בפני בקשה למתן צו מניעה זמני המכוון למשיבה והמחייב אותה לחזור מהחלטתה לפטר את המבקשת ולהשיב את המבקשת באופן מיידי למשרתה כקלדנית בבית משפט השלום בנתניה, תוך שמירה על זכויותיה של המבקשת ועל תנאי עבודתה עד לסיום ההליכים בתובענה העיקרית. א. רקע כללי תמצית העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה שבפני, ברמה הלכאורית, הינה כדלהלן: 1. המבקשת מועסקת החל מיום 13.12.00 כקלדנית בבית משפט השלום בנתניה. בתחילה הועסקה באמצעות חב' כ"א וזאת עד לפברואר 2003 - מועד בו נקלטה כעובדת של המשיבה. המבקשת הועסקה במשיבה בהיקף של 75% משרה, 5 ימים בשבוע, והיא הועסקה בין השעות 08:00 - 15:30. ביום 4.7.04 נמסר למבקשת בכתב על סיום העסקתה, בתוקף מיום 31.7.04, וזאת בהמשך לשיחה טלפונית מיום 1.7.04. בעקבות מכתב זה, עתרה המבקשת בבקשה מיום 30.7.04 למתן צו מניעה זמני כנגד הפיטורים הללו, וזאת מהטעם שפיטורים אלו נעשו באופן שרירותי וללא סיבה מספקת, ללא קיום שימוע כדין, ללא קיום חובת הוועצות עם ועד העובדים, וללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש על פי החוק ובניגוד לתקשי"ר. בעקבות הגשת הבקשה הנ"ל, וביום 30.8.04 הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים, בה צויין, בין היתר, כי מבלי להודות בטענות המבקשת, מסכימה המשיבה לבטל את מכתב הפיטורים ולהחזיר את המבקשת לעבודה החל מיום 1.8.04. כן צויין בהודעה זו, כי המשיבה מתכוונת לקיים למבקשת שימוע כדין, לא יאוחר מתום 21 יום ממועד הגשת ההודעה לבית הדין (מיום 30.8.04) וכן כי פרוטוקול השימוע וההחלטה הסופית ימסרו לידי ב"כ המבקשת לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד עריכת השימוע. בנוסף צויין בהודעה כי לאחר שיקויים הליך השימוע וככל שיוחלט על פיטורי המבקשת, יערך לה הליך פיטורים כמתחייב על פי כל דין. לאור הודעה זו, נמחקה הבקשה למתן סעד זמני שהגישה המבקשת ביום 30.7.04 (להלן: "הבקשה הראשונה") והמבקשת התבקשה להודיע את עמדתה ביחס להמשך ההליכים בתיק העיקרי. 2. ביום 5.8.04 נמסרה למבקשת הזמנה לשימוע בפני מר ציון בושרי - מזכיר ראשי ומנהל מחוז המרכז בבתי משפט השלום (להלן: "מר בושרי") וזאת ביום 16.8.04 בשעה 11:00 בהיכל המשפט בראשל"צ. אקדים את המאוחר ואציין, כי בהמשך לשימוע זה, נמסרה למבקשת הודעת פיטורים נוספת אשר בעקבותיה הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו (להלן: "הבקשה השניה" או "הבקשה"), בה התבקשו הסעדים כמצויין בפתיח להחלטה זו. 3. במסגרת ההזמנה לשימוע מיום 16.8.04 צויין כי המבקשת מוזמנת לשימוע לאור התנהגותה "שאינה הולמת ואינה מקובלת כעובדת מדינה." התנהגות זו פורטה במסגרת ההזמנה לשימוע כדלהלן: "איחורים - 37 פעמים בחודש ינואר - יוני 2004. חסורים - 32 ימי העדרות: מחלה ילד - 8 ימים מחלה - 5 ימים חופש - 17 יום (מתוכם 4 