##מהו מכתב כוונות ?## במכתב כוונות שבו מודיע הבנק, מה יתרת החוב וזאת עד למועד מסוים. מכתב כוונות הבנק מבטא את הדרישות והעקרונות, שהציב הבנק בשלב הטרום-חוזי. ##מכתב כוונות מהבנק בעסקת מכר:## ככלל, בעריכת הסכם מכר מקרקעין, אין להסתפק באישור זכויות המציין את סכום ההלוואה בגינה נרשמה משכנתא על הנכס, או בתדפיס בנקאי המציין מהי יתרת ההלוואה לסילוק המשכנתא. יש לשאוף לכך, שקודם לחתימת ההסכם, ובפרט כאשר נקבעים בהסכם תנאי התשלום עבור הנכס, יהיה בידי עורך הדין מכתב כוונות מהבנק, הקובע באופן ברור מהי היתרה לתשלום, אשר לאחריה יסולק השעבוד מהנכס. אם הצדדים מבקשים מעורך הדין, שלא להמתין למכתב כוונות מהבנק, שומה עליו להניח בפניהם מסמך בכתב, המפרט את הסיכונים הכרוכים בביצוע עסקת מקרקעין כאשר רובצת משכנתא על הנכס, מבלי שהוצג מכתב כוונות מהבנק הממשכן (ראו ת.א (נתניה) 5717/02 ע.מ. חלפים בע"מ נ' עו"ד דורית דורון; ת.א (רחובות) 3362/04 מנחם נ' בקר). ##להלן פסק דין בנושא חובת הבנק להוציא מכתב כוונות:## מבוא 1. בפני שלוש בקשות. האחת בקשת בנק פועלים בע"מ (להלן" "המבקש" או "הבנק") להורות על מחיקת הודעה לצד שלישי ששלחה המשיבה (להלן:"המשיבה" או "התובעת 1" )לצדדים השלישיים ולחילופין להורות על השהיית הדיון בהודעה לצדדים השלישים עד לאחר מתן פסק הדין בשתי התובענות העיקריות (ת.א 175-12-09 ות.א 1122/09). השניה, בקשה דומה מטעם הצדדים השלישיים לדחיית ההודעה לצד ג' על הסף ולחילופין להורות על השהיית הדיון בהודעה לצד שלישי עד לאחר מתן פסק דין בתביעת הבנק. השלישית, בקשת הצדדים השלישיים לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות. רקע 2. בתאריך 1.2.2009 הגישה המשיבה - הגב' הדסה בקר - יחד עם ה"ה יוסף הר גיל, עדי אוסטשינסקי, מרדכי בקר, אסף הרגיל, דיקלה הר-גיל (להלן:"המשיבה ויתר התובעים") תובענה במסגרת ת"א 1122/09 כנגד הבנק בשל הפרה בוטה של תנאי אשראי. במסגרת תובענה זו טענו כי נטלו מהבנק אשראי , אשר בבסיסו הסכמה חד משמעית, כי פירעונו יבוצע מתוך תקבולים שמקורם בהקמת שכונת מגורים חדשה בחדרה, על מקרקעין שבבעלותם. המקרקעין ידועים כחלקה 18 בגוש 10403 וחלקות 41, 42 ו- 44 בגוש 10402 בחדרה (להלן:" המקרקעין"). 3. לטענת המשיבה ויתר התובעים, בתאריך 27.12.1998 הם התקשרו בהסכם קומבינציה עם חברת מליבו ישראל בע"מ (להלן: "מליבו ישראל"), לשם תכנון והקמת פרויקט מגורים על המקרקעין. במסגרת הסכם הקומבינציה התחייבה מליבו ישראל לגרום לכך, כך טענו, כי הבנק יעמיד להם אשראי אשר יובטח במשכנתא ללא הגבלה בסכום על חלקה 18 בגוש 10403, וכי המקור הבלעדי לפירעון האשראי יהא מהתקבולים שינבעו למשיבים מהנכסים. 4. בתאריך 9.11.2004 פורסמה תוכנית מפורטת אשר חלה על המקרקעין, לפיה ניתן להקים עליהם שכונת מגורים שתכלול כ-1,420 יחידות דיור, מתוכם 173 יחידות דיור צמודות קרקע, והיתר בניה רוויה, שטחי מסחר, שטחי ציבור ופארקים. עקב התארכות הליכי התכנון, בוטל הסכם הקומבינציה שבין המשיבה ויתר התובעים למליבו ישראל, ונחתם הסכם לפיתוח ושיווק בין המשיבה ויתר התובעים לבין חברת מליבו פארק בע"מ, שהינה חברה הקשורה למליבו ישראל. בנוסף, נחתם "הסכם מימון וערבות" במסגרתו סוכמו תנאי פירעון האשראי שהעמיד הבנק למשיבה ויתר התובעים. עוד ובנוסף, כך נטען, מליבו התחייבה כלפי הבנק לשמש כערבה לאשראי ותנאי הערבות סוכמו באופן ישיר בין מליבו לבין המבקש. 