##(1) מהי ערבות אוואל ?## פקודת השטרות מעמידה שלושה מסלולים לרשות ערבים שטריים: חתימה של "מעין מסב" על השטר לפי סעיף 56 לפקודת השטרות, ערבות אוואל מכוח סעיף 57 לפקודה או חתימת מיטיב לפי סעיף 27 לפקודת השטרות. אין צורך כי יכתבו המילים "ערבות אוואל" ו"די בכל ביטוי אחר המביע את כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, כגון "הנני ערב לתשלום השטר" או כיוצא בזה ביטוי דומה. ערבות נוצרת על ידי חתימה הבאה אחרי הביטוי bon pour aval , או ביטוי אחר 'שווה לו', בו גילה החותם את דעתו לערוב. די בכל ביטוי אחר המביע את כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, כגון 'הנני ערב לתשלום השטר' או כיוצא בזה ביטוי דומה, ואין צורך להשתמש במונח המיוחד "אוואל". (י' זוסמן, דיני שטרות, דפוס 'גרפית' בע"מ, ירושלים, מהדורה שישית). ##(2) ערבות אוואל - דוגמא:## א. אנו הח"מ _____________ערבים באופן אישי יחד ולחוד כלפי_____________לכל התחייבויות ו/או חובות מכל מין וסוג שהוא של עושה השטר ו/או של_____________הקיימים ו/או העתידים בין שנוצרו בעבר ובין שייוצרו בעתיד. ב. התחייבות וערבות זו היא בלתי חוזרת ובלתי ניתנת לשינוי ו/או ביטול עד לפרעון מלוא חובו של עושה השטר, הפרשי הצמדה, הריבית והוצאות גבייתם. ##(3) חתימה לאל ציון ביטוי כלשהו:## הכלל הוא כי חתימה "עירומה" ללא ציון ביטוי כלשהו המעיד על כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, לא תפורש כערבות אוואל, שאחרת לא יהיה הבדל כלשהו בין חתימה של "מעין מסב" לפי סעיף 56 לפקודת השטרות לבין ערבות אוואל לפי סעיף 57 לפקודה. ערבות אוואל אינה קמה אלא מקום שנתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 57 לפקודה. ##(4) ערבות אוואל - מה אומר החוק ?## הערבות לשטר החוב מסוג ערבות אוואל טיבה והיקפה נקבעה בסעיף 57 לפקודת השטרות להלן יובא נוסחו של הסעיף: 57. ערבות לשטר (א) פרעונו של שטר יכול שיהא נערב על ידי אדם שאינו צד לשטר, או על ידי אדם שהוא צד לשטר; ובלבד שהערבות במקרה הנזכר אחרון תהא מוסיפה על זכויות החזרה של האוחז. (ב) ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוח bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב. (ג) ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד. כפי שעולה מנוסח סעיף 57 (א) הנ"ל, הערב לשטר אינו צריך להיות צד לו. עוד נקבע בסעיף 57 (ב) – כי הערבות הינה ביחד ולחוד עם החייב העיקרי, עושה השטר. לעניין זה, מדובר בהוראה מיוחדת לפקודת השטרות ולכן למרות שדיני הערבות המוסדרים בחוק הערבות, התשכ"ז – 1967 חלים גם על ערבויות שטריות, במקרה זה היות ומדובר בערבות מסוג אוואל לא חלות ההוראות הכלליות אלא חל ההסדר המיוחד הקבוע בסעיף 57 (ג) לפקודת השטרות לפיה אדם כזה חב ביחד ולחוד עם האדם שלחתימתו ערב . ##(5) להלן פבק דין בנושא ערבות אוואל:## האם ניתן לצרף ערב שחתם על כתב ערבות, כחייב בתיק הוצאה לפועל במסגרת בקשה למימוש שטרות להן ערב, או שמא יש להגיש תחילה תביעה מתאימה לבית המשפט המוסמך? זו השאלה