ימי השתלמות השופט) התחצפות לממונים - בשיחה שהתקיימה בינך לבין מנהלת ענף הקלדניות הממונה עליך גב' שירי תייר מתאריך 05.04.2004 בה אמרת לה: 'תקפצי, אני לא רואה אותך ממטר, מי את בכלל...' אי הגעה לעבודה - ביום 06.05.2004, בחרת שלא להגיע לעבודה למרות שבשיחה טלפונית שקיימת עם המזכירה הראשית הגב' שרה רוטזייד הבטחת לה כי תגיעי לעבודה. היעדרותך פגעה בשיבוץ הקצאת קלדנית לשופט. עזיבה מוקדמת של יום עיון לקלדניות - בתאריך 07.11.2002 עזבת את יום עיון הקלדניות בשעות הצהריים. מכתב בנושא הוצא לך ושעות העבודה נוכו משכרך בהתאם. הערכות עובד - בהערכת עובד שקיבלת עם קליטתך כעובדת מדינה מנובמבר 2002, הן על ידי גב' יפה אטלן מנהלת ענף הקלדניות דאז, וכן על ידי כב' השופט קינר, הוערכת בסעיפים סדר וייחסים בעבודה ונושא המשמעת בסעיף ג'. העדרות בשל מחלת ילד - בשיחה בינך לבין גב' שירי תייר טענת כי גם כאשר ילדייך חולים יש באפשרותך להגיע לעבודה ולמצוא סידור עבורם, אך אינך מתאמצת כיוון שימים אלה משולמים לך בכל מקרה." (ר' נספח ה' לבקשה). 4. ביום 15.8.04 נערך למבקשת שימוע, בהשתתפות מר בושרי, עו"ד פדיצור - מהנהלת בתי המשפט, הגב' ענת שחר - מרכזת בכירה של קלדניות שופטים, ב"כ של המבקשת: עו"ד בטי מצר ועו"ד כרמית בר לב וכן מר הרצל חוגי - מזכיר האיגוד המקצועי. בעקבות שימוע זה, נמסרה למבקשת כאמור הודעת פיטורים, מיום 19.8.04, במסגרתה הודע לה על סיום העסקתה ביום 19.9.04 וזאת בהמשך לישיבת השימוע. למכתב זה, צורף נספח, שנערך על ידי מר בושרי, שכותרתו "המלצה להפסיק את העסקתה של קלדנית בית המשפט בנתניה - הגב' מאיה דואן". במסגרת נספח זה, פורטו הטעמים לפיטורי המבקשת, כדלהלן: 4.1. המבקשת מקיימת מערכת יחסים עכורה עם הממונה עליה, המזכירה הראשית - הגב' שרה רוטזייד, מרכזת הקלדניות במחוז - הגב' ענת שחר, והממונה הישירה עליה הגב' שירי תייר. מערכת יחסים המקשה על תיפקודה ועל תיפקוד בית המשפט. 4.2. המבקשת מרבה להחסיר ימי עבודה ולאחר באופן הפוגע בסדרי עבודה, ומקשה על גיבוש תורנויות מסודרות בין הקלדניות. 4.3. המבקשת איננה מבקשת אישור מראש לחופשותיה, אלא רק בדיעבד - בניגוד להוראות התקשי"ר. 4.4. עיון בדו”חו"ת ההערכה שנתיים של העובדת מעלה כי הערכתה המקצועית איננה מן הגבוהות, וכי יש להניח כי אף לשיטתה של המבקשת "יש לייחס להם משקל רב". 4.5. לאחרונה הובע חוסר הסכמה של השופט עימו עבדה בעבר להמשיך ולעבוד עם המבקשת ואף הוקצתה לו קלדנית אחרת במקומה. ב. טענות הצדדים 5. טענות המבקשת בתמציתן היו כי היא פוטרה מעבודתה בפעם השניה, כמו גם בראשונה, ממניעים פסולים ושרירותיים, על רקע אישי הנעוץ ביחסיה עם הממונה הישירה - הגב' שירי תייר - מנהלת ענף קלדניות בבית המשפט בנתניה, ללא קבלת התראה על כוונה לפטרה, בלא שמוצו זכויות השימוע שלה במלואן, בלא שנערכה בדיקה מעמיקה ובחינה ראויה