הנאשם מס' 1 1. עיריית ת"א יפו (להלן העירייה ) הגישה לבית הדין תובענה משמעתית נגד הנאשם מס' 1 שהינו עובד מחסן באגף הביטחון ושירותי חירום . 2. כתב התובענה הכיל מספר אישומים חלקם חמורים ביותר, כמפורט בתמצית להלן : (1) אישום ראשון עניינו דווח כוזב לגבי תחילת שעת עבודתו ביום 23/10/06 וכתוצאה מכך קבלת שכר שלא כדין עבור שעות שלא נכח בעבודה. , (2) אישום שני עניינו דווח כוזב לגבי תחילת שעת עבודתו ביום 24/10/06 וכתוצאה מכך קבלת שכר שלא כדין עבור שעות שלא נכח בעבודה. עוד פורט באישום כי הנאשם לבקשתו ובנוכחותו היה בעת כיול והזזת מחוגי שעון הנוכחות לאחור והטבעת כרטיסו בשעה מוקדמת מהשעה שהגיע בבוקר לעבודה . כן, צוין באישום כי באותו היום הנאשם גם נסע לעיסוקים פרטיים, בשעות העבודה ומבלי לדווח על כך לממונים. כתוצאה מכך קיבל הנאשם שכר עבור שעות שלא היה בעבודה. (3) אישום שלישי עניינו דווח כוזב ביום 26/11/06 כאילו הנאשם שוהה בחופשת מחלה בעוד שבפועל במהלך כל שעות העבודה באותו יום שהה הנאשם במזנון (שהתברר בדיון כי זהו מזנון שהיה ברשות בן משפחתו) ועסק בעניינים שאינם קשורים לעבודתו בעירייה. כתוצאה מדיווחו הכוזב קיבל הנאשם מס' 1 שלא כדין שכר עבור יום העבודה. (4) אישום רביעי עניינו גם הוא בעניין דווח כוזב לגבי שעות עבודתו של הנאשם מס' 1 ביום 27/11/06 . באישום זה הנאשם ציין בכתב ידו על גבי דוח הנוכחות כי עבד במקום ספציפי אחר בעירייה בה בשעה שבאותה העת שהה הנאשם במזנון ברשות בן משפחתו ועסק בעניינים שאינם קשורים לעבודתו בעירייה. כתוצאה מדיווחו הכוזב קיבל הנאשם מס' 1 שלא כדין שכר. (5) אישום חמישי עניינו דווח כוזב לגבי תחילת שעת עבודתו ביום 7/1/07 וכתוצאה מכך קבלת שכר שלא כדין עבור שעות שלא נכח בעבודה. באישום זה מפורט כי הנאשם ידע שמאן דהוא אחר הדפיס את כרטיס הנוכחות בעבורו כאשר הוא שהה בביתו. כתוצאה מדיווחו הכוזב קיבל הנאשם מס' 1 שכר שלא כדין . (6) אישום שישי עניינו מסירת דווח נוכחות כוזב לגבי תחילת שעת עבודתו ביום 8/1/07 הואיל והנאשם ידע כי מאן דהוא אחר הטביע את שעון הנוכחות שלו בשעה שהוא שהה בביתו. כתוצאה מכך קיבל הנאשם מס' 1 שכר עבור שעות שלא היה בעבודה. (7) אישום שביעי עניינו דווח כוזב לגבי תחילת שעת עבודתו ביום 9/1/07 כאשר בפועל הנאשם נסע לשוק התקווה בבקר ערך קניות עבור המזנון, פרק אותן במזנון ולא היה בעבודה בניגוד למה שדווח. באישום מצוין כי הנאשם מס' 1 הגיע לעבודה מבלי שחתם על כרטיס הנוכחות הואיל וידע כי מאן דהוא אחר הטביע עבורו את שעון הנוכחות בשעה שהוא ערך קניות והביאם למזנון. כתוצאה מכך קבל הנאשם מס' 1 שכר שלא כדין עבור שעות שלא נכח בעבודה. כתב התובענה ייחס לנאשם מס' 1 עבירות לפי סעיפים 9 (1) (2) (3) (4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) , תשל"ח - 