פטור מעירבון למערער המיוצג ע"י הסיוע המשפטי בין המבקש לבין המשיבה, בני זוג שהתגרשו, התנהלו הליכים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' הש' גרמן) בתמ"ש 12678/02. המבקש, הגיש בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט קמא, עליהם נסובה החלטתי. מטעמי יעילות ההחלטה ניתנת בכל הבקשות המאוחדות. החלטה אחת הינה מיום 9.5.07 בה הוחלט על מינוי עו"ד אורלי לוי ברון ככונסת נכסים לביתם המשותף של בני הזוג, ברחוב שגיא 9 אלפי מנשה (להלן: "הנכס"). על החלטה זו הגיש המבקש בר"ע 2179/07 בה השיג גם על החלטות נוספות הקשורות בה. החלטה אחרת, היא החלטה מיום 19.3.08 (בש"א 2150/08) בה נקבע כי המשיבה זכתה בהתמחרות לרכישת הנכס כאשר מחירו הינו 705,500 ש"ח. על החלטה זו הוגשה בר"ע 1453/08. החלטתי לדון תחילה בבקשות בבר"ע 1453/08, מאחר ואלה מהותיות יותר. בש"א 8923/08 1. בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בקשר עם בקשת רשות ערעור 1453/08, זאת, לטענתו, נוכח מצבו הכלכלי הקשה וכמפורט בבקשה. 2. הפרקליטות בתגובתה מיום 20.5.08 התנגדה לבקשה בין היתר מחמת שלא הונחה תשתית מספקת בדבר מצבו הכלכלי. עוד הוסיפה, כי המבקש הינו "תובע סדרתי" אשר עושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ומבקש דרך קבע להפטירו מתשלום אגרה. בהחלטתי מיום 29.5.08 דחיתי בקשת המבקש לאור העובדה שלא נתמכה בתצהיר ערוך כדין, תוך שניתנה למבקש הזדמנות להשלמת מסמכים. בהתאם להחלטה זו צירף המבקש ביום 24.6.08 תצהיר משלים מטעמו וכן מסמכים נוספים שהיה עליו להמציא, וביום 10.7.08 הוגשה תגובתה העדכנית של הפרקליטות. זו, הוסיפה לעמוד על התנגדותה למתן פטור מאגרה בהפנותה להחלטות אחרות בהליכים משפטיים נוספים אותם מנהל המבקש, מהם עולות תהיות בנוגע למהימנות טענותיו של המבקש בעניין מצבו הכלכלי. 3. דין בקשתו של המבקש לפטור מאגרה להתקבל, בשים לב לאישור שהמציא ולפיו הינו זכאי לייצוג מאת הלשכה לסיוע משפטי בהליך בקשת רשות הערעור שבגינו מבוקש הפטור בבקשה דנן. זאת, בהתאם להוראת תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), הקובעת מיהם בעלי דין הפטורים מחובת תשלום אגרה וביניהם מונה גם "בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו". לא נעלמו מעיניי התמיהות המפורטות בתגובת הפרקליטות כגון העובדה שהמבקש לא ציין בבקשתו שעבודתו כנהג מונית בהיקף חצי משרה הינה בחברת "רן מוניות" הרשומה בבעלות בתו, שרה לאה פינקו. בעניין זה הפנתה הפרקליטות לפסק דינה של כב' הש' שרה דותן מיום 22.3.07 (ע"א 3490/06, מחוזי ת"א) בו דחתה ערעור שהגיש המבקש על החלטת כב' הרשם ברוך שדחה בקשת המבקש לפטור מאגרה. בין היתר התייחסה לבעלותה של בתו בחברה בה הוא כביכול מועסק, המעלה חשש שמא מסתתר המבקש מאחורי גבה של בתו "באופן המאפשר לו לנהל עסקים הרחק מעינם הצופיה של נושים". עוד צויינה החלטת כב' הרשם יפרח מיום 27.2.08 (ע"א 08-01-4468, מחוזי מרכז) אשר דחתה את בקשת המבקש