של העובדת ושל אופן תיפקודה, וללא בדיקה של אפשרויות חלופיות להעסקת המבקשת במשיבה או מתן הזדמנות נוספת טרם קבלת החלטה כה חמורה כמו פיטורים. המבקשת הוסיפה וטענה כי השימוע שנערך לה היה שימוע למראית עין בלבד, בלא שניתנה לה הזדמנות כנה ואמיתית להתעמת עם הטענות שהועלו נגדה, וכי המשיבה העלתה טענות סרק היסטוריות, במטרה להכשיר את פיטוריה השרירותיים. המבקשת הטעימה כי איחוריה לעבודה היו בשל סיבות מוצדקות, מסיבות אישיות הקשורות, בין היתר, במחלה הכרונית ממנה סובל בנה, כי איחורים אלה נעשו בידיעה ובאישור של הממונה עליה, כי היא החסירה ימי עבודה בהתאם לזכויות המוקנות לה בדין ולא מעבר לכך, כי העזיבה המוקדמת של יום ההשתלמות לקלדניות, ביום 7.11.02, הייתה באישור. המבקשת, הכחישה את העדרותה מהעבודה ביום 6.5.01 וטענה כי הדבר נתמך גם ברישומי המשיבה וכן את האמירות שיוחסו לה ע"י הגב' תייר ביחס לעדרותה מפאת מחלת ילדה. באשר להתחצפות לממונים עליה טענה המבקשת כי התלונה בעניין זה התבררה באופן ממצה וכי ההדורים יושבו להנחת דעתם של הצדדים. כן טענה המבקשת, כי החלטות המשיבה התקבלו בלא שהובאו בחשבון מלוא הנתונים הרלוונטים לצורך קבלת החלטה בעניינה וכן, כי המשיבה הפרה את חובת ההוועצות עם ועד העובדים בנוגע לפיטורים. 6. המשיבה טענה מנגד, כי המבקשת פוטרה בשל משבר ביחסי העבודה, חוסר אמון בינה לבין הממונים עליה לרבות, השופט עימו עבדה וכי התנהגותה של המבקשת אינה מאפשרת המשך תיפקוד תקין של בית המשפט, ומעידה על אי התאמתה של המבקשת לתפקיד. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקשת הרבתה להחסיר ימי עבודה, כי היו הערכות לגבי תיפקוד לקוי של המבקשת, וכי פיטוריה של המבקשת לא נבעו משיקולים זרים וממניעים אישיים, בשים לב לכך שהתלונות כלפיה לא היו רק מצד הממונה הישירה עליה, אלא גם מצד המזכירה הראשית והשופט עימו עבדה. כן טענה המשיבה, כי למבקשת נערך שימוע כדין, וכי מטרתו של השימוע אינה לעמת בין העובד לבין הממונה עליו, אלא ליתן לעובד הזדמנות להשמיע טענות אשר עשויות להישקל על ידי המעביד המתכוון לפטרו. עוד יצויין כי במסגרת סיכומיה, הטעימה המשיבה כי עיקר הסיבות לפיטורים "נבעו מסיבות אובייקטיביות, שאינן קשורות במערכת היחסים העכורה בין המבקשת לממונה עליה, בגין איחורים של המבקשת, העדרויות שלה, תלונת השופט עימו עבדה." אוסיף ואציין, במאמר מוסגר, כי בטעמים אלה ניסתה המשיבה להסביר את אי הבאתה לעדות של הממונה הישירה על המבקשת, הגב' שירי תייר אשר יחסיה העכורים עם המבקשת, צויינו בהזמנה לשימוע כאחד מטעמי הפיטורים (ר' סעיף 19 לסיכומי המשיבה). כן טענה המשיבה, כי ועד העובדים נתן הסכמתו לפיטורים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, וכי המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה. ג. המסגרת המשפטית 7. הכללים החלים על בקשה למתן צו זמני הוסדרו בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") אשר חלות בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. 