נטען כי תנאי לקבלת אישור מנהל בתי המשפט להגשת תובענה ממוכנת הינו התחיבות התובע לשלוח מכתב התראה 30 יום לפני הגשת התביעה. להלן החלטה בנושא מכתב התראה לפני הגשת תביעה ממוכנת: בפני בקשה למחיקת כתב תביעה שהוגש כתובענה ממוכנת. טענות המבקש: המבקש מעלה טענות שונות ורבות ואדון בהן כסדרן; חוסר כשירות להגשת התובענה כתובענה ממוכנת: לטענת המבקש ניתן להגיש תובענה במסגרת ההליך של תובענה ממוכנת רק תביעה הראויה להתברר בסדר דין מקוצר. עוד נטען כי תובענה כזו צריך שתהיה נסמכת על "רשומות מוסדיות" , אשר על פי טענת המבקש הינה עיבוד ממוחשב של הנתונים שעל יסודם מוגשת התביעה, וזאת על מנת להבטיח את אמינות תוכנה של הרשומה. לטענת המבקש, לא צורף לכתב התביעה כל כרטיס חשבון בתור "רשומה מוסדית",ולכן התובענה כלל אינה יכולה להיות מוגשת כתובענה ממוכנת. טענה נוספת בעניין כשירות התביעה להיות מוגשת כתביעה ממוכנת נוגעת להעדרו של מסמך, הנטען להיות מסמך מהותי, והוא הסכם הביטוח. המבקש טוען כי המסמך שצורף לכתב התביעה הינו פוליסת הביטוח בלבד ולא הסכם הביטוח , ואין די בכך. עוד נטען כי התביעה כפי שהוגשה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר ולכן אינה יכולה להיות מוגשת במסגרת התובענה הממוכנת. עוד נטען כי תנאי לקבלת אישור מנהל בתי המשפט להגשת תובענה ממוכנת הינו התחיבות התובע לשלוח מכתב התראה 30 יום לפני הגשת התביעה. בעניין זה נטען כי המשיבה שלחה מכתב התראה 29 יום לפני הגשת התובענה ולא 30 יום. המבקש טוען עוד כי המשיבה הגישה 30 תביעות מסוג זה ולכן ההחלטה לעניין אי כשירות התובענה להיות מוגשת בהליך של תובענה ממוכנת צריך לחול על כל התביעות הנוספות. טענת אי צירוף מסמך מהותי; לטענת המבקש יש למחוק את התביעה על סף הואיל ולא צורף לכתב התביעה חוזה הביטוח וצורפה רק הפוליסה. עוד נטען כי התביעה עניינה תשלום השתתפות עצמית, ומשלא צורפה כל ראיה שהמשיבה שילמה לצד ג' לא קמה חובה לשלם את דמי ההשתפפות העצמית, ולא צורף כל מכתב שנשלח למבקש קודם לביצוע התשלום. טענה נוספת עניינה לאי המצאת מכתבי הדרישה, טענה זו מתייחסת לטענת המשיבה כי נשלחו למבקש שלושה מכתבי דרישה בטרם הגשת התביעה , טוען המבקש כי לא קיבל אף אחד מהכתבים שלכאורה נשלחו אליו, ופעם הראשונה שקיבל מכתב הנוגע לחוב בגין פרמיות וכי לא קיבל כל מכתב המתייחס לחוב נשוא דמי ההשתתפות העצמית. לאור כל האמור לעיל נטען על ידי המבקש כי יש למחוק את התביעה על סף. טענות המשיבה: המשיבה אינה מתייחסת לטענות הפרוצדוראליות של המבקש וטוענת לגופו של עניין כי למבקש ארע אירוע תאונה בו הודה, וכי המשיבה שילמה בגין הנזק שנגרם לרכבו של צד ג' בעטיו של המבקש. עוד נטען כי על פי טופס ההודעה על התאונה משהודה המבקש באחריותו לתאונה שילמה המשיבה לצד ג' את הנזק . המשיבה טוענת עוד כי פנתה בשלושה מכתבים שונים למבקש לכתובת ביתו, אותה כתובת בה בוצעה מסירת כתב התביעה עליה חתומה אישתו של המבקש, ולא קיבלה כל מענה. המשיבה טוענת כי רק משלא נענתה פנתה לביהמ"ש. המשיבה טוענת כי יש למחוק את הבקשה על סף בהיותה טורדנית, קנטרנית ומהווה נסיון להתחמקות מתשלום השתתפות עצמית המוטלת על המבקש על פי הסכם הביטוח והפוליסה. המשיבה טוענת עוד כי המבקש קיבל באופן בלתי ברור את פרטי התביעות הנוספות שהוגשו על ידה, דבר המהווה פגיעה בזכויותיה בהיות המידע חדירה לרשות הפרט, וכי המבקש כלל לא היה זכאי לקבלת מידע לעניין תביעות נוספות שאין הוא צד להן ואינו מייצג בהן. עוד