בתיק העיקרי הוגשה על ידי המבקש תביעה כנגד ארבעה נתבעים בטענה, כי עקב רשלנות רפואית שהוא מייחס לנתבעים נגרם לו נזק גוף. המשיבים הפורמלים הם הנתבעים 1, 3 ו- 4 בתיק העיקרי. המשיבה היא הנתבעת מס' 2 בתיק העיקרי. הבקשה היא לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת שלוש חוות דעת רפואיות לכתב התביעה, חוות דעתו של פרופ' גרושקביץ בתחום הנוירוכירורגיה, חוות דעתו של ד"ר ביטון רופא משפחה וחוות דעתו של ד"ר ליטמן בתחום הפסיכיאטרי. חוות הדעת נוגעות הן לענין הרשלנות הרפואית והן לענין הנזק. לכתב התביעה המקורי לא צורפה כל חוות דעת רפואית. בבקשה נטען, כי לא עלה בידי המבקש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואיות לאחר שנתקל בחוסר שיתוף פעולה ובסירוב מצד רופאים אליהם פנה ולאחר שהרשומות הרפואיות המצויות בידו היו חסרות. המבקש ציין זאת בסעיף 10 לכתב התביעה וחזר על הדברים בתצהיר שצורף לבקשה דנן. המשיבים הפורמליים אינם מתנגדים לבקשה לתיקון כתב התביעה. הנתבעת 2 (המשיבה) השיבה בכתב לבקשה והיא מתנגדת לה. הנימוק המרכזי שבפי המשיבה הוא שכתב התביעה הוגש ביום האחרון לפני התיישנות עילת התביעה. המשיבה טוענת, כי העובדה שזמן קצר יחסית לאחר הגשת התביעה עלה בידי המבקש להשיג חוות דעת משמיטה את הקרקע מתחת לטענתו לפיה לא הצליח לקבל חוות דעת עובר להגשת התביעה. המשיבה גם טוענת, כי היענות לבקשה בשלב זה תגרום לה עיוות דין, בהתחשב בכך שחלף זמן רב מאז האירועים הנזכרים בכתב התביעה. גם אם הדבר לא נטען במפורש, ניתן להבין כי לשיטת המשיבה, האפשרות לצרף לתובענה חוות דעת רפואית רק לאחר הגשת כתב תביעה, במיוחד כאשר התביעה הוגשה סמוך לפני תום תקופת ההתיישנות, כמוה כעקיפת דיני ההתיישנות, ומכל מקום מדובר בנוהג פסול שבית המשפט לא צריך לתת לו יד.   לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה.   אין ספק שלנוכח הוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כאשר תובע מבקש לצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית, כאשר זו לא היתה מצורפת לכתב התביעה המקורי, נדרש תיקון כתב טענות ועליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה (בר"ע 6098/92 נטלי זכאי ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מז(3), 651). במקרה דנן הקושי המרכזי הוא, שהתיקון מתבקש לאחר שהתביעה לכאורה התיישנה. ואולם, גם אם היתה עומדת לנתבעים טענת התיישנות אילו התביעה המקורית היתה מוגשת היום, אין בכך כדי להכשיל את הבקשה דנן. אכן, הכלל הוא, שכאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה, בה היה יכול להתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, תשנ"ה, סעיף 284, בעמ' 351). בגדרו של כלל זה נפסק, כי כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא היתה כלולה בכתב התביעה המקורי, עילה שהתיישנה בינתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ראו, למשל, ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד זייד, פ"ד לד(4), 126). ואולם, במקרה דנן תוספת חוות הדעת לכתב התביעה המקורי אינה בגדר הוספת עילת תביעה חדשה. יש לזכור, כי הכלל הקבוע בתקנה 127 לתקנות הנ"ל מהווה חריג לעקרון לפיו כרגיל אין לצרף ראיות לכתבי טענות, וחוות הדעת אינן אלא בגדר ראיות. אגב, גם כאשר התבקש תיקון כתב תביעה בדרך של הוספת סכומים לנזק הנתבע, נפסק שאין מניעה לתיקון כאמור גם אם הדבר נעשה לאחר תום תקופת ההתיישנות של התביעה המקורית (רע"א 2083/95 מילר ואח' נ' הרמן ואח', תקדין-עליון, כרך 95(2), עמ' 1152). הפלוגתאות הבסיסיות שבמחלוקת לא השתנו במקרה דנן עקב התיקון ולפיכך לא עומדת למשיבה הגנת ההתיישנות. מעבר לכך, התיקון דרוש כדי לאפשר למבקש להוכיח את תביעתו ודחיית בקשתו תגרום לתוצאה קשה שאינה עומדת בשום יחס לנזק שנגרם למשיבה עקב העובדה שחוות הדעת לא צורפו לכתב התביעה המקורי וצירופן מתבקש רק כתשעה חודשים לאחר מכן. בהחלטה שניתנה בבר"ע 6098/92 שהוזכרה לעיל, ציין כב' השופט אור, כי גם כאשר התובע התרשל באיחור הגשת בקשתו לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית (באותו ענין הדיון בתובענה היה בעיצומו וכבר נשמעו ראיות), הרי שכאשר גורל התביעה תלוי בהגשת חוות הדעת הנוספת, יש לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו. קל וחומר, שכך הם פני הדברים במקרה דנן, כאשר הדיון למעשה טרם החל. יודגש, שגם אם המבקש היה יכול להשיג את חוות הדעת עובר להגשת התביעה, ומדובר אך בהתרשלות מצדו, אינני רואה לדחות את בקשתו לנוכח הנזק המשמעותי שייגרם למבקש אם תדחה הבקשה.   על יסוד האמור לעיל אני מתיר למבקש לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת שלושת חוות הדעת הנ"ל. אינני רואה לנכון לעשות צו להוצאות בבקשה דנן, שכן למול התנגדות הסרק שהגישה המשיבה, נראה כי הדיון היה מתייתר אילו המבקש היה נוהג ביתר חריצות ומצרף את חוות הדעת לכתב התביעה המקורי. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו וחוות דעת נגדיות בתוך 80 יום ממועד קבלת ההחלטה (וימי הפגרה יכללו בימים אלה).   המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.   ניתנה היום, ב' בסיון, תשס"ג (2 ביוני 2003), בהעדר הצדדים.   צבי זילברטל, שופט  כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםחוות דעת