8. בתקנה 362 לתקנות סדר הדין הותוו השיקולים המרכזיים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן צווים זמניים לאמור: "362 בקשה לסעד זמני. (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש." בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: "(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק ולאדם אחר. (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש." ד. הכרעה 9. אקדים ואציין, כי במקרה זה, המבקשת השכילה להצביע על עילת תביעה לכאורה המצדיקה את מתן הסעד המבוקש, של מניעת פיטורים שכן, שוכנעתי ברמה הלכאורית כי בהליך הפיטורים של המבקשת נפלו פגמים חמורים המצדיקים את התערבותו של בית הדין ואת הושטת הסעד של אכיפת יחסי העבודה ואפרט: 10. שוכנעתי ברמה הלכאורית, כי בפני המשיבה לא עמדו כל הנתונים הרלוונטיים לצורך קבלת החלטה בדבר פיטוריה של המבקשת וכן, כי המשיבה לא דאגה לקיים בירור תקין של העובדות אשר הצדיקו לטענתה את פיטורי המבקשת: 10.1 בהקשר זה יאמר כי במכתב ההזמנה לשימוע צויין בפני המבקשת, כי ב"הערכת עובד" שקיבלה בנוב' 2002, היא הוערכה בסעיפים סדר ויחסים בעבודה ובנושא המשמעת באופן בלתי מספק. בהקשר זה יש לתמוה על כך כי ההחלטה בדבר פיטורי עובדת שהתקבלה ביום 18.8.04 נסמכה על "הערכת עובד" של המבקשת מחודש נוב' 2002 ולא על הערכות עובד עדכניות המלמדות על תיפקודה של המבקשת בתקופה שסמוך לפיטוריה. זאת ועוד, מר בושרי ציין במסגרת תצהיר התגובה שהוגש מטעם המשיבה, כי הוא החליט להמליץ על פיטורי המבקשת בהסתמכו, בין היתר, על דוחות הערכה השנתיים שלה מהם עולה כי הערכתה המקצועית אינה מן הגבוהות כאשר לשיטתו יש לייחס משקל רב לדוחות אלה. דא עקא, שבעדותו בבית הדין, לא ידע מר בושרי לציין האם עיין בדוחות הערכת העובד של המבקשת לשנים האחרונות (לאחר שנת 2002). זאת שעה שמהעובדה שדוחות אלה לא צורפו מלכתחילה לתגובת המשיבה, ומתוכנם של הדוחות הללו -כפי שהוגשו לביה"ד לקראת תום ההליך ועפ"י החלטה שניתנה ביוזמת ביה"ד במועד הדיון - ניתן ללמוד, ברמה הלכאורית, כי הדוחות העדכניים בדבר תיפקודה התקין של המבקשת כלל לא עמדו לנגד עיניו של מר בושרי וכי הם לא נשקלו על ידו בבואו להמליץ על פיטוריה של המבקשת (ר' עמ' 3 לפרוטוקול שורות 16-17 וכן, עמ' 4 לפרוטוקול שורות 4-5). יצויין על פי החלטת בית הדין, מיום 23.9.04, הוגש לבית הדין דו"ח "הערכת עובד" מיום 25.1.04 שנערך על ידי הממונה הישירה על המבקשת, הגב' תייר, ונחתם על ידי המזכירה הראשית של בית המשפט הגב' רוטזייד. בדו"ח זה, הוערכה המבקשת על ידי הממונה הישירה עליה, בכל התחומים, בציון הגבוה ביותר בסולם הערכה לעובד לרבות התחומים: סדר, יחס לעבודה, משמעת וכושר ביצוע, כאשר בנוסף ציינה המעריכה, הממונה הישירה על המבקשת הגב' שירי תייר - כי המבקשת "הינה קלדנית מהירה ומקצועית, עובדת מסורה ולשביעות רצון השופטים שלה." הגב' תייר כתבה דו"ח זה לאחר שפיקחה באופן ישיר על עבודת המבקשת במהלך תקופה של כחודשיים ימים ולאור הכרותה עם המבקשת, כמצויין בדו"ח ההערכה, תוך שהיא מצהירה כי היא (הגב' תייר) נמצאת במגע יום יומי עם המבקשת, כי היא הסבירה למבקשת את נימוקי הערכתה והמלצותיה, וכן את הדרכים לשיפור רמת השירות שלה. לא נסתרה מעיני, בהקשר זה, בקשתה של המשיבה מיום 26.9.04 להתיר לה להגיש תצהיר מטעם הגב' רוטזייד, בו צויין כי הגב' תייר אשר הכינה את הערכות הקלדניות לשנת 2003 - עשתה כן, רק לאחר חודשיים מאז כניסתה לתפקידה, כאשר לגירסתה, גב' תייר אמרה לה (לגב' רוטזייד) כי אין היא יכולה להעריך כל אחת מהקלדניות באופן ממשי וכי מאחר והיא מבקשת "לפתוח עם כולן דף חדש" אזי העניקה לכולן "את ההערכות הגבוהות ביותר, על אף שלא היה ביכולתה עדיין להעריך כל אחת מהקלדניות". יצויין, כי טענה זו של המשיבה, עדיף לה לולא נטענה, בשים לב לכך שהיא מושמעת מצד רשות מנהלית האמורה להקפיד על כללי מינהל תקין ושעה שאותה רשות מבססת את עמדתה בהליך זה על טענה מרכזית בדבר "הפרות אובייקטיביות" של נוהל תקין. מעבר לכך יש לתמוה על כך שהגב' תייר עצמה לא התמודדה באופן ישיר עם הדו"ח שכתבה אודות המבקשת במסגרת תצהיר מטעמה, דו"ח הסותר מניה וביה את עמדת המשיבה בהליך זה בדבר תיפקודה הלקוי כביכול של המבקשת. סבורני, כי כל דוחות הערכת העובד, ובמיוחד אלה, הנוגעים לתקופה האחרונה להעסקת המבקשת היו צריכים לעמוד לנגד עיניה של המשיבה בבואה לקבל החלטה בדבר תיפקודה של המבקשת והעובדה שהדוחות הרלוונטים והעדכניים לא עמדו לנגד עיני המשיבה ולא נשקלו על ידה, זאת על אף שגם לשיטתה יש ליתן לדוחות מסוג זה משקל נכבד, מצביעה לכאורה על פגם חמור בהליך הפיטורים. מוצאת אני להטעים עובדה זו בשים לב לכך, שאת ההמלצה על פיטורי המבקשת קיבל מר ציון בושרי אשר אינו אחראי ישירות על המבקשת ואינו עומד עימה בקשרי עבודה יום יומיים באופן המאפשר עמידה בלתי אמצעית על אופן תיפקודה. אציין, כי מר בושרי, אף הגדיר עצמו "כגורם בכיר ומרוחק יחסית במסגרת העסקה הישירה בבית המשפט השלום בנתניה" (ר' ס' 12 לתצהיר מר בושרי). מכאן שבנסיבות הללו היה מקום להקפיד שבעתיים על כך שמלוא הנתונים הרלוונטים יעמדו בפני הגורם הבכיר ו"המרוחק" הממליץ על פיטורי המבקשת וכי נתונים אלה, יבדקו כדבעי. 