לפטור מאגרה עליה ערער תחילה המבקש ובמעמד קדם הערעור ביקש למחוק את הערעור ואף ביקש לשלם את האגרה בהליך העיקרי. אכן, יש בנתונים הללו, לכאורה, כדי לעורר סימני שאלה באשר למצב הכלכלי המצטייר מהצהרותיו של המבקש, אולם הללו אינם מבוררים דיים על מנת שיוכלו להצדיק שלילת פטור מאגרה לו זכאי המבקש בהתאם לתקנה 19(7) לתקנות האגרות כמצויין לעיל. למען שלמות התמונה אציין כי בעת שניתנה החלטתי הקודמת בבקשה, לא היה מונח לפניי אישור הלשכה לסיוע משפטי הרלוונטי לבקשה. 5. תואיל המזכירות להעביר החלטתי זו לעיון הלשכה לסיוע משפטי, מחוז תל אביב מרכז, על מנת שתתן דעתה לטענות הפרקליטות. בש"א 9569/08 6. בצד בקשתו לפטור מאגרה הגיש המבקש ביום 11.5.08 גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון בקשר עם בקשת רשות הערעור דנן. לטענתו, כבר הוכיח את חוסר מסוגלותו הכלכלית בהליכים קודמים. המבקש ציין כי עבר שני אירועים מוחיים, חי לבדו ומתגורר בשכירות בדירת חדר בעלות של 1900 ₪ לחודש, אותם משלם ממשכורת צנועה בסך כ- 2400 ₪ בלבד. כעולה מבקשתו, המבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, אינו מחזיק ברכב, חשבונות בנק או כרטיסי חיוב ואין בידו חסכונות. באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור צויין, כי לאור קיפוחו בהליכים בבית משפט קמא בניסיונו להתמודד עם המשיבה על רכישת הנכס - הללו הינם גבוהים וראוי ליתן לו יומו בערכאת הערעור מבלי שיוערמו עליו מכשולים פרוצדורליים. לחילופין, נטען, כי ניתן להבטיח את הוצאות המשיבה בערעור באופן שאם בקשת רשות הערעור תידחה והוא יחוייב בהוצאות, תוכל המשיבה לקזזן מן הסכום שעליה לשלם כתמורה למבקש מחלקו בנכס. 7. לטענת המשיבה בתגובתה מיום 11.6.08, יש לדחות בקשת המבקש לפטור מעירבון ולחייבו בהוצאות ראויות וריאליות לנוכח ריבוי בקשות הסרק המוגשות על ידו. לדבריה, בלתי סביר בעליל כי המבקש משתכר 2400 ₪ כטענתו. המבקש טוען כי הינו "שכיר" מאחר ואינו רשום אצל שלטונות המס והרישום הינו על שם בתו הבגירה בת ה- 27, אולם למעשה משתכר סכומים גבוהים פי שניים ולמעלה מכך, שכן הינו נהג מונית עצמאי ולרשותו מונית מסוג מרצדס 24 שעות ביממה. לטענת המשיבה, למרות הצהרתו כי אין לו חשבון בנק, ישנו חשבון בבנק לאומי בכפר סבא ע"ש חברת המוניות שבבעלותה של בתו, שרה פינקו. לפיכך, יש לחייב את המבקש להמציא תדפיס תנועות מחשבון זה. כך גם לעניין כרטיס אשראי לאומי קארד ע"ש בתו, אשר נטען כי המבקש עושה בו שימוש בלעדי ואילו לבת כרטיס אשראי פרטי בבנק אחר וחשבון פרטי בבנק אחר. 8. ביום 24.6.08 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבה, בה חזר והדגיש את סיכוייו הממשיים לזכות בהליך. כמו כן, צויינה התעלמות המשיבה בתגובתה מהצעתו לפיה ככל שההליך יידחה וייפסקו לה הוצאות, תוכל לקזזן מן התמורה שאמורה לשלם לו בגין חלקו בנכס. 9. לאחר עיון בבקשה ובתגובות שהונחו בפניי באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מאחר