1978. בעת ההקראה הנאשם הודה באישומים המיוחסים לו בכתב התובענה. עם קבלת תוצאות החקירה החליט ראש העיר על השעיית הנאשם מס' 1 . בעת הדיון היה הנאשם בהשעיה. בעקבות הודאתו הרשענו את הנאשם מס' 1 ביום 28/11/07 בעבירות המיוחסות לו בכתב התובענה. הנאשם מס' 2 עיריית ת"א יפו (להלן העירייה ) הגישה לבית הדין תובענה משמעתית נגד הנאשם מס' 2 שגם הוא עובד מחסן באגף הביטחון ושירותי חירום . כתב התובענה הכיל שני אישומים כאשר האחד חמור ביותר כמפורט בתמצית להלן : (1) אישום ראשון עניינו כיול והזזת מחוגי שעון הנוכחות והחתמת כרטיס הנוכחות שלו ושל הנאשם מס' 1 (בנוכחות הנאשם מס' 1 ), הטבעת כרטיס למועד כוזב וכתוצאה מכך קבלת שכר שלא כדין עבור שעות שלא נכח בעבודה. כן, צוין באישום כי באותו היום ה- 24/10/06 הנאשם גם נסע לעיסוקים פרטיים, בשעות העבודה ומבלי לדווח על כך לממונים. כתוצאה מכך קיבל שכר עבור שעות שלא היה בעבודה. (2) אישום שני עניינו דווח כוזב לגבי תחילת שעת עבודתו ביום 17/01/07 וכתוצאה מכך קבלת שכר שלא כדין עבור שעות שלא נכח בעבודה. כתב התובענה ייחס לנאשם מס'2 עבירות לפי סעיפים 9 (1) (2) (3) (4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) , תשל"ח - 1978 . עוד נטען ע"י המאשימה במהלך הדיון כי כיול השעון ע"י הנאשם מס' 2, שהוביל להגשת כתב התובענה ,התגלה במקרה, עת נעשתה חקירה על הנאשם מס' 1 ועד לגילוי לא היתה למאשימה ידיעה כי לנאשם אפשרות לכייל את השעון. עם קבלת תוצאות החקירה החליט ראש העיר על השעיית הנאשם מס' 2 . בעת הדיון היה הנאשם בהשעיה. במהלך ההקראה הנאשם הודה באישומים המיוחסים לו בכתב התובענה. בעקבות הודאתו הרשענו את הנאשם מס '2 ביום 28/11/07 בעבירות המיוחסות לו בכתב התובענה. תכליתם ומטרתם של אמצעי המשמעת עובד הציבור הינו נאמן הציבור וככזה שומה עליו להקפיד על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל הפעלת הסמכויות המופקדות בידיו ביושר, באמינות ובהגינות. וראה דבריו של כב' השופט חשין בעש"מ 1827/02 אברהם ספיר נ' מדינת ישראל: "אכן נאמנות ויושר הינם תנאי בלעדיו - אין לשירותו של עובד בשירות המדינה, שבאין נאמנות ויושר סופו של השירות אבדון וכיליון. העובד בשירות המדינה נאמן - הבית הוא ובמקום שבו מועל נאמן באמון הניתן בו, הבית מה יהא עליו . " מטרתם ותכליתם של אמצעי המשמעת המוטלים על עובד ציבור שהורשע בעבירות משמעת הוא מניעתי והרתעתי. מניעה של פגיעה משמעותית בתפקוד של השירות הציבורי, בתדמיתו של השירות זה ובאמון הציבור בו והרתעת עובדים אחרים שלא ייכשלו במעשים דומים . בבעש"מ 5282/98 מדינת ישראל נ' תמר כתב (פ"ד נ"ב (5), 87) קבע כב' השופט זמיר: ..." בדין משמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה. התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור,למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות ." בעש"מ 7111/02 נציבות שירות המדינה נ. יאיר אשואל (פ"ד נ"ז (1) 920, 926 ) נקבע: "שמירה על תדמית ראויה של השירות הציבורי מהווה תנאי הכרחי לשמירה על תפקוד נאות של שירות זה. בנוסף לשמירה קפדנית על תדמית השירות, נועד ההליך המשמעתי למנוע פגיעה בתפקוד שירות המדינה, אשר על כן בבואו להטיל אמצעי משמעת יבחן בית הדין, בין היתר, האם אמצעי המשמעת המוטלים יוצרים הרתעה מספקת בקרב עובדי המדינה, כן יבחן האם די באמצעי המשמעת האמורים כדי להשיב על כנו את אמון הציבור במערכת השירות הציבורי, המהווה אף הוא תנאי הכרחי לתפקודו של השירות. בבוא בית הדין לגזור דינו של נאשם בעבירה משמעתית אין הוא מתייחס לאמצעי המשמעת כאל עונש גרידא, שכן עליו לבחון מהו האמצעי ההולם את התכליות האמורות של הדין המשמעתי ." טענות הצדדים לאמצעי המשמעת הנאשם מס' 1 טען להגנתו כי הוא מועסק ברשות כ- 10 שנים, הוא עובד מקצועי וכי בשל קשיים כלכליים פעל בשיקול דעת מוטעה. הנאשם מס' 1 הביע חרטה על מעשיו והסביר שהחובות שיש למשפחתו אלו חובות מהמזנון, שהצטברו גם עקב מצב בריאותי קשה של חמו. לטענתו קיים קשר בין מצבו הבריאותי של חמו לבין הרצון שלא יורידו לו שכר על היעדרותו בייחוד שהשכר נמוך ויש לו משפחה וילדים. הנאשם מס' 1 הודיע כי הוא מוכן להחזיר את השכר שקיבל בעד השעות הכוזבות שדיווח. עוד טען והסביר נאשם מס' 1 כי לאחר האירוע הוא קודם בתפקיד וקיבל מטעם העירייה לנהל פרויקט וכי מנהלו הישיר מוכן לתת לו הזדמנות נוספת להישאר לעבוד בעירייה וגם בגין כך יש להקל באמצעי המשמעת. הנאשם מס' 2 טען להגנתו כי הוא מועסק ברשות כ- 13 שנים וכי הוא עובד מקצועי. משכורתו נמוכה והוא חש תסכול, דיכאון ושעמום מעבודתו. הנאשם מס' 2 הביע חרטה על מעשיו והסביר שפעל משיקול דעת מוטעה. הנאשם מס' 2 הודיע כי הוא מוכן להחזיר את השכר שקיבל בעד השעות הכוזבות שדיווח. הנאשם מס' 2 טען כי יש להקל באמצעי המשמעת שיושתו עליו שכן לנאשם מס' 1 וגם לאחרים נותנים בעירייה, טרם הגשת כתב תובענה לבית הדין, הזדמנויות להטיב את דרכיהם ואילו עימו מחמירים בגלל הנאשם מס' 1. כן טען כי מנהלו הישיר מוכן לתת לו הזדמנות נוספת להישאר לעבוד בעירייה וגם בגין כך יש להקל באמצעי המשמעת. התביעה העידה את מר דוד אהרוני, מנהל האגף לביטחון ושירותי חירום, האגף בו עובדים הנאשמים ואת מנהל המחלקה מר שלמה מזרחי. מעדות מנהל האגף עולה שמעשיהם של הנאשמים הם בבחינת "חציית קו אדום" ומבחינת האגף "רעידת אדמה". מעדות מנהל האגף ומנהל המחלקה עלה בבירור כי הנאשם מס' 1 קיבל הזדמנויות רבות מהמערכת לשפר את דרכיו, אך ללא הועיל. התביעה הגישה לבית הדין שורה של מסמכים המחזקים את עדות מנהל האגף ומנהל המחלקה והמתעדים שיחות בירור עם הנאשם מס' 1 ופניות