זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. כנגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס לו ביצוע עבירות של מרמה בנסיבות מחמירות -לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (17 אישומים), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירות לפי סעיף 25 ו-415 סיפא לחוק הנ"ל, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות - 6 עבירות לפי סעיף 418 סיפא, ושימוש במסמך מזויף - עבירה לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל. אישום ראשון: העבירה המיוחסת - מרמה בנסיבות מחמירות - 13 עבירות לפי סעיף 415 סיפא. היקף ההונאה 240,000 ₪. אישום שני: העבירה המיוחסת - קבלת דבר במרמה - היקף ההונאה 3,590 ₪. אישום שלישי: מרמה בנסיבות מחמירות - היקף ההונאה 3,132 ₪. אישום רביעי: מרמה בנסיבות מחמירות - 2 עבירות - היקף ההונאה 15,000 ₪. אישום חמישי: קבלת דבר במרמה - היקף ההונאה 34,451 ₪. אישום שישי: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - היקף ההונאה 70,200 ₪. אישום שביעי: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - 3 עבירות - היקף ההונאה 3,775 ₪. אישום שמיני: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות - 6 עבירות, וכן שימוש במסמך מזויף. אישום תשיעי: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - היקף ההונאה 90,200 ₪. אישום עשירי: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - 3 עבירות. היקף ההונאה 89,553 ₪. אישום אחד-עשר: קבלת דבר במרמה - היקף ההונאה 35,000 ₪. אישום שנים-עשר: קבלת דבר במרמה - סכום ההונאה 1,544 ₪. אישום שלושה-עשר: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - 3 עבירות - היקף ההונאה 16,013 ₪. אישום ארבעה-עשר: מרמה בנסיבות מחמירות - 2 עבירות - סכום ההונאה 98,000 ₪. אישום חמישה-עשר: מרמה בנסיבות מחמירות - היקף ההונאה 100,000 ₪. אישום שישה-עשר: מרמה בנסיבות מחמירות - היקף ההונאה 4,000 ₪. אישום שבעה-עשר: מרמה בנסיבות מחמירות - 14 עבירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות היקף ההונאה 133,631 ₪. רקע עובדתי מחומר החקירה עולה כי הפרשה בה מעורב המשיב כונתה על ידי יחידת הונאה דרום של משטרת ישראל שחקרה אותה - "פרשת עץ חלול". המדובר במשיב אשר לכאורה רשם "חברות" על שמו, פנה לבעלי חברות גדולות, רכש מהן סחורות בעשרות אלפי שקלים ושילם באמצעות שיקים אשר היו ללא כיסוי. כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, מיוחסים למשיב מספר רב של אישומים, וכתוצאה ממעשיו נפגעו מספר רב של מתלוננים בסכומי הונאה עצומים. מעובדות כתב האישום עולה כי המשיב פעל בתחכום, שיטתיות, תוך ניצול האמון שנתנו בו המתלוננים. ראיות לכאורה באי כוח המשיב הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה בכל האישומים המיוחסים למשיב בכתב האישום. כמו כן הסכימו לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, עתרו לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בישיבת "שערי-גילת" וזאת תחת פיקוחם של מנהל הישיבה מר דוד סקירה ומר אהרון עקיבא לסירוגין, ולחילופין שליחת המשיב לקהילה טיפולית סגורה לגמילה מסמים הואיל ולטענת המשיב חלק ממה שהוביל אותו למעשים המיוחסים לו היה על רקע הקריסה הכלכלית של עסקו שהובילה אותו לעשות שימוש בסמים. ב"כ המשיב טענו כי ניתן באמצעות החלופות דלעיל לאיין את מסוכנותו של המשיב הואיל ומדובר בחלופות סגורות הכוללות פיקוח מלא ומתמיד. עוד לגישתם של ב"כ המשיבים, מדובר בעבירות רכוש שלא מקימות עילת מעצר על פי סעיף 21 לחוק המעצרים, אלא מדובר בעילה שהתגבשה מכוח הפסיקה ורק במקרים קיצוניים יש לעשות שימוש בה ולא במקרהו ובנסיבותיו של המשיב דנן. בנוסף טענו ב"כ המשיב כי מדובר בעבירות שחלקן הארי בוצעו