מבוא 1. לפני תביעת התובע, יליד 2.12.70, לתשלום תגמולי ביטוח, המגיעים לו, לטענתו, מהנתבעת, חברה לביטוח, עפ"י פוליסה לביטוח חיים מספר 8 - 272092 (להלן: "הפוליסה"), שהופקה ע"י הנתבעת. 2. בחודש ספטמבר 1994, חתם התובע על הצעה לביטוח (להלן: "ההצעה"). עובר לחתימת התובע על ההצעה, עסק התובע כשחקן כדוריד מקצועני, כאשר הכדוריד היווה מקור הכנסתו הבלעדי. 3. ביום 8.9.99 במהלך אימון של קבוצתו, נפצע התובע בגבו. (להלן: "התאונה"). 4. אין מחלוקת כי בגין התאונה, התובע אינו מסוגל לשמש כשחקן כדוריד. 5. אין מחלוקת, (למעט לתקופה של כחודשיים ימים בלבד), כי הפוליסה מעניקה כיסוי לאובדן כושר עבודה לשחקן כדוריד, עד הגיעו לגיל 35. 6. הוכח כי עוד טרם החתימה על ההצעה החל התובע לשמש כמאמן קבוצת כדוריד, וכי התאונה לא מונעת בעדו מלהמשיך לעסוק בעיסוק זה והוא ממשיך לעשות כן עד היום. 7. הנתבעת שילמה לתובע את תגמולי הביטוח בגין אובדן כושר עבודה ממועד התאונה (מתום תקופת המתנה), ועד לחודש מרץ 2002, מועד בו הסתבר לנתבעת כי התובע "...מאמן קבוצות כדוריד" כאמור במכתבה מיום 21.3.02 (נספח ג' לתצהיר התובע). 8. המחלוקת שבין הצדדים הינה באשר להגדרת אובדן כושר עבודה, כמפורט ברשימה לפוליסה (להלן: "הרשימה"), והאם היא מעניקה כיסוי גם למי שמשמש כמאמן קבוצות כדוריד. 9. היה ויקבע כי הפוליסה מעניקה כיסוי גם למי שמשמש כמאמן קבוצות כדוריד - האם על הנתבעת להמשיך ולשלם לתובע את הסכומים ששילמה, או שמא היא זכאית להפחית או להתחשב בתגמולי ביטוח שהתובע מקבל במקביל ממנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"). כן עולות מחלוקות נוספות, להן אדרש בהמשך, אם וככל שהדבר יידרש. 10. פסה"ד ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 7.2.06 את חקירותיהם הנגדיות של התובע ושל הגב' שרונה כהן - מנהלת מחלקת תביעות ביטוח חיים אצל הנתבעת (להלן: "הגב' כהן"). כן עיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, לרבות תצהירי עדויותיהם הראשיות של העדים. כמו כן, שמעתי בישיבת יום 12.2.06 את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין. 11. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יצויין אחרת. דיון 12. כאמור, חלוקים הצדדים באשר להגדרת אובדן הכושר, כפי שנקבעה ברשימה. התנאים הכלליים של הנספח "חלף הכנסה" בפוליסה ("השרוול") מתייחסים למבוטח "רגיל", ועל כן, קיימת התייחסות ברשימה לפוליסה לספורטאים בהתאם למקצועם, הגדרת אובדן כושר עבודתם, תקופת הביטוח ועוד. 13. בדרך כלל, התנאים הכלליים למבוטח "רגיל" חלים עד לגיל 65, בעוד אשר במקרה דנן, תקופת הביטוח הינה עד לגיל 35, כפי שמקובל, בד"כ, בביטוח שחקנים מקצוענים, שגיל הפרישה המקובל אצלם הוא גיל 35 לערך. 14. אובדן כושר העבודה, כאמור בנספח 'חלף הכנסה' מוגדר ברשימה כדלקמן: "מוצהר ומוסכם בזה כי בניגוד לאמור בנספח חלף הכנסה, הגדרת אובדן הכושר, תחול רק אם המבוטח לא יהיה מסוגל לעסוק בעיסוקו ככדורידן, או בכל עיסוק ספורטיבי אחר, כולל אימוני