א.                  בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 29.4.01 אשר לפיה נדחה ערעורה של המערערת על החלטת הועדה הרפואית מהדרג הראשון, שקבעה למערערת שני אחוזי נכות, אחוז נכות אחד בגין כאבי צוואר ללא הפרעות תפקודיות ואחוז נכות אחד בגין כאבי גב תחתון ללא הפרעה תפקודית. ב. המערערת ילידת 1977 הגישה ביום 19.1.98 תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים בגין פגיעתה בתאונת דרכים ביום 18.9.96.   ועדה רפואית מהדרג הראשון מיום 8.3.98 קבעה כי למערערת נכות זמנית בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני לפי פרט 37 (2)ג(3) ואילו לגבי עמוד שדרה צווארי קבעה הועדה כי לא נותרה נכות. ועדה רפואית עליונה בהחלטה מיום 16.2.99 השאירה על כנה את החלטת הועדה הרפואית מדרג הראשון, דהיינו, 10% נכות בעמוד שדרה צווארי.   המערערת הגישה ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה שועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, לביהמ"ש השלום בתל אביב, במסגרת הסדר הפשרה נמחק הערעור ככל שעניינו עמוד השדרה המתני, הערעור התקבל בגין הפגימה בעמוד שדרה צווארי, והחלטת קצין התגמולים תוקנה על ידי כך ש"הפגימה בעמו"ש צווארי תוכר "כגרימה עקב השירות הצבאי". (סעיף ב' להסכם הפשרה מיום 2.11.99). המערערת הופנתה לועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות בגין הפגימה בעמוד שדרה צווארי. ביום 30.4.00 קבעה ועדה רפואית מהדרג הראשון למערערת אחוז נכות אחד בגין "כאבי צוואר ללא הפרעה תפקודית" על פי פרט 37(2)גI , ואחוז נכות אחד בגין "כאבי גב תחתון ללא הפרעה תפקודית" על פי פרט 37 (2)גI. עניינו של פרט ליקוי זה הוא "כאבים כרוניים מתועדים ללא ממצא אורגני וללא הגבלה בתנועות". על החלטת הועדה המדרג הראשון ערערה המערערת בפני הועדה הרפואית העליונה. הועדה הרפואית העליונה בישיבתה מיום 29.4.01 שמעה את טענות המערערת, בדקה את המערערת ודחתה את הערעור. על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 29.4.01 הערעור שבפני.   לטענת המערערת טעתה הועדה בכך שקבעה כי למרות כאביה אין המערערת סובלת מנכות תפקודית. המערערת, לטענתה, סבלה וסובלת כאבים, היא אינה מצליחה להתלבש בכוחות עצמה, משתמשת בתרופות לשיכוך כאבים באופן קבוע ואולם הועדה לא נתנה על כך ביטוי בהחלטתה. עוד לטענת המערערת טעתה הועדה הרפואית בכך שלא השתמשה בכלי עזר למדידת טווחי תנועה של המערערת אלא הסתמכה על הערכה גסה בלבד.   בנוסף, טוענת המערערת כי הועדה לא התיחסה כלל לממצאים של רופאים רבים שבדקו את המערערת בדיקות מורכבות וממושכות וקבעו כי המערערת סובלה מהגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי. לטענת המערערת, הועדה הרפואית העליונה התעלמה מדו"ח שנכתב ע"י המומחה יוסי קליין, שהוא המטפל הפיזיותרפיסט של המערערת. כן לא התיחסה הועדה הרפואית העליונה לחוות דעת רפואיות נוספות שהוצגו ע"י המערערת בהם צויין כי היא סובלת מפגיעה מסוג "צליפת שוט". בנוסף, טוענת המערערת כי הועדה הרפואית העליונה לא התיחסה לעובדה שנכותה הזמנית של המערערת היתה 10 אחוז, וכן לא התיחסה לחוות דעתו של ד"ר לין המומחה מטעם המערערת אשר סבור כי יש לפסוק למערערת נכות צמיתה בשיעור 36 אחוז (כולל).   הועדה הרפואית העליונה, לדעת המערערת, לא עמדה בחובת ההנמקה ולא הסבירה את ממצאיה.     ג.        סבורה אני כי דין הערעור להדחות. הועדה הרפואית העליונה עיינה בצילום עמוד שדרה מותני מיום 16.12.98 אשר נמצא תקין, סי.טי. עמוד שדרה צווארי מיום 2.2.00 נמצא אף הוא תקין. בסי.טי. עמוד שדרה מותני מיום 22.2.00 נמצא בלט דיסק, אולם, ללא לחץ על אלמנטים, ומשכך, איננו פתולוגי.   הועדה מציינת בדו"ח מיום 29.4.01 "הועדה עיינה במסמכים הרפואיים המצויים בתיק מתאריכים שונים.E.M.G. שורשים מותניים מ-4.1.00 - ללא עדות לנזק בשורשים מותניים דו צדדי". הועדה הרפואית בדקה את המערערת בדיקה קלינית מקיפה וציינה בדו"ח כדלהלן: "מתהלכת ללא צליעה . מסוגל (כך במקור - י.ש.), ללכת על בהונות ועקבים, אך מוסרת על כאבים. הלורדוזה שמורה ללא כיווץ ..... טווח תנועות ע"ש צווארי מלא ותקין לכל הכיוונים. בעת פלקציה סנטר נוגע בעצם החזה. יישור עד כ-40% הטייה לצדדים 60 דו צדדי ..... תנועות עמוד שדרה מותני מלאות בעת הכיפוף והנגיעה עם הידיים עד לחלק עליון של השוקיים ומוסרת על כאבים.... מוסרת על רגישות למימוש בעמוד שדרה מותני SLR - שלילי. בוכה בעת הבדיקה ומוסרת על כאבים . אין חולשה של מיישרי או מכופפי בהונות. רפלקסים מופקים היטב תקיים ושווים. כל התחנות בארבע הגפיים ..... תחושה בגפיים תקינה”.   נראה, איפוא, כי מהבדיקה המקיפה לא עולים כל פגיעה או חסר אוביקטיבים, והתלונות על כאבים לא נתמכו בממצא אוביקטיבי כלשהו.   יצויין כי הועדה התיחסה לחוות דעתו של ד"ר לין ולא קיבלה את ממצאיו. הועדה דנה בכל טענות המערערת, מצאה כי הנכות שנקבעה לה תואמת את מצבה ואינני סבורה כי יש עילה שבדין להתערב בהחלטת הועדה הרפואיות העליונה.   אשר על כן הערעור נדחה.   אין צו להוצאות.     ניתן היום ה' בניסן, תשס"ב (18 במרץ 2002) במעמד / בהעדר הצדדים.   י' שטופמן, שופטת      מותנייםצווארעמוד השדרהערעור