קיזוז פקדונות ע"י הבנק 1. בפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א - 1981. 2. בדיון שהתקיים ביום 26.1.06 (עמ' 5 לפרו' ש' 1), הודיע ב"כ המבקש שהוא מצמצם את הערעור ל- 4 שיקים כדלקמן: שיק מס' 5162 ע"ס 6,146.29 ₪ שסורב ביום 2.3.05. שיק מס' 5143 ע"ס 6,218.61 ₪ שסורב ביום 2.3.05. שיק מס' 7557 ע"ס 17,642.78 ₪ שסורב ביום 3.1.05. שיק מס' 7754 ע"ס 1,269 ₪ שסורב ביום 17.2.05. 3. באשר לשיקים שסורבו ביום 2.3.05, השיקים סורבו בציון "א.כ.מ.". לטענת המבקש, היה לו יסוד סביר להניח כי תהיה יתרה מספקת בחשבון ביום הפרעון, משום שבאותו יום קיבל הודעה על ביטול עיקול שהוטל על החשבון בלשכת ההוצאה לפועל לטובת אחד מנושיו, ואף הודיע לבנק על כך. הסרת העיקול היתה מאפשרת יתרת זכות בחשבון העולה על סכומי השיקים. אני דוחה את הטענה. האישור על הסרת העיקול, נספח ג' לערעור הוא מיום 3.3.05, יום לאחר הפקדת השיקים בבנק. לא היה למבקש יסוד סביר להניח שלבנק הייתה חובה להתעלם מעיקול בחשבון בטרם המצאת הודעה על ביטול העיקול לבנק, דבר שנעשה לאחר המועד שבו הופקדו השיקים בחשבון. כפי שטען ב"כ המשיבה, אין נפקא מינא מכך שקודם לכן ניתנה הוראה על ידי המבקש לבטל את השיקים (ראה בהגדרה של "שיק שסורב" בסעיף 1 לחוק). 4. באשר לשיק שסורב ביום 3.1.05, השיק הופקד עוד ביום 31.12.04 (יום שישי). אותו יום הסתיים כאשר יתרת החובה בחשבון היתה בסכום של 13,712.62 - ₪ (ראה תדפיס מש'/3). יצוין כי החשבון התנהל ללא כל מסגרת אשראי, כך שהשיק הזה צפוי היה לחזור מסיבת "א.כ.מ.". ביום 2.1.06 (יום ראשון) פנה המבקש למנהל הסניף בבקשה לאשר את השיק. המבקש טוען כי באותה שיחה, הבהיר מנהל הסניף כי השיק יכובד רק כנגד הפקדה לחשבון בסך של 10,000 ₪ במזומן. לעומתו, טוען מנהל הסניף כי הבהיר למבקש כי תנאי לפרעון השיק הינו כיסוי יתרת החובה בחשבון, כשמתוך סכומי ההפקדה, לפחות 10,000 ₪ יהיה במזומן. ביום 3.1.05, הפקיד המבקש סך של 10,000 ₪, ואולם השיק לא כובד. גירסת מנהל הסניף סבירה יותר, משום שהוא מסביר את תכלית ההסדר, שהיא כיסוי יתרת החובה בחשבון. לעומת זאת, המבקש אינו מסביר מדוע הבנק מצא לנכון להסכים לכבד את השיק דווקא כנגד הפקדה של 10,000 ₪, אם אותו סכום אינו מכסה את יתרת החובה בחשבון, שאין בו מסגרת אשראי. ואולם גם אם נאמץ את גירסתו של המבקש, בהתחשב בנסיבות העניין, הדין ביחס לשיק זה עם הבנק. המבקש לא גילה למנהל הסניף בשיחה ביניהם, כי ביום 2.1.05 הוא משך מחשבון שיקים נוספים שהגדילו את יתרת החובה. המבקש היה צריך לדעת כי הסכמת מנהל הסניף לכיבוד השיק כנגד ההפקדה של 10,000 ₪ ניתנה משום שהסכום של 10,000 ₪ (יחד עם שיק נוסף בסך 2866 ₪ שהופקד בחשבון) היה אמור כמעט לאפס את החשבון. מכאן שהמבקש היה צריך לדעת כי מנהל הבנק לא היה מסכים למשיכות נוספות מהחשבון עד לפרעון השיק הנדון, כדי לא ליצור שוב יתרת חובה בחשבון, המתנהל, כאמור, ללא מסגרת אשראי. לכן, בהתאם לתנאים שבסעיף 10 (א)(3) לחוק ובהתחשב בנסיבות, לא היה למבקש יסוד סביר להניח כי לבנק חובה לפרוע את השיק. לכן, הערעור ביחס לשיק זה נדחה. 5. הערעור מתקבל ביחס