מתן אמצעים לביצוע פשע

1. בפרשה נשוא תיק זה, נערכו הסדרי טיעון עם שלושת הנאשמים, וכך, נערך הסדר כזה, ביום 30/5/2006, עם הנאשם שלפנינו (להלן: "הנאשם" או "X"). על פי ההסדר החתום (כפי המוסכם ביום עריכתו), תוקן כתב האישום המקורי, והנאשם הודה בעובדותיו של כתב האישום המתוקן, אולם לא הייתה אז הסכמה לעניין העונש. 2. באחד האישומים, נטען כי X העמיד לרשותו של נאשם אחר בתיק, את דירתו, לצורך שיכונן של בנות שעבדו עבור האחר, בידיעה שהן מספקות שירותי מין. במהלך אותה תקופה, סיפק X, לאחת הבנות, סם מסוכן מסוג חשיש, אותו עישנו יחד. לפיכך ייחסה התביעה לX, ובהמשך לכך אף הורשע על ידינו, על פי הודאתו, בביצועה של עבירת מתן אמצעים לביצוע פשע, לפי סעיף 498(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; ועבירה של הספקת סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973. 3. באישום נוסף איפשר X לבחורה (נ.מ.) ללון בדירתו, ביודעו שהיא עוסקת בזנות ומועסקת על ידי נאשם אחר. לפיכך, הורשע על פי הודאתו, בעבירה נוספת של מתן אמצעים לביצוע פשע, כנ"ל. 4. על פי האישום האחרון, הודה הנאשם כי החזיק בדירתו וברכבו סם מסוכן מסוג חשיש, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. לפיכך, הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. 5. בהתאם להסכמה בין הצדדים, ובטרם הטיעונים לעונש, נשלח הנאשם לשירות המבחן לשם הכנת תסקיר אודותיו. מן התסקיר מיום 19/11/2006 עולה כי הנאשם בן למשפחה המונה 12 נפשות, והנו בעל השכלה פורמאלית של 12 שנות לימוד כולל תעודת בגרות. כמו כן, שירת שירות צבאי מלא. משנות הבגרות המוקדמות שיחק כדורגל באופן מקצועי בליגות גבוהות בישראל. קריירת המשחק נקטעה בעקבות פציעה בתאונת אופנוע. מסקירת עברו של הנאשם, התרשם שירות המבחן מבחור שניהל לרוב אורח חיים נורמטיבי, בעל אישיות ורצון להישגיות, ואשר עמד בתנאים ובמסגרות בעלות גבולות נוקשים, לחץ ומתח מתמיד, הדורשים משמעת עצמית גבוהה וערכים בסיסיים נאותים. בהתייחס לעבירות הנדונות, נטל X אחריות לביצוען. הוא התייחס לעבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע כמעשים שנעשו בתום לב, ולעבירות הסמים בחומרה, תוך תיאור התנהגותו כפזיזה וחסרת שיקול דעת. שירות המבחן התרשם כי חרף חומרת העבירות, הן אינן משקפות דפוס התנהגות עברייני, אלא ביטוי לחוסר בשלות ריגשית ואישית. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה על דרך עבודות שירות, בנוסף לעונש מותנה משמעותי, אשר יהוו עבורו עונש חינוכי והרתעתי, ויאפשרו לו הזדמנות לבנות אורח חיים נורמטיבי. להערכת שירות המבחן, עונש של מאסר בפועל עלול לגרום להתדרדרות במצבו הריגשי של X, לחשוף אותו לדפוסי התנהגות וסיטואציות בעייתיים. ביום 22/11/2006, על דעת הצדדים, נדחה הטיעון לעונש בחודשיים נוספים, על מנת שהנאשם יוזמן על ידי שירות המבחן לשם ביצוע בדיקת שתן, שתשלול שימוש בסמים, ובעקבות זאת, ייערך תסקיר משלים. זאת - משום, שעלה מתסקיר שירות המבחן הראשון, כי X לא ביצע בדיקת שתן, בשל בעיות טכניות. מן התסקיר המשלים מיום 14/3/2007 עולה כי גם הפעם התרשם שירות המבחן מבחור המתבטא בכנות, ישיר, שתוכן דבריו אינם מלווים במניפולציות וחשיבה