שאלון לנתבע מעביד 1. החלטה זו ניתנת בשתי בקשות של התובע (המבקש, להלן: התובע), בקשה למתן צו שיורה לנתבעת (המשיבה, להלן: הנתבעת) להשיב לשאלון ובקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. 2. נימוקי הבקשות: א. התובע טוען כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית על פיה הנתבעת תשיב לשאלון, ועל אף הסכמה זו הנתבעת סירבה לענות על מספר שאלות שהציג לה התובע. ב. השאלון יעזור בייעול הדיון ובירור המחלוקות שבין הצדדים שכן השאלון מתמקד בתנאי העסקתם של בכירים אצל הנתבעת. ג. בנוסף מבקש התובע כי אתן צו שיורה לנתבעת לגלות שני מסמכים ספציפיים: דף זכויות חתימה של הנתבעת בתקופה הרלבנטית למחלוקת, והעתק הודעת המנכ"ל של הנתבעת לדירקטוריון לגבי תחילת העסקת התובע אצל הנתבעת. גילוי המסמכים נדרש לשם בירור זהות מורשי החתימה, ובירור המחלוקת בנוגע לקיומם של יחסי עובד מעביד. 3. נימוקי הבקשות: א. הנתבעת מתנגדת לבקשה להצגת שאלון: (1) התובע לא הראה כל טעם מיוחד להצגת שאלון לנתבעת. חסכון בזמן וייעול הליכים אינו טעם מיוחד שכן טעם זה יפה לכל תיק ולאו דווקא להליך זה. השאלות אותן מבקש התובע לשאול יכולות להתברר במסגרת החקירה הנגדית. (2). הנתבעת חולקת על קיומו של הסדר דיוני בין הצדדים, ואף מפנה לכך שהתובע ויתר על הצגת שאלון בדיון המוקדם, ועתה אף אין להיענות לבקשה בשל האיחור בהגשתה. ב. הנתבעת צירפה כתגובה לבקשה לגילוי ספציפי את מסמך זכויות החתימה המבוקש והודיעה שאין בידה כל מסמך בו הדירקטוריון מקבל דיווח על מינויי של התובע. 4. הכרעה: א. היות שהנתבעת מילאה אחר חלק מהבקשה לגילוי ספציפי והיא טוענת שאין בידה את המסמך השני המצורף, הרי שדי בכך שהנתבעת תיתן על כך הודעה בתצהיר מתאים. התצהיר יוגש תוך 14 ימים. ב. נותר על כן לבחון את הבקשה להצגת שאלון. תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 קובעת כי: "ביה"ד או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין, צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". השאלה הראשונה, ואחת השאלות המרכזיות בתיק זה, היא האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים או שהתובע היה קבלן עצמאי. התובע טוען בין היתר כי מתוקף תפקידו הבכיר היה עובד של החברה שכן תפקיד מסוג זה אינו תפקיד של קבלן עצמאי. השאלה כיצד הועסקו יתר בעלי תפקידים יכולה לשפוך אור על המחלוקת המרכזית שבין הצדדים. שאלה זו יכולה להתברר בעדויות רבות אמנם, אך הדרך היעילה ביותר לבחון אותה, תהא באמצעות שאלון. לפיכך הנתבעת תשיב לשאלה 1 בשאלון באמצעות תצהיר תוך 14 יום. ג. הנתבעת השיבה למעשה לחלק משאלה 4 בשאלון, ולא הוסבר לבית הדין מדוע נדרשת תשובה לשאלה מי היו בעלי זכות החתימה מאז הקמת החברה. לפיכך הנתבעת אינה נדרשת להשיב על שאלה זו. ד. יתר השאלות יכולות להתברר במסגרת החקירה הנגדית ולא מצאתי כי יש כל טעם מיוחד להתיר את הצגתן במסגרת שאלון. יאמר כי גם הרלבנטיות של חלק מהשאלות (למשל שאלות 4 ו- 5) אינה ברורה ויש בהן כדי להטריח את הנתבעת יתר על המידה. ה. טענות הנתבעת לפיהן ויתר התובע על זכותו להגיש שאלון נדחית, שכן ראוי ששאלות ממין אלו תתבררנה על פי נחיצותן ולא על פי הסכמות דיוניות אלו או אחרות, או מועד הגשת הבקשות. על כן הנתבעת תגיש תצהיר תוך 14 יום, כמפורט בהחלטה זו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. שאלוניםמסמכים