לשיק האחרון, הוא השיק שסורב ביום 17.2.05. כנגד אותו שיק, היה פקדון שהבנק יכול היה לפדות כדי לפרוע את השיק מבלי שהחשבון היה נשאר ביתרת חובה. מנהל הסניף לא הכחיש בעדותו כי לבנק זכות קיזוז פקדונות כנגד יתרות חובה בחשבון עו"ש. זכות זו של הבנק הוכרה על ידי בית המשפט העליון גם בהעדר הוראה מפורשת בנדון בין הבנק לבין הלקוח (ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ. שאול רחמים פ"ד מ"ז (3) 240). ב"כ המשיבה הרחיבה בסיכומיה בהבאת אסמכתאות משפטיות לכך שהבנק אינו מחויב לאשר מסגרת אשראי רק משום שהלקוח מחזיק פקדון בבנק [כגון ע"א (מחוזי חיפה) אגבריה נ. בנק ערבי ישראלי בע"מ, שצורף לסיכומיה). ואולם זאת לא השאלה העומדת לדיון. לבנק חובת נאמנות כלפי הלקוח, הכוללת החובה לפעול להקטנת נזקיו של הלקוח גם כאשר הלקוח חורג מגבולות האשראי בחשבון (או, כמו במקרה שלנו, מושך שיק מחשבון ללא מסגרת אשראי ללא כיסוי בחשבון העו"ש). חובה זו מחייבת את הבנק, כעקרון, לשקול הפעלת זכות הקיזוז שלו ביחס לפקדונות הלקוח מקום שבו הקיזוז עשוי להביא להקטנת נזקיו של הלקוח. במקרה דומה נפסק בת"א 1052/97 (מחוזי-ת"א) בנק דיסקונט נ' רוזנבאום דוד כי כאשר לבנק הייתה זכות ויכולת ממשית מאז משלוח ההודעה לפעול מיידית להקטנת החוב ע"י מכירת ניירות הערך וקיזוז התמורה מהחוב, משלא עשה כך, לא מילא הבנק את חובתו כלפי הלקוח להקטנת הנזקים. כמובן, שלא בכל מצב הקיזוז דווקא יטיב עם הלקוח (כגון מקרה שבו "קנס השבירה" של תוכנית החסכון יגרום ללקוח לנזק כלכלי רציני). ואולם, במקרה כגון דא, כאשר מדובר היה בפקדון קטן יחסית בסך 1,500 ₪, קיזוז הפקדון, גם אם הדבר היה כרוך בהטלת קנס כלשהו על הלקוח (אם בכלל, הדבר לא נטען), בהחלט שקול כנגד הנזק שעלול להגרם ללקוח כתוצאה מסירוב שיק בחשבון שעומד לפני הגבלה. הבנק המשיבה לא שקל את קיזוז הפקדון. כתוצאה מכך סורב השיק, למרות שהבנק היה יכול למנוע את הדבר. בנסיבות אלה, למבקש היה יסוד סביר להניח כי לבנק חובה (במסגרת חובת הנאמנות שלו כלפי הלקוח כאמור לעיל) לקזז את הפקדון ולפרוע את השיק. 6. בנוסף, מתקיימת החובה שבסעיף 10(א)(3) לחוק לפיה, "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון...", וזאת בשל קיומו של פקדון בסכום שעלה על סכום יתרת החובה שהשיק יצר. מסקנה זו יוצאת מנקודת הנחה כי המחוקק יצר נסיבה במילים "אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון", ושמתקיימת נסיבה זו (כמו במקרה דנן) יש בכך כדי לקיים את הרישא של הסעיף "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה לבנק לפורע את השיק". במילים אחרות, עצם קיומה של יתרת זכות חשבון יוצרת בעיני המחוקק יסוד סביר אצל הלקוח להניח שהיתה חובה לבנק לפרוע את השיק (בין אם בפועל היתה קיימת חובה כזאת או בין אם לאו). 7. לאור כל אמור, אני מקבל את הערעור באופן חלקי ומורה על הסרת שיק מס' 7754 ע"ס 1,269 ₪ ז.פ. 17/2/05 מרשימת השיקים המסורבים. 8. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש שכ"ט עו"ד בסעך 3,000 ₪ + מע"מ, וכן הוצאות משפט. הפקדון שהופקד על ידי המבקש, יוחזר לידיו. בנקקיזוז