ככלל מושתתים אדני מוסד הבוררות על הסכמת הצדדים (סעיף 1 "הגדרות" לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968). חריג לכלל זה היא בוררות מכוח הדין, דוגמת המקרה שבפנינו (ראו המ' 554/64 הלוואה וחסכון חיפה אגודה הדדית בע"מ ואח' נ' שלמה גלר ואח', פ"ד יט (1) 319, עמ' 324). אין חולקין כי הצדדים, למעט משיבה 2, מחויבים להיזקק למוסד הבוררות מכוח חוק הספורט, תשמ"ח-1988. שיטת הפרשנות המקובלת בפירוש דבר חקיקה, היא השיטה התכליתית (ראו בספרו של ברק פרשנות במשפט, כרך שני, פרשנות החקיקה עמ' 143). הכוונה להגשמה הטובה ביותר של תכלית החוק. המונח "פעילות במסגרת התאחדות או איגוד" כמשמעו בסעיף 11 לחוק, יפורש איפוא לאור תכלית חוק הספורט, תשמ"ח-1988, המעניק סמכויות רחבות למוסדות השיפוט של האגודות, הבקיאים בתחומי הפעילות המגוונים. כך בע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן לקידום כדורסל נשים ואח', פ"ד מד(2), 806, עמ' 810: "לאור האמור בסעיף 11 לחוק הספורט, ברי שלא רק כוונת הגורמים המוסמכים באיגוד, אלא גם כוונת המחוקק הייתה, שסכסוכים בעניינים הקשורים לפעולות במסגרת האיגוד, יובאו בפני מוסדות הספורט, הפנימיים של האיגוד. כבר נקבע לא אחת לגבי גופים וולונטריים, שכשיש לאלה מנגנון שיפוט פנימי, מן הראוי למצות את אותם הליכי שיפוט פנימיים. הדבר ראוי הן משום שכך קבעו אותם גופים וולונטריים, כשכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר השיפוט הפנימי, והן משום שלמוסדות השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות, הקשורים בפעילות אותם גופים." וראו המ' (ת"א) 1597/00 מועדון הכדורגל מכבי תל-אביב ואח' נ' מועדון הכדורגל הפועל צפרירים חולון ואח' (לא פורסם). מגמה דומה מסתמנת במגזרים אחרים, הכפופים לביקורת שיפוטית של בתי דין מקצועיים, בעלי מעמד של בוררים (ע"א 468/89 קידרון נ' בורסת היהלומים הישראלית בע"מ, פ"ד מה (5) 177, 192). הפסיקה נוטה לפרשנות מרחיבה של סמכות בורר לפסוק במחלוקת ברירה. כך ברע"א 1139/99 כפר מחולה נ' בית שאן חרוד, פ"ד נד (4) 262, עמ' 275: "גם לטעמי, אין לקבל את הגישה המצמצמת, אשר מגבילה ללא צידוק ענייני את חובת ההיזקקות למוסד הבוררות, כך שהיא משתרעת על מספר מועט ביותר של סכסוכים." (וראו סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 וע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניה בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605).יישוב סכסוכיםדיני ספורטבוררות