5. בשלב מסויים, בוטל גם הסכם הקומבינציה השני. עם ביטולו של הסכם הקומבינציה השני המשיבה ויתר התובעים ניהלו מו"מ עם גורמים נוספים לביצוע עסקאות במקרקעין, אולם הבנק סרב להוציא מכתב כוונות הדרוש לשם התקשרויות בעסקאות למימוש זכויות המשיבים במקרקעין. 6. בתאריך 20.11.2008 הגיש הבנק לביהמ"ש המחוזי בקשה לאכיפת שעבודים ובקשה למינוי כונס נכסים קבוע (פש"ר 2773/08), כאשר החוב הנטען עמד על הסך של 14,689,591 ₪. 7. בתאריך 27.1.2009 התקשרו, כך נטען, המשיבה ויתר התובעים עם חברת שיכון עובדים בעסקת קומבינציה, ובמקביל התקשרו בהסכם למכירת חלק מהקרקע המיועדת לבניית כ- 60 יחידות צמודות קרקע תמורת 12.5 מיליון ₪, ועוד מליון ₪ נוספים למימון חלק מהוצאות הפיתוח. גם כאן הבנק סירב להוציא מכתב כוונות. 8. התנהלות זו של הבנק היוותה לטעם המשיבים כזו המנוגדת לחובות תום הלב, ההגינות והאמון החלות עליו כבנק. לפיכך ביהמ"ש התבקש באותה תובענה להורות לבנק להמציא מכתב כוונות שיאפשר ביצוע עסקאות הקומבינציה ולהצהיר כי תנאי הפירעון של מסגרת האשראי ינבעו מהתקבולים שיתקבלו מתוך פרויקט הבניה שיוקם. 9. בכתב ההגנה מטעם הבנק נטען, כי מדובר בתביעת סרק שכל תכליתה לחבל בזכותו לפעול למימוש המשכנתא אשר נרשמה לטובתו על נכס נשוא התובענה לשם סילוק חובה של המשיבה בסך של כ- 15 מיליון ₪. הבנק הוסיף, כי בתאריך 29.12.1998 המשיבה חתמה על הסכם לפתיחת חשבון 388694. בתאריך 27.2.2000 חתמה על הסכם לפתיחת חשבון נוסף שמספרו 418488. הבנק העמיד למשיבה אשראי והלוואות בחשבון כנגד שטר משכנתא בדרגה ראשונה, ללא הגבלה בסכום, על חלקה 18 בגוש 10403 בעיר חדרה. לפיכך, סיכם הבנק, לחוב המשיבה נקבע מועד פירעון ברור וידוע אשר חלף זה מכבר למרות שהועמדו לה ארכות חוזרות ונשנות. עוד טען, כי המשיבה ויתר התובעים לא פנו בבקשה לקבל מכתבי כוונות; לא גיבשו כל הסכם למכירת הנכס טרם הגשת הבקשה לאכיפת השעבודים ולא הצביעו על כל מועד לפירעון החוב. טענת המשיבה ויתר התובעים כי פירעון האשראי תלוי בקידום הפרויקט הינה לטענת הבנק מופרכת, ולא צורף מסמך אחד הקושר את הבנק להסכמות הנטענות. 10. בתאריך 25.12.2006 התובע 2 בתובענה ערב לחובות המשיבה בסכום של 4,320,000 ₪ בחשבון 418884, כשבנוסף חברת מליבו ישראל ערבה לחלק מהסכומים. הבנק סיכם וציין, כי העמיד למשיבה הלוואות, נתן אורכות לפרעון עד לתאריך 31.1.2007 כמו גם התריע בפני המשיבה בטרם נקט ההליכים אך ללא הועיל. 