המושג "מזונות טרום זמניים" הפך לדבר שבשגרה בקרב בית המשפט האזרחי ומוצא את ביטויו בפסיקה (ראו: תמ"ש (ת"א) 24650/02 קטין ד.ע. נ' ע.א., פ"מ תשס"ד (3) 385). הרציונאל הוא להעניק סיוע, כלומר מתן עזרה ראשונה, כדי למנוע קריסת מערכות של קטין ו/או אשת איש מחמת מלחמתו הכלכלית של הבעל. עיקרון זה מוצא ביטוי בפסק דינו של כבוד השופט דרורי בעניין קביעת מזונות זמניים (ראה: בר"ע (מחוזי, י-ם) 1081/05 פלוני נ' אלמוני). בהתאם לקביעתו, המזונות הזמניים נועדו לאפשר המשך רמת חיים שקדמה לפרוץ הסכסוך. לכן, מן הראוי, כי פסיקת המזונות הזמניים, תשקף, פחות או יותר, את המצב הכלכלי של שני הצדדים, טרם ההליכים המשפטיים ביניהם ויהא בה כדי לאזן בין הצדדים אשר טרם התגרשו מבחינה כלכלית. להלן החלטה בנושא פסיקת "מזונות טרום זמניים": 1. בפני מספר רב של בקשות שונות, ועל כן אפרט את מהותן: א. בש"א 6721/07 - בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה בתמ"ש 15731/07. ב. בש"א 6187/07 ובש"א 6182/07 - בקשות הנתבע למחיקת התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית לדון בתובענת האישה למזונותיה ובתובענה בעניין הרכוש. 2. מהדיון אשר התקיים ביום 4.6.07 עולה שב"כ הנתבע עומדת על זכותה להשיב בכתב לבקשה למזונות זמניים ולבקשת הזמנת מסמכים. כמו כן ב"כ הנתבע טוענת, כי יש להכריע בבקשות למחיקה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית בטרם יוגש כתב ההגנה. במקרה כזה להבדיל ממקרים רבים, כבר נקבעה סמכותו העניינית של בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב (להלן: "ביה"ד"). 3. ב"כ התובע טוען, כי יש להיעתר לבקשה למזונות זמניים ואף לחייב במזונות טרומיים נוכח הדחייה בדבר מועד קבלת תגובת ב"כ הנתבע ולאור הנסיבות הקיימות. 4. יש ליתן מספר החלטות. אתחיל מהקל אל הכבד. 5. בבש"א 6356/07 - מדובר בבקשה להזמנת מסמכים. בנוסחה של הבקשה יש התייחסות לטענות בעניין הרכוש אשר לטענת הנתבע אין לבית המשפט סמכות לדון בו. יחד עם זאת, קיים פן אחר של קביעת הכנסות ורמת חיים לצורך קביעת מזונות הקטינים. בעניין הקטין אין מחלוקת שעסקינן בתובענה שהוגשה בשמו של הקטין. לפיכך, די לומר, כי בפני תביעה עצמאית של הילדים למזונותיהם (ראה: ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי פ"ד ל"ד (4) 155, 158). תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") מעמידה לצד המשיב, זכות תגובה בכתב לבקשה בכתב. אין מחלוקת שטרם בוצעה מסירת הבקשה. למרות שתקנה 241(ב) לתקנות מחייבת המצאה כדין על ידי המבקש. "הליך ראוי" מחייב אפשרות למשיב (להלן: "הנתבע") להגיב בכתב לפי דרישתו, לכן על ב"כ המבקשת לבצע את מסירת הבקשה כדין תוך 48 שעות מקבלת החלטה זו. תגובת המשיב תוגש עד 14.6.07. דיון במעמד הצדדים ביום 18.6.07. 6. בבש"א 5743/07 נטענת הטענה, כי יש ליתן פסק דין בהעדר הגנה בתובענת הרכוש (תמ"ש 5731/07). קיימת החלטה ברורה וחד משמעית בחתימתה של כב' הרשמת המחייבת הגשת כתב הגנה במקביל לכל בקשה למחיקה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. אין סייג בהחלטה. במתן החלטתה של כב' הרשמת, טרם הוכרעה על ידי ביה"ד שאלת הסמכות. לכן, כאשר שאלת הסמכות נותרה פתוחה, כן יש מקום להגיש כתב הגנה. יצוין, כי לא היה צפוי שהחלטת ביה"ד תינתן בטרם המועד להגשת כתב הגנה. כאשר קיימת החלטה בשאלת הסמכות, ניתן לומר שהנתבע בטענת המחיקה הצליח לעבור את הסף הדרוש להימנע מהגשת כתב הגנה בטרם החלטת מותב זה בעניין הסמכות. 