1. הנאשם הורשע בהכרעת דין מיום 25.1.05 בעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין, כאשר אשרת העבודה לא הייתה על שמו והעסקתו ללא ביטוח רפואי, עבירות לפי סעיף 2 (א) (1) ו- 2 (ב) (3) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). 2. ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם את הקנס המירבי, שלפי טענתה הינו 208,000 ₪ וכן, להורות על הנאשם להתחייב התחייבות כספית להימנע מלעבור עבירות על חוק עובדים זרים. הנאשם ביקש להקל בעונשו לאור מצבו הכלכלי והרפואי, ביקש לגזור עליו עבודות שירות, במקום קנס. 3. להלן עיקרי השיקולים המובאים בחשבון לעניין העונש: א. העסקת עובדים זרים ללא היתר פוגעת בעובדים הישראליים, במיוחד בתקופות שבהן שיעור האבטלה הוא גבוה. העסקה ללא היתר פוגעת לא רק בעובדים הישראלים אלא גם בעובדים זרים עצמם, מאחר ולא קיים פיקוח על העסקתם בתנאי עבודה הוגנים ובתשלומי זכויות על פי דין. כך, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי ניסים פד"ע לח 145: "מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים ללא היתר, בלי הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים". באשר לנסיבות ביצוע העבירה, מדובר בהעסקה חד-פעמית של עובד זר על ידי הנאשם. הנאשם לא הודה בביצוע העבירות, אלא כפר, והתנהל משפט בו הושמעו הוכחות וניתנה הכרעת דין. בנסיבות אלה, לדברי ב"כ המאשימה, יש להתרחק מהקנס המקורי ולהתקרב לקנס המקסימלי, על מנת למנוע כי מי שלא משלם קנס ונשפט יזכה מיתרון, אשר מנוגד לתכלית חוק עובדים זרים. ג. שיקולים לקולא הם: (1) לנאשם אין הרשעות קודמות, (2) הנאשם סגר את עסקו כעצמאי ואינו עובד. הוא מתפרנס מקצבת נכות. 3) הנאשם הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, נזקק לטיפולים רפואיים ולוקח תרופות. (4) אשת הנאשם עובדת בעבודות נקיון, לפרנסתם. ד. יש לבדוק את הגובה הקנס המירבי על פי שיעורו ביום ביצוע העבירה (ראו סעיף 5 לחוק העונשין (נוסח משולב) התשל"ז - 1977). הקנס הקבוע בסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים הוא בשיעור פי ארבע מהקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, לגביכל עבירה. 4. בהתחשב בשיקולים שלעיל, אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 10,000 ₪ שהוא יוכל לשלם בתשלומים חודשים, עד ל- 20 תשלומים, כשהראשון ישולם לא יאוחר מיום 1.10.05 והאחרים בתום כל חודש עוקב, עד לחודש 01/06. בנוסף, ובהתאם להוראות סעיף 72 לחוק העונשין, על הנאשם להפקיד בבית הדין, עד ליום 28/2/05, התייחבות להימנע מעבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים. ההתחייבות תהיה למשך שלוש שנים, עד ל- 1.9.08. ו ההתחייבות תהיה על סך 25,000 ₪ לגבי כל עבירה על החוק כאמור, ולגבי כל עובד שבעניינו תועבר העבירה. 5. בהתאם להוראות סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982, יש לקרוא את גזר הדין בפומבי. לפיכך, נקבע דיון להקראת גזר הדין לתאריך 8.9.05 שעה 11:00. עם זאת, הצדדים ביקשו כי גזר הדין יישלח להם בדואר. לכן, אני מורה על מזכירות בית הדין לשלוח לב"כ הצדדים את גזר הדין בדואר, ומבהירה כי הצדדים לא חייבים להתייצב בבית הדין לשם שמיעת גזר הדין. 6. לצדדים זכות ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושליים תוך 45 ימים מתאריך המצאת גזר הדין. ניתן והודע היום י"ד בטבת, תשס"ה (26 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים. עידית איצקוביץ, שופטת משפט תעבורהרפואהביטוח רפואינהיגה ללא ביטוחהעסקת עובדים זריםעובדים זרים