11. בתאריך 15.12.2009 הגיש הבנק בת"א 17521-12-09 תובענה כנגד המשיבה לאכיפת שטר המשכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום על חלקה 18 בגוש 10403 בעיר חדרה בגין אי פרעון ההלוואות בשני החשבונות. גובה החוב נכון למועד הגשת התובענה בחשבון 388694 עמד על 14,416,408 ₪ ובחשבון 418884 עמד על 4,121,650 ₪. בכתב הגנתה, המשיבה חזרה על טענותיה כפי שצויינו בכתב התביעה בת"א 1122/09. במקביל, המשיבה הגישה הודעה לצדדים שלישיים המופנית כנגד מליבו ישראל בע"מ, יוחאי שניידר, יוסף שלגי ומליבו פארק בע"מ (להלן:" הצדדים השלישיים") ובה תבעה שיפוי ו/או השתתפות מלאים בכל הנזקים שיגרמו לה בשל מימוש המשכנתא ו/או כל חבות שתצמח לה כתוצאה מניהול ההליכים על ידי הבנק. בקשה I מטעם הבנק- התובע בתיק 17251-12-09 טענות הבנק : 12. הבנק עותר בבקשתו להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי ולחילופין להורות כי הדיון בהודעה יתקיים לאחר מתן פסק הדין בתובענות בהתאם להוראות תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "תקנות סד"א"). לטענתו, המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש בהיעדר כל טענות הגנה כנגד תביעתו. ההודעה לצד שלישי הינה לטעמו כלי נוסף לסירבול ההליכים והארכתם שלא לצורך. הסכסוך אשר התגלע בין המשיבה לצדדים השלישיים הינו סכסוך סבוך ומורכב הדורש ברור מקיף, שיפגע בזכותו של הבנק להיפרע את חובו באמצעות מימוש המשכנתא. כך גם אין בעצם מתן הסעד המבוקש כדי לגרום למשיבה נזקים אשר בגינם תצמח לה זכאות לשיפוי מאת הצדדים השלישיים- תביעת הבנק איננה תובענה לקבלת סעדים כספיים הניתנים לשיפוי וכך גם השאלות הדורשות בירור בין הבנק לבין המשיבה שונות מהשאלות הדורשות בירור בין המשיבה לצדדים השלישיים. הבנק הוסיף, כי רק לאחר הכרעה במחלוקת בינו לבין המשיבה, עשויים להתגבש נזקי המשיבה ביחסיה מול הצדדים השלישיים, אם בכלל. הבנק הדגיש כי, בין המשיבה לבין הצדדים השלישיים או חלקם מתנהלים כבר הליכים במסגרת בוררות בפני כב' השופט בדימוס שלי טימן, אשר במרכזם עומד הסכסוך נשוא ההודעה לצד שלישי. תגובת המשיבה (הגב' הדסה בקר): 13. המשיבה טענה בתגובה, כי במשך שנים היא מפצירה בבנק להעביר לרשותה מכתב כוונות על מנת לקדם פירעון החוב, אולם הבנק מסרב לשמוע על כל יוזמה לחיסול חובותיה. הבנק עסוק לטעמה במתן הודעות ותגובות לתיק ביהמ"ש, אשר גורמות לסירבול ולדחיית ההכרעה בו. המשיבה הוסיפה, כי אין בקיומה ההודעה לצד שלישי כדי לסרבל או להאריך את ההליך באופן יוצא דופן. לטעמה, תקנה 216 לתקנות סד"א מקנה למשיבה אפשרות ליתן הודעה לצד שלישי בדיוק במקרים נשוא התובענה. המשיבה מוסיפה כי הבנק עצמו מודה שתביעתו תגרום למשיבה נזקים אשר תוכל לתבוע את הצדדים השלישיים בגינם. לפיכך ההודעה לצד שלישי ניתנה בהתאם למקרים המנויים בתקנה 216 לתקנות סד"א. לעניין סירבול ההליך, טענה, כי הודעה לצד שלישי מעצם טיבה מעוררת עניינים נוספים ואף גולשת למסכת עובדתית אחרת, אולם התועלת שתצמח לצדדים בפרט ולביהמ"ש בכלל תהא רבה על הנזק שעשוי לצמוח כתוצאה "מההרחבה המינורית" של הדיון. בנוסף ציינה, כי הסכסוך נשוא ההודעה לצד שלישי אינו זה העומד לבירור בפני כב' השופט בדימוס שלי טימן, הענשהינו שונה בתכלית ואין לו יד ורגל עם ההכרעות העשויות להינתן בתובענה דנן. תגובת הצדדים השלישיים: 14. הצדדים השלישיים הצטרפו לבקשה הבנק. תשובת הבנק: 15. הבנק טען בתשובתו, כי מתגובת המשיבה עולה שההודעה לצד שלישי נסמכת אך ורק