קנס שהוטל לאחר צו הכינוס 1. המבקש/החייב הגיש בקשה להורות למשיבה, מדינת ישראל [המדינה] להימנע מביצוע גזר הדין שניתן ביום 10.8.03 בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בכל הקשור בקנס שהוטל עליו, לרבות הפעלת עונש המאסר כנגד אי תשלום הקנס, כל עוד צו כינוס הנכסים בתוקף. 2. עובדות רקע א. ביום 10.8.03 נדון החייב בת.פ. 180/99 מחוזי חיפה לעונש מאסר לתקופה של 9 שנים וכן לתשלום קנס בסך 1.6 מיליון ₪ או 3 שנות מאסר תמורתו. זאת בגין "מסכת סבוכה ומתוחכמת של מעשי רמייה, הונאה, זיוף, בידוי ראיות, התחזות, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט ועוד עבירות נלוות אשר נסובו כולן על ניסיונו של המערער... לשים את היד במירמה על חלקת קרקע בחיפה אשר היתה בבעלות אדם שניספה בשואה ולמכור אותה תמורת כ-550,000 דולר לצד שלישי" (כלשון פסה"ד בע"פ 65/04). ב. בע"פ 65/04, ביום 2.5.05, הקל ביהמ"ש העליון בעונשו במידת מה, הפחית את תקופת המאסר בפועל ל-7 שנים, איפשר לו לשלם את הקנס במלואו עד 1.5.08; שאם לא כן, יאסר לתקופה נוספת של שנה אחת. ג. עוד ביום 6.6.99 ניתן צו לכינוס נכסי החייב וזאת לבקשת נושה. ביום 5.1.00 הוכרז החייב פושט רגל, לבקשת כל הנושים. מדו"ח הכונ"ר עלה כי לחייב חובות העולים על 14 מיליון ₪ והנושים סברו כי ניהול ההליך יביא להם תועלת. החייב חויב בתשלום חודשי בסך 750 ₪ (בשלב זה אין בידי מידע אם הסכומים משולמים). 3. טענות הצדדים א. החייב טוען כי בהיותו פושט רגל הוא מנוע מלשלם את הקנס למדינה, שכן התשלום יהווה העדפת נושים. לטענתו, כל עוד צו כינוס הנכסים עומד על כנו, רשאית המדינה להגיש תביעת חוב בגין הקנס. מכל מקום לטענתו, אין להפעיל את חלופת המאסר. ב. עו"ד פלד, המשמש נאמן לנכסי החייב (משום מה ציין בתגובתו כאילו הינו מנהל מיוחד), טוען כי הקנס איננו חוב בר תביעה בפשיטת הרגל, שכן הוטל לאחר שניתן צו הכינוס. עוד טען כי "מדיניות משפטית ראויה היא שרכושו כספו ונכסיו של חייב בפש"ר, ינותבו תחילה לתיק פשיטת הרגל ורק לאחר סיום הליך הפש"ר, ישולם הקנס ולחלופין ינקטו הצעדים לתשלום הקנס שהושת עליו לאחר צו הכינוס". הנאמן מציין כי עד כה אושרו תביעות בדין קדימה בסך 271,400 ₪ ותביעות בדין רגיל בסך 6,396,748 ₪. ג. המדינה מתנגדת לאי ביצוע גזר הדין של ביהמ"ש העליון במלואו, ככתבו וכלשונו, כולל הקנס שהוטל על המבקש/נאשם או המאסר תמורתו. המדינה מציינת כי עובדת היותו של החייב פושט רגל הייתה ידועה לביהמ"ש עת גזר את דינו. ביהמ"ש המחוזי, עת קבע קנס בסך 1.6 מיליון ₪ או 3 שנות מאסר תמורתו, קבע קנס זה, משום שמדובר בסכום אותו גזל בעבירות אותן ביצע. גם בערעור העלה החייב את הטענה כי הינו פושט רגל. ביהמ"ש העליון איפשר לו לשלם את הקנס עד ליום 1.5.08 וקבע חלף תשלום הקנס, שנת מאסר בפועל אחת בלבד, זאת ביודעו כי הוא פושט רגל. המדינה טוענת כי לביהמ"ש שלפשיטת רגל אין סמכות לשנות את פסה"ד של ביהמ"ש העליון. גזה"ד הפך חלוט והמבקש/החייב לא הצביע על מקור סמכותו של ביהמ"ש המחוזי לשנותו או להתערב בו. עוד נטען כי הבקשה הינה תיאורטית ומקדימה את