נטען כי מנהל בתי המשפט נתן למשיבה אישור להגשת תביעה נשוא דיוננו כתביעה ממוכנת ומשכך, דין בקשתו להדחות על סף. דיון: לעניין כשירות התובענה להתברר במסגרת תובענה ממוכנת. אין מחלוקת, ולא נטען דבר לענייין זה כי המשיבה קיבלה אישור ממנהל בתי המשפט להגשת תובענה זו והתובענות הנוספות כתובענות ממוכנות. תקנות סדר הדין האזרחי תוקנו בדרך של הוספת תקנות 215א-215ד , אשר קובעות את סדרי הדין בהגשת תובענה ממוכנת. הוראות תקנה 215א קובעות כי מנהל בתי המשפט יתן לתובע אישור להגשת תובענה ממוכנת בתנאים הקבועים בתקנה. הוראות תקנה זו קובעות את התנאים לקבלת אישור לתובע על ידי מנהל בתי המשפט. סמכותו של מנהל בתי המשפט מוסדרת בסעיף 82 לחוק בתי המשפט הקובע בסעיף קטן ב' שבו כי מנהל בתי משפט יהיה אחראי לפני השר לביצועם של סדרי המנהל. השאלה העומדת בפני נוגעת למתן האישור של מנהל בתי המשפט למשיבה להגשת סוג זה של תביעות כתביעות במסגרת התובענה הממוכנת. שאלה זו לדעתי כלל אינה במסגרת סמכויותי במסגרת הבקשה למחיקת התביעה וסילוקה על סף. גם אם נניח כי תובענות מסוג זה אינן ראויות להיות מוגשות כתובענות ממוכנות, משניתן אישור מנהל בתי המשפט במסגרת סמכויותיו הרי השאלה אם ניתן האישור כדין ובהתאם לכללים, אם לאו מקומה בהליך נפרד כנגד החלטת מנהל בתי המשפט באישור שניתן. כלומר, האישור ניתן על ידי מנהל בתי המשפט, תקיפת האישור צריכה להתברר בהליך מתאים לתקיפת החלטות מינהליות כדין. האם ניתן לתקוף את האישור בדרך של תקיפה עקיפה? תחילה אציין כי לא הועלתה בקשה כזו בפני. שנית אציין כי החלטתו של מנהל בתי המשפט הינה החלטה שבמהותה החלטה מינהלית, ואשר נוגעת לאופיו הטכני של הגשות התובענה ולא למהותה, במובן זה שאין כל הבדל מבחינה מהותית לתביעה אחרת. דהיינו, אם התובענה הממוכנת הינה תביעה בסדר דין מקוצר אין הגשתה כתביעה ממוכנת משנה את אופייה או מהותה וכנ"ל תביעה בהליך מהיר. ההבדל העקרוני בין התביעה הרגילה לממוכנת הינו באופן הטכני הנוגע לפתיחת ההליך על ידי המשיבה ומשלוח תביעה באופן ישיר על ידי המשיבה, באופן כזה שהתיק שיפתח יפתח על ידי ב"כ המשיבה במשרדו ולא על ידי מזכירות בית המשפט. זהו כל ההבדל בין תביעה המוגשת כתובענה ממוכנת לתובענה המוגשת באופן רגיל על ידי פתיחת תיק בבית המשפט. יותר מכך, על פי התקנות מרגע שהוגש כתב הגנה מיד נפתח במזכירות בית המשפט תיק רגיל ובכך מופקעת התביעה ממסגרת התביעה הממוכנת. בנסיבות אילו כאשר מדובר באישור שניתן על ידי מנהל בתי המשפט ומיכוון שאין מחלוקת שניתן אישור כזה, והואיל וטענות המבקש מופנות לעצם מתן האישור הרי קיימת דרך חוקית ופרוצדוראלית לתקיפת החלטת מנהל בתי המשפט, והואיל וכך אין לקבל את הבקשה לתקיפת האישור בדרך עקיפה. עלי לציין כי המבקש טוען כלפי עצם הגשת התובענה כתובענה ממוכנת ולא רק התובענה כלפיו אלא ביחס לשלושים תביעות נוספות. משכך ומשניתן אישור מנהל בתי המשפט להגשת התובענות הללו כתובענות ממוכנות, על המבקש אם יבחר בכך, להתנגד לאישור שניתן בדרך הראויה. מדובר בהחלטה מינהלית ולא בהחלטה שיפוטית, ולכן הבקשה בעניין זה נדחית. העדר צירוף מסמך מהותי; המבקש טוען כי לכתב התביעה לא צורפו מסמכים מהותיים , במיוחד לא צורף חוזה הביטוח ולא צורף אישור תשלום לצד ג' וכי לא נשלחה הודעה על פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. לכתב התביעה צורפה פוליסת הביטוח. התביעה מבוססת על הפוליסה בטענה כי המבקש חייב דמי השתתפות עצמית אשר מפורשים בפוליסה