המונחת לפתחנו בבקשה זו. העובדות הצריכות לעניין 1. ביום 31.10.06 הגישה המבקשת בקשה לביצוע שישה שטרות (המחאות) החתומים על ידי "מעלה אביב בניה והשקעות בע"מ" - המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"). עם הגשת הבקשה לביצוע השטרות, הגישה המבקשת בקשה, לא מנומקת, לצירוף המשיב 2 - יעקב אביב (להלן: "המשיב") כחייב נוסף בתיק, וזאת על יסוד כתב ערבות עליו חתם ביום 24.1.06 (להלן: "הבקשה"). על פי כתב הערבות ערב המשיב לכל חובותיה של המשיבה, לרבות "מכח שיקים או שטרות". 2. בקשת המבקשת נדחתה, על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 1.11.06, שזו לשונה: "התיק דנן נפתח לצורך ביצוע שטרות אותם עשתה החייבת, מעלה אביב בניה והשקעות בע"מ, לפקודת הזוכה. הזוכה מבקשת לצרף כחייב בתיק את מר יאקי אביב, שהינו ערב לפירעון השטרות האמורים מכח שטר ערבות חיצוני לשטר. דין בקשת הזוכה להידחות. אמנם, ניתן לחייב ערב לשטר אף מכח כתב ערבות חיצוני לשטר עצמו. ברם, אין בכך כדי לאפשר לזוכה להגיש את ערבותו של הערב לביצוע ישירות בהוצאה לפועל, וזאת מבלי שינתן בעניין פסק דין מאת הערכאה המוסמכת. ערבות חיצונית לשטר אינה באה בגדרי הגשרתו (צ"ל: הגדרתו - א.פ.) של שטר בהתאם להוראת סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וגלל כך היא אינה ניתנת להאיכפה (כך במקור - א.פ.) בטרם יתקבל פסק דין כאמור". 3. המבקשת לא השלימה עם החלטת ראש ההוצאה לפועל והגישה "בקשה חוזרת לצירוף הערב כחייב בתיק ההוצל"פ", בה פירטה ונימקה את טענותיה. המבקשת הסתמכה על סעיף 57(ב) לפקודת השטרות, לפיו ערבות לשטר יכולה להיות חיצונית לשטר, וכן הסתמכה על החלטה סותרת שניתנה בתיק הוצאה לפועל בו הוגשה בקשה זהה ביחס לאותה חייבת ולאותו ערב, בה נענתה ראש ההוצאה לפועל - הרשמת סיגל אבגי-פרושאור, לבקשה לצרף הערב כחייב בתיק ההוצאה לפועל. 4. ראש ההוצאה לפועל שב ודחה את בקשת המבקשת, בהחלטה מיום 6.12.06 כדלקמן: "אכן כטענת בא כוחו המלומד של הזוכה, ככל הנראה לא קיימת אחידות דעים בין ראשי ההוצאה לפועל השונים בסוגיה קא עסקינן. בקשת הזוכה הינה מעין בקשה לעיון חוזר והואיל ולא חל כל שינוי בנסיבות אין מקום להידרש לה. אף לגופם של דברים סבורני, כי דין הבקשה להידחות. ערבות חיצונית לשטר אינה באה בגדרי שטר כמשמעותו בסעיף 81(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן - "החוק"). אין באמור כדי לגרוע מחבותו של ערב לשטר בהתאם להוראות סעיף 57(ב) לפקודת השטרות, אך כדי לאכוף ערבות זו על הזוכה להתכבד ולפנות אל בית המשפט המוסמך ואין הוא זכאי להליך המקוצר החל על שטרות הבאים בגדרי סעיף 81(א) לחוק". על החלטות אלו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. תמצית טענות הצדדים 5. לשיטת המבקשת, החלטות ראש ההוצאה לפועל מעקרות את משמעותו העיקרית והחשובה של השטר, היינו את האפשרות לאוכפו בהוצאה לפועל ללא צורך בקיום הליך משפטי קודם. עוד נטען, כי ההחלטה מאיינת את משמעותו של סעיף 57(ב) לפקודת השטרות, וכי נבדלותה של ערבות לשטר מערבות לכל חוב