על הוראות תקנה 216(1) לתקנות סד"א העוסק במתן זכות לנתבע לצרף לדיון צד שלישי "כשהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה", בעוד שהסעד לו עותר המבקש הינו סעד של אכיפת שטר משכנתא ולא סעד לחיוב כספי. המבקש הוסיף, כי לא הודה שהסעד שיינתן לו צפוי לגרום למשיבה נזקים, ההיפך הוא הנכון, המבקש הדגיש כי הסעד המבוקש אינו יכול לגרום למשיבה נזקים. רק לאחר בירור התובענה דנן, המשיבה תוכל לבדוק אם בכלל נגרמו לה נזקים. ככל שכן, תעמוד לה תביעה עצמאית כנגד הצדדים השלישיים. לעניין הליכי הבוררות, ציין הבנק, כי בתובענה דנן תלויה ועומדת להכרעה בקשה לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות אשר הוגשה על ידי הצדדים השלישיים 1 ו-4, שנתמכת בתצהיר ומצוין שם " העניינים אותם מבקשת משפחת בקר להביא לפתחו של בית המשפט הנכבד במסגרת ההודעה, הם אותם עניינים אותם הביאה משפחת בקר עוד קודם לכן להכרעתו של הבורר הנכבד" (ר' סעיף 39 לבקשת הצדדים השלישיים). עובדה זו משמיטה את הקרקע מתחת לטיעון המשיבה לפיה ההודעה לצדדים השלישיים לא נועדה לסרבל את ההליך בתובענה דנן. לעניין מכתב הכוונות הוסיף הבנק, כי המשיבה מעולם לא דרשה לקבל מכתב כוונות לסילוק מלוא חובה. המבקש היה מוכן בכל עת וגם עתה להפיק למשיבה מכתב זה. בקשה II מטעם הצדדים השלישיים: טענות הצדדים השלישיים: 16. הצדדים השלישיים עותרים בבקשתם לדחיית ההודעה על הסף כנגד כל המבקשים, לחילופין דחיית ההודעה על הסף כנגד צד שלישי 2-3 בלבד (להלן:"בעלי המניות"), ולחילופי חילופין להשהות הדיון בהודעה עד לאחר מתן פסק דין בתביעתו של הבנק. במקביל הגישו בקשה לעיכוב הליכים המתנהלים במסגרת ההודעה כנגד צד שלישי 1 ו-4 וכן בקשה לדחיית המועד להגשת כתב הגנה מטעמם עד 30 ימים לאחר ההכרעה בשתי הבקשות. הצדדים השלישיים הוסיפו, כי התנהלותה הכושלת של משפחת בקר היא שהובילה את הפרויקט למבוי סתום, המציב סימן שאלה גדול על אפשרות מימושו בעתיד. המו"מ, שהמתנהל מזה תקופה ארוכה בין משפחת בקר לבין צד שלישי, נתקל בקשיים רבים ואינו מבשיל לכדי הסכם סופי ומחייב. בתאריך 12.1.2010 הגישה מליבו פארק תביעה לכב' הבורר שלי טימן, במסגרתה ביקשה לאכוף הסכם שנכרת בין מליבו פארק לבין משפחת בקר ולהורות להם להעביר את כל הזכויות בחטיבת הקרקע המיועדת להקמת 44 יחידות דיור צמודות קרקע. 17. בנסיבות אלה הוגשה הבקשה לסילוק על הסף בשני חלקים: סילוק ההודעה כנגד הצדדים שלישיים כולם- באשר ההודעה אינה מגלה עילה כנגד הצדדים השלישיים הואיל והסעד המבוקש במסגרת התביעה הינו מימוש משכנתא הרשומה לטובת המבקש. אין במימוש זה כדי להטיל חיוב כספי על המשיבה או כדי לגרום לה נזקים. צו המורה על מימוש משכנתא אינו יכול להקים למשיבה זכות "להשתתפות או לשיפוי" לפי תקנה 216(1) לתקנות סד"א. מעבר לכך, בהסכם לביטול הסכם הקומבינציה מתאריך 2.8.2007 משפחת בקר ויתרה באופן חד משמעי על כל טענותיה ותביעותיה כנגד הצדדים השלישים בקשר עם הסכם הקומבינציה ועם ביטולו "הבעלים מצהירים בזאת, כי אין להם ולא תהיה להם או לכל אדם אחר שיבוא במקומם או מטעמם, כל דרישה ו/או תביעה ו/או טענה