לכאורה בשנת 2004 ותחילת שנת 2005 ועד אז לא אצה הדרך למבקשת לעתור למעצרו של המשיב. בהמשך, ביקשו ב"כ המשיב להתחשב בעובדה שהמשיב היה נתון במעצר בלתי חוקי מיום 12.09.06 על רקע העובדה שמעצרו הוארך בהעדרו ללא דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. בפניי התייצב מר דוד סקירה, ומסר כי הוא מנהל הישיבה במושב נטע שליד בית-שמש, הנקראת "שערי -גילת" וכי במשמורתו שלושה עצורים ששוחררו על ידי בית המשפט לישיבה. בנוגע להיכרותו עם המשיב, מסר כי מכר של המשיב שאינו זוכר את שמו התקשר אליו וגם המשיב עצמו התקשר אליו מבית המעצר וביקש לקבלו לחלופת מעצר בישיבה. עוד ציין הערב כי אין לו כל היכרות קודמת עם המשיב למעט שיחת הטלפון דלעיל. באשר לעברו, מסר הערב כי בעבר נחקר במשטרה בגין שידורי רדיו פיראטי וכן בגין החזקת סם לשימוש עצמי, אולם מאז הוא חזר בתשובה. עוד מסר הערב כי על המשיב לשלם 1,000 ₪ עבור כל חודש כדי לשהות בישיבה. ב"כ המבקשת מנגד עתרה לדחות את החלופה שהוצגה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, הואיל ולטענתה אין בחלופה שהוצגה כדי להשיג את מטרות המעצר שכן המשיב מסכן את בטחון הציבור ואת עדי התביעה לאור העבירות המיוחסות לו ולאור נסיבות ביצוען, שכן העבירות אותן ביצע המשיב לכאורה, ויכולתו של המשיב להשיג בהתראה כה קצרה סכומי כסף גבוהים במרמה - כל זאת בנסיבות מחמירות, אשר מתבטאות בין היתר בשימוש באמצעים השייכים לאחרים, במספר הזדמנויות שונות ובהיקף מרמה נרחב, יחד עם התחכום והשיטתיות בהן פעל המשיב וכן סכומי הכסף הגדולים אותם קיבל במרמה, מוכיחות כי המשיב מסכן את בטחון הציבור. עוד טענה ב"כ המבקשת כי קיים חשש כי אם ישוחרר, המשיב ימשיך לבצע עבירות דומות ויסכן את בטחון הציבור - זאת בשים לב לעברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל עבירות מאותו סוג ואף ריצה מאסרים ממושכים בפועל שאחד מהם בן 42 חודשים, מה גם שחלק מהמעשים המיוחסים בכתב האישום בוצעו לכאורה כאשר המשיב היה אסיר ברישיון וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן 20 חודשים בת.פ 3945/01 שהינו בר הפעלה בתיק שלפניי, באם יורשע בכתב האישום נשוא הבקשה. עוד טענה ב"כ המבקשת כי קיים חשש שאם ישוחרר, המשיב לא יתייצב למשפטו. לעניין זה ציינה ב"כ המבקשת כי כנגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום נוסף מבית משפט השלום בתל-אביב (ת.פ 4184/05) אשר הוגש בשנית בת.פ 9663/04 הואיל ונמחק על רקע אי איתור המשיב, גם שם מדובר בעבירות דומות. עוד הפנתה ב"כ המבקשת לאמור בתסקיר המעצר שהונח בעניינו של המשיב בו ציין שירות המבחן כי להערכתם רמת הסיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות מטעם המשיב. מכל הטעמים דלעיל עתרה ב"כ המבקשת להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר נותר אפוא לבחון האם בעניינו של המשיב ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצגה. סעיף 21(ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו 1996 מורה לבית המשפט לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. עם זאת, בחינתו של בית המשפט את שאלת מסוכנותו של הנאשם היא דו שלבית. ראשית, על בית המשפט לבחון האם ניתן באופן עקרוני לאיין את מסוכנותו של הנאשם. רק אם התשובה לשאלה זו חיובית עובר בית המשפט לשלב השני, בו הוא בוחן אם החלופה המסוימת שהוצעה על-ידי הנאשם עשויה לאיין את מסוכנותו של הנאשם. רק אם התשובה לשאלה זו חיובית עובר בית המשפט לשלב השני, בו הוא בוחן אם החלופה המסוימת שהוצעה על ידי הנאשם עשויה לאיין את מסוכנותו (ראה בש"פ 10414/05 משה מסימוב נ' מ"י) בעניינו של המשיב הונח תסקיר מעצר של שירות המבחן מיום 20.09.06. המשיב מוכר לשירות המבחן מהליכים קודמים מהשנים 1994-2002. מהתסקיר עולה כי מדובר במשיב בן 52, גרוש ואב