עבריינית. לרוב הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, כשההליכה על גבול דק בין ערכים נורמטיביים לבין התנהגויות בעייתיות ואסורות על פי חוק, אינה מאפיינת אותו, לרוב. עוד, עולה מן התסקיר, כי בעת תקופת הדחייה, נרצח אחיו של X, אשר ניהל אורח חיים התמכרותי ועברייני. X חווה אבל, כאב ואובדן, ולצידם למידה משמעותית ממות אחיו ומהמחירים הכבדים והבלתי נמנעים מניהול אורח חיים עברייני. מותו חיזק את החלטתו ודרכו לנהל אורח חיים נורמטיבי, יציב ואחראי - כך סבור שירות המבחן. שירות המבחן התרשם, כי X בעל יכולת להימנע מהישנות מקרים דומים, גם בהיעדר טיפול במסגרת השירות, כאשר לדעתו, ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו; המעצר; ומעצר הבית, היוו עבורו גורם הרתעתי משמעותי. שירות המבחן חזר על הערכתו שבתסקיר הקודם, לפיה עונש של מאסר בפועל עלול לגרום להתדרדרות במצבו הרגשי ובדפוסי התנהגותו, למרות הצהרת כוונותיו להתמיד בבניית אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן סיכם שוב בהמליצו כי ענישה על דרך של עבודות שירות, בנוסף לטיפול במסגרת צו מבחן, תהא עבורו ענישה חינוכית, הרתעתית ושיקומית משמעותית, ותאפשר לו הזדמנות לבנות אורח חיים נורמטיבי. 6. במסגרת הטיעונים לעונש, ציינה ב"כ המאשימה כי התביעה הכללית מסכימה לאמץ את מסקנות שירות המבחן, בתוספת הטלת קנס גבוה, ששיעורו הולם את העבירות בהן הורשע (ואת העובדה שהתביעה חזרה בה מבקשת חילוט הרכב שלו). בגדר הנימוקים שהביאו את התביעה להסכים להמלצות שירות המבחן, ציינה ב"כ המאשימה את העובדה שהנאשם שהה במעצר תקופה של כמעט שלושה חודשים, ובנוסף שהה במעצר בית מלא לאחר מכן. כמו כן, ראתה מקום להתחשב בגילו הצעיר; בהיעדר העבר הפלילי; ובאירוע המשפחתי המצער שאירע לאחרונה (רצח אחיו). התובעת הנכבדה הדגישה את ההזדמנות שניתנת לנאשם לשקם את חייו. אשר על כן, עתרה התביעה, כי נשית על הנאשם 6 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות; מאסר על תנאי; קנס משמעותי; ופיקוח במשך שנה של שירות המבחן. 7. ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבות חייו של הנאשם - בחור בן כ-25 שנים, נעדר עבר פלילי, שהיה שחקן כדורגל מצטיין ושירת שירות צבאי מלא. הסניגור הנכבד הגיש לבית המשפט אסופת מסמכים והמלצות בעניינו של הנאשם, תוך שהוא מציין כי עד האירועים נשוא כתב האישום, לא היה שום סימן שהנאשם יהיה מעורב בפלילים. לדברי ב"כ הנאשם, תקופת המעצר ומעצר הבית המלא, גרמו לנאשם להתעשת ולעצור את התדרדרותו, כאשר גם לפי תסקיר שירות המבחן הוא בעל פוטנציאל שיקומי גבוה. אשר על כן, עתר הסניגור כי נשית על הנאשם את העונש המוסכם על הצדדים, בהתאם להמלצת שירות המבחן. באשר לקנס - ביקש הסניגור כי נקל עם הנאשם משום שיש לו חובות רבים (לביטוח לאומי, מס הכנסה, מע"מ, בנק דיסקונט). 8. דבר הנאשם: "כבודכם, אין לי דרך להסביר את המעשים חוץ מלומר שאני מתבייש ושאני יכול להבטיח לכם ולעצמי ולכל הסובבים אותי שזאת הפעם האחרונה שאני עומד בסיטואציה הזאת". 