זמנה, שכן החייב איננו טוען כי בידיו סכום הקנס ואיננו יודע אם לשלמו לקופת פשיטת הרגל או לקופת המדינה. (על כך השיב החייב כי הבקשה איננה תאורטית). ד. הכונ"ר טוען כי חוב שנוצר לאחר צו הכינוס איננו בר תביעה ואין מניעה לנקוט בהליך בלשכת ההוצל"פ לאכיפתו. צו הכינוס אף איננו מעכב הליכים פליליים נגד החייב. מועד מתן גזה"ד והטלת הקנס, הוא המועד הקובע לגבי השאלה אם החוב הנו חוב בר תביעה בהליך הפש"ר. לפיכך, המדינה רשאית לפעול לגבות הקנס או מאסר תמורתו. "אינטרס הציבור ותקנתו מחייבים שפושט הרגל לא יהיה מופטר מקנס ולמצער חלופת המאסר בגין אי-תשלומו - אשר הושתו לאחר מתן צו הכינוס, על מנת שלא יווצר מצב לפיו פושטי הרגל יהיו חסינים מפני תוצאת הליכים פליליים, דבר המייתר את ההליך הפלילי והופך את פושט הרגל למי שאין מורא החוק עליו". דיון והחלטה 4. עסקינן בגז"ד שניתן ובקנס שהוטל לאחר שניתן צו לכינוס נכסי החייב. לפיכך, הקנס איננו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל. אין המדינה יכולה ואין מקום לחייבה, לתבוע את הקנס במסגרת הליך פשיטת הרגל. 5. גזה"ד, הן בביהמ"ש המחוזי והן בביהמ"ש העליון ניתנו בידיעה כי החייב נמצא בהליך פשיטת רגל. ביהמ"ש העליון קבע: "לבקשת המערער ובהסכמת המדינה אנו מוסיפים ומחליטים כי קנס זה ישולם עד ליום 1.5.08. אם לא ישולם הקנס ייאסר המערער לתקופה של שנה אחת" (ההדגשה אינה במקור). לפיכך, ספק אם אכן ביהמ"ש שלפשיטת רגל יכול להתערב בקביעה חלוטה זו. בשלב זה, כפי שאבהיר להלן, קביעה בסוגיה זו איננה נדרשת. 6. כאשר מדובר בפושט רגל עפ"י בקשתו, ביהמ"ש בוחן את תום הלב שלו, הן עובר לצבירת החובות והן בהתנהלותו בהליך. ספק אם בית משפט שלפשיטת רגל יאשר המשך הליך, שעה שחייב מנסה להתחמק מריצוי עונש שהוטל עליו בהליך פלילי בגין עבירות חמורות. שונה הדבר כשהבקשה הנה בקשה מטעם נושים. במקרה זה, ביהמ"ש איננו בוחן את תום הלב של החייב, אלא את עניינם של הנושים בבקשה. אפשר שבמסגרת סמכותו של ביהמ"ש בהליך פשיטת הרגל, יהיה רשאי לבחון אם החייב רשאי לשלם תחילה את גזה"ד, טרם שילם חובותיו לנושים או שעליו להפקיד את סכום הקנס בקופת פשיטת הרגל לטובת נושיו, על מנת למנוע את מאסרו בגין אי תשלום הקנס. בשלב זה, טרם שיפקיד החייב את מלוא סכום הקנס, השאלה מוקדמת מדיי. לא יעלה על הדעת שביהמ"ש יורה שלא לבצע את חלופת המאסר בגין אי תשלום הקנס ומצד שני החייב לא יפקיד את סכום הקנס בסך 1.6 מיליון ₪. ממה נפשך, אין הליך פשיטת הרגל משמש מקלט מפני מאסר לחייב שנדון לתשלום קנס במועד מסויים ואיננו מציע את סכום הקנס לכל הפחות, לטובת נושיו. 7. לפיכך, הנני קובעת כי אם החייב יפקיד בקופת ביהמ"ש במסגרת תיק פש"ר זה, סך 1.6 מיליון ₪ עד ליום 1.5.08 ויציג למשיבה את אישור ההפקדה - תימנע המשיבה מלאוסרו בגין אי תשלום הקנס. לא יופקד הסכום הנ"ל עד יום 1.5.08, תהיה רשאית המדינה לבצע את גזה"ד כלשונו, לרבות חלופת המאסר כנגד אי תשלום הקנס. אם יופקד הסכום, אדרש לשאלה אם יועבר לתיק הפש"ר לטובת הנושים או לאוצר המדינה כתשלום הקנס בהליך הפלילי. צו כינוסקנסצוויםכינוס נכסים