אליו לדווח אמת בדוחות הנוכחות ולהקפיד על שעות כניסה ויציאה. כך למשל הוגש מסמך מיום 5/12/05 (בקבוצת ת/2) שנכתב מאת מנהל המחלקה אל מנהל האגף בו מצוין כי באותו מועד החתים הנאשם דיווח כוזב בכרטיס הנוכחות כאילו הוא בעירייה בה בשעה שבאותו מועד הוא נמצא במזנון שברשות בן משפחתו. מנהל המחלקה ביקש לזמן את העובד לשיחה. ביום 8/2/06 (ת/2) נשלח לנאשם מס' 1 סיכום שיחת בירור שכתב מנהל האגף, ממנה עולה כי בשלב זה מקבלים את גרסת הנאשם מס' 1 להיעדרות אך מבקשים ממנו להקפיד על דיווח השעות וקבלת אישורים ממנהל ישיר באשר לעזיבה/שינוי מקום העובד במהלך שעות העבודה. התביעה הגישה מסמך נוסף (קבוצת ת/2) התומך בעדות מנהל האגף ומנהל המחלקה לפיו ניתנו לנאשם מס' 1 הזדמנויות נוספות. כך למשל ביום 16/2/06 הוציא מנהל המחלקה מכתב פעם נוספת אל הנאשם מס' 1 שעניינו נזיפה בגין אי נוכחות בזמן העבודה ושוב נדרש העובד להקפיד על נוהלי העבודה ובדגש על נוכחות ואישורי יציאה. ביום 2/7/06 פנה שוב מנהל המחלקה אל הנאשם מס' 1 בכתב, בגין היעדרות מן העבודה ללא אישור. ביום ה-9/7/06 נערכה שיחת בירור נוספת עם הנאשם מס' 1. מנהל האגף העיד, ועדותו אמינה עלינו כי סבר שהעירייה והנאשם מס' 1 יוצאים לדרך חדשה אחר כל ההתראות, אך התבדה .עוד הבהיר מנהל האגף כי בלית ברירה לאחר שהתקבלה שוב תלונה על בעיות משמעת של נאשם מס' 1 העביר את הנושא לאגף משאבי אנוש לטיפולם. לכל אורך עדותו חזר מנהל האגף על העובדה שהתנהגות הנאשמים היא בבחינת "סטירת לחי " שזוהי "רעידת אדמה" שיש לה השלכות לכלל העובדים בעירייה ובאגף בקביעת הסטנדרטים ההתנהגותיים. מנהל האגף הבהיר כי הנאשם מס' 1 מקצועי. הבעיה היא בעיית משמעת. בהתייחס לטענת הנאשם מס' 1 לעניין "קידומו" מנהל האגף העיד מבחינתו זה איננו קידום אלא הכוונה היתה להציב את העובד במקום בו מחד שיש הכרה ביכולותיו המקצועיות ולתת לו תחושה טובה ומאידך להגביר עליו את ההשגחה בדרך של יצירת מצב של כפיפות סמוכה למנהל המחלקה ביום יום. עוד הבהיר מנהל האגף כי הנאשם מס' 1 קיבל תפקיד חדש בתחילת שנת 2007, טרם הגיעו תוצאות החקירה, ואז לא היה מודע להיקף המעשים של הנאשם מס' 1. בהתייחס לנאשם מס' 2 מנהל האגף הבהיר כי מדובר בעובד שאין בעיה עם תפקודו. לגבי האישום בדבר הדיווח הכוזב זהו ארוע חד פעמי חמור, אך לא נתגלו בעיות משמעת אחרות אצל הנאשם עד אותו מועד. מנהל האגף הבהיר כי הוא איננו בודק את היקפי השעות שדווחו דיווח כוזב אלא הוא מתייחס למהות העניין. לגבי נושא כיול שעון הנוכחות מנהל האגף העיד כי זה חמור ביותר בעיניו וזוהי בבחינת "רעידת אדמה" ו"חציית קו אדום". ההתעסקות בשעון משקפת "מישהו שמבין מה הוא הולך לעשות כרגע ועשה את זה בצורה שהיה מודע לה". מנהל האגף היה רוצה לראות באגף אצלו אנשים שהוא יכול לסמוך עליהם ולא צריך