שלא שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש הינו אכן קשה באופן המצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון וכי אין ביכולתו לשאת בהפקדתו. כעולה מתגובת הפרקליטות לבקשה לפטור מאגרה כמפורט לעיל, וכן מתגובת המשיבה לבקשה דנן (סעיף 7 לעיל) מצבו הכלכלי הקשה לכאורה של המבקש מוטל בספק ואינו חף מתמיהות וזאת בלשון המעטה. אמנם, למבקש אושר ייצוג מטעם הסיוע המשפטי בהליך בקשת רשות הערעור דנן וכתוצאה מכך זכה גם לפטור מאגרה, אולם בכך אין בהכרח כדי להצביע על זכאות גם לפטור מהפקדת עירבון, ובפרט לא בנסיבות המקרה דנן, בהן גם הפטור מאגרה ניתן בעיקרו בסיבת הוראת תקנה ספציפית כאמור לעיל. גם אם מצבו של המבקש הוא קשה כנטען על ידו, לא היה בכך כדי לפטור אותו ממתן עירבון. ההלכה הפסוקה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט. "... העובדה שזכאי הוא לסיוע משפטי אינה מחייבת כי יופטר הוא מחובת הפקדת עירבון. השיקולים באשר לבקשה לפטור מעירבון שונים הם מאלה הנוהגים לעניין בקשה לפטור מאגרת משפט. כידוע, מטרת העירבון בערעור הינה להבטיח את המשיב שזכה בערכאה הקודמת, כך שיוכל לגבות בדרך מהירה את ההוצאות שייפסקו לזכותו אם המערער (או מבקש רשות הערעור) ייכשל (למשל, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383). (בש"א 2384/08 יוסי מורד נ' ברכה נחום ואח', תק-על 2008(1) 5216). 10. לא למותר להדגיש, כי אין המדובר במכשולים פרוצדורליים, כטענת המבקש, כי אם בחובה מהותית לשמור על האיזון שבין זכותו של המבקש להשיג על החלטת בית משפט קמא לבין זכות המשיבה להבטיח שתוכל לגבות את ההוצאות ככל שהללו ייפסקו לטובתה. "זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה - היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת העירבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות וזאת מבלי לאמוד את סיכויי ההליך. עם זאת אוסיף כי בחנתי את סיכויי הערעור ומבלי ל הביע עמדה נחרצת, לא שוכנעתי כי סיכויי ההצלחה לקבלתו הם כה גבוהים עד כי יש לפטור את המבקש מערבון. 11. שקלתי את הצעת המבקש לפיה תשלום ההוצאות שייפסקו למשיבה יכול שייעשה על דרך קיזוזן מן התמורה שהוא אמור לקבל בגין חלקו בנכס, אך הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום בנסיבות המקרה לקבל את בקשתו ודוק: בין הצדדים מחלוקות בנושא הקיזוזים המגיעים האחד למישנהו. הדבר בה לידי ביטוי מפורש בטענותיהם וכעולה גם מפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא, אשר נתן דעתו לעניין זה עת דחה את הבקשה לקיזוזים בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. סבורני כי העתרות לבקשת המבקש, משמעה יצירת סכסוך נוסף בין הצדדים, באשר לקיזוז בנושא ההוצאות ככל שיושתו על המבקש אם בקשת רשות הערעור תדחה, במיוחד נכון הדבר שהערובה להבטחת הוצאות המשיבה צריכה להיות אמינה, זמינה ומופקדת מבעוד מועד. בהקשר זה אוסיף כי פסיקת בית המשפט העליון מורה