"ערובה סבירה אחרת" לפני בקשה לפטור מחובת הפקדת ערובה ולהמרתה בערבות עצמית. .1הורי המבקש נפגעו פיזית ונפשית בתאונת דרכים. המבקש (שהיה כבן 3.5בעתקרות התאונה ואשר לא היה מעורב בתאונה ואף לא היה עד לה ) תבע את המשיבים (המשיב מס' 2- אביו שנהג ברכב והמשיבה מס' 1- המבטחת) עקב נזקים נפשיים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות הפגיעה בהוריו וההידרדרות במצבם הפיזי והנפשי. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת א' פרוקצ'יה) דחה את תביעתו, בקבעו, כי אינה עומדת במבחנים המצטברים שנקבעו בפסיקה (בע"א 80/88 אלסוחה ואח' נ' עזבון דהאן ואח’, פ"ד מד (3) 397ובע"א 642/89 עזבון מאיר שניידר ז"ל נ' עירית חיפה, פ"ד מו (1) 470). לעניין זה קבע כי הפגיעה הנפשית הנטענת אינה חמורה (מומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את נכותו הנפשית ב - 20%, מתוכם 5% כתוצאה מגורמים מולדים ו - 15% מגורמים סביבתיים - כאשר כ 7-9% ניתנים לייחוס לתוצאות התאונה) וכי חשיפתו של המבקש לתאונה היתה שניונית ועקיפה. לפיכך דחה בית המשפט את תביעתו וחייב את המבקש בהוצאות המשיבה מס' 1בסך 000, 5ש"ח. המבקש מערער על פסק דין זה. .2בבקשה שבפני טוען המבקש, כי הוא נמצא בטיפול קבוע של המרכז לבריאות הנפש, עובד באופן בלתי סדיר בעבודות נקיון ומשתכר כ - 500, 3ש"ח לחודש. לפיכך, ממשיך המבקש וטוען, אין ביכולתו לגייס את הערבות הנדרשת (בשיעור 000, 20ש"ח). משום כך הוא מבקש, כי יינתן לו להפקיד ערבות עצמית וערבות צד ג'. .3המשיבים הודיעו, כי אינם חפצים להקשות שלא לצורך על המבקש ולפיכך יסכימו למתן ערובה סבירה אחרת, שאינה ערבות עצמית. ניתנה למבקש אפשרות להודיע מהן הערובות החלופיות המוצעות על ידו. בתגובתו הציע את ערבותו הוא ואת ערבות אביו. על פי האמור בהצעתו הוא משתכר כ- 900, 3ש"ח לחודש (ברוטו) בעבודות נקיון ואביו משתכר כ- 100, 3ש"ח לחודש (ברוטו) כ"איש נדל"ן". בבעלות אביו דירה. .4המשיבים טוענים, כי הערבויות המוצעות אינן מהוות בטוחה הולמת: ערבות עצמית ממילא אינה תחליף לערבות - ודאי לא כאשר המבקש מעיד על עצמו כי אינו עובד עבודה סדירה וכי משכורתו נמוכה. משכורת האב היא נמוכה ביותר. באשר לדירה לא צויין דבר לעניין שיעבודים עיקולים ומשכנתאות. מה גם שמימושה כרוך בהליכים ממושכים ומורכבים. עוד טוענים המשיבים, כי נוכח העובדה שהמבקש לא שילם עד כה את ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט המחוזי גובר הצורך להבטיח את הוצאותיהם. .5הערבויות שהוצעו אינן יכולות לשמש תחליף לפקדון או לערבות בנקאית: "ערבות עצמית" אינה מעניקה למשיבים כל יתרון שאינו מוקנה להם מעצם ההחלטה לחייב את המבקש בהוצאותיהם (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש. לוין), בעמ' 821). ערבות האב אף היא אינה מהווה בטוחה של ממש. משכורתו דלה, לא נמסרו פרטים אודות הדירה שבבעלותו ואפילו היתה ניתנת למימוש בלתי מסוייג, אין לחייב את המשיבים (ובמקרה זה - את המשיבה מס' 1) להידרש להליכי מימוש ארוכים וסבוכים לגביית סכום ההוצאות , שבכל מקרה לא יהווה אלא חלק קטן משווי הדירה. אי לכך, יש להידרש לבקשה כבקשה לפטור מהפקדת ערבון. מתן פטור מהפקדת ערבון מותנה בהתקיימם המצטבר של שני תנאים: קיום סיכויים ממשיים לערעור והוכחה, כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו לשאת בהפקדת ערבון (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383). דומה שאין חולק, כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב. הדבר עולה הן מבקשתו והן מפסק הדין נשוא הערעור. גם המשיבים עצמם אינם חולקים על כך (אלא שלשיטתם עובדה זו, כמו גם העובדה שהמבקש לא שילם עד כה את ההוצאות שנפסקו לחובתו, מחייבת ביתר שאת את הפקדת הערבון). אפשר שסיכויי הערעור אינם גבוהים (וכך עולה לכאורה מע"א 80/88 וע"א 642/89 הנ"ל וכן מע"א 5256/92 מרים בן מאיר נ' סלוניקיוס, לא פורסם ומע"א 4446/90יעל ברנע נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם). עם זאת איני מוצא מקום לקבוע, כי הם קלושים (וראו: ע"א 7836/95 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' עזבון המנוחה קרן (און) תמי, לא פורסם). בהתחשב בנתונים אלה מחד גיסא, ובעובדה שהמבקש לא שילם עד כה את ההוצאות שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי מאידך גיסא, סבורני שהפתרון ההולם בנסיבות אלו יהיה חיובו של המבקש בהפקדת סכום ערבות מופחת. שהגם שהוא נופל באופן משמעותי מן המקובל בערעורים מסוג זה יבטיח במידה כלשהי את הוצאותיהם של המשיבים. בנסיבות העניין אני מעמיד סכום זה על סך 000, 5ש"ח ומאפשר למבקש להפקידו (או להמציא ערבות צד ג' אחרת להנחת דעתי בסך של 000, 20ש"ח) תוך ששים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.ערובה