7. על החלטת כב' הרשמת לא הוגשה כל הודעת ערעור, אולם חל שינוי נסיבות ובעניין זה יש לפנות לרשמת. כרגע קיימת ההחלטה לפיה יש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת ההחלטה על ידי הנתבע. מאחר וההחלטה ניתנה ביום 9.5.07 ואין בידי מותב זה אישור המעיד אחרת, ניתן להסיק, כי המועד להגשת כתב הגנה טרם חלף ולכן הבקשה הוגשה בטרם עת וניתן לדחותה. יחד עם זאת, נותרה החלטה המחייבת את הנתבע להגיש כתב הגנה. עד מועד מסוים עליו לפעול בהתאם ולהגיש בקשה מתאימה. אשר על כן, הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נדחית. 8. בש"א 5548/07 הינה בקשה למזונות זמניים כפי שהובהר לפי תקנה 241(ג) לתקנות. קיימת זכות תגובה בכתב לבקשה. מדובר בבקשה עם מספר רב של טענות ובפרט בשאלת חובת הנתבע לשמור על רמת חיים של התובעת ואמה (אם בכלל יש סמכות לדון במזונותיה). על הכל בהמשך. 9. במקום מזונות זמניים, ב"כ התובעים עותר למזונות טרום זמניים, מושג אשר הפך לדבר שבשגרה בקרב בית המשפט האזרחי ומוצא את ביטויו בפסיקה (ראה: תמ"ש (ת"א) 24650/02 קטין ד.ע. נ' ע.א., פ"מ תשס"ד (3) 385). הרציונאל הוא להעניק סיוע, כלומר מתן עזרה ראשונה, כדי למנוע קריסת מערכות של קטין ו/או אשת איש מחמת מלחמתו הכלכלית של הבעל. עיקרון זה מוצא ביטוי בפסק דינו של כבוד השופט דרורי בעניין קביעת מזונות זמניים (ראה: בר"ע (מחוזי, י-ם) 1081/05 פלוני נ' אלמוני). בהתאם לקביעתו, המזונות הזמניים נועדו לאפשר המשך רמת חיים שקדמה לפרוץ הסכסוך. לכן, מן הראוי, כי פסיקת המזונות הזמניים, תשקף, פחות או יותר, את המצב הכלכלי של שני הצדדים, טרם ההליכים המשפטיים ביניהם ויהא בה כדי לאזן בין הצדדים אשר טרם התגרשו מבחינה כלכלית. יש לומר, כי מאחר ומדובר בסעד זמני, אין לקבוע מזונות זמניים, כאלו אשר יתנו ביטוי למכלול הטענות הכלכליות הקשורות לשמירת רמת חיים (אף אם נטענת הטענה של "בזבזנות"), אלא על בית המשפט לדאוג שלא תהא קריסה המביאה את הקטין (ואימו לפי העניין) לחוסר כלכלי ועד לאי יכולת כלכלית כדי לשרוד. 10. נסיבות המקרה מדגישות בצורה בולטת ביותר את הבעייתיות של מלחמת גוג ומגוג בין בני זוג ההורים. מה קורה כאשר ההורים, בני הזוג חיו ברמת חיים גבוהה ביותר (לצורך העניין קיימות די ראיות לכאורה בעניין), כשלפתע הושמטה הרשת הכלכלית, הגב הכלכלי למימון משק הבית, קרי נשמט הבסיס מתחתם של האם והקטין? אז על האם להתמודד עם קיום משק בית שהיה מבוסס על הכנסה משותפת ואף אך על הכנסת הבעל. 11. מחד, אין בשלב זה להיכנס אל עובי הקורה. אין בשלב זה לבדוק, לבחון ולהכריע לגבי רמת חייהם של הצדדים, המבוססת על מותרות כגון נופשים, חוגים, וצרכים אחרים, המתבטאים לדוגמא בביגוד והנעלה. כן, אין מותב זה נדרש כעת לבחון היכן רוכשים הצדדים את בגדיהם. האם אלו הם מותגים יקרים או האם אלו הם בגדים פשוטים. כמו כן יש לזכור, כי מדובר בקטין אשר טרם הגיע לגיל בו הוא נדרש לחלק מן הצרכים. על כל פנים, אלו הן שאלות להכרעה בסיום ההליכים. מאידך, כן ניתן לדאוג לתשלום שכר הדירה, הארנונה, הגז, המים, החשמל, קו הבזק לפי הצורך, ועד בית ואוכל. 