ניסיון השתלבות בנתיב פגיעה בכנף שמאל אחורי 1. בפני תביעה לנזקי רכוש אשר ארעו לרכב מבוטח התובעת, מר שחר אזולאי, בעקבות תאונת דרכים מיום 11.9.03 (להלן: "התאונה"). בעת התאונה היה נהוג רכב המבוטח ע"י אשתו, הגב' מירב אזולאי (להלן: "הנהגת"). 2. לטענת הנהגת, היא נסעה בנתיב השני בנתיבי איילון, מכיוון מחלף גנות לכיוון ת"א. מעט לפני חוות חברת החשמל, נצמדה אליה משמאל משאית הנתבעת 2, נהוגה ע"י הנתבע 1, ופגעה בה בכנף האחורית שמאלית. המשאית לא עצרה לאחר התאונה אלא המשיכה בדרכה, ורק לאחר שהנהגת פנתה לניידת משטרה שעמדה במקום ובקשה את עזרתה, נעצר נהג המשאית. 3. התובעת, מכח היותה מבטחת, שילמה למבוטח את סכום הנזק בניכוי ההשתתפות העצמית, וסכומים אלו, המסתכמים ב- 2,500 ₪ הם הנתבעים בתביעה זו. 4. הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו כי נסעו עם רכבם בנתיב הימני, כמתחייב בחוק. לטענת הנתבע 1, הגיעה הנהגת מנתיב השתלבות היורד מהמחלף, ותוך נסיון הדחקות כושל לנתיב נסיעת המשאית - נפגע רכבה - אם בכלל. לטענת הנתבע - השוטר אשר עצר אותו לבקשת הנהגת, בחן את המשאית ולאחר שסקר אותה אשר בפניו כי לא ניכר בה כל נזק - ולכן, לאחר החלפת פרטים, המשיכו הנהגים לדרכיהם. לפיכך, טוענים הנתבעים, ומאחר ולא היתה כל פגיעה של המשאית ברכב המבוטח, ואם היתה אזי זו נגרמה באשמת הנהגת - דין התביעה להדחות. דיונים והוכחות 5. ביום 6.12.04 הופיעו בפני הצדדים וטענו את טענותיהם. הוצגו בפני טופס הודעה לתובעת (ת/1), תמונות נזק ברכב המבוטח (ת/2) ותרשים שערך הנתבע 1 (נ/1). לאחר ששמעתי את הטענות ועיינתי בחומר שהונח בפני, אני קובעת כי התביעה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה במשפט האזרחי ולכן דין התביעה להדחות. הנימוקים להכרעה 6. דברי הנהגת כפי שנשמעו בעת ההוכחות אינם עולים בקנה אחד עם האמור בהודעתה הראשונה (ת/1) ובכתב התביעה. בעת הדיון חזרה בה הנהגת מהטענה כי התאונה התרחשה בסמוך לנתיב השתלבות, וטענה כי מקור הבלבול הוא מיקום עצירת המשאית ע"י השוטר - שסמוך לנתיב השתלבות. בראש ובראשונה - גם אם אקבל את הטענה שהנהגת היתה נסערת בעת התאונה, ולאחריה, עדיין - הטופס (ת/1) מולא חמישה ימים לאחר התאונה, ומן הסתם הבלבול וסערת הרגשות כבר עברו, במיוחד כשמדובר בתאונה בה נגרם נזק קל יחסית. 7. מעבר לכך - הנהגת בעצמה העידה בעמ' 1 לפרוטוקול כי היא ירדה בגשר גנות שמשתלב, והתאונה ארעה בנתיבי איילון. לפיכך - אין מחלוקת כי הנהגת היתה צריכה להשתלב בנתיבי איילון - והאפשרות שהתאונה התרחשה במקום ההשתלבות - סבירה והגיונית. 8. זאת ועוד, המשאית נבדקה ע"י השוטר, ובחלק הקדמי שלה לא ניכרו כל סימני נזק. אם המשאית היא זו שסטתה שמאלה - לא ברור הכיצד הנזק הינו רק בכנף האחורי שמאלי ולא לאורך הדופן כולה. 9. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שלא שוכנעתי כי המשאית היא זו שפגעה בנהגת - ואם היתה פגיעה כזו אזי לא שוכנעתי כי האחריות לסטיה היא של הנתבע 1 ולא להיפך - דין התביעה להדחות. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 784 ₪ כולל מע"מ כשכר טרחת עורך דין, וסך של 250 ₪ לנתבע 1 עבור אובדן יום העבודה בגין עדותו בבית המשפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. משפט תעבורהסטיה מנתיב