9. נוכח ההסכמה בין הצדדים, ובלי התחייבות מצדנו לקבל את הסדר הטיעון, הפנינו את הנאשם ביום 22/3/2007 אל הממונה על עבודות השירות, על מנת שיחווה את דעתו באשר לאפשרות שהנאשם ירצה עבודות כאלה ועל מקום ביצוען. בחוות הדעת מיום 25/4/2007 הודיע הממונה על עבודות השירות שלמרות זימון אישי, ודרך עורך דינו, לא התייצב הנאשם ואף לא טרח להתקשר ולהודיע על כך. בדיון ביום 1/5/2007 הודיעתנו עוה"ד גואר שהנאשם חש ברע באותו יום, ואף הציגה תעודה רפואית. לדבריה, סניגוריו העירו לו שהיה צריך להודיע לממונה על עבודות השירות מבעוד מועד אודות מחלתו, וביקשה ארכה קצרה על מנת שייקבע מועד חדש לראיון אצל הממונה על עבודות השירות. בהסכמת התביעה, דחינו את הדיון פעם נוספת. חוות הדעת מיום 13/5/2007 קבעה כי הנאשם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלה, אולם נתבקשה דחייה של ההחלטה לתקופה של כ- 30 ימים, משום שבדגימת השתן שמסר נמצאו סמים, הדגימה נשלחה לבדיקת אימות והדחייה התבקשה על מנת לקבל את תוצאותיה. בדיון מיום 14/5/2007 ציין עוה"ד קוואל כי בדיקות קודמות של הנאשם נמצאו תקינות ולכן ביקש מבית המשפט "חסד אחרון" ולדחות את הדיון על פי בקשת הממונה על עבודות השירות. דחינו הדיון פעם נוספת. חוות הדעת מיום 31/5/2007 קבעה כי הנאשם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלה, אולם נקבעה לו אי התאמה, משום שכאמור בחוות הדעת הקודמת, בדיקת השתן שנשלחה לאימות, הצביעה על שימוש בסמים. משום כך, אין הנאשם מתאים לריצוי מאסר על דרך עבודות שירות. 10. בהמשך לחוות הדעת האחרונה, הודיעתנו נציגת המאשימה, ביום 14/6/2007, כי נוכח ההתפתחויות שהיו בתיק, ושרידי הקוקאין שנמצאו בדמו של הנאשם בבדיקת השתן- חוזרת בה התביעה הכללית מהסכמתה לעונש שהציע שירות המבחן, וכעת מבקשת כי נשית על הנאשם מאסר בפועל, שעולה על תקופה של שישה חודשים, כפי גזרי דין מחמירים אחרים, שהציגה בפנינו. לנוכח הנתונים החדשים -כך התובעת- אין מקום ללכת לקראת הנאשם, במיוחד כאשר נמצאו שרידי סם בדמו, בזמן שחרב גזר הדין מונפת מעל לראשו. הנאשם דחה למעשה את ההזדמנות שניתנה לו הן ע"י התביעה והן ע"י בית המשפט. הסניגור הנכבד ציין, כי הוא מכיר בכך שהנאשם לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו כיאות. יחד עם זאת, ביקש לזקוף מספר נקודות לזכותו של הנאשם: א. הנאשם שהה במעצר מלא במשך שלושה חודשים, שלאחריהם שוחרר למעצר בית מלא בבית הוריו בקרית שמונה, תקופה של כ- 8 חודשים. לאחר מכן, הותר לו לצאת לעבודה, אולם מדובר בתקופה מצטברת של כשנה וחצי של מעצר בית - פרק זמן לא מבוטל. במשך כל תקופת מעצר הבית, הנאשם ציית לתנאים שהוטלו עליו, ולא הפר אותם, תוך שהוא משתף פעולה עם שירות המבחן. ב. מדובר בנאשם נטול עבר פלילי כלשהו, וחרף התקלה שאירעה, פוטנציאל השיקום שלו לא נגוז. ג. סמוך לאחר הטיעונים (הראשונים) לעונש בעניינו של הנאשם, נרצח אחיו. ד. הפנה למסמכים שהגיש בטיעונים לעונש המקוריים, הדוברים טובות אודות הנאשם. הסניגור הגיש פסיקה שונה ומגוונת בתחום עבירות הסמים, תוך שהוא עותר כי נשית על הנאשם עונש מאסר של שישה חודשים בפועל, חלף שישה חודשי עבודות שירות. 