12. מדובר בקטיני קטנים. האם בחופשת לידה ואינה עובדת. לכן, אין לשים את הקטין בפעוטון או בכל מסגרת אחרת. כל עוד האם לא עובדת, יקבעו דמי טיפול בהתאם. אולם, בשלב בקביעת מזונות טרום זמניים המטרה היא להביא את המצב הכלכלי של הקטין והאם ליציבות מסוימת. 13. בעניין מדור, מדאיגה השאלה, האם לכפות על האם שכר דירה גבוה, אשר התאים למשפחה בטרם הקרע, ללא די אמצעים לעמו בו. במצב זה יש ליחס לאב את האחריות להחלטות המשפחתיות אשר הביאו להתחייבויות כלכליות. אין לאפשר לצד אחד להפנות עורף ולהשאיר את הצד שכנגד חסר אונים. נראה לי שמדובר בהמשך הבטחת מדור הקטין לטווח הקצר. ייתכן שבסופו של יום יקבע מדור בסכום מסוים ועל אם הקטין יהיה למצוא מקום אחר. אולם, נוכח העובדה שמדובר בדמי שכירות בהתאם לחוזה שכירות קיים אף האב בעצמו מחויב לו. 14. אשר על כן, בעניין מזונות טרום זמניים הנני מחייב את האב לשאת במלוא שכ"ד, ארנונה, ועד בית, הוצאות גז, מים, חשמל, קו בזק והחיבור לכבלים שהיה קיים בטרם הסכסוך בין הצדדים (ניתן לגבות את התשלומים כנגד הצגת חשבונות). כמו כן, הנני מחייב את האב בתשלום מזונות טרום זמניים בסך 1,500 ₪ לחודש בתוספת 500 ₪ עבור חיתולים, כשבסה"כ 2,000 ₪. האב ישא בהוצאות רפואיות אשר אינן כלולות בסל הבריאות או כל כיסוי ביטוחי אחר. כל הוצאה רפואית חריגה תהא בהסכמת הצדדים או ע"פ המלצות הרופא המטפל בקטין. התשלום בכל עשרה לחודש מהיום ועד מתן החלטה אחרת. סכום המזונות צמוד למדד הצרכן אשר יעודכן כל 3 חודשים. 15. עניין מזונות האם מגולם בשאלת הסמכות. כפי שהפנה ב"כ האם לעמ' 80 בספרו של כב' השופט זוסמן (בדימוס): "נפסק במשפט בין בעל ואישה, כי בית המשפט מוסמך לקבוע לאישה מזונות זמניים, כשסמכותו לדון בתביעה גופה מוטלת בספק" (ראה: ע"א 628/64 לוי נ' לוי, פד"י יט (1) 267). מדובר בהלכה הקודמת בבג"צ 8497/00 פלמן נ' פלמן, פד"י נ"ז (2) 118 (להלן: "הלכת פלמן"). כפי שיובהר כעת, המצב המשפטי בעניין דנן שונה מזה אשר לגביו נכתבו הדברים בספרו של כב' השופט זוסמן (בדימוס). בפני מותב זה, אין המצב כזה בו תלויה ועומדת שאלת הסמכות העניינית בפני שתי ערכאות מקבילות, אלא זו כבר הוכרעה על ידי ביה"ד. כל שנדרש מותב זה הוא לשאלת הסמכות הנוגעת לשתי הבקשות למחיקה על הסף מחמת חוסר סמכות. 16. הוגשה לביהמ"ש חלטת כבוד בית הדין הרבני מיום 20.5.07. מדובר בהחלטה לא מנומקת אולם הובטחו הנימוקים בהמשך. החלטה זו אינה שונה מהחלטות בתי משפט בכלל ומהחלטותיו של בית המשפט העליון בפרט, אשר בסיום הדיון בפניו מכריע ורק במועד מאוחר יותר נשלחים הנימוקים ולעיתים אפילו מספר חודשים לאחר מתן ההכרעה. 