1. הנאשם הועמד לדין בשלושה אישומים, שניים בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית ואישום אחד בגין החזקת סם לצריכה עצמית. 2. הנאשם הודה בהחזקת הסמים, אך טען, כי בכל שלושת הפעמים הסם הוחזק על ידו לשימושו העצמי. 3. ראיות התביעה הוגשו בהסכמה ומטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו. 4. אתייחס לאישומים עפ"י סדרם הכרונולוגי. א. בתאריך 21/11/05 בשעה 13:50 (אישום שלישי), בפינת הרחובות הגדוד העברי פינת שד' הר ציון, מקום המוכר כמאתר לנרקומנים, בחיפוש שנערך על גופו של הנאשם נמצאו 4 שקיות שקופות, תפורות בתפרים הפנימיים של מכנסיו, כאשר ב- 3 שקיות היה סם מסוג הרואין במשקל 1.5064 גר' נטו ובשקית הרביעים נמצא קוקאין בכמות קטנה לצריכה עצמית. ב. בתאריך 6/12/05 בשעה 23:15 (אישום שני), במקום הנ"ל, נערך חיפוש על גופו של הנאשם ולא נמצא דבר. תוך כדי כך, סמ"ר קיריל שלסט הבחין שהנאשם מנסה לבלוע דבר מה, הוא פתח לו את הפה ומצא בפיו של הנאשם מנת הרואין במשקל 0.267 גר' לשימוש עצמי. ג. בתאריך 7/12/05 בשעה 00:50 (אישום ראשון), כשעה וחצי לאחר הארוע באישום השני, סיור שגרתי הבחין בנאשם וביקש ממנו להזדהות. הנאשם ברח מהמקום בריצה ונתפס לאחר מרדף רגלי. תוך כדי מנוסה, הנאשם השליך מידו עטיפת ניילון ובתוכה סם מסוג הרואין, מחולק ל- 14 יחידות, במשקל 7.9786 גר' נטו. 5. בשתי הזדמנויות (אישומים ראשון ושלישי), כאמור, נתפסו ברשות הנאשם סמים בכמות שלא לצריכה עצמית. הנאשם טען, כי הסם הוחזק על ידו לצריכה עצמית ועל כן, הנטל להפריך את החזקה מוטל על שכמו. 6. הנאשם מסר עדות מבולבלת, רווית שקרים וסתירות, אמר דברים והיפוכם, לא הצליח להוכיח את מקור הכסף באמצעותו רכש את הסמים; מצד אחד טען, כי אינו עובד וגר ברחוב ובנשימה אחת טען, כי עובד בטיח באופן מזדמן. הנאשם שינה את גירסתו כזיקית והתאים אותה לשאלות שהוטחו בפניו בחקירה נגדית. בהודעה במשטרה (ת/6) טען הנאשם, כי רכש את הסם שנתפס בפיו: "קניתי בגן לפני שעה". בביהמ"ש טען, כי הסם שנתפס בפיו הוא חלק מהסם שזרק מאוחר יותר מידו ולדבריו, קנה אותו בלוד. לגירסת הנאשם, בפעם הראשונה כשנתפס עם הסם בפיו, השוטר ערך עליו חיפוש שטחי "חפיף" ולא מצא את הכמות הגדולה שהוסתרה בתחתוניו. דברים אלה אינם מתיישבים עם הדו"ח של השוטר (ת/4) שערך חיפוש על הנאשם ולא מצא דבר. בחקירה הנגדית, כאשר נשאל הנאשם מדוע החזיק את הסם ביד (אישום ראשון) מסר הנאשם גירסה מבולבלת ובלתי אמינה. הנאשם שינה את גירסתו באשר למנות הסם שקנה ומכל מקום, הכמות לה טען (16,17,18 מנות) לא תאמה ל- 14 המנות שנתפסו בפועל ע"י המשטרה. כאשר נשאל לאן נעלמו שאר המנות, טען, כי נתן לאחיו הנרקומן שתי מנות מתוך "אחוות נרקומנים". בנקודה זו התפתל הנאשם והסתבך וככל שהתארכו השאלות, כך התרבו הגרסאות השונות. 