החזר אגרה במקרה של פשרה בתיק זה התקיים דיון בערעור מנהלי. בתום הדיון גובש הסדר לפיו נמחק הערעור. לאחר שניתנה החלטה, ציין העורר כי שילם אגרה, והוא מבקש את החזרתה. כב' השופט ברלינר, שדן בערעור, הורה כי ענין החזר האגרה יוכל להיות נדון בפני, וזאת אם תוגש בקשה בכתב שהמדינה תהיה משיבה לבקשה שתוגש. בהמשך הוגשה בקשה להחזר אגרה. המבקש, אשר לא צירף את מדינת ישראל כמשיבה, טוען כי טעה בהגשת הערר ולכן נאלץ למחוק את הערר. לטענתו, ובשים לב למצבו הכלכלי, יש מקום להורות על השבת האגרה ששולמה. לא מצאתי מקום להורות על השבת האגרה ששולמה. תקנות בית המשפט לעניינים מנהליים (אגרות) התשס"א2000- קובעות, כי לענין האגרות יחולו על דיונים המתנהלים בפני בית משפט לעניינים מנהליים, בשינויים המחוייבים לפי הענין, תקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח1987- (להלן: "תקנות האגרות"). תקנה 15(א) לתקנות האגרות קובעת כדלקמן: "הסתיים הליך בפשרה או בוטל או נמחק על-ידי מגישו, הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה, תוחזר האגרה ששולמה בניכוי הסכום הנקוב בפרטים 8(א) או 8(ב) לתוספת הראשונה, לפי הענין." (ההדגשה הוספה ר.ש.) ניתן אם כן לראות כי מטרת התקנה היתה לאשר השבת אגרה במקרים בהם מסתיים הדיון בפשרה או בדרך של מחיקת ההליך קודם שבית המשפט נדרש לקיים בו דיון ממשי. קדם המשפט הראשון בהליך האזרחי הינו דיון מקדמי בו בית המשפט טרם החל את שמיעת התיק. ראה לענין זה דברים שנאמרו בדנ"א 21/89, כהן אורית נ' אושיות חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3), 499, עמ' 508-509 (סעיף 11 לפסק דינו של כב' השופט לוין בדעת רוב): "ניתן להבחין בשני שלבים עיקריים בתהליך בירורו של משפט: השלב האחד הוא השלב המקדמי בו מתקבלות הכרעות בשאלות שונות המצריכות הסדר בטרם יהיה הענין בשל בדיון המעשי, שהוא - שמיעת הראיות, הערכתן וקביעת הממצאים על פיהן. השלב האחר הוא - כאמור - השלב המעשי שמתאפשר רק לאחר שהתיק בשל לשמיעה משום שהוסדרו השאלות שחייבו בירור מקדמי". מטרת תקנה 15 הנ"ל הינה ליתן תמריץ כלכלי למי שפתח בהליך, לסיימו בטרם ידרש בית המשפט לדיון של ממש. לכל דיון בבית משפט עלויות המוטלות על החברה כולה. בהתאם, וכדי לחסוך בעלויות לקופת הציבור, באה תקנה 15(א) הנ"ל וקבעה תמריץ כלכלי למתדיין להסדיר את ענייניו בטרם ידרש בית המשפט לדיון. בהתאם, נקבע בתקנה כי תוחזר אגרה אם מסתיים ההליך בישיבת קדם המשפט הראשונה, דהיינו, בשלב ראשוני של בירור מקדמי ועוד בטרם החל בית המשפט בדיון מעשי לגופו של ענין. בבואי לבחון את בקשת העורר להשבת האגרה, יש להחיל את עקרונות והמטרה החקיקתית שביסוד תקנה 15 הנ"ל על ההליך המתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים. הערעור המנהלי נשוא הבקשה שבפני נמחק בישיבה הראשונה. ואולם, בענין זה יש לעשות הבחנה ולהחיל את הוראות תקנה 15(א) לתקנות האגרות "בשינויים המחויבים, לפי הענין" על ההליך המנהלי, כאמור בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (אגרות) השתס"א2000-. בעוד שבהליך האזרחי קדם המשפט הראשון הינו דיון מקדמי בו בית המשפט טרם נכנס לעומקם של דברים, הרי שבעתירה המנהלית או בערעור מנהלי, הדיון הראשוני הוא בדרך כלל הדיון היחיד. ברוב המקרים, אין בעתירה מנהלית ו/או בערעור מנהלי דיונים מקדמיים והמחלוקת נקבעת לשמיעה לגופו של ענין מיד לאחר פתיחת ההליך, וזאת בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א2000-. למעט במקרים בהם נקבע דיון בהתאם להוראות תקנה 7(5) או תקנה 27 לתקנות הנ"ל, לא מתקיימים דיונים מקדמיים הדומים באופיים לקדם המשפט והעתירה או הערעור נשמעים לגופם כבר בדיון הראשון. אימוץ העקרונות שבבסיס תקנה 15(א) לתקנות האגרות, תוך התאמתם בשינויים המחוייבים לפי הענין לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט לעניינים מנהליים, מוביל אל המסקנה כי יהיה מקום להורות על החזר אגרה רק במקרים בהם הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו לכלל הסכם המייתר את הצורך בשמיעה בטרם יתקיים דיון, או במקרים בהם מוחק העותר/העורר את ההליך בטרם קיים בית המשפט דיון ממשי. במקרה שבפני קיים בית המשפט דיון בערעור מנהלי שהוגש ע"י העורר כנגד המשיבה. ניתן לראות מפרוטוקול הדיון כי הצדדים טענו ובסופו של דבר קיבלו את הצעת בית המשפט וההסדר שהציע בית המשפט קיבל תוקף של החלטה. אין מדובר במחיקת ההליך או בהסדר פשרה בטרם התקיים דיון ממשי בערעור המנהלי. הדיון התקיים, הצדדים הבהירו את המחלוקת ובסופו של דבר, ולאחר ששמעו את הצעת בית המשפט גובש ההסדר. בנסיבות אלו וכאשר התקיים דיון מלא בפני בית המשפט, סבור אני כי לא מתקיימים תנאי תקנה 15(א) לתקנות האגרות, תוך התאמתם לשינויים המחוייבים ולפי הענין לסדרי הדין בבית המשפט לעניינים מנהליים. העובדה שהעורר טעה ובחר בהליך שאינו נכון, אין בה כדי להצדיק את השבת האגרה. כל דיון משפטי מטיל מעמסה כלכלית על הקופה הציבורית. בהתאם, מוטלת חובה על מי שפונה לבית המשפט לברר בטרם פניה מהו ההליך הנכון שיש לנקוט בו ולפעול בהתאם. אין זה ראוי להטיל על הקופה הציבורית עלויות הנובעות אך ורק מהטעם שאדם בחר לפנות לבית המשפט בהליך שאינו נכון ולא בדק קודם לפניה אם יש לה בסיס או צידוק. מטעמים אלו, דין הבקשה להדחות, וזאת ללא צורך בתגובת פרקליטות המדינה שלא צורפה כלל כמשיב, על אף האמור בהחלטת כב' השופט ברלינר מיום 28/5/02 עמ' 3 לפרוטוקול הדיון. החזר אגרת בית משפטאגרהפשרה