לארבעה ילדים. לדבריו בפני שירות המבחן, לאורך השנים ניהל עסקים פרטיים בתחומים שונים כמו נגינה, סחר ברכבים, שיווק ועוד ועובר למעצרו כעצמאי בעל חברה לבניית בתים מעץ. שירות המבחן מציין כי הוא מתרשם מאדם מניפולטיבי בעל כושר שכנוע, בעל תפיסה ערכית נורמטיבית אשר למרות ניסיונותיו לתפקד בצורה חיובית נקלע שוב ושוב לקונפליקטים עם ערכי החברה, נוקשה, ומתקשה לתת אמון באחרים. בהתנהגותו קיים דפוס של לקיחת סיכונים והעזה גם במקומות בהם הסיכוי להצלחה קלוש. עוד מתרשם שירות המבחן כי המשיב במצבים של משבר ומצוקה פועל באופן עצמאי כבודד בהעדר מחשבה לטווח רחוק ומבלי להביא בחשבון סיכונים אפשריים ולעתים בוחר בדרך לא נורמטיבית לפתרון בעיותיו ומבצע עבירות. ביטוי לכך ניתן לראות גם בניסיונות העסקיים הכושלים. עוד מתרשם שירות המבחן כי המשיב נוטה להשתמש באמצעי הגנה, כיסוי והסוואה והצגת קורבנותו כדי שחולשותיו האמיתיות לא יחשפו. עוד מציין שירות המבחן כי בשיחה עם המשיב טען לראשונה ובניגוד לאמרותיו בעבר כי מזה מספר שנים הוא מכור לסמים קשים, וברצונו להיגמל במסגרת של קהילה טיפולית. לעניין זה מתקשה שירות המבחן לאבחן באם המשיב עושה שימוש בסמים, בין היתר גם על רקע המידע שנמסר להם על ידי רופא המעצר. באשר להערכת רמת הסיכון הנשקפת מן המשיב, מצביע שירות המבחן כי לאחר שהביא בחשבון את מאפייני אישיותו, מעורבותו החוזרת בפלילים, ועובדת שימושו בסמים וספקותיהם באשר לטענה זו, על קיומה של רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות ועל כן הם סבורים כי כל חלופה בתנאים פתוחים הינה בעייתית ואין בה כדי לצמצם את רמת מסוכנותו. יחד עם זאת, ועל אף הספק לגבי כוחותיו ולגבי התאמתו במסגרת טיפול לגמילה מסמים מציין שירות המבחן כי במידה ובית המשפט מעוניין לבחון אפשרות זו, הוא זקוק לתקופת דחייה של חודש ימים על מנת לבחון אפשרות כזו. עברו הפלילי של המשיב המשיב יליד 1956 ולחובתו 6 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 89' בגין תקיפה הגורמת חבלה. השנייה, משנת 90' בגין משיכת שיק ללא כיסוי. השלישית, משנת 91' בגין משיכת שיק ללא כיסוי. הרביעית משנת 93', בגין משיכת שיק ללא כיסוי וקבלת דבר במרמה. החמישית משנת 94' בגין השמטת הכנסה במזיד, זיוף פנקסים, והוצאת חשבוניות מס ללא ביצוע עסקה בניגוד לחוק מס ערך מוסף. השישית משנת 2002, בגין שורה של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע. במסגרת תיק זה נידון הנאשם למאסר בפועל לתקופה של 42 חודשים וכן מאסר על תנאי בן 20 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו (ת.פ 3945/01 בית משפט השלום באר-שבע מיום 25.03.02). מעיון בגזר הדין בת.פ 3945/01 עולה כי מדובר בכתב אישום זהה לכתב האישום נשוא הבקשה שלפניי וראויים לציטוט דברי כבוד השופטת ברנע, מגזר הדין: "כפי שנאמר ברישא לכתב האישום, הנאשם עסק בהקמה וניהול של חברות שכל מטרתן הייתה לבצע עסקאות "עוקץ" ועסקת "עוקץ" הוגדרה (בסעיף 2 לחלק הכללי) "עסקה של רכישת סחורה באשראי (באמצעות שיקים דחויים או התחייבויות לתשלום תוך זמן קצוב) בכוונה לא לשלם החובות בגין אותו אשראי אלא להפסיק פעילות החברה לפני מועדי התשלום שנקבעו בתנאי האשראי ולהיעלם עם הסחורה שנרכשה". עוד עולה מגזר הדין כי שירות המבחן הצביע בתסקיר שערך בעניינו של הנאשם על דפוסי התנהגות בעייתיים וציין את חוסר יכולתו של הנאשם להפנים חומרת מעשיו (הדברים נאמרו בשנת 2002). עוד עולה מגיליון הרשעותיו של הנאשם כי ריצה בעברו תקופות מאסר לריצוי בפועל לתקופות לא מבוטלות בגין עבירות דומות ואף קיומו של מאסר על תנאי והעובדה שחלק מהעבירות נשוא כתב האישום בוצעו כאשר הנאשם היה אסיר ברישיון, מכלול זה עדיין לא היה בו כדי להרתיע את המשיב מלחזור ולבצע לכאורה עבירות דומות. באשר לערב מר דוד סקירה שהופיע בפניי, לא התרשמתי