חלקה 79, הרשום על שם המבקש (להלן: "הנכס"). יצויין, כי במהלך השנים, נמכר הנכס בידי כונס הנכסים לצד שלישי, ובעקבות פגמים שנמצאו בהליך המכר, בוטל המכר ביום 18.9.2003. ביום 21.12.2006 דחיתי את הערעורים המאוחדים שהוגשו על החלטה זו (ע"א (ת"א) 2835/03, 3086/03 עו"ד דוד רום - כונס נכסים נ' אברהם כהן, תק-מח 2006(4) 9972). ביום 4.8.1997 הגיש המבקש בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל בטענה שאין כל זוכה מוכר בתיק, וכי ב"כ הזוכה פועל ללא כל יפוי כח כדין מטעם הזוכה. ביום 19.5.1998 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל בה נקבע כי ניתן לנהל את הליכי ההוצאה לפועל בשמו של זוכה אחד בלבד, וכי אין כל צורך בקבלת יפוי כח מכל הזוכים. ראש ההוצל"פ קבעה כי "חברת פלתורס בע"מ (להלן פלתורס) (החברה אשר הוסמכה, ככל הנראה, בידי התובעים, לנהל את ענייניהם - י.ש.) הסמיכה את עו"ד אלקס לפעול בשמן של חברות הביטוח מלונדון לשם הגשת תביעות שיבוב כמו התביעה נשוא בקשה זו. מדובר בסינדיקט חברות ביטוח אשר שמן מופיע במכתב ששלחה פלתורס לעו"ד אלקס... וההליך בהוצאה לפועל הוא חלק בלתי נפרד מהליך התביעה" זאת, במיוחד שהמשרד אשר ייצג את התובעים בהליכים בבית המשפט המחוזי, הוא המשרד המנהל את הליכי הגביה בתיק (סע' 14 ו-16 להחלטה מיום 19.5.1998, נספח "ג" לבר"ע). המכתב עליו נסמכה ראש ההוצל"פ בהחלטתה הינו מכתב בחתימת "פלתורס בע"מ בטוח" מיום 12.1.1975, המופנה לעו"ד י. אלקס והמפרט את שמות המבטחים לפי הפוליסה "לצורך הגשת תביעת שיבוב". מכתב זה גם מבאר כי החתם מיכאל ולרי ספרס הינו "הלידר עבור החלק של ללוידס" (נספח "ב" לבר"ע). על החלטה זו לא הוגשה, ככל הנראה, בקשת רשות ערעור. ביום 6.5.2004 הגיש המבקש "בקשה מחודשת (לאור שינוי נסיבות) לסגירת תיק הוצל"פ והפסקת הליכים כנגד החייב" (נספח "ד" לבר"ע). בבקשתו זו, טען המבקש, כי בדיקה שנערכה על ידי חוקר פרטי לא איתרה את הזוכה בתיק, וכי ככל שניתן יפוי כח כלשהו, הרי שבהעדר כל ידיעה בדבר זהותו של הזוכה, היותו בחיים או היותו בעל כשירות משפטית, יש לקבוע, כחלוף השנים, שאין עוד תוקף ליפוי הכח שניתן, ככל שניתן. כן טען המבקש בבקשתו זו כי ב"כ המשיב לא היה עו"ד פעיל במשרד בעת קבלת מכתבה של חברת פלתורס, וכי לפיכך, נחוץ יפוי כח ספציפי, המיפה את כוחו. בנוסף נטען כי יש להורות על גניזת התיק לאור הוראות תקנה 125 לתקנות ההוצאה לפועל, המעניקות סמכות לראש ההוצל"פ לגנוז תיק שלא בוצעו בו פעולות במשך תקופה העולה על שנתיים. המבקש טען בבקשתו, שהוגשה כאמור, בשנת 2004, כי משלא עודכן סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל במשך תקופה בת עשר שנים (משנת 1986 ועד שנת 1997), הרי שמן הדין להורות על סגירת תיק ההוצל"פ. ביום 17.5.2004 הגיש המשיב תגובתו לבקשת המבקש, וטען כי אין כל מקום להידרש בשנית, לסוגית ייצוגו, שכן סוגיה זו הוכרעה על ידי ראש ההוצל"פ ביום 19.5.1998. ביום 26.5.2004 השיב המבקש לתגובת המשיב ועתר לקיים דיון לו יוזמן מר שי מאירי מנכ"ל לשעבר, בחברת פלתורס. ביום 1.6.2004 הגיש המשיב תגובתו לבקשה לזימונו של מר מאירי. ביום 9.6.2004 הגיש המבקש "בקשה להזמנת עד, מנכ"ל פלתורס הנוכחי, מר יצחק שגיב", בה נטען כי בשיחה טלפונית שקויימה עם מנכ"ל פלתורס טען הלה שאין לחברה כל מעמד בתיק ההוצאה לפועל ואינה מכירה כל חוב הנגבה עבורה (נספח "ה" לבר"ע). בתגובתו מיום 23.6.2004 חזר המשיב וטען כי אין כל מקום להדרש בשנית לסוגית הייצוג, שכן סוגיה