סדרי דין תצהיר חוקרים

סדרי דין תצהיר חוקרים 1. התובע בתיק זה הגיש תביעה כספית לתגמולי ביטוח, בטענה שרכבו, המבוטח אצל הנתבעת, ניזוק בתאונה "עצמית". התביעה הועמדה על סך של 38,654 ₪, והוגשה בסדר דין מהיר. 2. הנתבעת, "מבלי לפגוע בטענות המקדמיות לסילוק התביעה על הסף", בעיקר בשל תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע, עתרה להעברת הדיון למסלול של סדר דין רגיל, ליתן צו המורה כי תצהירי חוקרים מטעמה יוגשו רק לאחר תום פרשת התביעה וליתן צו הדוחה את מועד הגילוי והעיון בחומר החקירה עד לתום פרשת התביעה (בש"א 1437/03). לטענתה, התאונה הנטענת לא אירעה והנזקים נגרמו בנסיבות שונות לחלוטין. עוד נטען, כי התובע רכש את הביטוח רק לאחר שנגרמו הנזקים הנטענים. היא מבקשת, על כן, להעביר את התביעה לפסים רגילים, על מנת שתוכל להגיש את תצהירי החוקרים רק לאחר תום עדויות התביעה. התובע מתנגד לכך. 3. סדר הבאת הראיות בהליך אזרחי קבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). באותה תקנה נקבע, כי התובע מביא את עדיו ראשון, ולאחריהם נשמעים עדי הנתבע. אין לשכוח כי זו היא "דרך המלך" מימים ימימה לניהול משפט. לצידה, שוכנת תקנה 168 לתקנות, המסמיכה את בית המשפט להורות על הגשת תצהירי עדות, קודם שיביא בעל דין עד בפני בית המשפט; התקנה קובעת גם, כי בית המשפט רשאי להורות, בניגוד לאמור בתקנה 158, כי בעלי הדין יגישו תצהירים באותו מועד. יודגש, כי בתקנה 168, כשלעצמה, אין דבר שיש בו כדי לשנות מסדר הבאת הראיות, הקבוע בתקנה 158 (ראו, לאחרונה, רע"א 4617/03 טמבור בע"מ נ' אטיאס, דינים עליון, כרך סד, 729). כאשר מוגשת תביעה בסדר דין מהיר, מצרפים הצדדים "תצהירי אימות" (תקנה 214ג); לפי הוראת תקנה 214ט, יש להגיש את תצהירי העדויות של העדים 45 יום לאחר הגשת כתב ההגנה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; יתרה מכך, התקנה גם מאפשרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר העדת עד ללא תצהיר. רוצה לומר - אין כל צורך להפנות את התובענה לסדר דין רגיל; גם במסלול המהיר ניתן להורות על סדר הגשת תצהירים או אפילו על מתן פטור מתצהיר, בנסיבות מתאימות. ומכאן לעניין העיקרי שבמחלוקת. 4. הסוגיה של מתן חסיון או דחיית גילוי והגשה של דו"חות חקירה ותצהירי חוקרים, שבה ועולה בפני בתי-המשפט. הנושא יכול לעלות הן בשלב ההליכים המקדמיים של גילו ועיון במסמכים והן בשלב ההוכחות. פסק-הדין המוביל, אשר מנתח את הסוגיה, ניתן בבית-המשפט העליון ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, בהרכב ברשות המשנה לנשיא, כב' השופט שלמה לוין. נפסק, כי הדעה המקובלת היא, שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, אך עם זאת נותרה שיטת המשפט הדיונית בישראל, בעיקרה, שיטה אדוורסרית, אשר איננה מונעת את הפתעתו של היריב. בהקשר האמור, נקבע, כי לבית-המשפט יש שיקול דעת רחב, בהסתמך על גדר המחלוקת ואופיה; נקודת המוצא היא, שבדרך-כלל יש מקום ל"קלפים פתוחים", גם בתביעות ביטוחיות, אך ניתן לסטות מעיקרון זה אם בית-המשפט סבור שחשיפת חומר בשלב מוקדם עשויה להביא תובע לשיבוש ראיותיו, ולא תסייע לחשיפת האמת. כך, תיגבר הנטיה לעכב חשיפת חומר חקירה שעה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה. פסק-דין זה עוסק בערעור על החלטת בית-משפט מחוזי, אשר התירה לחב' הביטוח לדחות את הגשת תצהירי העדויות הראשיות של החוקרים עד לתום שמיעת עדויות התביעה. כאמור, בית-המשפט העליון מאמץ, במישור העקרוני, את הצורך למנוע חשיפה מוקדמת של החומר, בנסיבותיו של אותו מקרה, אך, עם זאת, מתקן את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, באופן שהעיון בחומר שבידי חב' הביטוח יידחה רק עד לאחר הגשתם לבית-המשפט של תצהירי התובע והעדים מטעמו. 5. ברע"א 10551/02 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' אבוטבול, דינים עליון, כרך סג, 873, התבררה השאלה של עיתוי הגשת תצהירי חוקרים בתביעה לפיצויים בעקבות תאונת דרכים. חב' הביטוח ביקשה לדחות את הגשתם של תצהירים אלו עד לתום שמיעת ראיות התביעה, תוך שהיא מציינת כי עדותו של התובע בדבר נסיבות התאונה היא עדות יחידה, ואילו היא מכחישה את טענות התובע לעניין עצם התרחשות התאונה. כב' השופט אליעזר ריבלין קובע, כי מדובר אמנם במקרה גבולי, אבל ניתן לאשר את החלטת בית-המשפט המחוזי שלא להעתר לבקשת חב' הביטוח, בעיקר מאחר והתובע "שטח כבר את גירסתו ביחס לקרות התאונה, והוא עשוי להיתפס עליה". 6. במקרה שבפניי, בשל מהותו, יש אכן להתיר לנתבעת שלא לחשוף את חומר החקירה שבידה, בשלב של הגילוי והעיון במסמכים; כן ניתן להיעתר לבקשתה שלא להגיש את תצהירי החוקרים בד בבד עם תצהירי התובע; עם זאת, לאור הלכות סויסה ואבוטבול הנ"ל, אין מניעה שתצהירי החוקרים יוגשו לאחר שהתובע "ייתפס על גירסתו", כלומר, לאחר שיוגשו כל התצהירים מטעמו. 7. לפיכך - התובענה תיוותר בסדר דין מהיר; הנתבעת לא חייבת להעביר חומר חקירה בשלב זה; תצהירי חוקרים יוגשו לאחר שיוגשו תצהירי התובע. מסמכיםתצהיר חוקר