לפנינו תביעת התובע להכיר באירוע שאירע לו, לטענתו, ביום 24.6.00 כ"תאונת עבודה". להלן עיקרי העובדות: התובע - עבד בבית החולים "הדסה - עין כרם", כ"אח", במסגרת לימודיו כסטודנט לסיעוד. התובע הגיש הודעה ותביעה על פגיעה בעבודה לנתבע - ביום 5.7.00, בגין תאונה שאירעה לו לטענתו ביום 24.6.00 . התביעה הוכרה על ידי הנתבע במכתב מיום 15.8.00 ובו נרשם: "הנדון- גמלה בגין- פגיעה ביום 24.6.00 : תביעתך לדמי פגיעה אושרה על ידינו ......." התובע אכן קיבל דמי פגיעה עד ליום 4.10.00 . בתאריך 4.3.2001 שלח הנתבע מכתב נוסף לתובע ובו נרשם : "ביטלנו את זכאותך לדמי פגיעה לתקופה/ות מיום 25.6.00 עד 4.10.00 יתרה לחובה תקוזז מהתשלומים המועברים למעבידך." במכתב נוסף של הנתבע לתובע, מיום 26.2.02, נימק הנתבע את דחיית התביעה בכך - שמעיון בפרטי תביעתו ומבירורים שנערכו לא הוכח כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי או עקב עבודתו של התובע, כאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומשכך הדחייה בדין יסודה. מכאן - שהתביעה בנדון עניינה בשאלה: האם ביום 24.6.00 אירעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. להלן עיקר טענות התובע: במהלך עבודתו בבית החולים "הדסה" ביום 24.6.00 בשעה 16.00 לערך, עת ירד התובע במדרגות מהקומה השנייה, החליק על מדרגה רטובה ולא הצליח למנוע את הנפילה וכתוצאה מכך סובב את רגלו הימינית. מאחר והרגיש רק כאב קל ברגל- נסע לחברים אשר מתגוררים בקרית יובל בירושלים וסיפר להם אודות האירוע - וכעבור שעתיים נסע לביתו. למחרת יום הפגיעה, בתאריך 25.6.00 התקשר התובע למקום עבודתו להודיע כי לא יגיע לעבודה עקב הנפילה במדרגות. ולקראת הצהריים פנה לחדר המיון בביה"ח "הדסה" בו הוא עובד, לשם קבלת טיפול רפואי. בתעודת חדר מיון של ביה"ח "הדסה - עין כרם", נרשם כי נחבל בברך ימין בכדורגל - אולם רישום זה שגוי ואינו נכון- וכנראה זהו רישום השייך לאדם אחר שקיבל טיפול במיון במקביל אליו. להלן עיקרי טענות הנתבע: בדו"ח חדר מיון מביה"ח "הדסה" מיום 25.6.00 נרשם "לדבריו חבלה סיבובית ברך ימין בכדורגל", וכן לא צוין כי הפגיעה ארעה יום קודם לכן. דין התביעה להדחות - שכן הרישום הרפואי הסמוך ביותר לאחר האירוע הנטען לא מראה שאכן האירוע הוא "תאונת עבודה". אם ביה"ד ימצא כי אכן אירעה לתובע פגיעה בעבודה- ביום 24.6.00 , מבוקש למנות מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי. בהחלטתנו מתאריך 7/12/2005 קבענו את הדברים הבאים: "בהוכחת האירוע יש ליחס משקל רב לאנמנזה, רישומי בית החולים , מתוך ידיעה שהיא פרי הנסיון שרישומים אלה מהימנים ומדויקים" (ראה דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 281, עבל 55/98 אברהם בן רובי נ' המוסד (לא פורסם)). "שכן יש להניח כי אדם המאושפז בבית החולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון" (דב"ע מט/23-0 המוסד נ' שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349). אנמנזה מעין זו משמשת לא פעם לסתירת גירסת המבוטח, ויש ותסייע לגרסתו" (ראה דב"ע נא/169-0 גדעון גואטה נ' המוסד, לא פורסם). הנתבע, דחה את תביעת התובע בהתבסס על העובדה כי ברישומי "גיליון שחרור" (ראה