כתב תביעה להסדרי ראיה ההליך מונחת בפני בקשה לסילוק על הסף של תובענה שהגישה התובעת - המשיבה (להלן: "פלונית"). התובענה בתמ"ש 58210/08 הינה תביעת פלונית לקביעת הסדרי ראיה בינה לבין קטין, בנה הביולוגי של הנתבעת - המבקשת (להלן: "אלמונית") (תמש 58210/08). ואלה העובדות הצריכות לעניין פלונית ואלמונית, נשים יהודיות, חד מיניות, בנות זוג לשעבר, הכירו זו את זו בחודש 7/05. חודשים רבים לפני היכרותן, גמלה בליבה של אלמונית ההחלטה להביא ילד לעולם מתרומת זרע של תורם אנונימי. 3. לשם כך, כשנה טרם היכרותן החלה אלמונית לעבור טיפולי הפרייה מפרכים. 4. טיפולי ההפריה נמשכו גם לאחר היכרותן של בנות הזוג. 5. בדרך זו נולד לאלמונית בן, א', קטין יליד 30.4.06 (להלן: "הקטין"). 6. בעת לידת הקטין, וכעשרה חודשים טרם לידתו, חיו בנות הזוג תחת קורת גג אחת וקיימו קשרים אינטימיים. 7. כשנה וחצי לאחר הולדת הקטין עזבו אלמונית והקטין את דירת המגורים המשותפים, ועברו להתגורר בבית אמה של אלמונית. 8. בהסכמת אלמונית, לאחר הפרידה, ובמשך למעלה משנה, פלונית הוסיפה להתראות עם הקטין במתכונת של שלושה ביקורים שבועיים (ימי שני ורביעי מסיום הפעילות בגן ועד השעה 20:00; יום שבת מהשעה 07:00 ועד השעה 13:00). 9. בחודש 6/08 החלה להתערער שגרת המפגשים השבועיים, עד שבחודש 11/08 המפגשים של פלונית והקטין נפסקו באחת, באופן חד צדדי, עפ"י החלטת אלמונית. 10. על רקע זה הוגשה ביום 14.12.08 התביעה דכאן, במסגרתה עתרה פלונית לקביעת הסדרי ראיה קבועים בינה לבין הקטין. עוד ביום 11.12.08 פנתה פלונית לביהמ"ש בבקשה לחידוש הסדרי ראיה בינה לבין הקטין (בשא 13958/08). 11. ביום 13.1.09 הוגשה הבקשה דכאן במסגרתה עתרה אלמונית לסילוק על הסף של התובענה להסדרי ראיה. 12. לטענת אלמונית יש לסלק את התובענה על הסף מהנימוקים הבאים: היעדר יריבות - פלונית אינה אמו הביולוגית של הקטין, אינה אימו המאמצת, אינה חתומה על הסכם הורות ו/או הסכם אחר הקשור בקטין. היעדר עילת תביעה תביעה טורדנית וקנטרנית טובת הקטין 13. לטענת פלונית דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מהנימוקים הבאים: התובענה הוגשה על בסיס סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962, בהיות פלונית "צד מעוניין" כלשון הסעיף, באשר מגדלת את הקטין, מטפלת בו, דואגת ביחד עם המבקשת לסיפוק צרכיו, משמשת לו כאם אוהבת ומסורה; ביהמ"ש רשאי אף "מיוזמתו הוא" כלשון סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 לנקוט אמצעים זמניים או קבועים לשם שמירת ענייניו של קטין, במיוחד כאשר אימו הביולוגית מעדיפה גחמותיה האישיות על פני טובתו גורמת לו נזקים קשים בניתוקו מפלונית; ג) באיזון בין אינטרס אלמונית לבין אינטרס הקטין, ידו של האחרון על העליונה. גדר המחלוקת 14. השאלה על הפרק מה מעמדו של בן זוג לשעבר של ההורה הביולוגי, אשר חסר את הקרבה הביולוגית לקטין, אין לו מעמד אחר, למשל, מכח הסכם חיים משותפים או כאפוטרופוס נוסף מכח סעיף 34 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962, בתביעה להסדרי ראיה עם צאצא של בן זוגו לשעבר?. דיון 15. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מהנימוקים כדלקמן: עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") ביהמ"ש רשאי לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים וביהמ"ש מעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לענין זה ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151, 155 - 156. על ביהמ"ש בבואו למחוק כתב-תביעה מחמת חוסר עילה לנהוג משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על-ידיו כדי שבית-המשפט יימנע ממחיקת התביעה על הסף. לעניין זה ראה ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג עילה, מקום שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו. לצורך בחינה זו על בית המשפט להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, כולל המסמכים הנספחים לה" כן ראה רע"א 1708/02 ניר בנים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ראובן נוימן,: "כבר נפסק בבית משפט זה, כי דחייה על הסף של תביעה הינו צעד קיצוני הננקט במצבים