מכל מין וסוג שהוא כלפי מליבו ו/או מי מטעמה בקשר עם ההסכם ו/או כל הנובע ממנו וביטולו" (סעיף 3 להסכם הביטול); עוד הוסיפו הצדדים השלישיים כי ההודעה הומצאה בתאריך 14.2.2010 לפיכך כל עילות התביעה שהתגבשו לפני 15.2.2003 התיישנו, מה שמרוקן את ההודעה מכל תוכן. סילוק ההודעה כנגד בעלי המניות - בעלי המניות צורפו לטעמם להודעה במטרה להפעיל לחץ פסול ולמנוע העברת הדיון בהודעה לבוררות. בנוסף, בעלי המניות לא היו צד להסכמים עליהם מבוססת ההודעה ולפיכך אין מקום להרמת מסך כנגד בעלי המניות. 18. לעניין השהיית הדיון בהודעה, הצדדים השלישיים טענו, כי בתקנה 222 לתקנות סד"א נקבע כי ביהמ"ש רשאי להורות כי הדיון בהודעה לצד שלישי ייערך לאחר מתן פסק הדין בתביעה העיקרית, אם סבור ביהמ"ש שהדיון בהודעה יסבך שלא לצורך את הדיון בתובענה. בנוסף , יש לזכור כי מתנהל הליך בוררות בפני כב' השופט בדימוס שלי טימן. לאור האמור לעיל, יש להורות על השהיית הדיון בהודעה עד לאחר מתן פסק ידן בתביעה העיקרית. תגובת המשיבה: 19. המשיבה טענה, כי צד שלישי הפר במכוון הסכמים שנחתמו עימו או למצער התרשל רשלנות רבתי, בכך שנמנע מקיום התחייבויותיו כלפיה, לפיכך לא נותרה למשיבה כל ברירה אלא לשלוח הודעה ולצרף צד שלישי לתביעה. בשתי המערכות ההסכמיות שנחתמו בין צד שלישי למשיבה, הצד השלישי הוא שקיים מגעים למול הבנק, הוא שדירבן את המשיבה להיכנס עם הבנק להסכמי הלוואה, הוא הביא לכישלון הפרויקט וגרם לנזקי המשיבה. לעניין הבקשה למחיקת על הסף, טענה המשיבה, כי ההודעה לצד שלישי הוגשה בהתאם לתקנה 216 לתקנות סד"א, במידה וינתן לבנק הסעד המבוקש, היא תינזק. לעניין סעיף הויתור, טענה המשיבה, כי חתימת הסכם הביטול נכפה על המשיבה, המשיבה לא היתה חותמת על הסכם הביטול לו היתה יודעת כי כוונת הצד השלישי להונתה. כוונותיו הזדוניות של צד שלישי עולות לטעמה לכדי הטעייה, כפיה ועושק כמשמעותם בסעיפים 15, 17 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973. בנסיבות אלה עומדת למשיבה הזכות לבטל את הסכם הביטול בהתאם לאמור בסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970. לעניין טענת ההתיישנות, טענה המשיבה, כי עילותיה צומחות מאירועים נשוא שנת 2007 ולא קודם לכן, לפיכך לא חלה התיישנות במקרה דנן. לעניין הרמת מסך, טענה המשיבה, כי המצגים שהציגו צד שלישי 2-3 עובר לחתימת הסכמי מליבו פארק, נבעו כתוצאה מהצורך הדחוף להזרים כספים לקבוצה, על מנת למנוע את קריסתה. כך, בחוסר תום לב הבטיחו צד שלישי 2-3 הבטחות שווא שהביאו בסופו של יום לתביעה דנן. לעניין השהיית הדיון בעצם משלוח ההודעה, טענה המשיבה, כי המחלוקת בין המבקש למשיבה מחד והמחלוקת בין המשיבה לצד שלישי מאידך, כרוכים אחד בשני ולא היה נכון להפריד את הדיון בין התביעה העיקרית לבין ההודעה. תשובה לתגובה: 20. הצדדים השלישיים טענו בתשובתם לתגובה כי, המשיבה אינה מסבירה מה הוא אותו נזק שצפוי להיגרם לה כתוצאה ממתן הצו המבוקש על ידי הבנק; למשיבה אין עילות לביטול סעיף הויתור, מה גם שהמשיבה לא מימשה את זכותה לבטלו ועל כן אינה עומדת לה עוד זכות זו; טענת המשיבה כי ההודעה