11. שקלנו חזור ושקול את טיעוני הצדדים בתיק זה, ועלינו להדגיש כבר עתה, כי אנו סבורים כי הן התביעה הכללית והן בית המשפט הניחו בידי הנאשם את מירב ההזדמנויות האפשריות, אשר -למרבה הצער- בחר שלא לנצלן. הנאשם בצרכו סמים, הפר את האימון שניתן בו, ופגע בדימוי החיובי שצייר שירות המבחן. "אין צורך להכביר במילים על נגע הסמים אשר פשה בכל שדרות החברה והורס חלקות רבות וטובות; תפקידו של בית-המשפט, להשתלב במאבק ולהשית עונשים שגם יגנו על החברה וגם ירתיעו את המשתמשים" [רע"פ 9632/06 אבו יונס נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1)1836]. 12. יחד עם זאת, מצאנו לנכון להתחשב במספר גורמים, לקולת עונשו של הנאשם: א. התקופה בה שהה הנאשם במעצר; לאחר מכן במעצר בית מלא; ובמעצר בית עם הגבלות ותנאים. ב. היעדרו של עבר פלילי, ומכתבים שקיבלנו אודות הנאשם מגורמים שונים. ג. הגם שהמדובר בעבירות סמים, שאין צורך להרבות מילים בדבר חומרתן, העבירות בהן הודה והורשע הנאשם אינן בראש מדרג החומרה. עוד יש לציין כי הפרשה העיקרית נשוא כתב האישום, היא פרשה של סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, והנאשם הורשע בעבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע. גם כאן, יש מקום לשים לב לכך שאין מדובר במדרג החמור של עבירות הסחר ("אם כל חטאת בתחום זה", ע"פ 10545/04 מדינת ישראל נ' אלדנקו ואח' , תק-על 2006 (1) 1593); אף לא בעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות או בעבירה של סרסרות. [על מדרג העבירות, מן הכבד אל הקל, וסולם הענישה ראו והשוו לע"פ מדינת ישראל נ' אלדנקו ואח', לעיל]. ד. הטרגדיה המשפחתית של הנאשם, עם הירצח אחיו, על כל המשתמע מכך. ה. אף שהנאשם החמיץ את ההזדמנות שניתנה בידו, קשה לנו להתעלם מכך שהספיק לפתח בינתיים אינטרס ציפייה מסוים באשר לעונש שיוטל עליו. ו. אנו סבורים כי אין מקום להתעלם מן העונשים, שנגזרו על הנאשמים האחרים בפרשה נשוא כתב אישום זה. כך למשל, על הנאשם 3, גזרנו עונש, שהיה מוסכם על הצדדים, של שישה חודשי עבודות שירות (וקנס בגובה 50,000 ₪), בגין עבירה של סרסרות למעשה זנות. ז. שיקולי הענישה הכלליים במשפט הישראלי, הכוללים בחובם - הן שיקולים כלליים והן שיקולים אינדיבידואליים. מעבר לשיקולי ההרתעה, המניעה והתגמול - עלינו להביא בחשבון גם את השיקול השיקומי. מדובר במכלול של שיקולים, כאשר תפקידנו -כשופטים- למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים. [ראו למשל ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2)421]. גם אחרי כל השתלשלות העניינים -המביכה יש להודות- בתיק, ובכל הנוגע לנאשם זה, אנו סבורים כי לנאשם יש תקנה, וכי יש מקום לתת משקל לשיקול של השיקום בעניינו. 13. בשוקלנו את כלל השיקולים, החלטנו לגזור את עונשו של הנאשם כדלקמן: א. 9 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (מיום 20/11/2005 ועד 6/2/2006). ב. מאסר של 18 חודשים, על תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, שהיא פשע; עבירה של סיוע או קשר לביצוע פשע; או עבירה לפי סימן י' לפרק ח' של חוק העונשין. ג. קנס בסך 10,000 ₪ או מאסר 2 חודשים תמורתו, שישולם בתוך 90 ימים מהיום. זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום. ניתן היום, 26 ביוני 2007, במעמד ב"כ התביעה - עו"ד בילנקה, הנאשם ובאי כוחו - עו"ד קואל ועו"ד גואר ש' טימן, שופט אב"ד ת' שפירא, שופטת ש' ברוש, שופטת משפט פליליפשע