זו הוכרעה בידי ראש ההוצל"פ ביום 19.5.1998, וכי התצהיר שצורף "הינו כולו בבחינת עדות שמיעה אשר אין בה דבר" (סע' 4 לתגובה, נספח "ב" לעיקרי הטיעון מטעם המשיב). ביום 16.7.2004 דחתה ראש ההוצל"פ את בקשת המבקש לסגירת התיק לנוכח שינוי הנסיבות. ראש ההוצל"פ קבעה כי ההחלטה מיום 19.5.1998 מקימה מעשה בית דין בסוגית קיומו של זוכה בתיק. כן נקבע כי "עקרון סופיות הדיון העומד לזכות הזוכים אינו מאפשר "מקצה שיפורים" בבקשה דכאן, 7 שנים לאחר החלטת כב' הרשמת עפרון שהכריעה בטענות זהות! בנסיבות אלה אינני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה להזמנת עד - מנכ"ל פלתורס - לענין מעמד פלתורס בתביעה העיקרית! בהחלט לא ברור לי אם עסקינן באותה חברה - אישיות משפטית שהוציאה המכתב מ-12.1.75 ואינני מוצאת כל טעם בחקירת עד לעניין זה" (נספח "א" לעיקרי טיעון מטעם המשיב). המבקש שלא השלים עם החלטת ראש ההוצל"פ הגיש בקשתו לעיון חוזר בהחלטה. ביום 27.9.2004 החליטה ראש ההוצל"פ כי "לאחר עיון חוזר בבקשת החייב ובתגובת הזוכה לא מצאתי כל מקום לשינוי החלטתי... והיא בעינה עומדת!" (נספח "ז" לבר"ע). על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור. יצויין, ביום 23.5.2005 צמצם המבקש את בקשת רשות הערעור לענין הגשת ראיות במסגרת תיק ההוצאה לפועל. המבקש ביקש להעמיד לבחינה את טענתו לפיה "ראש ההוצל"פ לא יכול לחסום אותי להביא עדויות בכל שלב" (עמ' 2 שורות 13-14 לפרוטוקול הדיון מיום 23.5.2005). בהחלטתי מאותו מועד נתנה רשות ערעור, ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור. ג. ביום 31.10.2006 דחיתי את בקשת המערער בבש"א 10751/06 להגשת תצהיר מטעם ב"כ המערער, בדבר שיחת טלפון שקיים עם מנהל חברת פלתורס; וההליך נקבע להמשך הדיון במעמד הצדדים. בדיון שנערך ביום 19.11.2006 חזר המערער על עמדתו, לפיה המדובר בהליך הוצאה לפועל "חסר זוכה". ב"כ המשיב חזרה על עמדתה, לפיה, אין כל חשיבות לסוגית קיומו של זוכה, ואין בהעדרו של זוכה הנמצא בין החיים, כדי לאיין את חובו של המערער. יצויין, כי ב"כ המשיב הודיעה שחברת פלתורס עוסקת בגבייתו של התשלום וטענה כי, "לא היתה כאן המחאת זכות, פלתורס טיפלה בזה" (עמ' 13 שורה 6 לפרוטוקול ישיבת יום 19.11.2006). ד. טענות הצדדים בערעור כאמור, צמצם המערער את ערעורו, בישיבת יום 23.5.2005, לסוגיית זכותו לזמן את מנכ"ל חברת פלתורס בע"מ ואת הזוכה עצמו, כעדים, להוכחת פקיעת שליחותו של ב"כ המשיב, כמייצג בתיק ההוצאה לפועל; ולחילופין, לאיונו של תיק ההוצל"פ בהעדר זוכה. ב"כ המשיב מעלה בתשובתו שתי טענות. הראשונה, מקדמית, לפיה בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור, שכן החלטת ראש ההוצל"פ שדחתה את בקשת המערער להזמנת העד, גופא, ניתנה ביום 16.7.2004, בעוד בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 20.10.2004; השניה, כי עסקינן בסוגיה אשר הוכרעה בעבר, בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 19.5.1998, אשר הקימה מעשה בית דין. ה. דיון הדיון בבקשת רשות ערעור זו, היה מורכב ונמשך זמן רב. במהלך תקופת הדיון הארוכה, ניסו הצדדים להגיע להסדר פשרה, שלמרבה הצער, לא צלח. משכך, אין מנוס מלהתייחס עתה לערעור לגופו ולתת את הדעת גם לטענות הפרוצדוראליות. סע' 119 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, קובע כי: 119.