הנתבע בחו"ל תצהיר מטעם אדם אחר ישיבת היום ישיבה מקדמית היא. מדובר בתובענה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע לתשלום הסך של 49,330 ₪. כאמור, לאור סכום התביעה מדובר בתביעה המתבררת בהתאם להוראות פרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינם תובענות בסדר דין מהיר. בראשית הדיון, העלה ב"כ התובע את הטענה כי הנתבע לא התייצב לדיון, לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, ואף לא תמך את כתב ההגנה בתצהיר אימות , בהתאם להוראות תקנות סדר דין האזרחי. במסגרת תשובתה של ב"כ הנתבע, שמדבריה נלמד שהיא מייצגת את הנתבע אך ורק לצרכי הדיון הוא זה שמנהל את התיק כולו, מדובר באסטרטגיה דיונית מטעמו של הנתבע בלבד, הטענה שלא הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית, בהתאם להוראות הדין, והנתבע לקח בחשבון שהגשת תצהירי עדות ראשית בשלב מאוחר יותר יהיה אך ברשות ביהמ"ש. ב"כ הנתבע לא התייחסה למחדלו של הנתבע לצרף תצהיר אימות לכתב ההגנה בהתאם להוראות תקנה 214 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי; לכתב ההגנה הוגש מה שהוכתר בכותרת "תצהיר צד שלישי", עיינתי בתקנות סדר הדין האזרחי , שבתי ועיינתי בהן ולא מצאתי את המונח של תצהיר צד שלישי שאינו תצהיר שבה להעיד על העובדות הנטענות בכתב ההגנה מטעמו של צד שלישי היודע את העובדות טוב יותר מהצד הראשון, הוא הנתבע , אלא המדובר בתצהיר, שנטען בו שהוא ניתן בתמיכה לכתב התביעה, ובזהירות רבה אף נאמר בסעיף 1 לתצהיר שהמצהירה מכירה את הנתבע ואת משרדו ומסייעת בידו בטיפול בתיק לאור שהייתו בחו"ל. אין בתצהיר צד השלישי האמור כל אימות לגרסה העובדתית הנטענת באופן ארוך מפורט , ומפורט ביותר על ידי הנתבע בכתב הגנתו. משכך , הרי ככל הנראה בחר הנתבע שלא להגיש תצהיר בתמיכה לעובדות הנטענות על ידי בכתב ההגנה. הוראות הדין קובעות שתצהיר של אדם אחר יוגש מטעמים מיוחדים שיירשמו שיפורטו באותו תצהיר של צד שלישי. במקרה דנן אין כל טעם , לבטח לא טעם מיוחד מדוע לא הוגש תצהירו של הנתבע. גם בעל דין שאינו שוהה בישראל ועניינו מתברר בה יכול למצוא את הדרך להגיש תצהיר. פקודת הראיות פותרת את העניין על ידי חתימה על תצהיר לפני נציג קונסולרי במדינה זרה. אולם כאמור הנתבע בחר שלא להגיש כל תצהיר. ממילא גם בעת הדיון לא העלתה ב"כ הנתבע כל בקשה להתיר לנתבע להגיש תצהיר מטעמו באיחור. במסגרת הדיון העלתה ב"כ הנתבע טענות מקדמיות, 2 מהטענות מועלות בכתב ההגנה, השלישית, וזאת הייתה הראשונה שבהן, היא טענה בדבר העדר סמכותו המקומית של ביהמ"ש זה. נטען על ידי ב"כ הנתבע כי מאחר והנתבע מתגורר בחו"ל הרי לביהמ"ש זה אין סמכות לברר את התובענה. אציין, בכתב ההגנה לא עלתה כל טענה באשר לסמכותו המקומית של ביהמ"ש בישראל. הנתבע מציין בכתב ההגנה בכותרתו כתובת, תא דואר בכפר שמריהו, שבישראל, מספרי טלפון ומספר פקס באזור חיוג בישראל. אכן במסגרת כתב ההגנה נטען בסעיף 69.1 שהוא מתגורר בחו"ל כיום אולם לא ניתן לקבל כל טענה עובדתית באשר לעניין זה באשר הנתבע לא צירף תצהיר בתמיכה לטענה זו. מעבר לעובדה שהנתבע לא העלה כל טענה בדבר חוסר סמכותו של ביהמ"ש בישראל לברר את עניינו, הרי בסעיף 5 לכתב ההגנה מבקש הנתבע בזאת הלשון: "ביהמ"ש נכבד זה התבקש להוציא בהקדם פס"ד בתיק זה שכן יכול ותהנה לפסק הדין