10.2. זאת ועוד אחרת, המבקשת טענה - והדבר אף אושר ע"י המשיבה - כי כל חיסוריה מהעבודה אשר שימשו עילה לפיטוריה נעשו בהתאם לדין, בהתאם לחוק חופשה שנתית וחוק דמי מחלה. כן טענה המבקשת כי כל האיחורים שנזקפו לחובתה היו מסיבות מוצדקות, בשל סיבות אישיות אותן פרטה בבקשה וכי איחורים אלה היו באישור הממונה הישירה אליה גב' תייר, אשר היתה מודעת היטב לסיבות אלה (ר' סעיף 27 לתצהיר המבקשת). המבקשת הכחישה כאמור את טענותיה של הגב' תייר לפיהן היא אינה מתאמצת למצוא סידור חלופי לילדיה כאשר הם חולים ע"מ להמנע מהעדרויות (המותרות על פי הדין) מהטעם "שימים אלה משולמים לה בכל מקרה". עוד טענה המבקשת כזכור כי עזיבתה את יום העיון לקלדנית ביום 7.11.02 לפני תומו, עזיבה אשר היוותה אף היא עילה לפיטורים, נעשתה בתקופת הריונה ובאישור וכן, כי התלונה בדבר התחצפות אל הממונה עליה התבררה לגופה והוחלט שלא לנקוט בהליך משמעתי כנגדה לאחר יישור ההדורים בין הצדדים. המבקשת הוסיפה וטענה וגירסתה אף נתמכת בדו”ח הנוכחות שצרפה לתצהירה - כי הטענה בדבר העדורותה מהעבודה ביום 6.5.04, המהווה אף היא עילה לפיטורים - אינה נכונה כלל וכלל וכי היא נסתרת מינה וביה בדו”ח הנוכחות. ברמה הלכאורית יאמר - כי טענותיה העובדתיות של המבקשת, כאמור לעיל, לא נסתרו על ידי המשיבה אשר נמנעה מסיבות שאינן נהירות לבית הדין לזמן לעדות את הגב' תייר. ברמה הלכאורית עולה כי כל הטענות העובדתיות הללו של המבקשת - על אף שבירורן נדרש לצורך גיבוש המלצה לפיטורים - לא נבחנו באופן ראוי על ידי הגורם שהמליץ על פיטורי המבקשת קרי - ע"י מר בושרי : בהקשר זה ציין מר בושרי בעדותו כי המלצתו לפטר את המבקשת ניתנה לדבריו "לאחר ששקלתי היטב את נסיבות הענין ועל יסוד דבריהם של כלל הנוכחים בשימוע ועיון במסמכים רלוונטים שעמדו בפני" (ר' סעיף 13 לתצהיר מר בושרי). דא עקא, שאין חולק על כך כי הגב' תייר, אשר היא הגורם היחיד שיכול היה לאשר או לסתור את הפן העובדתי הטמון במרבית הטענות שהעלתה המבקשת, כאמור לעיל, לא נכחה בשימוע. מכאן עולה, כי מר בושרי כגורם הממליץ על הפיטורים, לא שמע מן הסתם את תגובתה לטענות העובדתיות של המבקשת. סביר להניח כי לו היה מר בושרי משוחח עם גב' תייר לצורך בירור הטענות הללו ולו היתה הגב' תייר מעלה בפניו טענות המזימות את טענותיה העובדתיות של המבקשת וסותרות אותן, הרי שהדבר היה מוצא ביטוי בתצהירו. מכאן עולה, ברמה הלכאורית, כי מר בושרי לא בירר באופן ראוי את הפן העובדתי העומד ביסוד הטענות שהועלו כלפי המבקשת אשר שימשו עילה לפיטוריה. לאור כל האמור לעיל, מתחזקת המסקנה הלכאורית לפיהן החלטתה של המשיבה לפטר את המבקשת, התקבלה בלא שנערכה בחינה ראויה של העובדות והטענות שהועלו כלפי המבקשת ע"י המשיבה, למול טענותיה העובדתיות של המבקשת, ובלא שעמדו לנגד עיני המשיבה כלל הנתונים הצריכים להכרעה לרבות הנתונים אשר היא עצמה ראתה בהם נתונים נדרשים ורלוונטים. 