אחר הינה ביכולת לתבוע את הערבות לשטר בהליך מיידי ומקוצר בהוצאה לפועל. כסימוכין לכך נטען, כי אילו היתה הערבות נכתבת על גבי השטר עצמו, והוא היה מוגש לביצוע בהוצאה לפועל, ברי כי ראש ההוצאה לפועל היה נענה לבקשה לצרף את הערב כחייב בתיק. כיוון שסעיף 57(ב) לפקודת השטרות מורנו כי ערבות לשטר יכול שתהא על גבי מסמך חיצוני לשטר, הרי שככל שהערבות מוגשת לביצוע יחד עם השטר, דינה כדין השטר. פרשנותו המצמצמת של ראש ההוצאה לפועל איננה מתיישבת עם התכלית החקיקתית של סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), והיא מניעת פיצול מיותר של ההליכים באופן שמצריך פניה לבית המשפט בטרם הוצאתו לפועל של השטר וכתב הערבות. המבקשת מדגישה, כי היא אינה מבקשת להגיש את "כתב הערבות" לביצוע כאילו היה שטר, שכן ברי כי הוא אין הוא בא בגדרו של סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, אלא בקשתה היא להגיש את כתב הערבות המקושר לשטר שהוגש לביצוע, שכל "חטאו" הוא שהוא חיצוני לשטר. ב"כ המבקשת צירף לבקשתו החלטות של ראשי הוצאה לפועל שונים בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים אשר בנסיבות דומות נענו לבקשת זוכה וצירפו ערב לשטר כחייב בתיק ההוצאה לפועל. יצויין, כי לבקשת רשות הערעור לא צורף תצהיר "הואיל והיא נשענת על טענות משפטיות בלבד" (סעיף 6 סיפא לבקשה). 6. בתגובת המשיבים לבקשה הכחיש המשיב כי חתם על כתב הערבות נשוא הבקשה וטען, כי החתימה על כתב הערבות הנחזית להיות שלו לא נחתמה על ידו כלל וכלל. עוד נטען, כי "אין כל קשר" בין כתב הערבות העצמאי מיום 24.1.06, לבין השטרות שהוגשו לביצוע. המשיבים תומכים בהחלטת ראש ההוצאה לפועל וטוענים כי "כלל ברור וידוע הוא, כי ערבות חיצונית לשטר אינה באה בגדרי שטר כמשמעותו בסעיף 81(א) לחוק ההוצאה לפועל... ולפיכך, הדרך היחידה הפנויה בפני המבקשת היא פניה לבית המשפט בתביעה אזרחית", וכי "משמעותו של סעיף 57(ב) לפקודת השטרות הינו חיוב ערב לשטר במסגרת פניה לבית המשפט המוסמך ולא בדרך של ביצוע השטר בלשכת ההוצאה לפועל", אך הם אינם מביאים כל נימוק, או ביסוס לטענותיהם בחוק או בהלכה הפסוקה. יצויין, כי גם המשיבים לא צירפו תצהיר לתגובתם בנימוק כי המשיב חלה במחלה קשה אשר הצריכה אשפוזו בבית חולים לצורך קבלת טיפול רפואי וכי במידת הצורך יצורף תצהיר לאימות העובדות המפורטות בתגובה. דיון ומסקנות 7. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ועל יסוד תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כן החלטתי לקבל את הערעור מן הנימוקים שיפורטו להלן. 8. בקשת הביצוע שהגישה המבקשת הוגשה על פי סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל הקובע כדלקמן: "(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט... (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין. (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963..." (ההדגשות שלי - א.