חריגים. עלינו לנהוג בזהירות רבה ולעשות שימוש באמצעי זה רק באותם מקרים שבהם ברור כי סיכויי התביעה הנם, למעשה, אפסיים, כך שאין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש." ובע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א יפו, פ"ד מב(2) 668, בעמ' 671 נקבע כי: "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יברר תמיד דיון עניני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמליסטי". סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1) 577; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18). במקרה דנן, קיימות מחלוקות בין הצדדים אשר דורשות בירור עובדתי. יתירה מכך, בהנחה כי בנות הזוג יצרו עבור הקטין מציאות חיים מסוימת, בה שימשה פלונית דמות בחייו של הקטין במידה כזו או אחרת, לפחות במשך כשנה וחצי, ביהמ"ש אינו רשאי, בלי בחינת טובת הקטין וזכויותיו, לנתק באבחת סכין את הקשר בין הקטין לפלונית, ללא כל בירור ענייני במיוחד בעידן בו ניתנת משמעות ל"הורות פסיכולוגית" . עקרון טובת הילד הוא העקרון השולט בכל החלטה הקשורה בקטינים. אני סבורה כי עקרון זה צריך להיות נר לרגלי ביהמ"ש, אשר חייב לבחון את הדברים לעומקם בראי עקרון זה, למרות קיומן של טענות משפטיות משמעותיות. לעניין זה ניתן ללמוד מפסק דינה של כב' השופטת שטופמן בתמש 51601/98 פלונית נ' אלמונית, ניתן ביום 19.1.99 שם דחה ביהמ"ש בקשה לסילוק על הסף בקובעו: "... השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, האם בהנחה שאמנם גידלו פלונית ואלמונית, בהסכמה, בהכרה ובהבנה, יחדיו, את הקטינה, רשאי בית המשפט, בלא בחינת טובתה של הקטינה וזכויותיה, לנתק את הקשר בין הקטינה לבין פלונית. משמעות סילוק התביעות על הסף היא, כי עניינה של הקטינה לא יובא בפני בית המשפט, ובעצם חורץ בית המשפט, על הסף, את בחינת זכויותיה של הקטינה, ככל שעניינן הקשר בין הקטינה לבין פלונית, שהייתה לה דמות ראשונית ומטפלת. נראה כי אין זה סביר שבית המשפט יסלק על הסף תביעות שעניינן זכויותיו וטובתו של קטין, בלא כל בירור ענייני". (ההדגשה במקור - ע.מ) ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט פורת) דחה בקשת רשות ערעור על ההחלטה דלעיל (בר"ע 20209/99 מיום 29.7.99) באומרו: "צודק בימ"ש קמא בקובעו... כי אם אכן שתי הנשים גידלו את הילדה, לא יעלה על הדעת למנוע מביהמ"ש לבדוק את טובתה של הילדה ואת זכויותיה של הילדה, שמא ראוי להשאיר את המשיבה בדרך זו או אחרת בחיי הילדה - דבר שלא ניתן יהיה לברר ולבדוק אם התביעה תדחה או תמחק על הסף, בעוד שהבירור יוכל להיעשות רק בשלב איסוף ובדיקת הראיות. ההלכה קובעת כי מחובתו של ביהמ"ש לבחון ולבדוק את טובתם של קטינים שעניינים מועלה בפני ביהמ"ש, ואין ביהמ"ש מוגבל במסגרות ובראיות שהצדדים מביאים לפניו. ייתכן שבסופו של דבר יתברר שהתביעה מחוסרת שחר והצדקה, ועיקרה על מנת לקדם טיעונים משפטיים עקרוניים שלא שייכים לעניין. במקרה כזה אפשר יהיה לשקול הטלת הוצאות, אולם לא נכון לנעול שערי בית המשפט על הסף". בקשת רשות ערעור שהוגשה לביהמ"ש העליון (רע"א 5388/99) נדחתה אף היא. סוף דבר 16. אשר על כן אני קובעת כדלקמן: הבקשה לסילוק על הסף נדחית. אני ממנה את ד"ר מרדכי שרי או מומחה לגיל הרך ממכון שלם, כמומחה מטעם ביהמ"ש שיבדוק את הקטין ואת האינטראקציה בינו לבין המשיבה ויחווה דעתו בשאלה האם אכן מדובר בהורה פסיכולוגי, האם הניתוק, שלמעשה קיים בפועל, גורם נזק לקטין, האם היעלמות של דמות משמעותית עלולה לגרום נזק והאם יש לעבד את הניתוק. האם טובתו של הקטין לשמר את הקשר על אף התנגדות האם והקשיים הצפויים במהלך החיים. בשל המשמעות הרבה שיש לזמן בדיון שבפנינו, על המומחה להגיש חוות דעתו לביהמ"ש תוך 30 יום . מימון חוות הדעת יחול בשלב זה על המשיבה. לאחר קבלת חוות הדעת ובהתאם להמלצות, אשקול מינוי אפוטרופוס לדין לקטין. בטרם מתן החלטתי זו, הונחה בפני ביהמ"ש בקשה דחופה לעיכוב החלטה ולמתן החלטה מאוחדת בבקשה לסילוק על הסף שתוגש בתביעת אפוטרופסות (תמ"ש 58211/08) (בש"א 3740/09). בנסיבות הענין לא מצאתי מקום להעתר למבוקש. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות. כתב תביעהמסמכיםהסדרי ראיה