התביעה הצבאית ביקשה, בבית הדין קמא, להאריך את מעצרו של המשיב ביומיים, לשם הגשת כתב אישום. בית הדין המחוזי, מפי כבוד השופט, סא"ל ינון, דחה את הבקשה והורה כי המשיב ייעצר לתקופה המבוקשת, במעצר פתוח. מכאן ערעור התביעה שבפניי. כעולה מחומר החקירה, הבחינו שוטרי משטרת ישראל בשלושה אנשים רוכנים מעל חפץ כלשהו בתוך מכונית. כשהבחינו בשוטרים התרחקו מן המכונית. השוטרים ערכו במכונית חיפוש ובה נמצאו שני תיקים ובהם רימוני עשן, רימוני הלם ו"ידניות", שהן סוג של זיקוק. המדובר בעשרות פריטים, שלפחות חלק גדול מהם פריטים צבאיים. נמצאו רשימות של מושבים באיצטדיון ורשימות של שמות שאחר כך הסתבר כי הם שמות אוהדי מכבי ת"א. נמצאה גם רשימה ובה שמות וכתובות של שחקני הפועל ת"א. הסתבר כי הרכב נמצא בחזקתו של החשוד הנוסף בפרשה, רב"ט ה. רב"ט ה מסר בחקירה מספר גרסאות ובסופו של דבר מסר כי הוא, המשיב והאדם הנוסף שהיה ברכב, לירון גרוסמן, הם אוהדי מכבי ת"א בכדורגל. הוא והמשיב קיבלו לפני מספר חודשים את התיק ובו הרימונים מפלוני בישוב אזור. רימוני העשן לבדם נועדו לשימוש במשחק ה"דרבי" שנועד להתקיים ימים מספר אחר כך, בין מכבי להפועל תל אביב. לגרסתו, עניין זה תוכנן ע"י השניים לפרטיו. ביתר הפריטים לא היתה כוונה לעשות שימוש. רב"ט עדי ברקוביץ, מסרה בחקירתה כי היא ידידתו של רב"ט ה וכי יחד עימו ועם המשיב נסעו לפני מספר חודשים לאזור, שם נמסרו להם תיקים בהם ראתה כי היו מה שכינתה "פצצות תאורה". המשיב, כשנחקר, סרב תחילה להשיב לשאלות, בטרם יוועץ בעורך דין. אחר כך הכחיש את החשדות ומסר כי אין לו קשר לעניין וכי כל שמסרו עליו אינו נכון. היום מסר התובע תדפיס של מסרונים שיצאו ממכשיר הטלפון הנייד של המשיב, שהופנו ללירון, ובהם נמסר כי הביא לו מתנה. להשקפת התובע הדברים, שנכתבו בסמוך לעת המעצר, מרמזים על הרימונים שנמצאו במכונית. בחקירה הסתבר כי המשיב נחקר בעבר בחשד לתקיפת שוטר במהלך משחק כדורגל וכי לפני חודשים מספר, נתפסו בחיפוש בביתו נר עשן ו"אבוקה". מאחר שבעת הדיון נסתיימה כבר החקירה והתביעה הצהירה על כוונתה לעתור למעצר עד תום ההליכים, דן בית הדין קמא בשאלה האם ראוי המשיב להיעצר עד תום ההליכים, כבקשת התביעה. ביה"ד המחוזי קבע כי ישנן כאן די ראיות לבסס עליהן את המעצר. אשר לעניין העילה , סבור היה בית הדין כי יקשה לקבל את עמדת התביעה כי המדובר כאן בהחזקת נשק שנועד לשמש למטרה פלילית. השופט קמא סבור היה כי אין ניתן לקבוע כי רימוני העשן הם נשק. להשקפתו לא הובאה ראיה כי המדובר בחפץ המכיל חומר נפץ ולא מדובר במה שנועד לפגוע באחרים. אשר לרימוני ההלם- אין חולק כי המדובר בנשק, אך לא הובאה, לגישת ביה"ד, ראיה לכך כי היתה כוונה להשתמש בהם. ביה"ד קובע כי גם אם אין המדובר, בעניין רימוני העשן, בנשק, "המדובר במעשה חמור מאוד, שבו שני חיילים מחזיקים ברשותם ציוד רב, שהוצא שלא כדין מרשות הצבא ומתכוונים לעשות בו שימוש שיש בו כדי להפר את הסדר הציבורי. משנה חומרה קיים בעובדה שהמדובר בחיילים, שניצלו את נגישותם לציוד צבאי, ובתכנון מדויק התכוונו לעשות בו שימוש פסול". השופט בחן את שאלת המסוכנות הנשקפת מן המשיב, אף לאור אירועי העבר, שדובר בהם לעיל, וקבע כי "ניתן למנוע מסוכנות חוזרת מצד החשוד על ידי מעצרו הפתוח. מעצרו במסגרת היחידה, ותחת השגחת מפקדיו, ימנע קשר בינו לבין אוהדים אחרים". ביה"ד בחן גם את שאלת קיומה כאן של עילה אחרת, של פגיעה במשמעת הצבא וסבר כי נקבע כבר כי אין להוסיף קבוצות חדשות של עבירות שבגינן יוצדק מעצר בעילה כזו ולהשקפתו העניין דנן אינו נופל בגדר קבוצות מוכרות של מקרים כאלה. 5. בערעור טענה התביעה כי עילות המעצר קמות כאן במלוא עוצמתן, כי המדובר בחשד לעבירות אשר מעידות מעצמן על מסוכנותו של המשיב, ודאי בשים לב לאירועים הקודמים בעברו, ונכנסות הן לגדר חזקת המסוכנות שבחוק ופגיעתן במשמעת הצבא קשה. 6. הסניגור טען כי גם אם יש כאן