פ.). "שטר חליפין" מוגדר בסעיף 3 לפקודת השטרות כך- "(א) שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה. (ב) מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין". "שטר חוב" מוגדר בסעיף 84 לפקודת השטרות כך: "(א) שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף..." "שיק" הוא שטר חליפין שהנמשך שלו הוא בנק, ובלשון סעיף 73 לפקודת השטרות: "(א) שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן. (ב) שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו". אין חולק, איפוא, כי כתב הערבות שצורף לבקשת הביצוע שהגישה המבקשת, אינו עונה, מבחינה פורמלית, על אחת ההגדרות שהובאו לעיל. עם זאת סבורני, כי מסקנתו של ראש ההוצאה לפועל המלומד, לפיה בשל כך מנועה המבקשת ממימושה של הערבות בהוצאה לפועל כחלק מהבקשה לביצוע השטר, ללא צורך בהגשת תביעה לבית המשפט המוסמך, בטעות יסודה. ואנמק. 9. לפי סעיף 1(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"), ערבות היא "התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי". הערבות היא ל"חיוב" כלשהו, והדין מכיר גם בקיומה של ערבות לחיוב שטרי. ואכן, חתימת ערבים על שטרות נפוצה ביותר. במקרים רבים, למשל, בעלי מניות של תאגיד או מנהליו חותמים כערבים על שטרות בחתימת התאגיד. מבלי להרחיב בעניין זה יתר על המידה נציין רק, כי פקודת השטרות מעמידה שלושה מסלולים לרשות ערבים שטריים: ערבות על ידי חתימה של "מעין מסב" לפי סעיף 56 לפקודה; ערבות "אוואל" לפי סעיף 57 לפקודה; וחתימה כמיטיב לפי סעיף 27 לפקודה (להרחבה בעניין זה ראו: ש' לרנר דיני שטרות (מהדורה שניה, תשס"ז-2007), עמ' 268 ואילך; י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, תשמ"ג-1983), בעמ' 291 ואילך). הערבות השטרית בה עסקינן, הינה ערבות אוואל, לפי סעיף 57 לפקודת השטרות שזו לשונו: "(א) פרעונו של שטר יכול שיהא נערב על ידי אדם שאינו צד לשטר, או על ידי אדם שהוא צד לשטר; ובלבד שהערבות במקרה הנזכר אחרון תהא מוסיפה על זכויות החזרה של האוחז. (ב) ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה ; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב. (ג) ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד ; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה ; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד". הערבות לפי הפקודה נצמדת לשטר, והיא נעשית לגוף אחד עמו, ממש כמו שאר החבויות של אלה אשר חתמו עליו (זוסמן שם בעמ' 291). 10. ערבות שטרית, ככל חבות שטרית, טעונה חתימה על השטר. זאת, בניגוד לערבות על פי חוק הערבות אשר אינה טעונה הסכם בכתב או צורה אחרת, והיא "נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה" (סעיף 3 לחוק הערבות). אם הערב חתם על השטר, עילת התביעה נגדו תהא עילה שטרית (השוו: ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ, פ"ד לד(1) 260 (1979)), ואם ערב בהסכם בעל פה, תהא לאוחז השטר עילה חוזית בלבד. יש לבחון, איפוא, האם הערבות במקרה שלפנינו הינה ערבות חוזית - המחייבת הגשת תביעה נגד הערב לבית המשפט המוסמך - או שמא הינה ערבות שטרית, שדינה כדין השטר, וניתן