שניתן להיעתר לבקשה להמרת עירבון בהודעת קיזוז רק מקום שהחוב אינו שנוי במחלוקת או שהוא נקבע בפסק דין חלוט (ע"א 2132/08 שלמה גורג'י ואח' נ' חן ברדיצב רו"ח ואח', ניתן ביום 13.7.08). בר"ע 2179/07 בש"א 7612/08 12. בקשת רשות ערעור נוספת ומוקדמת יותר, הוגשה על ידי המבקש דנן ביום 12.8.07 על מספר החלטות בית משפט לענייני משפחה מחוז תל אביב (כב' הש' גרמן) בתמ"ש 12678/02, ובהן ההחלטה על מינוי כונסת נכסים לנכס. 13. בבקשת רשות ערעור זו הופטר המערער מתשלום אגרת בית משפט (בש"א 24199/07), וביום 7.4.08 הגיש גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון. 14. ביום 15.5.08 ניתנה החלטתי לפיה "בהעדר תגובת ב"כ המשיבה לבקשה ובחלוף המועדים ולפי אישור המסירה "מבטל החלטתי מיום 13.5.08 ונעתר לבקשה לפטור מעירבון". 15. ביום 18.5.08 הגישה המשיבה תגובתה המתנגדת לבקשה, וביום 22.5.08 הגישה בקשה נפרדת (בש"א 10476/08) לעיון מחדש בשתי החלטות בית המשפט, זו מיום 13.5.08 המורה למבקש להמציא בקשתו לפטור לב"כ המשיבה לתגובתה תוך 20 יום, וזו מיום 15.5.08 אשר ביטלה אותה ונעתרה לבקשת הפטור. 16. ביום 15.6.08 הגיש המבקש תגובתו לבקשתה לעיון מחדש של המשיבה. לדבריו המשיבה הגישה תגובתה רק לאחר שבית המשפט כבר נתן את החלטתו, ולפיכך מדובר ב"ערעור בדרך עקיפה" ודין בקשתה להידחות. 17. ביום 10.7.08 הוגשה תגובת המשיבה לתגובת המבקש הנ"ל, בה הדגישה שוב כי המבקש מסתיר מידע מהותי בדבר הכנסותיו ומהתל בבית המשפט. המשיבה תמכה דבריה במסמכים רלוונטיים. כך למשל, מכתב מפרקליטות המדינה המאשש דבריה בעניין כספים המגיעים למבקש בהתאם להסכם הגירושים ביניהם (למעלה מ- 140,000 ₪), ושהינם מעוקלים על ידו ואינם מועברים אליו בשל טירפודו הכרוני של ביצוע ההסכם. כן צירפה המשיבה תדפיס כרטיס אשראי בו עושה המבקש שימוש בלעדי ממנו עולה כי צריכת הדלק על ידי המבקש בחודש אחד, אוקטובר 2007, עמדה על סך כ- 3300 ₪, נתון המצביע על כך שהיקף עבודתו של המבקש כנהג מונית הינו הרבה למעלה מן המוצהר על ידו ובהתאם גם היקף הכנסותיו. יוער, כי בטרם מתן החלטה בבקשה דנן, הוריתי למשיבה בהחלטתי מיום 17.7.08 להתייחס לטענות המבקש בדבר האיחור בהגשת תגובתה לבקשתו. בהתאם לכך, ביום 27.7.08 הוגשה הודעת ב"כ המשיבה אשר הבהירה כי בבדיקה שערכה לא נמצא תיעוד מועד קבלת בקשת המבקש במשרדה ולפיכך אינה שוללת קבלת הבקשה בתאריך הנטען על ידו. יחד עם זאת, הסבירה, כי לנוכח העובדה שהמבקש "מציף בבקשות", אשר חלקן נשלחו על ידו אליה וחלקן ישירות למשיבה, ולנוכח עומס המסמכים בתיק זה על שתי בקשות רשות הערעור שבו, אשר שתיהן הוגשו על ידי המבקש - יתכן כי אכן חל בלבול בעניין זה. 18. מצאתי את הסברה של המשיבה מניח את הדעת בנסיבות העניין, ובאתי לכלל מסקנה כי מטעם זה דין הבקשה לעיון מחדש להתקבל - האיחור לא יעמוד לה לרועץ ויש לבחון את תגובתה לגופה. עיון בכתבי הטענות בבקשה הובילני למסקנה כי דין החלטתי הפוטרת את המבקש מעירבון להתבטל ויש לדחות את בקשתו לפטור מערבון. זאת, מנימוקיי המפורטים בסעיפים 9-10 לעיל בהתייחס לדחיית הבקשה הנוספת לפטור מהפקדת עירבון, אשר הינם יפים גם לעניין בקשה זו. לא כל שכן, הנתונים שפורטו לעיל שלא נסתרו, מוסיפים נדבך נוסף למסקנה לפיה אין מקום לפטור את המבקש מערבון. גם כאן סבורני כי סיכויי ההליך, נמוכים ואינם מצדיקים פטור מעירבון. 