1. מבוא א. המבקשת הגישה לבית משפט זה תובענה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנותם הרפואית של המשיבים (תיק אזרחי 520/06). ב. המבקשת צירפה לתביעתה חוות דעת רפואית של פרופ' חיים שטיין וזה הביע את דעתו כי נכותה הצמיתה, בגין העקמת בעמוד השדרה הימני, עומדת על 50% ולגבי עמוד השדרה הגבי - עומדת על 30%. ג. על פי החלטת בית המשפט היה על המשיבים להגיש חוות דעת של מומחה מטעמם תוך 30 יום מיום 6.2.07. ד. המבקשת התייצבה לבדיקה בפני מומחה מטעם המשיבים (פרופ' מירובסקי) במרפאתו בראשון לציון. במעמד הבדיקה על ידי פרופ' מירובסקי, זיהתה אותו המבקשת כמי שבדק אותה בעבר בבית חולים "אסף הרופא", כאשר ביקשה להתייעץ עם רופאים כדי לחפש מזור לכאביה והטבה למצבה. היא הודיעה לפרופ' מירובסקי על כך שהוא בדק אותה בעבר. ה. לאחר שחלף המועד של 30 יום על פי החלטת בית המשפט, פנה ב"כ המבקשת אל ב"כ המשיבים בבקשה להגיש את חוות הדעת מטעמם בדחיפות. על כך השיב ב"כ המשיבים במכתב מיום 25.3.07 (נספח ו' לבקשה), שבו כתב לאמור: "(...) 2. נוכח כך שהתובעת (המבקשת דכאן. ע.ג.) טוענת כי היא נבדקה על ידי פרופ' מירובסקי אנו נפנה למומחה אחר על מנת שיערוך חוות דעת נגדית מטעמנו אלא אם תאשר התובעת בחתימתה בשולי מכתב זה וב"כ יאשר את חתימתה כי במהלך ניהול התובענה (לרבות במהלך חקירתו של פרופ' מירובסקי על חוות דעתו) לא תטען ולא תוכל לטעון כל טענה עם הבדיקה שלטענתה בדק אותה פרופ' מירובסקי ו/או עם המלצתו. 3. אוסיף עוד כי מבדיקה שערך פרופ' מירובסקי לא נמצא אצלו כל רישום אודות אותה בדיקה שביצע לתובעת לטענתה. (...)". ו. המבקשת סירבה לאשר בחתימתה כי לא תטען כל טענה בקשר לבדיקה שבדק אותה פרופ' מירובסקי. ז. בשלב מאוחר יותר נודע לב"כ המבקשת כי פרופ' מירובסקי הכין והמציא לב"כ המשיבים חוות דעת בעקבות בדיקתה של המבקשת. ואולם, ב"כ המשיבים סירב למסור העתק מחוות הדעת לב"כ המבקשת. ח. מכאן הבקשה שלפני. בבקשתה עתרה המבקשת להורות למשיבים: "א. להגיש לביהמ"ש את חוות דעתו או טיוטת חוות דעתו של ד"ר מירובסקי מטעמם (מטעם המשיבים. ע.ג.). ב. להעביר לידי הח"מ, ב"כ התובעת (המבקשת דכאן. ע.ג.), עותק מחוות דעתו או טיוטת חוות דעתו של ד"ר מירובסקי. ג. להגיש לביהמ"ש ולהעביר לידי הח"מ, ממצאי בדיקתו הראשונה של ד"ר מירובסקי לתובעת משנת 2002 או בסמוך לכך, וכל רישום ותיעוד שערך בעניין זה עת נבדקה על ידו במסגרת עבודתו ובקליניקה שלו בבי"ח אסף הרופא. ד. או לחילופין, וככל שאכן תיעוד זה איננו בנמצא, מבוקש להורות לד"ר מירובסקי להמציא אישורו בכתב לגבי היעדר תיעוד כלשהו באשר לבדיקת התובעת על ידו בעבר בבי"ח אסף הרופא. (...)". (בש"א 6577/07). 2. טענות המבקשת א. המבקשת טענה כי אי הגשת חוות הדעת של פרופ' מירובסקי על ידי המשיבים מהווה שימוש לרעה בזכויות דיוניות, וכי "כל פרשנות אחרת מכשירה למעשה נסיון חסר תום לב של בדיקות חוזרות ונשנות (...)". ב. המבקשת טענה כי על פי תקנה 128(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן - "התקנות") תנאי לכך שבעל דין שהגיש חוות דעת שברפואה יועמד לבדיקתו של מומחה מטעם בעל הדין שכנגד, הוא שזה האחרון, ימציא לבעל הדין הראשון, לפי דרישתו, העתק של חוות הדעת מטעמו, תוך זמן סביר לאחר הבדיקה. לטענת המבקשת, היא עצמה עמדה בנטל המוטל עליה לפי תקנה 128(א) לתקנות והמשיבים שהיו חייבים להמציא לה העתק מחוות הדעת, לא עשו כן. אי הגשת חוות הדעת מטעמם של המשיבים, מהווה, כך טענה, שימוש לרעה בזכויות דיוניות. ג. המבקשת הוסיפה וטענה כי לו ידעה שחוות הדעת של פרופ' מירובסקי לא תומצא לה, "(...) לא הייתה מסכימה להעמיד עצמה לבדיקה אצל ד"ר מירובסקי אשר כללה, בין היתר התפשטות, בדיקה גופנית, חשיפת הגוף, צילומים וכיו"ב". ד. עוד טענה המבקשת כי "(...) הטעם לאי הגשת חוות הדעת ע"י הנתבעים לאור העובדה שמסקנות ד"ר מירובסקי תומכות ככל הנראה בגרסת התובעת וזכותה אם כן לקבל לידיה את קביעותיו כדי שיתאפשר לה לעשות בהם שימוש (...)". 