17. קיים מבחן לקביעת סמכות כאשר קיימת כבר החלטה מטעם ביה"ד, לפיו בית המשפט לענייני משפחה רשאי להפעיל את שיקול דעתו בקביעת הסמכות בניגוד להחלטת כבוד בית הדין הרבני, וזאת: "רק במקרים חריגים, ובהתקיים "טעם מיוחד" שיצדיק זאת..." (שם, בע' 138) "טעם מיוחד" הוגדר: "כאשר אחת משתי הערכאות פסקה כי היא המוסמכת לדון בחלוקת הרכוש בין בני הזוג בלא לנמק את החלטתה, ובלא שנערך דיון מקדים בשאלת התקיימותם של תנאי הכריכה טרם מתן ההכרעה. אז מתעורר חשש כי היה "מחטף" סמכויות בניגוד למתחייב מן כבוד ההדדי בין הערכאות. מקרה אחר בו מתקיים "טעם מיוחד" הוא כאשר ברור וגלוי על פני הדברים כי הכרעתה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה לוקה בחוסר חוקיות או פגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות, שבעטיים הכרעתה בטלה". (שם, בע' 139). כפי שיובהר להלן לא מתקיים "טעם מיוחד" להפעלת שיקול דעת מותב זה כדי להתערב בהחלטת כבוד בית הדין הרבני. אילו ההחלטה אשר הונחה בפני מותב זה הינה ההחלטה, ברור על פניו שמדובר בהחלטה ללא הנמקה, שטחית ואף שרירותית. אין להחליט בבקשת הצדדים בעניין ללא ההחלטה כולל הנמקה. 18. שאלה נוספת נכונה לעת קבלת הנימוקים. האם אז יש לקבוע סמכות בפני בית המשפט רק מהסיבה שדעת מותב זה שונה מזה של בית הדין הרבני. 19. אין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על ביה"ד. לשם כך קיים בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הגבוה לצדק. בית המשפט לא מתערב אף אם חולק על התוצאה. זאת מאחר שאף בערכאת ערעור אין ביהמ"ש מתערב בתוצאות, אלא אם כן מדובר בהחלטה שגויה מבחינה משפטית בלבד ולא מכיוון שקיימת מחלוקת על התוצאות בעניין המסקנות המתבקשות. התערבותו מוגבלת למקרים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של משפט או בית דין (ראה: בג"צ 8550/06 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים). 20. האם יש לאפשר חקירות בעניין כנות כריכת נושא מזונות אישה ועניין כנות כריכת נושא מזונות אישה ועניין רכוש בני הזוג? אין להכריע בשאלה זו עד הכרעה עקרונית אם יש מקום לבית משפט זה לכבד את החלטת ביה"ד. פס"ד פלמן בא למנוע מצב אשר ערכאה אחת הגיעה למסקנה וערכאה שנייה מתעלמת לחלוטין מההחלטה. בענייננו, מדובר בשאלת הסמכות העניינית, לכן בכל דיון בשאלת הסמכות ונפקותה, יש לפעול בתאם ל"הלכת פלמן". אלמלא כן, תתחולל אנרכיה משפטית מעת שנורתה הירייה למרוץ הסמכויות. תופעה כזאת אינה מוסיפה כבוד למערכת המשפטית בכלל ואינה מגשימה את עקרון "כיבוד הערכאות" בפרט. לא מדובר בהכרעות מקבילות או חופפות שאז על ערכאה שלישית להכריע ביניהם. לאור האמור, בסופו של יום מדובר בהליכים מקבילים כאשר פס"ד פלמן בא למנוע מצב של כפילות הליכים ואף החלטות סותרות. דוגמא ליישום העיקרון בבג"צ 304/04 יאיר נ' בית הדין הרבני האזורי: "עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות מחייב כי משניתנה החלטה בבית הדין בעניין המדור, על בית המשפט הדן בעניין פירוק השיתוף להתחשב בהחלטה זו" (שם, בס' 19 לפסק הדין). אשר על כן, אין לאפשר חקירות, אלא אם כן יגיע בית המשפט למסקנה שיש להתערב בקביעת ביה"ד בנושא סמכות. 21. בעניין דנן היו חקירות, טיעונים וסיכומים. יש להמתין לקבלת נימוקי כבוד בית הדין הרבני. 22. לסיכום, יש לשמוע טענות בעניין מזונות הקטין זמניים, הזמנת מסמכים אם ואם קיימים הנימוקים לעניין טענות הסמכות. ניתנה היום כ"א בסיון, תשס"ז (7 ביוני 2007) בהעדר הצדדים. ההחלטה ניתנת לפרסום ללא שמות הצדדים. פאול שטרק, שופט שאלות משפטיותמזונות