מיכולתו של הערב להציב גבולות להתנהגותו של המשיב, מה גם שמדובר בערב שאין לו כל היכרות קודמת עם המשיב למעט שיחת הטלפון שערך המשיב ממעצרו למר דוד סקירה שהסכים לקלוט אותו בישיבה תמורת תשלום של 1,000 ₪ לחודש. באשר לבחינת האפשרות לשלוח את המשיב לעריכת בדיקות רפואיות לצורך הליך גמילה מסמים - לא שוכנעתי ואף לא הונחה בפניי תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס בחינת אפשרות שכזו. באשר לטענה כי המשיב היה נתון במעצר בלתי חוקי לתקופה של שבועיים, כבר נפסק כי בית המשפט ייתן, בין יתר השיקולים משקל ראוי לעובדה שהנאשם היה נתון במעצר בלתי חוקי, לעניין זה סבורני שגם בעובדה זו אין בכדי לסייע למשיב, הואיל ומסוכנותו הגבוהה של המשיב המשתקפת מנסיבות ביצוע העבירות לפגיעה בשלום הציבור גוברת על הפגיעה בחירותו של המשיב (ראה בש"פ 8437/04 כפיר כהן נ' מ"י). באשר לטענת השיהוי כביכול, עד שהמבקשת עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים עולה מחומר החקירה כי המשטרה ניסתה לאתר את המשיב ואף הוצא נגדו צו מעצר ולעניין זה הפנתה ב"כ המבקשת לדו"חות הפעולה של בילוש תחנת ראשון לציון ומשלא אותר המשיב ומשהמשיכו להתקבל תלונות נוספות כנגד המשיב, הוחלט לרכז כלל התיקים שנפתחו כנגדו בטיפול היחידה החוקרת "הונאה דרום" נוכח ריבוי התלונות, מורכבות החקירה וריבוי המתלוננים כך שלא ניתן להיתלות בטיעון מסוג זה. העבירות המיוחסות למשיב אינן נמנות עם העבירות המקימות מעצם טיבן חזקת מסוכנות של המבצע אותן, לפי סעיף ?21 (א)(?1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו?1996-. אולם כבר נקבע בשורה של החלטות כי יש ועבירות שאינן נמנות בסעיף הנ"ל ואינן מקימות חזקת סיכון מעצם טיבן, מבוצעות בנסיבות שיש בהן כדי ללמד על סכנה לביטחון הציבור הנשקפת ממבצעיהן, בכלל אלה גם עבירות שאינן עבירות אלימות (ראו: בש"פ ?5431/98 רוסלן פרנקל ואח' נ' מדינת ישראל, לא פורסם; בש"פ ?17/99 גנדי גברילוב נ' מדינת ישראל, לא פורסם; בש"פ ?2180/99 מדינת ישראל נ' איחסאן גריפאת ואח', לא פורסם). האישומים המיוחסים למשיב דנן מצביעים על פעילות מתמשכת, שנועדה לפגוע ברכוש ולהפיק רווחים שלא כדין, ושגרמה לפי הנטען נזק רב לציבור. מעשים אלה בוצעו באופן שיטתי, ותוך שימוש בשיטות מתוחכמות ובאמצעים פסולים, מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. בנסיבות אלה מעשי המשיב הם מהסוג שיש בו כדי לפגוע בסדרי חברה ובזכויות היסוד של יחידיה לפרטיותם ולקניינם. פעולות שיטתיות מהסוג המיוחס למשיב הן פעולות שיש בהן, בנסיבות מסויימות, כדי לסכן את בטחון הציבור ואת סדרי החברה התקינים. גם עילת המעצר הקשורה בחשש לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי השפיטה מתקיימות ביחס למשיב הואיל וכתב אישום שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט השלום בתל-אביב ת.פ 663/04 נמחק עקב חוסר התייצבותו של המשיב לדיונים ורק לאחר מעצרו הוגש בשנית לבית המשפט בתל-אביב. לסיכום, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, לא שוכנעתי כי יש בחלופות שהוצגו כדי להשיג את מטרות המעצר, לרבות לאיין את מסוכנותו של המשיב, ולהציב גבולות להתנהגותו, מה גם שלא שוכנעתי שניתן לתת במשיב אמון שיקיים הוראותיה של חלופה בעניינו, ובשים לב להעדר אמון בסיסי במשיב נוכח מעשיו השיטתיים כמתואר בעובדות כתב האישום ודפוסי התנהגותו כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן דהיום המחזק ביתר שאת את מסקנת שירות המבחן בתסקיר שהוגש במסגרת גזר הדין בת.פ 3945/01. אשר על כן, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. ניתנה היום כ"ג בתשרי, תשס"ז (15 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים נסר אבו טהה, שופט מעצרמשפט פליליבקשת מעצרקבלת דבר במרמהמרמהמעצר עד תום ההליכים