לבדוק אותם. גם מנהל המחלקה תמך בדבריו בעדותו של מנהל האגף ואף הוא הסביר במפורט כי הנאשם מס' 1 קיבל מספר הזדמנויות להפסיק את התנהגותו על דיווחים כוזבים וכי המעשים של שני הנאשמים חמורים. מנהל המחלקה, חזר והדגיש כי התנהגותם של הנאשמים פגעה ופוגעת בשמה של המחלקה ובשמו של האגף. מנהל המחלקה העיד על הנאשמים שמבחינה מקצועית אין עימם בעיה. באשר לטענת ההגנה של הנאשמים כי מנהל המחלקה היה נותן לכל אחד מהם הזדמנות נוספת- הדברים אכן נאמרו. אך יחד עימם נאמר גם על ידי מנהל המחלקה, כי ההחלטה על הפיטורים היא החלטה של בית הדין וכי יש בעיית אמון בנאשמים, כי מעשיהם חמורים, וכי יש לראות את ההשלכות של השארת הנאשמים במערכת על עובדי הרשות כולה. התביעה ביקשה מבית הדין להטיל אמצעי משמעת של פיטורים בפועל לאור חומרת המעשים של הנאשמים אשר פוגעים באמון הציבור בעירייה וכי אי פיטורי הנאשמים יחלחל לעובדים כולם ויפגע במשמעת ובאמון העובדים במערכת בכלל. החלטה מעשיהם של הנאשמים חמורים ביותר. הנאשם מס' 1 מצא לו דרכים רבות ומגוונות ליתן דווח כוזב: יום מחלה פיקטיבי, החתמה על ידי מאן דהוא אחר כשיטה, דווח ידני כוזב ונוכחות בעת כיול שעון להטבעת כרטיסו במועד כוזב! הנאשם מס' 1 עסק בשעות העבודה, תוך קבלת שכר במרמה, בעיסוקים שאינם עבודתו במזנון פרטי שאינו קשור לעבודתו בעירייה. התנהגות הנאשם מס ' 1 היתה לאורך תקופה ארוכה ועל אף שקיבל התראות והזדמנויות רבות לשנות את דרכיו אך הוא לא שהה להן. הגשת כתב התובענה אך מעיד כי נקעה נפשה של העירייה מהתנהגותו של הנאשם מס' 1, לאחר כל ההזדמנויות אשר קיבל לשנות מהתנהגותו ולא עשה כן. חמור ביותר בעינינו כיול השעון. הנאשם מס' 1 אומנם לא בצע את כיול השעון בפועל אך הוא נכח בעת הכיול וכרטיסו הוטבע במועד כוזב. המדובר בעבירת רמייה הנעשית מדעת ומכוונה ובהתחכמויות עם המערכת, על מנת שלא תתגלה ההתנהגות האסורה והלא ראויה. מי שנוהג בדרך שנהג הנאשם מס' 1 או שאיננו רוצה לעבוד או שאיננו מסוגל לעבוד במסגרת עבודה שיש בה כללי התנהגות ציבוריים, או שניהם גם יחדיו. עם כל הצער על מצבו הכלכלי של הנאשם, הרי שרבים מעובדי העיריות לצערנו משתכרים בשכר נמוך וסובלים ממצב כלכלי קשה ועדיין הם אינם גונבים מן המעסיק, אינם מרמים אותו, אינם מתנהגים התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור ואינם פועלים בדרך הפוגעת בתדמיתה ובשמה הטוב של הרשות בה הם עובדים. הנאשם מס' 1 פגע בתדמיתו של האגף והמחלקה כפי שהעידו מנהל המחלקה ומנהל האגף, פגע פגיעה משמעותית בשמה של העירייה וגם כאשר קיבל התראות חוזרות ונשנות שב ופעל בדרך הבלתי הולמת עובד ציבור. הנאשם מס' 1, עובד עירייה, שבחר בשעות העבודה ועל חשבון העירייה לעסוק בעיסוקים שאינם עבודתו בעירייה. בכך פגע הנאשם בתדמיתה של העירייה בעיני הציבור