לצד שלישי מבוססת על הסכמים שנחתמו בשנת 2007 בין מליבו פארק לבין משפחת בקר שומטת את הקרקע מתחת לעילות ההודעה. המועד המקורי לפירעון ההלוואה הינו מתאריך 31.12.1998 וההלוואה מתאריך 27.12.2005 חלפו כ- 7 חודשים לפני החתימה על הסכמי 2007, וכל דחיית של מועד הפירעון ניתנה על ידי הבנק הודות לחתימה על הסכמי 2007; ההודעה אינה מגלה עילת תביעה כנגד המבקשים 2-3 ואינה מניחה תשתית להרמת מסך. הצדדים השלישיים הוסיפו, כי המשיבה אינה יכולה להצביע על שאלה משפטית או עובדתית אחת אשר משותפת לתביעה ולהודעה. בקשה III, עיכוב הליכים, מטעם צדדים שלישיים 1 ו-4 טענות צדדים שלישיים 1 ו-4: 21. הצדדים השלישיים 1 ו-4 טענו , כי לאור הסכמי בוררות מחייבים שנחתמו בין המשיבה לבין צדדים שלישיים 1 ו-4 מתבקש ביהמ"ש לעשות שימוש בסעיף 5 (א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") להורות על עיכוב ההליכים בהודעה לצד שלישי ולמנות את כב' השופט בדימוס שלי טימן כבורר שידון בהודעה לצד שלישי. בתאריך 12.1.2010 הצדדים השלישיים הגישו תביעה כנגד משפחת בקר לכב' הבורר שלי טימן להצהיר כי בהתאם להסכמי המקרקעין מחויבת משפחת בקר להעביר לידי מליבו פארק את כל הזכויות בחטיבת הקרקע ולהורות למשפחת בקר לבצע כל פעולה שתידרש לשם כך, לחילופין, לשלם למליבו פארק פיצוי כספי בגובה השווי הכספי של הזכויות בקרקע. משפחת בקר טענה במסגרת כתב ההגנה , כי יש לדחות את התביעה בפני הבורר בטענות כי רשלנותם של הצדדים השלישיים הביאה לעיכוב במימוש הפרויקט; הסכם המקרקעין הוא הסכם דרקוני המקפח את זכויותיה של משפחת בקר; מליבו פארק הציגה בפני משפחת בקר מצג שווא. הבקשה חוזרת על הרקע העובדתי בתובענה. תגובת המשיבה: 22. המשיבה אינה מכחישה כי סעיפי הבוררות היו ועודם חלק בלתי נפרד מן ההסכמים שנחתמו בין המשיבה לצד שלישי, אולם הצד השלישי אינו מוכן לעשות כל הדרוש על אף הפצרות הבורר. הצד השלישי איננו מוכן לקיים דיון מקיף בכל העניינים נשוא הסכסוך שנתגלע בין המשיבה לבינו ואף ציין מפורשות כי בכוונתו לעתור במסגרת ההוצל"פ, למימוש משכנתא. המשיבה הפצירה בצד השלישי להעביר כל עניין שעניינו בסכסוך שנתגלע בין הצדדים להכרעת הבורר, אולם צד שלישי מסרב להידון בפני הבורר בכל העניינים נשוא הסכסוך. המשיבה מסרבת לצמצם הדיון בפני הבורר לסוגייה אחת בלבד "סוגיית 44 המגרשים". המשיבה טענה, כי אם צד שלישי יסכים להעברת מלוא הסכסוך על מישוריו השונים באופן שיהיה בו כדי למצות הדיון ולמנוע הכרעות סותרות בערכאות שונות, תיאות המשיבה למחיקת ההודעה. תשובה הצדדים השלישיים לתגובת המשיבה: 23. צדדים שלישיים טוענים בתשובתם לתגובה, כי המשיבה אינה מכחישה את קיומם של הסכמי הבוררות, ומטרת ההודעה נועדה לסרבל ולעכב את ההליכים המשפטיים . בתאריך 1.7.2008 נחתם הסכם המימון והערבות, במסגרתו התחייבה מליבו פארק להעביר למשפחת בקר הלוואות של מיליוני ₪. על מנת להבטיח את החזר ההלוואות נרשמה לטובת מליבו פארק משכנתא מדרגה שנייה בלתי מוגבלת בסכום על חלקות 41-42 בגוש 10402. בתיק ההוצל"פ 01-22184-58-3 הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ בקשה למימוש משכנתאות מדרגה ראשונה הרשומות לטובתו על המקרקעין, הכוללת את חלקות 41-42 בגוש 10402. בתאריך 16.12.2009 ניתן צו מימוש המשכנתאות על ידי ראש ההוצל"פ, במסגרתו מונה עו"ד רמי מנוח, ב"כ הבנק, ככונס נכסים על המקרקעין. על רקע זה הגישה מליבו פארק בתאריך 17.1.2010 בקשה להורות על צירופה כצד להליך ההוצל"פ. במאמר מוסגר יצוין כי הליך ההוצל"פ הוקפא בחודשים האחרונים בהתאם להסכמות שהושגו בין הנתבעת לבין בנק לאומי. המשיבה דורשת כי צדדים שלישיים יתחייבו להעביר כל סכסוך עתידי להכרעתו של הבורר, בין אם הסכמי הבוררות חלים על הסכסוך ובין אם לאו, דרישה זו אינה מתיישבת עם השכל הישר. בפועל, אין מחלוקת אותה סירבו הצדדים השלישיים להעביר להכרעת הבורר, הטענה כי הצדדים השלישיים אינן מוכנות לעשות את כל הדרוש על מנת לאפשר את קיום הליך הבוררות, אינה נכונה. לאור האמור לעיל, יש להורות על עיכוב ההליכים. דיון: 24. תקנה 216 לתקנות סד"א קובעת: "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי." תקנה 222 לתקנות סד"א קובעת: "בית המשפט או הרשם, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, ימחק את ההודעה לצד שלישי, אם ראה שניתנה שלא באחד המקרים המנויים בתקנה 216, והוא רשאי להורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון בתובענה או אם הוא סבור שהדיון בו עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך - לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה, כפי שימצא לנכון." א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) עמ' 339 מציין כי: " תקנה 222 מסמיכה את בית המשפט, אם הוא סבור כי דיון בנושא ההודעה- לצד- שלישי עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך, להורות כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק- דין בה. פתרון זה הוא יעיל ביותר, משום שהוא מונע את המצב שבין הנתבע לבין הצד השלישי יתנהל בהליך אחר, בפני שופט אחר, ואת החשש לתוצאה שונה בשני הליכים." בת"א (י-ם) 5034/04 צחור (צ'חנובר) גרשון ואח' נגד עו"ד תיאודור אורון נקבע כי: "הודעה לצד ג', יכול שתוגש בזמן שהנתבע מעוניין להרחיב את מעגל הנתבעים, היכן שהוא סובר כי במידה ויימצא חייב בדין, יהיה זכאי לשיפוי ו/או פיצוי ע"י צד ג' (ד' שוורץ, סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז) עמ' 138; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה תשיעית), עמ' 424). העיקרון המנחה בהודעה לצד ג' הוא, שמדובר בתביעה על-תנאי, התלויה בתביעה העיקרית. לפיכך, חיובו של צד ג', יכול שייעשה רק במידה ויוחלט כי הנתבע חב לתובעים. מטרותיו של הליך הגשת הודעה לצד שלישי הן שלוש בעיקרן: קשירת הצד השלישי להתדיינות, הכרעה בסכסוך בין הנתבע והצד השלישי והבאת המחלוקת לידי גמר, תוך הדיון בתביעה העיקרית וכן חיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד הצד השלישי (א' גורן, שם, בעמ' 425). תכלית הליך של הודעת צד ג' נקבעה בבר"ע 457/83 בר"ע 457/83 Ohio Medical Products Division of. company,Inc. Air Reduction נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פד"י לז(4) 309, מפי כב' הנשיא מ' שמגר: 'התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יוכל לקבוע מימצאים שיחבקו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה. ההכרעה במחלוקת בין התובע לנתבע העיקריים תיפול אז בדיון בו נטל חלק גם הצד השלישי שצורף למשפט. לכך חשיבות לא רק מבחינת העילות אלא גם מבחינת עשיית הצדק, כי אך מובן, כל מה שנקבע בדיון, בו יכול היה הצד השלישי לטעון ולחקור, ישמש ממילא גם כיסוד להכרעה בינו לבין בעל הדין, שבעטיו צורף. כפועל יוצא מכך גם ימנעו החלטות סותרות של ערכאות שונות בקשר לאותה מערכת נסיבתית'". ובהמשך: "יחד עם זאת, היכן שהדיון בהודעה לצד ג' עלול לסבך ולהקשות על הדיון בתובענה וכל זאת שלא לצורך, מוסמך בית המשפט, גם מיוזמתו, לעשות שימוש בתקנה 222 לתקנות ולהורות על קיום דיון בהודעה לצד ג' לאחר מתן פסק הדין בתובענה." 25. עיון בטענות הצדדים מעלה כי המחלוקת העיקרית בתובענות שבין הבנק לבין המשיבה ויתר התובעים הינה- האם הגיע מועד פירעון האשראי שהעמיד הבנק למשיבה. אם התשובה לכך תהא חיובית, יהא הבנק זכאי לסעד של אכיפת שטר המשכנתא על חלקה 18 בגוש 10403. ככל שהתשובה תהא שלילית, תתקבל תביעת המשיבה ויתר התובעים ותדחה תביעת הבנק. מאידך המחלוקת שבין המשיבה לבין הצדדים השלישיים עוסקת בהסכמים שנחתמו בניהם לצורך הקמת פרויקט המגורים בעיר חדרה; סעיף ויתור על הגשת תביעות; התיישנות; עילות להרמת מסך כנגד בעלי המניות; והליך הבוררות שמתקיים בפני כב' השופט בדימוס שלי טימן. 26. בשל המסכת העובדתית והמשפטית הכרוכה בהודעה לצד שלישי, אשר אינה מהווה למעשה חלק מהיריבות בין המבקש למשיבה לאור הסעד המבוקש (לאכיפת שטר משכנתא) ראיתי לנכון להשהות את בירור ההודעה לצדדים שלישים עד לסיום המחלוקות בתובענה העיקרית. לטעמי, דיון בהודעה לצד שלישי במשותף עם התביעות העיקריות, יסבך, יסרבל ויאריך את ההליך שלא לצורך וימנע מהבנק לקבל סעד מהיר בהתאם לשטר המשכנתא, ככל שהוא זכאי לכך. בנוסף, חובה של המשיבה לבנק עומד כיום על כ-18,000,000 מיליון ₪, דיון בהודעה עלול להאריך את משך הטיפול בתיק, להגדיל את שיעור החוב והוצאות המשיבה עד מאד. לפיכך , אני מורה על השהיית הדיון בהודעה לצדדים השלישיים עד לאחר מתן פסק דין בתביעה העיקרית. מאחר,והדיון בהודעה, אם יהיה צורך בכך, יתנהל בפני אותו מותב, הרי שזכויותיה של המשיבה לא יפגעו. 27. לאור התוצאה לא מצאתי לנכון לדון בשלב זה בבקשה לעיכוב הליכים מטעם צדדים שלישיים 1 ו-4 לאור תניית הבוררות. ביהמ"ש בדעה כי על המשיבה והצדדים השלישים להגיע להסכמות באשר להעברת המחלוקות ביניהם כולן להליך הבוררות ובכך יחסכו מזמנם ומזמנו של ביהמ"ש. 28. לעניין הבקשה לדחיית מועד הגשת כתב הגנה מטעם צד שלישי, לאור השהיית הדיון בהודעה לצד שלישי, ובשלב זה לא יוגשו כתבי הגנה. הוראות לעניין המשך ניהול ההליך בהודעה לצד שלישי ינתנו לאחר מתן פסד הדין בתובענות העיקריות. הוצאות הבקשות יידונו במסגרת פסה"ד. ניתנה היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים. מכתב כוונותשאלות משפטיותמסמכים