להגישה למימוש ישירות בלשכת ההוצאה לפועל. מבחינת הדרישה הצורנית, קובע סעיף 57(ב) לפקודת השטרות שני כללים אלה: ראשית, אין ערבות אלא בכתב, אך אין הכרח שהערבות תיכתב ותירשם בגוף השטר עצמו. זו היא אמנם הדרך המקובלת לערוב, אך ערבות שנכתבה במסמך נפרד, חיצוני לשטר, דיה. והמסמך הנפרד בו נכתבה הערבות אפילו אינו חייב להיות מחובר או מסופח לשטר. לפיכך, גם אין מניעה שאדם יתחייב, במסמך אחד, כערב לשטרות אחדים שמנה בכתב הערבות (זוסמן שם בעמ' 293). ואכן, כאמור, זוהי פרקטיקה מקובלת בחיי המסחר (ראו: לרנר שם עמ' 271-272 וההפניות שם). שנית, ערבות נוצרת על ידי חתימה הבאה אחרי הביטוי bon pour aval, או ביטוי אחר "שווה לו", בו גילה החותם את דעתו לערוב. די בכל ביטוי אחר המביע את כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, כגון "הנני ערב לתשלום השטר" או כיוצא בזה ביטוי דומה, ואין צורך להשתמש במונח המיוחד "אוואל" (זוסמן שם בעמ' 293). 11. מן הכלל אל הפרט. נוסח כתב הערבות שצורף לבקשת הביצוע עומד בדרישות שפורטו לעיל. המשיב, יעקב אביב, חתם (לכאורה) כי הינו: "ערבים אישית לפרעון חובותיה של חברת... (המשיבה)...(להלן: "החייב") ערבות זו היא מתמדת, מתחדשת, מוחלטת, בלתי מסויגת ובלתי מותנית ואינה מוגבלת בסכום, וחלה על כל המגיע ו/או שיגיע מהחייב בין במישרין ובין בעקיפין, בצירוף ריבית והצמדה, דמי נזיקין והוצאות מכל סוג, לרבות הוצאות משפט, בין מכח שיקים או שטרות ובין מכוח חשבוניות ...." (ההדגשה שלי - א.פ.). בכך גילה המשיב דעתו וכוונתו לערוב לפירעון שיקים שימשכו על שם המשיבה. זאת ועוד. בסיפא לכתב הערבות נאמר במפורש, כי "מכוח ערבות זאת תהיו רשאים בין השאר להגיש נגדנו בקשת ביצוע על פי שטרות או שיקים של החייב וכתב זה ייחשב כאילו התייחס במשורש (צ"ל: במפורש - א.פ.) לכל שיק ושיק בנפרד..." (ההדגשה שלי - א.פ.). 12. לסיכום, ערבות "אוואל", הינה ערבות שטרית, וככזו ניתן לממשה ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, כשהיא מצורפת לבקשה לביצוע שטר, ללא צורך בהגשת תביעה לבית המשפט המוסמך. זאת, אף אם הערבות נחתמה על גבי מסמך נפרד, חיצוני לשטר, ואף אם המדובר בערבות שטרית מתמדת, לפיה אדם נוטל על עצמו ערבות לכל השיקים שפלוני חתום או יחתום עליהם בעתיד כמושך, ובלבד שהערבות תעמוד בתנאים שפורטו לעיל. במסקנה זו תומך גם המלומד ש' לרנר בספרו הנ"ל, באומרו, בעמ' 273, דברים אלו: "הפסיקה סירבה לאפשר לאוחז שטר ליהנות בנסיבות אלו מההסדר שבסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, ולתבוע ישירות בלשכת ההוצאה לפועל ערבים החתומים על מסמך נפרד. אכן, מבחינה פורמלית מסמך הערבות הנפרד אינו שטר היות שאינו ממלא אחר ההגדרה בסעיף 3(א) לפקודה [בש"א 131734/02 אליהו נ' איטונג בע"מ, תק-של 2002 (4) 310 (2002). דומה, שבית המשפט היה מאפשר לתבוע בהוצאה לפועל מסמך נפרד הכולל ערבות ספציפית לשטר מסוים]. עם זאת, הנגישות הישירה למשרד ההוצאה לפועל אינה קשורה למהותו של השטר, אלא נקבעה משיקולי יעילות, כדי לחסוך בקיומם של