4. טענות המשיבים א. המשיבים ביקשו לחייב את המבקשת לעמוד לבדיקת מומחה חלופי מטעמם באם לא תוגש חוות דעתו של פרופ' מירובסקי לתיק בית המשפט נוכח סירובה של המבקשת להתחייב כי במהלך ניהול התובענה, לרבות במהלך חקירתו של פרופ' מירובסקי על חוות דעתו, לא תטען ולא תוכל לטעון כל טענה בקשר עם הבדיקה שלפי טענתה נבדקה על ידי פרופ' מירובסקי ובקשר עם המלצתו. ב. המשיבים טענו כי פרופ' מירובסקי לא מצא רישום אודות הבדיקה שהמבקשת עברה לטענתה על ידו בעבר וכי "(...) טענות המבקשת ביחס לאותה בדיקה שהתקיימה לכאורה בעבר אצל המומחה הנן טענות מפי המבקשת בלבד והמומחה לא אישר כי בדק אותה בעבר". ג. המשיבים טענו כי בענייננו אין מדובר בחוות דעת של מומחה אלא בטיוטא של חוות דעת ולכן דרישתה של המבקשת להמצאת חוות הדעת "(...) אין לה כל בסיס או אחיזה במציאות". ד. המבקשים הוסיפו וטענו כי לאור העובדה שלטענתם מדובר בטיוטת חוות דעת ולא בחוות דעת ממש הרי שטיוטא זו נהנית מחיסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט ולכן אין לחייבם להגישה. ה. באשר לבקשת המבקשת להורות על העברת ממצאי הבדיקה שערך לה לטענתה פרופ' מירובסקי בעבר טענו המשיבים כי- "(...). תתכבד המבקשת ותעביר טופס וס"ר לכל הרופאים, בתי החולים, המרפאות וכדומה אליהם פנתה בעבר ותאסוף את הרשומה הרפואית כרצונה, איש אינו מונע ממנה לעשות כן. נהפוך הוא- הדעת נותנת כי אם אכן הייתה המבקשת נבדקת בעבר על ידי פרופ' מירובסקי, כנטען על ידה, הייתה טורחת היא לפנות אליו או לבית החולים בו הוא עובד לבקש את הרשומה (...)". ו. לאור דברים אלה ביקשו המשיבים מבית המשפט לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת "(...) בעלות חוות הדעת (של פרופ' מירובסקי. ע.ג.) בה נשאו המשיבים". המשיבים הוסיפו וביקשו לחייב את המבקשת לעמוד לבדיקת מומחה חלופי מטעם המשיבים "(...) באם לא לא תוגש חוות דעתו של המומחה לתיק בית המשפט נוכח סירובה של המבקשת להתחייב כאמור (...)". 5. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הבקשה. ב. לדידי ברור הדבר שמקום שתובע נבדק ע"י רופא מומחה מטעם הנתבע/ים כי אז שומה על הנתבע/ים להמציא לתובע העתק מחוות דעתו של הרופא המומחה. כך עולה גם מהוראת תקנה 128(א) לתקנות. כך גם ברור, לדידי, כי אין כל יסוד בדין לחייב את המבקשת לעמוד לבדיקת מומחה חלופי מטעם המשיבים, כמבוקש ע"י המשיבים בתגובתם לבקשה. לפיכך אני דוחה בקשה זו. (החלטתי לדחות את בקשת המשיבים לגופה, משיקולי יעילות, כבר במסגרת הנוכחית, למרות שהמשיבים אינם זכאים לבקש סעד במסגרת בקשה שהוגשה ע"י המבקשת). המבקשת זכאית לכך שלא תוטרח לחינם לבדיקות רפואיות חוזרות ונשנות ע"י מומחים מטעם המשיבים. פרופ' מירובסקי בדק את המבקשת למרות שזו הודיעה לו כי נבדקה על ידו בעבר. בנסיבות אלה, אין למשיבים להלין על המבקשת העומדת על זכותה האמורה. אם היתה תקלה, הרי שהתקלה רובצת לפתחם של המשיבים והמומחה מטעמם והמבקשת אינה צריכה לשאת בתוצאות התקלה. יתרה מכך: סבורני כי צודקת המבקשת בטענתה כי לו ידעה שהמשיבים לא יגישו את חוות הדעת שהוכנה ע"י פרופ' מירובסקי, המומחה מטעמם, כי אז היתה מסרבת להבדק על ידו. זכותם של הנתבעים לכך שהתובעת