11. זאת ועוד אחרת, המשיבה הסתמכה כאמור בנימוקיה לפיטורים וכמופיע במכתב הפיטורים ובהזמנה לשימוע, על ארועים ומסמכים המתייחסים לתקופה של שנתיים לפני מועד הפיטורים ובהם: עזיבה מוקדמת של יום העיון לקלדניות ביום 17.11.02 והערכת עובד מ- 11/02. זאת שעה שבידי המשיבה מצויות כאמור הערכות עובד עדכניות אשר לכאורה לא נשקלו כלל. בהקשר זה אוסיף ואומר, כי לא ניתן שלא לתמוה על השענותה של המשיבה על ארועים והערכות מן העבר הרחוק שאינם רלוונטיים לתיפקודה הנוכחי של המבקשת לצורך קבלת החלטה בדבר פיטורי המבקשת. הרושם הלכאורי המתקבל מכך הוא, כי קיימת אי הלימה בין הסיבות המופיעות בהזמנה לשימוע לבין הסיבות האמיתיות לפיטורים. התרשמות לכאורית זו מתחזקת גם לנוכח העובדה שבמסגרת נימוקי הפיטורים הועלו על ידי המשיבה טעמים נוספים לפיטורי המבקשת שלא בא זכרם בהזמנה לשימוע ובהם: מערכת יחסים עכורה עם המזכירה הראשית ועם רכזת הקלדניות במחוז, חוסר ההסכמה של השופט עימו עבדה המבקשת בעבר להמשיך ולקבל ממנה שירותי קלדנות וכן, בקשת אישור לחופשה בדיעבד. בעובדה זו יש לא רק כדי להצביע לכאורה על חוסר "השקיפות" של הנימוקים האמיתיים לפיטורים אלא גם על הפגם היסודי, לכאורה, שנפל בהליך השימוע ומכאן בהליך הפיטורים כולו. שכן, לו חפצה המשיבה לערוך הליך שימוע תקין, הרי שהיה עליה להעלות בפני המבקשת את כל הטענות המצדיקות לטענתה את פיטוריה וזאת לפני מועד השימוע או עובר אליו ולא לאחריו. זאת על מנת לאפשר למבקשת להתייחס אליהן כראוי. 12. זאת ועוד, שוכנעתי ברמה הלכאורית כי פיטוריה של המבקשת, על רקע מכלול הנסיבות כמפורט לעיל ולאור טענותיה העובדתיות אשר כאמור לא נסתרו - מבטאים צעד בלתי מידתי שנקטה המשיבה ביחס למבקשת. שוכנעתי ברמה הלכאורית כי המשיבה נקטה בצעד הקיצוני של פיטורים, בלא שהיתה לכך הצדקה סבירה, כאקט ראשוני ובלא לנסות ולמצות אמצעים פוגעניים פחות ביחס למבקשת: ראשית יאמר - כי המשיבה לא נקטה כלפי המבקשת בהליכים משמעתיים ביחס לאיחוריה ולא הזהירה אותה כי איחורים אלה, אם ימשכו, יובילו לפיטוריה. כל זאת שעה שהממונה הישירה על המבקשת היתה מודעת היטב לסיבה שגרמה להם (מחלת בנה של המבקשת) ואף אישרה אותם (ר' סעיף 27 לתצהיר המבקשת וכן עמ' 2 לפרוטקול שורה 8) אשר לחילופי הדברים הקשים הנטענים בין המבקשת לבין הגב' תייר יאמר, כי מן הראיות עולה, ברמה הלכאורית, כי חילופי דברים אלה היו ארוע חד פעמי וכי העימות בין הצדדים יושב. מה גם, שהמשיבה, במסגרת סיכומיה, לא ראתה בחילופי הדברים הללו טעם מרכזי להחלטה לפטר את המבקשת ואף דחקה אותם לקרן זווית. אשר לטענת המשיבה, בדבר חיסוריה הרבים של המבקשת, יאמר - כי אין חולק על כך שחיסורים אלה היו באישור ובהתאם לדין ומכאן - מסיבות מוצדקות (ר' עמ' 2 לפרוטוקול שורות 23-25) אי לכך, אין הם יכולים להוות עילה לפיטורים. למעלה מן הדרוש אציין כי ברמה הלכאורית לא מצאתי מקום להטיל ספק באמינות גירסתה של המבקשת לפיה כל שאמרה לממונה עליה בעניין חיסוריה היה כי בעלה איננו זכאי לדמי מחלה, ומשכך היא זו המנצלת את זכותה על פי חוק להעדר בגין מחלת ילדה (ר' עמ' 2 לפרוט' שורות 16-20). 13. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה הלכאורית, כי הליך הפיטורים של המבקשת, היה פגום מבחינה זו שהמשיבה קיבלה את החלטתה בלא שעמדו בפניה כל הנתונים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה, בשים לב לכך שההחלטה בדבר פיטורי המבקשת התבססה על נתונים בלתי מעודכנים ועל טענות עובדתיות שלא נבחנו כראוי ולאור העובדה שלא ניתנה למבקשת הזדמנות ראויה להתייחס במסגרת השימוע לכל הנימוקים שהצדיקו לטענת המשיבה, את פיטוריה. מעבר לכך סבורה אני כי לאור מכלול הנסיבות לרבות, נסיבותיה האישיות של המבקשת כפי שפורטו בפני בית הדין - יש לראות בפיטורים צעד בלתי מידתי. מאזן הנוחות 14. לא שוכנעתי, ברמה הלכאורית, כי המשך העסקתה של המבקשת במשיבה יסב למשיבה נזקים ויפגע בסדרי העבודה של המשיבה. זאת בשים לב לכך, שמהראיות עולה ברמה הלכאורית, כי מדובר בעובדת המועסקת מזה כ- 4 שנים, לשביעות רצון הממונים עליה, ובשים לב לכך שטענות המשיבה בדבר הפגיעה בסדרי העבודה, נטענו באופן סתמי ובלתי משכנע ולו ברמה הלכאורית. יצויין, כי אף טענות המשיבה בדבר חוסר שביעות רצונו של שופט מסויים משירותי הקלדנות של המבקשת, נטענו באופן סתמי, כאשר בדו"ח שערך שופט זה, בחודש פברואר 2002 צויין כי המבקשת היא "קלדנית מוכשרת", כי בעבודתה "ניכרת מגמת שיפור נמשכת" וכי "תקופת הפיקוח היא קצרה כדי לציין פרמטרים נוספים". כמו כן, צויין באותו דו"ח כי היתה בעיה בנושא עבודתה "בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות". עוד יצויין כי המשיבה לא הציגה דו"ח הערכה של השופט הנ"ל המתייחס לשנת 2003 או לשנת 2004. המשיבה אף לא טענה כי נעשה נסיון לשבץ את המבקשת בעבודה עם שופט אחר, או במסגרת אחרת וכי הניסיון לא צלח, וזאת על מנת להמנע מהצעד הקיצוני של פיטורי המבקשת. בנסיבות אלה, ולאור המשמעות הקשה של פיטורי המבקשת ובמיוחד בתקופה זו, ובשים לב לנסיבותיה האישיות של המבקשת שוכנעתי ברמה הלכאורית שמאזן הנוחות נוטה לטובתה. 15. אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה, שעל המשיבה להשיב את המבקשת לעבודתה כקלדנית לאלתר בהיקף העסקה ובתנאי עבודה כפי שהיו עד לפיטוריה. עם זאת, המשיבה רשאית לשבץ את המבקשת לעבודה בבית המשפט אחר במרחק סביר ממקום מגורי המבקשת. 16. הוצאות הבקשה תשקלנה במסגרת פסק הדין שינתן בתיק העיקרי. 17. על המבקשת להגיש תביעתה בתיק העיקרי ללא דיחוי. 18. החלטה זו ניתנה על ידי מותב חסר וזאת משום שנציגי הציבור שזומנו כדין לא הופיעו לדיון והוחלט לדון בהעדרם על מנת שלא לדחות את הדיון. 19. המזכירות תקבע מועד לדיון מוקדם בתיק זה בהקדם האפשרי. 20. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר. ניתנה היום ד' בחשון, תשס"ה (19 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים נטע רות, שופטת שימוע לפני פיטוריןשימועפיטורים