הרחב. נאמנות ויושר הינם תנאי בלעדיו אין לשרותו של עובד בשרות הציבורי. הנאשם מס' 1 גם אם לא ביצע כיול פיזי של שעון הרי שהיה שותף מלא לרמייה חמורה זו. בית דין זה מאויש בדיינים עובדי הרשויות המקומיות. שאלנו את עצמנו האם היינו מסכימים לקבל אלינו לעבודה חזרה עובד שפעל כנאשם מס' 1 והתשובה הינה שלילית פה אחד. צודק מנהל האגף כי התנהגותו של הנאשם מס' 1 הינה בבחינת "חציית קו אדום". הנאשם מס' 1 איננו ראוי להמשיך ולכהן כעובד ציבור. הנאשם מס' 2 דווח דיווח כוזב בדוח השעות, דווח חד פעמי. אולם במקרה ובעת ביצוע החקירה הנוגעת לנאשם מס' 1 התברר כי הוא יודע לכייל את שעון הנוכחות של העירייה ואף עשה כן לצרכיו הוא ולצורך קבלת שכר שלא כדין. מעשיו של הנאשם מס' 2 באו לדבריו מתסכול ומשעמום מעבודתו. פעולת הכיול יש בה הונאה מתוחכמת, פגיעה בציוד של מעסיק, ופגיעה בסיסית במערכות של הרשות. כיול שעון והחזרת מחוגי השעון לשעה הנכונה הוא בבחינת התנהגות שלא ניתן לגלותה על ידי העירייה אלא במעקבים אחר העובדים. הנאשם מס' 2 היה מודע היטב לדבר. תנאי בסיסי לעבודה בשירות הציבורי היא אמון, יושר וטוהר מידות, מי שמתנהג כדוגמת התנהגותו של נאשם מס' 2 מפר את האמון בצורה שלא ניתן להשיבה. צודק מנהל האגף כי העירייה צריכה עובדים שהיא מאמינה בהם ולא כאלו שיש צורך לעקוב אחריהם. כבר נפסק בעש"מ 1827/02 כי: "שירות המדינה איננו יכול להתיר לעצמו להעסיק אנשים שמעלו באמון הניתן בהם". הדברים יפים לעבודה בכל המגזר הציבורי. באשר לטענה כי לנאשמים אחרים נותנים הזדמנויות נוספות ואילו הנאשם מס' 2 לא קיבל הזדמנות נוספת מן העירייה, יש לדחות טענה זו. לדעתנו, כל כיול שעון הוא בבחינת "חציית קו אדום" ואין לתת בגינו הזדמנות נוספת גם למען הרתעה של כל עובדי העירייה. ההזדמנויות הנוספות שניתנו לנאשם מס' 1 ניתנו עד למועד בו נודע שהוא נכח בעת כיול השעון. משנודע על כיול השעון של שני הנאשמים נהגה עמם המאשימה באותה הדרך - השעיה. אשר על כן, החלטנו, כי הנאשם מס' 2 איננו ראוי להמשיך ולכהן כעובד ציבור. אמצעי משמעת נועד למנוע פגיעה בתפקוד השרות הציבורי ולשמור על מראיתו ותדמיתו ולהרתיע עובדים אחרים מפני הפרות משמעת. יחד עם זאת, החלטנו כי על מנת לאפשר לנאשמים לפתוח דף חדש במקום אחר בו אנו מקווים שימצאו סיפוק ועניין - לאפשר להם לקבל פיצויי פיטורין. אשר על כן, אנו מטילים על הנאשמים מס' 1 ו-2 את אמצעי המשמעת הבאים: פיטורין בפועל תוך תשלום זכויותיהם הממוניות. הפיטורין יכנסו לתוקפם ביום ה-1/3/08. הנאשמים רשאים בהתאם לסעיף 54 לחוק שרות המדינה (משמעת), התשכ"ג -1963 ולתקנות הרשויות המקומית (משמעת) (התאמת הוראות), התשל"ט -1999 להגיש בקשה לעניין תשלום שכר בתקופת ההשעיה. זכות ערעור לצדדים תוך 30 יום מיום המצאת גזר דין זה לידיהם.כרטיס נוכחותעבירות משמעת