ראיות לביסוס העבירות המיוחסות למשיב, המדובר בראיות חלשות- גרסתו של רב"ט ה היא גרסה מתפתחת, לא נעשה ניסיון ליטול מן התיקים או הרימונים טביעות אצבעות, אין כל ראיה כי הפריטים הוצאו מיחידת המשיב ולמעשה יש ראיה כי לא חסרים שם פריטים כאלה. עניין זה, כשלעצמו, יש בו כדי להחליש את עילת המעצר. להשקפתו , גם אם מבוססים החשדות, אין המדובר במעשים אשר מצדיקים מעצר וניתן להסתפק לגביהם בחלופה של מעצר פתוח, אשר תבטיח כי המשיב ירחק מרימונים ושאר אמצעי לחימה. הסניגור סבור כי אין זה ראוי להסתמך, בשקילת שיקולי המעצר, על "תיקי מב"ד", שטרם ננקטו בעניינם הליכים משפטיים וממילא לא הסתיימו בהרשעה. 7. לא בא בפניי ערעור על קביעת ביה"ד קמא בעניין קיומה של תשתית ראייתית מספקת. למעלה מן הצורך אציין כי אף לדעתי התשתית הראייתית כאן מוצקה- רב"ט ה מוסר עדות מלאה ומפורטת בעניינו של המשיב, רב"ט ברקוביץ קושרת אותה בדבריה, העולים בקנה אחד עם דבריו של רב"ט ה, באופן ישיר לתיקים ובהם הרימונים. תדפיס המסרונים ודאי אינו מרחיק את המשיב מן העניין. תשובותיו בחקירה, כשכבר נתרצה להשיב, הן תשובות לא מספקות ואף בהן אין כדי להחליש את הראיות המסבכות את המשיב. ואף זאת- בעובדה כי ביחידות השניים לא נמצא חוסר בפריטים שנתפסו ברשותם אין דבר, שכן מן הראיות עולה לכאורה כי הפריטים הועברו לשניים מגורם שלישי. 8. השופט הנכבד בביה"ד המחוזי סבור היה כי רימוני העשן אינם מצויים בתוך הגדרת "נשק" שבסעיף 144 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1997. עניין זה אכן טעון דיון. סעיף 144(ג)(2) מדבר במה שנועד להזיק. סעיף 144(ג)(3) מדבר בחפץ נפיץ. אין בתיק החקירה ראיה לזה או לזה. יש בתיק החקירה ראיות שמדברות בכך שרימון עשן עלול לגרום לנזק. אשר לרימוני הלם- אין מחלוקת כי אלה, לפי הפסיקה הם נשק (ר' ע"פ 7124/06 דרורי נ' מ"י, תק-על 2007(1) (3296). רב"ט ה אכן ציין כי לא הייתה להם כוונה מוגדרת לעשות שימוש במשחק הכדורגל ברימוני ההלם. עם זאת, אין חולק כי אלה נמצאו יחד עם רימוני העשן והסבר מניח את הדעת לכך לא ניתן. 9. לטעמי, קמה כאן כנגד המשיב עילת מעצר של מסוכנות. המשיב נמצא, לכאורה, עוסק בהשגת כמות לא מבוטלת של רימוני הלם, רימוני עשן וזיקוקים, חלקם לפחות הוא בגדר "נשק" וחלקם האחר, נועד, לכאורה, לשמש, באופן יזום ומתוכנן, להפרת הסדר באירוע המוני, בו נוכח קהל רב, בצפיפות. הציבור ידע באחרונה, כך ידוע לכל, מקרים לא מעטים של תקריות אלימות באירועי ספורט, חלקם הסתיימו בתוצאות קשות. כאן, המדובר בחבירה של שניים לפחות, להשגת אמצעים שבכוחם להזיק, מתוך מטרה להפר את הסדר. הדעת נותנת כי הפעלת רימוני העשן, מלבד הסכנה כי תגרום לנזק, עשויה לעורר מהומה, לגרום לאלימות, וליצור, בעקיפין, נזק נוסף. העובדה כי המדובר בחייל, לוחם לשעבר, המוחזק כיודע טיבם של הפריטים שהחזיק ובהם תכנן להשתמש, מוסיפה היבט נוסף של סכנה פוטנציאלית ממעשיו. בכך די היה כדי להצדיק את המעצר, מטעמי מסוכנות. עניינו של המשיב מובהק עוד יותר- בעברו חשדות, שכעולה מחומר החקירה בעניינם, שבו עיינתי, אינם חשדות ערטילאיים, למעשי אלימות קודמים באירוע ספורטיבי ולהחזקה של חפצים פולטי עשן (אציין בעניין זה כי ראיתי ליתן משקל לדברים, שכן גם לפי הלכת בש"פ 6718/06 פלוני נ' מ"י, תק-על 2006(3) 4076 אין ניתן להסתמך על פלטים של תיקי מב"ד בשלב המעצר אולם במקרים הראויים ניתן להסתמך על החומר גופו, אם עיין בו בית המשפט הדן במעצר). לפחות בנוגע לפרשה הראשונה נחקר המשיב בעבר. חרף זאת, עולה לכאורה כי המשיב עסק במזימה לגרום להפרת סדר, המונית ומסוכנת. המדובר, אפוא, במי, שפעם אחר פעם, מעורב, לכאורה, באלימות הקשורה באירוע ספורטיבי ואין ניתן להבטיח כי לא יעשה כן בעתיד, אלא אם ייעצר, מעצר של ממש. 10. אני רואה, אפוא לקבל את הערעור. המשיב יעצר עד מחר, 31/5/07 בשעה 15:00, במעצר ממשי . הארכת מעצרצבאמעצר