ועל יסוד הטענות הנוספות הנטענות בכתב התביעה. לאור עילת התביעה אני סבורה כי די במסמך שצורף כדי לבססה והטענות לעניין אי תשלום לצד ג' ואי משלוח הודעה בטרם התשלום על פי סעיף 68 הינן טענות הגנה. אמנם לא צורף חוזה הביטוח אולם אין בכך כדי להכשיל את התביעה מלהתברר בהליך של תובענה ממוכנת או תובענה בהליך מהיר או בסד"מ. המסמך המהותי הינו פוליסת הביטוח שכן במסמך זה נקבעה חובתו של המבקש לשלם את ההשתתפות העצמית , וזוהי עילת התביעה. לפיכך אני סבורה כי אין מקום למחיקת התביעה בהעדר מסמך מהותי, מה גם שהעדר מסמכים אילו יכול להיות מתוקן על נקלה, בבקשה מתאימה. לעניין הטענה כי התובענה אינה ראויה להליך סד"מ; גם טענה זו עניינה אישור מנהל בתי המשפט לסוג זה של תובענות. דומני כי המבקש לא דק פורתא, אין חובה כי תביעה ממוכנת תהיה תביעה בסדר דין מקוצר אלא שבמהותה תהיה מסוג התובענות הראיות להתברר כסדר דין מקוצר. בעניינינו, לא הוגשה תובענה כתובענה בסדר דין מקוצר. יותר מכך, התביעה הינה לתשלום השתתפות עצמית אשר סכומה מפורט בפוליסה עליה חתום המבקש, הנה כי כן, בפנינו תביעה הראויה להתברר בסדר דין מקוצר הן מבחינת סכומה והן מבחינת הראיה שצורפה לה. עוד אציין כי ההוצאות הנוספות שנתבעו הינן הוצאות לתביעה אשר נפסקות על ידי ביהמ"ש בשיקול דעתו כפי שנפסק שכ"ט עו"ד, ואינן חלק מעילת התביעה ואינן רלוונטיות להליך סדר דין מקוצר. לעניין הטענה כי לא נשלחה למבקש התראה בטרם הגשת התביעה; בעניין טענה זו נטען כי תנאי לקבלת אישור על ידי מנהל בתי המשפט הינה התחייבות המשיבה לשלוח הודעה לנתבע, בעניינינו, המבקש, 30 יום לפני הגשת התביעה. המבקש טוען כי לא נשלחה לו הודעה כזו, וכי ההודעה שנשלחה נשלחה אם בכלל 29 יום לפני הגשת התובענה, בכך לא מילאה המשיבה את הוראות מנהל בתי המשפט ולכן דין התביעה להימחק. בעניין זה דומני כי ראוי היה שהמבקש כלל לא היה מעלה את הטענה . המשיבה צירפה לכתב התביעה שלושה מכתבי התראה שנשלחו למבקש לכתובתו. יותר מכך, המשיבה מציגה אישור מסירה לכתב התביעה אשר נשלח לאותה כתובת, ואשר עליו חתומה אשת המבקש. הטענה כי המבקש לא קיבל שלושה מכתבים !!! שנשלחו במועדים שונים הינה תמוהה ביותר. לעניין משלוח המכתב האחרון 29 יום לפני הגשת התביעה הרי מששלחה המשיבה שני מכתבים קודמים די בכך, ואף אם לא אין ביום אחד כדי לקעקע את התחייבותה באישור שניתן על ידי מנהל בתי המשפט. אני סבורה כי כאשר המבקש טוען כי שלושת המכתבים שהוצגו על ידי המשיבה הומצאו לצורך התביעה, מין הדין היה שהעלאת טענה כה חמורה תהיה מבוססת באופן יותר מהימן מאשר הטחת הכפשות במשיבה, שאין מאחוריהן מאומה. המבקש טען כי קיבל מהמשיבה מכתב אשר בו נטען על ידי המבקש לחוב בסכום של 247 ₪. בחינת המכתב מעלה שני דברים הראשון הינו כי המכתב מתייחס לחוב בגין פרמיה ולא להשתתפות עצמית כלל וכלל, והשני המכתב שהמבקש מאשר כי קיבל מהמשיבה נשלח אף הוא לכתובת אליה נשלחו כל מכתבי ההתראה האחרים. לפיכך, גם דין טענתו זו של המבקש להידחות. לאור האמור לעיל דין בקשתו להידחות. על המבקש להגיש כתב הגנה כדין תוך 20 יום מקבלת החלטתי זו. המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪ + מע"מ, ללא קשר להליך העיקרי. המבקש ישלם הוצאות אילו תוך 7 ימים מקבלת החלטתי זו. מזכירות תשלח החלטתי לצדדים + אישור מסירה. ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ג (31 בדצמבר 2002) בהעדר הצדדים. לימור רייך, רשמת תביעה ממוכנתמסמכיםמכתב התראה