השלכות בהקשר לתלונה... " והנה, בסעיף 5 מכיר במפורש הנתבע בסמכות ביהמ"ש לדון בתובענה מאחר והוא עותר למתן פסק דין בהקדם. לא זאת בלבד שמבקש הנתבע בכתב ההגנה שביהמ"ש זה, היושב בישראל ייתן פסק דין הרי במסגרת בקשות שאותן מגיש הנתבע, ככל הנראה , כפי שנלמד היום בעצמו, עותר הוא שביהמ"ש זה ייתן פסק דין על ייסוד החומר שבתיק. הנתבע הגיש בקשות למתן פסק דין לאלתר. הנתבע הגיש בקשות שונות באשר לדחיית מועדי דיון, לא העלה בהן ולו ברמז את הטענות כי ביהמ"ש זה נעדר סמכות לדון בתובענה. בכל הכבוד, נראה שהעלאת הטענה במסגרת הדיון, נעשית בחוסר תום לב וראוי היה שהנתבע לא היה מעלה אותה כלל במסגרת הדיון. לפיכך, בכל הקשור לטענה המקדמית הראשונה שהעלה הנתבע, וכאמור משלא עלתה כלל, ובהעדר כל תצהיר, הרי היא נדחית. באשר ליתר טענות המקדמיות מטעם הנתבע, הטענה הראשונה היא לגבי העדר עילה. סעיף 8 לכתב ההגנה , שכאמור לא נתמך בתצהיר בתמיכה לעובדות טוען, בין היתר כי אין מחלוקת ששולם לנתבע שכר גלובלי.. הנתבע יטען שאין מחלוקת לגבי תחלופת הדואר האלקטרוני בין הצדדים. אין מחלוקת שהייתה התקשרות בין הצדדים בשלב מסוים ויתר התובע דכאן את הנתבע. אולם המחלוקת נשוא תיק זה אינה לעניין ההתקשרות והפיטורין אלא לעניין הטענה של התובע כי הנתבע הפר את חובתו לפעול בדרך מקובלת ובתום לב. המדובר בתובענה שהנתבע התעשר שלא כדין על חשבונו של התובע כאשר לא העניק תמורה בעבור שכר הטרחה ששולם. אלה טענות התובע, אינני יודע אם נכונות הן אם לאו טרם התקיים שלב ההוכחות. אולם בשלב זה לא ניתן לקבוע שאין עילת תביעה כנגד הנתבע, שהריי אין מחלוקת שהנתבע קיבל שכ"ט מאת התובע בעבור שירותים משפטיים. לפיכך, לא ניתן לקבל את הטענה שאין בין הצדדים כל עילה ולא ניתן לקבוע שניתן לסלק על הסף את התביעה בשלב כה מקדמי זה. עוד נטען מטעם הנתבע טענה מקדמית נוספת וזאת ביחס לשיהוי. טוען הנתבע שתביעה זאת הוגשה בחלוף 3 שנים מיום שקמה עילת התביעה, או בלשונו של הנתבע בסעיף 16 לכתב ההגנה "שיהוי זה- בין קרוב ל3 שנים- שהן לערך כ-1,012 ימים בהגשת תביעה זאת מוטל לפתחו של התובע כעננה ומדבר בעד עצמו...". אכן, ככל הנראה מדובר בתביעה שמוגשת בחלוף כ-3 שנים מיום שנולדה עילת התובענה. לא מצאתי בכך כל פסול על פי הוראות הדין. חוק ההתיישנות קובע וקוצב תקופות התיישנות ברורות. לו הייתה מוגשת התביעה בחלוף תקופת ההתיישנות מובן שרשאי היה הנתבע לעלות טענה זאת, אולם משמוגשת התביעה בתקופה הקבועה בדין לא מצאתי כל פגם מהתנהלות זאת. מעבר לכך, טענת שיהוי מועלית דרך כלל בעניינים ובסעדים שאינם על פי דין אלא שמקורם בדיני היושר. ראוי לציין, וזאת הרבה למעלה מהצורך, שדיני היושר אף דורשים ניקיון כפיים בתום לב, ואידך זיל גמור. לאור האמור, אני דוחה את הטענות המקדמיות שהוגשו על ידי הנתבע. אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובע בגין בקשות מקדמיות אלה בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ. התשלום יבוצע תוך 15 ימים מהיום. לא ניתן לקיים , על אף רצונו של ביהמ"ש וליתן פסק דין על סמך החומר שבתיק, מאחר וככל הנראה ישנן מחלוקות עובדתיות. בנסיבות אלה יש מקום לשמוע את ההוכחות. אני מזמן את הצדדים לישיבת הוכחות וסיכומים בעל-פה ליום 08/04/10 שעה 18:00. משפט בינלאומימסמכיםתצהיריםבעל דין בחו"ל / חברה בחו"ל