19. המשיבה הגישה בקשה, בש"א 11760/08, להורות על מחיקת בר"ע 1453/08 באשר עד למועד הגשת הבקשה על ידה, 12.6.08, טרם קיבלה העתק ממנה. בקשה זו דינה להידחות. כעולה מתגובת המשיב מיום 29.6.08, בקשת רשות הערעור הוגשה על ידו בארבעה עותקים ובמזכירות הוסבר לו שהעתק יישלח למשיבה. אמנם, כאדם המצוי בהליכים משפטיים מזה מספר רב של שנים, היה עליו לדעת שעליו מוטל לשלוח לצד שכנגד העתק כתבי הטענות שמגיש לבית המשפט. כך או כך, לאחר שחלף זמן פנתה ב"כ המשיבה למבקש ולבקשתה שלח לה ב"כ המבקש העתק בדואר רשום כבר ביום 5.6.08. משנמסרה הבקשה, אף אם באיחור מה, מובן כי אין מקום להורות על מחיקתה, ובנסיבות המפורטות לעיל אף אין מקום לחייב את המשיב בהוצאות בקשה זו. 20. הוגשה בקשה נוספת על ידי המבקש, בש"א 9565/08, להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. לא ראיתי כי הוגשה תגובה לבקשה למרות שהמועד להגישה חלף זה מכבר. מכל מקום, הצדדים התייחסו לגוף הבקשות, לכן ככל שנדרשת אורכה כאמור, ובהעדר תגובה, אני נעתר לבקשה. לא יכולתי שלא להבחין כי לבקשה זו צירף בא כוח המבקש את מכתב המבקש ללשכה לסיוע משפטי מיום 13.4.08 אשר בסעיף 1.(2) לו נאמר: "הואילי בטובך להעביר אלי בדחיפות תימוכין (זולת טירוף דעתך שלך וד"ר גרמן גרשון) להלכה פסוקה זו." לטעמי, אמירת המבקש ביחס לכב' השופט גרמן, מחייבות התייחסות הגורמים האחראים במערכת אכיפת החוק. 21. עם זאת, מאחר ועסקינן בבקשות רשות ערעור העוסקות באותה מסכת ואותו עניין, שיש לשער שהדיון בהן יואחד, הדעת נותנת שיש מקום להפחית את סכום העירבון הכולל באופן שיבטא נכונה את הפסיקה הצפוייה של ההוצאות ככל שיחויב בהן המבקש אם בקשות רשות הערעור תידחנה. לפיכך, יועמד סכום הערבון בכל אחת מבקשות רשות הערעור על סך 6,250 ₪ ובסך הכל 13,000 ₪. 22. סוף דבר: הבקשה לפטור מאגרה להגשת בקשת רשות הערעור מתקבלת. הבקשה לפטור מערבון בבר"ע 1453/08 נדחית. ההחלטה לפטור מעירבון בבש"א בבר"ע 2179/07, שניתנה בהעדר תגובה מתבטלת. בקשת המבקש לפטור מערבון בבקשת רשות הערעור האמורה, נדחית. על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט את סכום הערבון המופחת שהוטל עליו בכל אחת מבקשות רשות הערעור, בר"ע 2179/07 ובר"ע 1453/08 עד ליום 17.8.08. בהתאם להוראת תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בקשות רשות הערעור תירשמנה לדחייה ליום 30.8.08. לאור התוצאה אליה הגעתי, ישא המבקש בהוצאות המשיבה 1 בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ. החלטה זו מסיימת את כל בקשות הביניים בבקשות רשות הערעור.סיוע משפטיערבון