שאלת פרשנותם של חוזי ביטוח עלתה לא פעם בפסיקתו של בית משפט זה. כפי שנקבע, על פרשנות זו להיעשות תוך התחשבות בייחודו של חוזה הביטוח כחוזה אשר אינו מושפע רק מההסכמה החוזית שבין המבטח למבוטח אלא אף מאינטרסים נוספים ובהם עניינם של צדדים שלישיים, אינטרסים ציבוריים ושיקולים של מדיניות משפטית. כפי שציין בית המשפט בע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש ( 25.6.2007):   "קיומו של כיסוי ביטוחי מגלם לא רק הסכמה חוזית קונקרטית בין הצדדים, אלא הוא אף מגשים אינטרס ציבורי רחב הרבה יותר, שבמרכזו עומד השיקול בדבר פיזור הנזק. מאפיינים אלו, כמו גם מאפיינים אחרים של חוזה הביטוח יוצרים כשלי שוק מובנים במסגרת התהוותה של עסקת הביטוח (ראו דודי שוורץ וריבי שלינגר דיני ביטוח 301-305 (2005); ירון אליאס "החלתן של חובות מן המשפט הציבורי על חברות ביטוח" הפרקליט מה 315 (2001) (להלן: אליאס); דודי שוורץ "דיני ביטוח - תהליכים ומגמות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו 31 (אריאל רוזן צבי ורועי עמית עורכים, 1996)".   כן ציין בית המשפט בהמשך הדברים כי:   "אופיים של חוזי הביטוח מחייב לעיתים הסדרה חיצונית של תנאי ההתקשרות. הסדרה זו ראוי לבצע באמצעות הטלת חובות מוגברות על המבטח, גם אם באופן חיצוני לחוזה אשר חורג מהסכמת הצדדים. זאת, באמצעות הכפפת ההסכמה החוזית לחובות מכוח החוק והמסגרת הנורמטיבית המושלת על התחום".     בהתאם נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי בעת פרשנותו של חוזה ביטוח יש להיעזר בכלל בדבר הפרשנות כנגד המנסח, ולפיו במקרה של ספק בדבר הפרשנות הראויה לחוזה הביטוח, יש להעדיף את הפרשנות המובילה לזכאות המבוטח (ראו ע"א 5775/02 נווה גן (א.כ.) בניה ופיתוח השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח ( 24.9.2003); ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221, 230-231 (1993)). עוד יש לפנות, במידת הצורך, לכלל בדבר ציפייתו הסבירה של המבוטח, אשר על פיו בהיעדר אומד דעת משותף לצדדים לחוזה הביטוח, יש לבחון את פרשנותו לפי ציפייתו הסבירה של המבוטח בדבר פרשנות החוזה (ראו רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281 (1996)).             עוד עמד בית המשפט על שיקולי המדיניות המשפטית הנוגעים לפרשנותם של חוזי ביטוח חבות מעבידים, לפיהם בעת מתן הפרשנות לחוזה הביטוח יש להימנע מריקונו של הביטוח מתוכן, בכדי לשמור על האינטרס של העובד לקבל פיצוי אמיתי על הנזק שנגרם לו. כפי שציין בית המשפט בע"א 418/74 עממית חברה לביטוח בע"מ נ' וינברגר, פ"ד כט(1) 303, 307 (1974):   "חשיבות מרובה רואים אנו בכך שהפוליסה לא תרוקן מתכנה ותישאר בעלת תחום רחב, וזאת מן הטעם שכרוכים בה האינטרס של העובד לקבל את נזקו, שהרי למרות קיומו של המוסד לביטוח לאומי מן המפורסמות הוא שישנו עדיין פער גדול בין שיעורו האמיתי של הנזק לבין הביטוי של המוסד לביטוח לאומי לאותו נזק".  פוליסהחוזה ביטוח