סעד של דחיה על הסף אינו בסמכות רשם החלטה זו עוסקת בשאלה למי מסורה הסמכות לדון בהתנגדות לביצוע שטר, הכוללת, בין היתר, טענה לדחיה על הסף. המבקש והמשיבה הם בני זוג שהתגרשו זה מזו. המשיבה הגישה כנגד המבקש בקשה לביצוע שטר על סך קרן של 206,000 ₪, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. המבקש הגיש התנגדות לביצוע, שטר אשר הועברה לדיון בבית משפט זה. טיעוני המבקש במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, פרוסים על פני 10 עמודים וממלאים 64 סעיפים. המבקש צירף לבקשתו מסמכים שונים וכן תצהיר לאימות העבדות הדרושת לבקשה. בכותרת הבקשה נכתב "התנגדות לביצוע שטר", הסעד המבוקש בבקשה הוא לאפשר למבקש להתנגד לביצוע השטר ולאחר הכותרת הראשית מתנוססת כותרת משנית במילים "ואלה נימוקי הבקשה:". המבקש מעלה בבקשתו נימוקים רבים ומגוונים, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה שהוגשה כנגדו "מחמת השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ומעשה בית דין". המבקש מסביר, כי עילת התביעה של המשיבה "נולדה מהסכם הגירושים היא עיסקת היסוד בין הצדדים" וכן נטען כי השיק ניתן למשיבה "במסגרת עיסקת היסוד". לשיטתו של המבקש התביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית הדין הרבני האיזורי וכן על ידי בית הדין הגדול ומכאן אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים. בקשתו של המבקש לאפשר לו להתנגד לביצוע שטר נקבעה לדיון בפני כב' הרשמת ביום 8.1.07. במהלך הדיון טענה ב"כ המבקש "אני עומדת על כך שתינתן החלטה בטענה המקדמית שלנו". לאור טענה זו ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת, לפיה סעד של דחיה על הסף אינו בסמכות רשם, אלא בסמכות שופט ומשכך אין מנוס מהעברת הבקשה לדחיה על הסף - לשופט. התיק הועבר לטיפולי בעקבות החלטה זו. המשיבה הגישה תגובה מפורטת לבקשה, וטוענת, בין היתר, כי המבקש טרם נחקר על תצהירו ובהעדר גירסה עובדתית, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים הדרושים להכרעה בטענות הסף. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה, בשלב זה, ולאפשר את קיום הדיון בהתנגדותו של המבקש לביצוע שטר. לאחר שקראתי בעיון את טענות הצדדים, סבורני כי יש צדק בטענות המשיבה. מצאתי כי טענות הסף שהועלו על ידי המבקש, כרוכות בבירור עובדתי שלא ניתן לעשותו בשלב זה. המבקש פירט את טענות הסף גם במסגרת התצהיר שצורף לבקשה (סעיפים 6 עד 18 לתצהיר). המבקש לא נחקר על תצהירו, עד עתה. צודקת כב' הרשמת, כי הסעד של דחיה על הסף אינו בסמכות רשם, אך הסמכות לדון בהתנגדות לביצוע שטר, על כל רכיביה נתונה לכב' הרשמת. כאשר המבקש הגיש בקשה אחת שכותרתה "התנגדות לביצוע שטר", הרי שהיה על כב' הרשמת לדון בבקשה, כפי שהוגשה לה וככל שהיתה מוצאת שיש ממש בטענות הסף שהועלו על ידי המבקש, הייתה רשאית, בנסיבות הענין לתת למבקש רשות להתנגד לביצוע שטר. כאשר המבקש כרך את כל טיעוניו בבקשה אחת, יש לראותו כמי שהסכים לכך שכל טענותיו ייבחנו במסגרת המבחנים המוכרים של "התנגדות לביצוע שטר", שהרי אם רצה בכך יכל המבקש להגיש בקשה נפרדת לדיון בטענותיו המקדמיות. יתר על כן, אף מבחינה פרוצדוראלית לא נראה לי ראוי ששני מותבים ידונו בבקשה אחת, כאשר מותב אחד ידון בחלק אחד של הבקשה ומותב אחר בחלק - אחר. כאמור, המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר. נימוקי ההתנגדות כוללים, בין היתר, טענה של מחיקה או דחיה על הסף. יש לראות טענות אלו כחלק מנימוקיו של המבקש לאפשר לו להתנגד לביצוע השטר. הסעד המבוקש בבקשה הוא אחד ויחיד, היינו לאפשר למבקש להתנגד לביצוע השטר. סעד זה מצוי בסמכותה של כב' הרשמת. סעד של דחיה או מחיקה על הסף איננו אפשרי במסגרת הבקשה שבכותרת וממילא לא יינתן סעד, אשר לא נתבקש בבקשה. בענייננו הסעד של דחיה על הסף איננו סעד עצמאי, אלא שהוא בא לתמוך בנימוקיו של המבקש לאפשר לו להתנגד לביצוע השטר. לאור האמור לעיל, אני בדיעה שהבקשה על כל חלקיה, מצויה בסמכותה של כב' הרשמת. לפיכך ומכל המקובץ, ולאחר שמצאתי שטענות הסף כרוכות בבירור עובדתי, ולאחר שהמבקש נמנע מהגשת בקשה נפרדת, הסמכות לדון בבקשה נתונה לכב' הרשמת. על כב' הרשמת להזמין את הצדדים לדיון בפניה, לבחון כל אחת ואחת מטענותיו של המבקש ולקבוע, אם יש בהן כדי להצדיק מתן רשות להתנגד לביצוע השטר. שיקול הדעת מסור לכב' הרשמת, כאשר היא רשאית לסרב לבקשה או לתת רשות להתנגד לשטר ביחס לכל הטענות שהועלו ע"י המבקש או רק ביחס לחלק מהן. אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיבה, ללא קשר לתוצאות, בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. רשםדחיה על הסף