(א) ראש ההוצאה לפועל בתתו החלטה או צו שאין מהם ערעור בזכות יכול לכלול בהם רשות לערער; לא עשה כן - רואים אותו שהוא סירב לתת הרשות האמורה. (ב) ניתנה רשות לערעור, יוגש הערעור תוך 15 יום מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו אם ניתנו שלא בפניו. (ג) הגשת הערעור והדיון בו יהיו כאמור בתקנה 120(ג) עד (ז). (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או צו של ראש ההוצאה לפועל ולא קיבל רשות לערער לפי תקנת משנה (א), רשאי לבקש רשות לערער מאת שופט של בית משפט מחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. (ה) בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש בדרך המרצה, תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו..." בענייננו ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשת המערער להעיד מטעמו את מנכ"ל פלתורס, עוד ביום 16.7.2004; בעוד בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 20.10.2004, כבקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, שניתנה ביום 27.9.2004. לענין זה, נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי: "לאחר שעיינתי בטיעוני המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשתם. הטעם הראשון לכך נעוץ בעובדה כי המבקשים החמיצו את המועד הקצוב בתקנות להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט קמא, השוללת את צירופו של דוח ועדת שמגר לתיק. ההחלטה המקורית בעניין זה ניתנה עוד ביום 3.3.2004. המבקשים היו רשאים להשיג בפני בית-משפט זה על ההחלטה הראשונה בסמוך לאחר הינתנה, אלא שהם נמנעו מלעשות כן. רק בעקבות הגשת הבקשה לעיון חוזר והחלטתו של בית-המשפט המחוזי הדוחה את הבקשה פנו הם לערכאת הערעור. כפי שציין בית-משפט קמא, מאז מתן ההחלטה המקורית לא אירע כל שינוי בנסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה. ...בצדק קבע אפוא בית-משפט קמא כי פסק-דין זה אינו מהווה נסיבה חדשה המקימה עילה לעיון חוזר בהחלטה. אכן, לעתים רשאי בית-המשפט לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על-ידיו ולשנותה משום שנפלה בה טעות אף בלא שחל שינוי בנסיבות, אלא שהשימוש בסמכות זו ייעשה אך במקרים נדירים (ראו: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, בעמ' 508; ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נט(4) 568, בפיסקה 10). ...אין לאפשר את עקיפת הוראות התקנות בעניין המועד שבו ניתן להגיש ערעור או לבקש מבית-המשפט שלערעור רשות לערער על-ידי הגשת בקשה לעיון חוזר לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין או את ההחלטה, אלא במקרים חריגים. המקרה הנוכחי, כך נראה, אינו נמנה עמם". (רע"א 9728/04 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פד"י נט(3) 760, 764) והוא הדין לענייננו. המערער לא הצליח להראות כל טעם ענייני להגשתה של הבקשה לעיון חוזר, לאחר שנדחתה בקשתו המקורית. גם טענתו, לפיה, בקשתו לעיון חוזר, היוותה בקשה חדשה שכן היא כוללת בקשה להבאתו לעדות של הזוכה, איננה מקימה טעם להגשתה של בקשה זו. הכלל המצדיק הגשתה של בקשה ל"עיון חוזר" מוגבל למקרה של שינוי נסיבות , וכן, "במקרים נדירים ייעשה כך אף אם לא חל שינוי בנסיבות, כגון שמתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ע"א 3604/02, רע"א 4015/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו (4) 505, 508)" (רע"א 6425/04 בנק הפועלים בע"מ נ' ישעיהו ביק, תק-על 2005(3) 4280, 4281). דא עקא, לאחר שבבקשתו החוזרת של המערער לא הועלתה, כלל, טענה בדבר שינוי נסיבות, מחד; ומאידך, אין