הליכים אזרחיים, משום שלרוב אין מוגשים כתבי הגנה נגד תביעות שטריות. הלכה דומה חלה גם על תביעות אזרחיות אחרות [ראו: חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24), התשס"ג-2003, ס"ח התשס"ג 16]. לפיכך, אין זה רצוי להבחין לעניין הנגישות להוצאה לפועל בין ערבות שנכתבה על השטר גופו לבין ערבות שניתנה במסמך נפרד". יצויין, כי בית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה זו. הסוגיה התעוררה במסגרת רע"א 7502/99 מלק נ' ברכה אלקטרוניקה בע"מ, תק-על 2000(1) 167 (2000), אך לא הוכרעה לגופה. בציטוט שהובא לעיל, באומרו כי "הפסיקה סירבה לאפשר לאוחז שטר ליהנות בנסיבות אלו מההסדר שבסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל..." הפנה המלומד לרנר לפסק דין אחד בלבד של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ו' סימון), מיום 17.12.02. לדידי, בקשת המבקשים-הערבים שם למחיקת הבקשה לביצוע השטר ככל שהיא מתייחסת אליהם התקבלה, משום שעל פי נסיבותיו העובדתיות של המקרה, לא הוכח, כי הערבות עליה חתמו הערבים היא ערבות "אוואל". בלשונו של בית המשפט שם (סעיף 4 לפסק הדין): "המבקשים אינם חתומים כערבים לשטר, כמשמעות הגדרה זו בסע' 57 לפקודת השטרות. אומנם אין הכרח, שערבות לשטר תכתב ותרשם בגוף השטר עצמו, וקיימת אפשרות שתכתב במסמך נפרד, אולם הכרחי הוא, שתהיה הפנייה מפורשת של כתב הערבות לשטר הספציפי בתוספת מילים bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו. המסמכים, עליהם חתמו המבקשים, נחזים להיות כתבי ערבות כלליים בלבד. לא כתוב בהם הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו. לא נרשם בהם, שהם מהווים ערבות לשיקים נשוא בקשת הביצוע, לפיכך, לא ניתן לבסס עילה שטרית כנגד המבקשים על בסיס מסמכים אלה". (ראו גם: בש"א (שלום - ת"א-יפו) 169735/06, 176023/06 שלווה תעשיות נעליים בע"מ נ' מ.א.י.ה שיווק סוליות בע"מ, תק-של 2006(4) 24066 (2006)). לעומת זאת, במקרים אחרים בהם הוכח, בין על פי ניסוח כתב הערבות ובין על פי התחקות אחר כוונת הערב, כי הערבות היא ערבות "אוואל", אף שהיתה ערבות חיצונית לשטר, דחו בתי משפט השלום בקשות של ערבים למחיקת הבקשה נגדם (ראו למשל: בש"א (שלום - ת"א-יפו) 159913/06 אלי ליפר גני הפיסגה בע"מ נ' קפלן שיווק בשר בע"מ, תק-של 2006(2) 21067 (2006); בש"א (שלום - י-ם) 8970/04 שחר נ' ש' בר ירושלים חברה לשיווק בע"מ, תק-של 2005(2) 14410 (2005)). התוצאה 13. על יסוד האמור לעיל, הערעור מתקבל. החלטות ראש ההוצאה לפועל מיום 1.11.06 ומיום 6.12.06 - מבוטלות והמשיב 2 יצורף כחייב בתיק ההוצאה לפועל. 14. אשר לטענת המשיב, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי הערבות אינה חתימתו כלל. טענה זו לא נתמכה בתצהיר, וממילא היא אינה רלבנטית לשאלה שעוררה בקשה זו. לפני המשיב פתוחה הדרך להגשת התנגדות לביצוע שטר בה יוכל לשטוח טענותיו, לרבות טענה זו. 15. המשיבים יישאו בשכר-טרחת עורך-דין בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. שאלות משפטיותערבות אוואלערבות