מסמך נ/4), של התובע ממיון לאחר טיפול, נרשם בפרק "האנמנזה: "בן 23 לדברו חבלה סיבובית ברך ימין בכדורגל". הפסיקה מייחסת חשיבות מרובה לרישומי בית החולים הן מפאת ניסיונם המקצועי, והן מפאת העובדה כי יש להניח שחולה ימסור גרסה מהימנה - על מנת לקבל את הטיפול הטוב ביותר . ולכן- יש ליחס חשיבות וכן לקחת בחשבון גם את האנמנזה שנרשמה ביום 27.6.00 כעבור יומיים לאחר ששוחרר התובע ממיון. ב"גליון המרפאה לאורטופדיה" נרשם: (מסמך המצוי בתיקו הרפואי של התובע שנשלח לביה"ד): "אח במחלקת ילדים אצלינו חבלת ברך סיבובית (ימין) במדרגות בי"ח, טופל במיון....". בעברו נפצע התובע ברגלו הימנית בעת שהיה שחקן כדורגל, ועל רקע זה, בעת שנבדק על ידי הרופא במיון ונשאל - האם בעבר נפצע כבר ברגל זו? השיב התובע - שכן - בעת היותו שחקן כדורגל. ייתכן כי תשובה זו הביאה לידי טעות ברישום באירוע דנן כי הפציעה הייתה בכדורגל כפי שנרשם. משנשאל התובע על ידי החוקר מטעם הנתבע ביום 21.8.01 (ראה נ/3 עמ' 1 שורה 17), מדוע נרשם בדוח מיון חבלה סיבובית ברך ימין בכדורגל? השיב התובע : "יתכן וזו טעות של הרופא והרישום שייך לפונה אחר במיון מכיוון שבאותו היום ובאותה שעה שאני התקבלתי במיון היו עוד פונים והיה איתי עוד פונה בחדר שגם לו היתה פגיעה בברך לפי זכרוני ויתכן שהרשום בדו"ח שלי שייך לאותו פונה שהיה עימי בחדר.." בעקבות טענה זו של התובע הורינו למנהל מחלקת מיון לערוך בדיקה האם ביום 25.6.00 טופל חולה מלבד התובע בגין פגיעה בברך ימין בין השעות 14.00 ל- 18.00 . במכתב מיום 17.6.04 (ראה מסמך ת/15 ) נרשם : "בתאריך 25.6.00 בין השעות 14.00 ו- 18.00 טופלו שני חולים בגין פגיעה בברך בנוסף לתובע. א. בחור בן עשרים אשר נחבל ברגל שמאל . לא ברור האם מנפילה ולא היו סימני חבלה חיצוניים. החולה נחבש בתחבושת אלסטית ושוחרר. ב. גבר מבי"ח סיעודי הרתוק לכסא גלגלים אשר נפל כשהעבירוהו ממיטה לכסא. הנ"ל נחבל בברך ימין. בבדיקה - סימני חבלה ללא עדות לשבר. החולה נחבש בתחבושת ג'ונס ושוחרר." מכתב זה מאמת את גרסתו של התובע שאכן טופל ביחד איתו בחור צעיר נוסף (להלן חולה א'), אשר נפצע ברגלו. בנוסף לאמור - ביחס לחולה הנ"ל כפי שעולה מהמכתב, לא נרשם מהן נסיבות האירוע לפציעה, מה שכן נרשם ביחס לתובע, וביחס לחולה ב' במכתב הנ"ל. יש לציין - כי התובע בעברו אכן נפצע בברך ימין בעת שהיה שחקן כדורגל, ומהמסמכים הרפואיים והלא רפואיים שצורפו לתיק עולה, כי התובע ציין עובדה זו כאשר נשאל אם אירעה לו פגיעה ברגל ימין בעבר. אנו סבורים כי הרישום במיון - וציון המילה "בכדורגל", נבעה מתוך בלבול בין פציעתו של התובע בעבר לפציעתו בהווה. לאור כל האמור לעיל , אנו ממנים מומחה - יועץ רפואי בתחום האורטופדי על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 24.6.00 לבין מצב רגל ימין של התובע וכן בשאלה האם האירוע מיום 24.6.00 גרם לתובע אי כושר לעבוד בתקופה, שבגינה הגיש תעודות רפואיות לנפגע בעבודה או לחלק מאותה תקופה." על כן מינינו את ד"ר מנחם יצחקי מנהל מחלקה אורטופדית, בית חולים שערי צדק ירושלים, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה). בחוות דעתו מתאריך 5/2/2006 השיב המומחה לשאלות שנשאל, ואלה השאלות והתשובות: שאלה א: מהי המחלה שאובחנה ברגל ימין של התובע סמוך לאחר יום האירוע - 24.6.00? תשובה: "אובחנה פגיעה סיבובית בברך ימין עם חשד לקרע במניסקוס מדיאלי וברצועה הצולבת קדמית." שאלה ב: האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין האירוע התאונתי מיום 24.6.00 לבין הופעתה של הפגיעה במועד בו הופיעה ? (גם אם הוחמר מצב המחלה או שהוחש בואה או התפרצותה עקב אירועי יום האירוע - כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור). תשובה: "נפילה כפי שמתוארת עם תנועה סיבובית בברך ימין יכולה בהחלט לגרום לקרע של רצועה צולבת קדמית ושל המניסקוס." שאלה ג: אם התשובה לשאלה הנ"ל היא חיובית - האם לאירוע מיום - 24.6.00 הייתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע (גורמי סיכון שקיננו בו לפני או אחרי, במנותק מהאירוע מיום - 24.6.00) על הופעת או החמרת המחלה במועד שבו הופיעה ?. תשובה: "התובע היה כדורגלן ועבר ארטרוסקופיה בשנת 1991 בברך ימין. אולם לפי הרישומים הבדיקה היתה תקינה, דהיינו לא היה קרע קודם ברצועה הצולבת או המניסקוס. לכן אין למצבו הבריאותי שום השפעה על האירוע." שאלה ד: מהו הנזק (INJURY) שנגרם לתובע כתוצאה מהאירוע מיום - 24.6.00? תשובה: "קרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי וקרע של הרצועה הצולבת הקדמית." שאלה ה: האם נגרם לתובע אי כושר כתוצאה מהאירוע מיום 24.6.00 ולמשך כמה זמן? תשובה: "התובע עבר שתי ארטרוסקופיות. הראשונה ב-9.2000 והשניה ב-24.10.2000. בראשונה בוצעה כריתה של המניסקוס הלטראלי ובשניה בוצע תיקון של ה-ACL. להערכתי במשך כל התקופה, דהיינו מ-25.6.2000 ועד לפחות כחודשיים לאחר הניתוח מ-24.10.2000 היה אי כושר עבודה רצוף (לא מצאתי תעודות מחלה אחרי הניתוח השני והדבר מבוסס על הערכה). אך יתכן גם שהיתה תקופה יותר ממושכת של אי כושר עבודה." שאלה ו: האם כל תקופת אי הכושר בגינה קיבל התובע תעודות רפואיות לנפגע בעבודה קשורה ונובעת מהאירוע מיום 24.6.00 ? תשובה: "כל תקופת אי הכושר קשורה לפגיעה מ-24.6.2000." שאלה ז: אם לדעת המומחה רק חלק מתקופת אי הכושר נובעת מהאירוע - נא לציין את התקופה בהתייחס לתעודות אי הכושר. תשובה: "ראה תשובה לשאלה ו." בשים לב לתשובת המומחה כי "נפילה כפי שמתוארת עם תנועה סיבובית בברך ימין יכולה בהחלט לגרום לקרע של רצועה צולבת קדמית ושל המניסקוס", ובשים לב לגליון המרפאה לאוטופדיה של בית חולים הדסה מיום 27/6/2000 ו"כרטיס חולה" של התובע מתאריך 11/7/2000 ומשמצאנו את עדותו של התובע מהימנה עלינו - אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי בתאריך 24/6/2000 אירעה לתובע "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. התאונה אירעה במהלך עבודתו כאח במחלקת ילדים בבית חולים הדסה, עת החליק במדרגות בית החולים וכתוצאה מכך מעד תוך תנועה סיבובית של ברך ימין והתיישב על רגל ימין. הנתבע ישלם לתובע דמי פגיעה כחוק. כמו כן ישלם הנתבע לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הדיון התנהל במותב חסר - משנציג ציבור הוזמן ולא התייצב. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. מדרגותתאונות נפילהרפואהבית חוליםנפילה במדרגותנפילהתאונת עבודה