הבקשה החוזרת מצביעה על כך, כי המדובר באחד "המקרים הנדירים" בהם החלטתו של בית משפט קמא (בענייננו, דחיית בקשת המערער לזימונו של מנכ"ל פלתורס), מוטעית; הרי ש"אין לאפשר את עקיפת הוראות התקנות בעניין המועד שבו ניתן להגיש ערעור או לבקש מבית-המשפט שלערעור רשות לערער על-ידי הגשת בקשה לעיון חוזר לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין או את ההחלטה" (רע"א 9728/04 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, הנ"ל). לפיכך, ובשים לב לעובדה שהמועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור נקבע בחיקוק, הרי שבהעדר טעם מיוחד, יש לקבוע כי הבקשה הוגשה באיחור, ולפיכך, יש לדחותה. מטעם זה, לא מצאתי להידרש לגופם של דברים; למרות שנראה לי, כי בנסיבות העניין לא קם מעשה בית דין כנגד הבאת ראיות מטעם המערער, למרות החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 19.5.1998; בהתייחס לטענת המערער, לפיה, פקעה שליחותו של ב"כ הזוכה, וכי המערער איננו חב עוד בתשלום חובו, בתיק ההוצאה לפועל. על השלכות הכרעותיו של ראש ההוצאה לפועל, הזדמן לי לכתוב בפרשת בש"א (ת"א) 11410/06 המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור נ' שמואל אחימן, תק-מח 2006(3) 3815, 3819, בזו הלשון: " ... סמכותו זו של ראש ההוצאה לפועל איננה סמכות שיפוטית במובנה הרחב, שכן, ראש ההוצאה לפועל, מוגבל, כידוע, בהיקף הסעדים אשר הוא זכאי להעניק לחייב, כמו גם, בהיקף הדיונים שהוא מנהל... מטעם זה, יש לציין כי אין הכרעת ראש ההוצאה לפועל מקימה מעשה בית דין, מכח "השתק עילה". כידוע, השתק העילה, מתייחס למכלול הטענות שניתן היה להעלות במסגרת ההתדיינות הראשונה: "מכח כלל השתק עילה, מונע פסק דין שניתן בתובענה אחת התדיינות נוספת בין בעלי הדין לא רק בפלוגתאות שנידונו בפועל והוכרעו בפסק הדין, אלא גם בטענות, נימוקים או תיאוריות שכלל לא הועלו לדיון במסגרת ההתדיינות הראשונה, ובלבד שבאותה עילת תביעה מדובר בכל אחת מן ההתדיינויות". (פרופ' נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות - אונ' ת"א, עמ' 46). יחד עם זאת, מותנה כלל "השתק העילה" בקיומו של פסק דין בין בעלי הדין. משבואר לעיל, כי הכרעת ראש ההוצאה לפועל איננה הכרעה שיפוטית, אלא הכרעה מינהלית-מעין-שיפוטית בלבד, אין כל מניעה מהעלאתה של טענה חדשה בדבר פרעון החוב, גם לאחר שבקשה בענין זה, הנסמכת על עילות אחרות, נדונה ונדחתה... ויודגש. למרות שאין הכרעת ראש ההוצל"פ יוצרת "השתק עילה", מקימה הכרעת ראש ההוצל"פ "השתק פלוגתא", המונע הגשת בקשות חוזרות ונשנות בטענת "פרעתי", תוך חזרה על טענות שהוכרעו בהחלטה סופית על ידי ראש ההוצאה לפועל... בכגון דא, סמכותו של ראש ההוצל"פ, שהינה כאמור, סמכות מינהלית-מעין-שיפוטית, מקימה גם היא את המניעות הדיונית, אשר תכליתה "להבטיח פעולה תקינה וחסכונית" של מערכת ההוצאה לפועל". מטעם זה, נראה, לכאורה, אין כל מניעה מהבאתן של ראיות חדשות התומכות בטענה חדשה של החייב, כי אינו חב עוד בתשלום חובו בהליכי ההוצאה לפועל. מכל מקום, ומשסוגיה זו אינה צריכה לענייננו, לא ראיתי להדרש לה בגדרי הליך זה. ו. סוף דבר הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו מתוך הפקדון לידי עו"ד רום. יתרת הפקדון תושב למערער לידי ב"כ עו"ד פלס. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים. ניתן היום ב' באלול, תשס"ז (16 באוגוסט 2007) בהיעדר הצדדים. י' שטופמן, שופטת עיון חוזרמסמכיםהוצאה לפועל