7. בנסיבות האמורות, לא ניתן לתת אמון בגירסת הנאשם ומכאן מתבקשת המסקנה הבלתי נמנעת שהנאשם לא הרים את הנטל המוטל עליו. 8. הנאשם הודה, כאמור, כי סיפק שתי מנות סם לאחיו. המשטרה ביקשה לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 וביקשה להרשיע את הנאשם גם בעבירה של אספקת סם. 9. לאור כל האמור, אני קובעת, כי אשמתו של הנאשם הוכחה כדבעי ועל כן, אני מרשיעה אותו באישומים הראשון והשלישי בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובאישום השני בהחזקת סם לצריכה עצמית. בנוסף, אני מרשיעה את הנאשם באישום הראשון בעבירה של אספקת סם לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973. סג"נ ח. כוחן - שופטת ב"כ הנאשם: לנאשם 12 מב"דים פתוחים ורובם בעבירות סמים והוא מבקש לצרפם בפני בימ"ש זה. בנוסף, כבר בדיון במעצר ביקשנו להעביר את הנאשם לקהילה טיפולית אך השופט שם לא רצה להכתיב לבימ"ש בנצרת ששם פתוחים התיקים והופנינו למותב שידון בתיק. מדובר בנאשם שהינו נרקומן כבד ומעולם לא היה בגמילה. יש לו רצון ומטיבציה . מאחר והתיק ממילא ידחה לצירוף תיקים, אין מניעה שהזמן ינוצל על מנת לשלב את הנאשם בטיפול גמילה. הנאשם: אני מקנא באנשים שהם נקיים ובסדר ויש להם מקצוע. אני לא יכול להיגמל לבד ואני מבקש כי ביהמ"ש יתן לי הזדמנות להיגמל. אני רוצה להתחיל מחדש. ב"כ המאשימה: אנו סבורים שאין מקום להתחיל בהליך גמילה משני טעמים, ראשית - האישום הראשון המדבר על כמות סם גדולה הוא אישום חמור, ומעבר לכך - אנו סבורים כי בתיקים הקודמים שלו, כאשר אנו מעלים כי הנאשם היה נעצר ומשוחרר מספר פעמים, אני שואל את עצמי ואומר, אם אדם זה רצה לפתוח בהליך גמילה בעבר הוא יכול היה לעשות כן באחד ממעצריו הקודמים. אך כעת, אנו סבורים שהוא צריך להיענש ועליו להתחיל בהליך גמילה או בכלא או לאחר שישתחרר. החלטה הנאשם הורשע בעבירות חמורות, לאחר ניהול הוכחות בתיק, לאחר שקבעתי כי הוא שיקר לאורך כל הדרך. הליך גמילה אינו תחליף לעונש, במיוחד ובפרט לאחר שהנאשם נמצא אשם. בנוסף, אין מניעה שהנאשם יעבור טיפול גמילה בין כותלי בית הסוהר. טיבם של עברייני סמים שהם מטילים את האחריות להיעדר טיפול על אחרים ביניהם גם ביהמ"ש. יש לציין ולהדגיש, כי הנאשם היה משוחרר, נעצר מעת לעת בגין עבירות, שוחרר וחוזר חלילה ובאותה תקופה, איש לא עמד בדרכו של הנאשם והוא יכול היה לעבור טיפול גמילה כרצונו. לא מצאתי לנכון להיענות לבקשה. נדחה לתזכורת צירוף תיקים לתאריך 27/3/06 שעה 09.00. אין להביא את הנאשם במועד הנ"ל. ניתנה היום כ"ה בשבט, תשס"ו (23 בפברואר 2006) במעמד הצדדים. סג"נ ח. כוחן - שופטת אספקהסחר בסמים