תקיפת בת זוג סעיף 382 ג הנאשם הודה בכתב האישום בת.פ. 5920/99 (להלן-התיק העיקרי) והורשע בעבירות כדלקמן: 3 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (תקיפת בת זוג) לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן-החוק); עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות (תקיפת בת זוג) לפי סעיף 382 (ג) לחוק; 2 עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק; היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק, וגניבה לפי סעיף 384 לחוק. הנאשם צירף תיקים, והורשע גם ב - 3 עבירות של איומים לפי סע' 192 לחוק, ו - 2 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (תקיפת בת זוג) לפי ס' 382 (ב) לחוק [ת/ 1 - פ.א. 2766/96, 4679/96, 4489/97 - הכל של תחנת חולון]. [כל ההדגשות שבגזר הדין הן שלי-ג'נ']. כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי, חב הפעלה - 12 חודשי מאסר על תנאי (ת.פ. 1908/98 - ת/ 3 - חב הפעלה מכוח אישומים 1 ו - 2 שבתיק העיקרי) [המאסר על תנאי של 6 חודשים, שבת.פ. 4756/95 - ת/ 4, שהתביעה ביקשה גם את הפעלתו, כבר הופעל (בגזר הדין בת.פ. 1908/98 - ת/ 3, בעמ' 14 לפר', שו' 20-21)]. מחד, שקלתי לנאשם לקולא: הודאתו בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי ובתיקים שצירף. הנאשם הוא בן כ - 70 שנה, נשוי, אב ל - 5 ילדים, וסב ל - 4 נכדים. מתוך תסקיר שירות המבחן האחרון מיום 17.9.00: הנאשם סיים 3 חודשי טיפול במעון אשפוזי לגמילה מאלכוהול ברמת גן. מזה כשנה הנאשם לא שותה אלכוהול. הנאשם מורחק מביתו. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן. הנאשם נמצא בתהליך של בדיקה עצמית והערכה מחדש של חייו, לראשונה מזה שנים חש כי נמצא בנקודת זמן בה הוא יכול להשפיע על חייו, הוא פועל לגיוס כוחות והתחזקות, ומבטא נכונות ורצון להמשך הקשר הטיפולי עם שירות המבחן. הנאשם מבטא מוטיבציה להמשך הטיפול, ומוכן גם להשתלב במסגרת "בית נועם". אשתו של הנאשם מעוניינת בחזרתו הביתה. אשתו גם ציינה כי מאז שהנאשם לא שותה, פסקה אלימותו כלפיה (בתסקיר מיום 30.1.00, בע' 3). קצינת המבחן ממליצה על מבחן טהור באחד התיקים, כשהנאשם ממשיך בטיפול (ראה גם: בתסקירי שירות המבחן מיום 30.4.00, 4.7.00 - בשניהם בעמ' 1). בתו של הנאשם, זהבית, אמרה: הנאשם השתנה. הוא לא שותה. שליחתו של הנאשם לכלא תשבור אותו ואת המשפחה. יחסיו של הנאשם עם אשתו, בסדר (בעמ' 2 ו - 16 לפר'). הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, וציין שאין לו עוד כוח לשתיה (בעמ' 1 ו - 16 לפר'). במשך כ - 10 חודשים הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, וכאמור נמצא בתהליך טיפולי משמעותי לגמילה מאלכוהול, ככל הנראה לראשונה בחייו. כאמור, בתסקיר מיום 17.9.00 שירות המבחן אף המליץ על מבחן טהור באחד התיקים, כשהנאשם ממשיך בטיפול, לרבות יחל בהליך קבלה ל"בית נועם". ואולם, מלכתחילה, משהורשע הנאשם בדינו בתיק העיקרי, הרי שחובה להפעיל את המאסר על תנאי שכנגדו, היינו הנאשם ייכלא לתקופה מינימלית של שנה. כך ארע, כאשר עד לדיון האחרון (ביום 20.9.00) לא הובא לידיעת ביהמ"ש ע"י מי מהצדדים כי כנגד הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה לתקופה של שנה. יש להביא איפוא בחשבון, גם את הכוחות הנפשיים שהשקיע הנאשם בהליך הטיפולי התובעני לגמילה מאלכוהול ולטיפול באלימות במשפחה - הליך שהצדדים יכלו איפוא מראש לחזות שייקטע בעיצומו - ואת מפח הנפש והאכזבה המסתברים של הנאשם במצב דברים זה. מאידך, שקלתי לנאשם לחומרא: 1. חומרת העבירות שביצע הנאשם: לפי כתב האישום בתיק העיקרי: אישום ראשון: בחודש אוגוסט 1999, הנאשם תקף את אשתו באלימות קשה וחמורה - בעט בה בחזה, הלם באגרוף בפניה, הלם בראשה באמצעות קרש גיהוץ, וגרם לה חבלות של ממש. הנאשם הפסיק להלום באשתו בשעה שראה שהיא מדממת ובתה ביקשה ממנו שיחדול להכות את אמה; הנאשם גם איים על אשתו; אישום שני: בחודש יולי 1999 הנאשם תקף את אשתו; אישום שלישי: בחודש יולי 1997, הנאשם היכה את אשתו באגרופו, החל לנפץ זכוכיות ולשבור דלת, גנב מרכושה של אשתו, וכאשר היא ברחה לכיוון המשטרה, הנאשם רדף אחריה ואיים עליה. אישום רביעי: בחודש ספטמבר 1997, הנאשם הלם באגרופו בפניה של אשתו, גרם לה לדימום, דחף אותה לקיר והיא נחבטה בקיר. בתיקים שהנאשם צירף: - 3 הזדמנויות הנאשם איים על אשתו,ופעמיים גם תקף אותה (רשימת הצירוף ת/ 1). במאי 1996,באוגוסט 1996, ביולי 1997 (בשלוש הזדמנויות), בספטמבר 1997, ביולי 1999, ובאוגוסט 1999, הנאשם תקף את אשתו באלימות פיזית ו/או מילולית, קשה וחמורה. 2. לפי גיליון הר"פ ת/ 2, כבר רשומים לחובת הנאשם בעברו 2 גזרי דין (גזרי הדין נושא המאסרים על תנאי דלעיל) בגין עבירות של איומים ותקיפה כלפי אשתו, היא המתלוננת גם בתיקים נושא גזר דין זה. באחד מגזרי הדין דלעיל גם הוטל על הנאשם בעבר עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות (בת.פ. 1908/98 - ת/ 3), אך לא היה בכך כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות אלימות כלפי אשתו - כמפורט בתיקים נושא גז"ד זה. 3. יש אינטרס ציבורי מובהק של הרתעה בענישה כלפי הנאשם (וכלפי אחרים), לבל ינקוט הנאשם באלימות כלפי אשתו, וזאת במסגרת מדיניות ענישה מחמירה בעבירות מסוג זה. טענת הסניגור להחלת סע' 86 (א) לחוק העונשין, ולאי הרשעת הנאשם, מן הדין שתידחה. 1. בית המשפט איננו מוסמך שלא להרשיע את הנאשם כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי שיש להפעילו [סע' 1(2) לפקודת המבחן]. 2. בית המשפט איננו מוסמך שלא להרשיע את הנאשם כאשר לא ניתן להאריך את תקופת התנאי של המאסר על תנאי ת/ 3 שכנגד הנאשם שהוא כאמור, חב ההפעלה [רע"פ 4015/98 אלימלך, פ"ד נג (2) 97]. 3. חומרת העבירות שביצע הנאשם,ריבויין,מהותן, הצורך בהרתעת הנאשם והרבים, ההכרח בהוקעת עבירות כאלו [ע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (לא פורסם בפ"ד)], כל אלה מצדיקים דוקא את הרשעת הנאשם, ונכון וראוי שהרשעתו אכן תישאר על כנה. בשיקולים ובמידע שלקולא יהיה כדי לגרום למיתון משך המאסר בפועל שיוטל על הנאשם, וכן לחפיפת המאסר בפועל שיוטל על הנאשם עם המאסר על תנאי חב ההפעלה שיופעל. אני גוזר איפוא על הנאשם, עמרם בן כליפא, את העונשים הבאים: אני מפעיל את המאסר על תנאי של 12 חודשים שהוטל בת.פ. 1908/98 - ת/ 3. בגין העבירות נושא גזר דין זה אני מטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בשיקולים לקולא, אני מורה שהמאסר בפועל שהוטל בסעיף 2 לעיל, ירוצה בחופף למאסר על תנאי שהופעל בסעיף 1 לעיל. סך כל תקופת המאסר בפועל שיישא בה הנאשם תהיה איפוא 12 חודשים. 4. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה של אלימות פיזית נגד הגוף כלפי אשתו אליס, או כלפי אשתו או בת זוגו לעתיד (אם תהיה כזו), לרבות ניסיון. 5. 8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן-החוק) כלפי אשתו אליס, או כלפי אשתו או בת זוגו לעתיד (אם תהיה כזו), או עבירה לפי סעיף 384 או 452 לחוק האמור, והכל - לרבות ניסיון. 6. אני נותן נגד הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה מהיום. בהסכמת התביעה אני מעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל דלעיל של 12 חודשים עד למתן החלטה בבקשת חנינה שתוגש בעניינו של הנאשם,אם זו תוגש בתוך 30 יום מהיום. הוסברה לנאשם זכותו לערער על פסק הדין תוך 45 ימים מהיום. אלימותתקיפה