תעמוד לבדיקה בפני מומחה מטעמם קשורה ושלובה בזכותה של התובעת לקבל לידיה העתק מחוות הדעת. תובע זכאי לכך שלא יוטרח ולא יוטרד לחינם ע"י בדיקות רפואיות שהוא לא ביקש אותן, רק משום שבעל הדין יריבו החליט, משיקוליו שלו, שלא לעשות שימוש בתוצאות בדיקה שנעשתה ע"י המומחה הראשון מטעמו. ג. סבורני כי המשיבים לא היו זכאים לדרוש מן המבקשת כי תתחייב שלא להעלות טענות כלשהן בקשר עם הבדיקה שנבדקה ע"י פרופ' מירובסקי. לדרישה שכזו אין כל בסיס בדין ולא היה לה מקום מלכתחילה. ד. בענייננו, המבקשת, תושבת מגדל העמק, התבקשה על ידי המשיבים להיבדק על ידי פרופ' מירובסקי במרפאתו בראשון לציון. מדובר במרחק לא מבוטל אשר אילץ את המבקשת להיטלטל בדרכים על מנת להיבדק על ידי המומחה. אכן "(...) אין קדושה דווקא בתחומיה של עיר המגורים" לענין העמדתו של בעל דין לבדיקה רפואית בפני מומחה מטעם בעל הדין יריבו: בר"ע 305/80 רפאל שילה ואח' נגד שלמה רצקובסקי ואח', פד"י לה(3) 449, בעמוד 454 מול האות ד'. אולם העיקרון המנחה את בתי המשפט בכל הנוגע למיקום בדיקת הנפגע על ידי המומחה הוא כי "(...) יש להימנע מלטלטל את הנפגע למרחקים, כאשר ניתן לבצע את הבדיקה בקרבתו". זאת, למעט מקרים מיוחדים בהם הוכיח הנתבע כי בעיר מגורי התובע אין מומחים ראויים לשמם או שהמומחה המבוקש הינו בעל ידע וכישורים מיוחדים ועל כן מוצדק להעדיפו על פני מומחים המצויים בקרבת בעל הדין האמור להבדק: בר"ע 305/80 רפאל שילה ואח' נגד שלמה רצקובסקי ואח', פד"י לה(3) 449, בעמוד 454. בעניננו, לא הונחה כל תשתית עובדתית שיש בה כדי להצביע על ידע וכישורים מיוחדים של פרופ' מירובסקי שלא קיימים אצל מומחים רפואיים המצויים בקרבתה של התובעת. הנה כי כן, לא זו בלבד שהמשיבים גרמו לכך שהמבקשת תועמד לבדיקה רפואית שלא חפצה בה, בפני מומחה רפואי מטעמם, הנה דרישתם כי הבדיקה תעשה ע"י רופא מומחה בראשון לציון דווקא, גרמה לטרחה מיותרת ונימוק זה מצטרף ליתר הנימוקים המצדיקים הענות לבקשה. ה. ראוי לציין כי המבקשת עצמה נהגה בתום לב בכך שהעמידה את המומחה על העובדה שזיהתה אותו כמי שבדק אותה בעבר. ו. זאת ואף זאת: עיתוי החלטת המשיבים שלא להגיש את חוות דעתו של פרופ' מירובסקי, לאחר שתוכנה של חוות הדעת או טיוטתה נודעו למשיבים, מעורר תהיות. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ריבלין ברע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות ואח' נגד גמליאלי עמיקם, פדאור (לא פורסם) 04 (18) 837, פסקה 5: "(...). אכן, ככלל לא יתייחס בית המשפט באהדה לבקשה להמרת מומחה באחר, שבאה לאחר שנתגלה תוכנה של חוות הדעת למבקש לפסול אותה. בקשת פסילה כזו תיבחן במשנה זהירות. (...)".(ההדגשה שלי. ע.ג.). ז. הואיל והמשיבים טוענים כי פרופ' מירובסקי לא מצא רישום כלשהו בנוגע לבדיקה המקורית שהמבקשת טענה כי המומחה בדק אותה, איני רואה מקום לחייב את המשיבים להמציא את תוצאות בדיקתו הראשונה של פרופ' מירובסקי משנת 2002 או בסמוך לכך, כמבוקש ע"י המבקשת. 6. אחרית דבר אשר על כן ולאור האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. המשיבים ימציאו לבית המשפט ולמבקשת, בתוך 10 ימים מיום שיקבלו העתק מהחלטה זו, את חוות הדעת שהוכנה על ידי המומחה פרופ' מירובסקי או את טיוטתה, אם אין בידיהם חוות דעת סופית. ב. המשיבים יחד ולחוד ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים בדואר רשום בלווית אישורי מסירה כדין. ניתנה היום ט"ו באלול, תשס"ז (29 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים. עודד גרשון, שופט טפסים משפטייםרפואהמסמכיםסודיות רפואיתרשומה רפואית