כדוריד. " 15. טענתו המרכזית של התובע הינה כי תחולת הפוליסה הוגבלה עד לגיל 35, גיל בו מסתיים ביטוחם של ספורטאים פעילים, כפי שגם אושר ע"י הגב' כהן. ברם, הנתבעת מנסה להרחיב את עיסוקיו של התובע, גם לאימון אחרים בכדוריד, כאשר התובע עצמו אינו יכול להתאמן בכדור יד. 16. לטענת התובע, הוכח כי הנתבעת גובה פרמיה יקרה יותר ממי שעיסוקו כשחקן, בעוד אשר מורה לחינוך גופני לדוגמא, נכלל בגדר המבוטחים "הרגילים", שתקופת הביטוח בעניינם הינה גיל 65 והפרמיה המשולמת על ידם נמוכה מהפרמיה המשולמת על ידי שחקן ספורטאי. 17. לטענת התובע, ציפייתו בעת החתימה על ההצעה, הייתה כי די בכך שלא יהיה כשיר לשמש כשחקן כדוריד, על מנת שיהיה זכאי לתגמולי הביטוח. 18. לטענת הנתבעת: "א. לשון הגדרת "אובדן כושר" בדף פרטי הביטוח ברורה ומצויין בה מפורשות "...או בכל עיסוק ספורטיבי אחר, כולל אימוני כדור יד". ברור כי הכוונה במילה "אחר" הינה "אחר" מעיסוקו של התובע ככדורידן, שאחרת אין כל הגיון לטקסט שבהגדרה, ודי שהיה נרשם כי התובע אינו מסוגל לעסוק בעיסוקו ככדורידן. הא ותו לא. ב. ברור גם כי הכוונה בדיבר "אימוני כדור-יד" הינה לעיסוק כמאמן כדור-יד. הדעת נותנת שמי שאינו כשיר לעסוק ככדורידן, גם אינו כשיר להתאמן ככדורידן, שהרי אימוניו של כדורידן הינם חלק אינטגרלי מעיסוקו. ואם מבוטח מסוגל רק להתאמן, אך עדיין לא לשחק (למשל לאחר פציעה), אזיי אינו מסוגל לעסוק בעיסוקו ככדורידן". (סעיף 8 א' - ב' לתצהיר עדותה הראשית של הגב' כהן). ממצאים ומסקנות האם התובע זכאי לתגמולי ביטוח 19. כאמור, במקביל לפוליסה בוטח התובע במנורה בפוליסת אובדן כושר עבודה במסגרת עיסוקו כשחקן כדוריד מקצועני (להלן: "פוליסת מנורה"). אובדן כושר עבודה בפוליסת מנורה הוגדר כדלקמן: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, אם עקב תאונה או מחלה נבצר...לעסוק במקצוע בו עסק ככדור יד עד למקרה הביטוח, או להתאמן בכדור יד מקצועני". 20. לכשנודע למנורה כי התובע משמש כמאמן כדוריד, היא חדלה לשלם לו את תגמולי הביטוח. בעקבות מכתבו מיום 23.5.04 של ב"כ התובע למנורה, חזרה בה מנורה מהחלטתה, ושבה לשלם לתובע את תגמולי הביטוח (נספחים ו' - ז' לתצהיר התובע). 21. לעניות דעתי, החלטת מנורה להמשיך ולשלם לתובע את תגמולי הביטוח - בדין יסודה. יחד עם זאת, אין די בה כדי להכריע את הכף לטובת התובע. ההגדרה בפוליסת מנורה עוסקת בעיסוק "הכדוריד", וזאת בין כשחקן ובין כמתאמן. ההגדרה אינה חלה על מאמן כדוריד. 22. אין חולק כי התובע קיבל את הפוליסה לידיו, וכי טרם התאונה לא פנה לנתבעת בכל טרוניה באשר להגדרה ברשימה. 23. בחקירתו הנגדית הודה התובע כי בעת כריתת חוזה הביטוח לא נתן דעתו לתוכן ההגדרה ברשימה. לטענת הנתבעת, לו אכן סבר התובע בעת כריתת חוזה הביטוח כי גם במקרה והוא ישמש כמאמן כדוריד - הוא יהיה זכאי לקבלת תגמולי הביטוח, היה עליו לזמן כעד מטעמו את סוכן הביטוח אשר מונה על ידיו כשלוחו לצורך המו"מ לקראת חוזה הביטוח. משהתובע לא עשה כן, יש להחיל את הכלל של הימנעות מהבאת עד. 24. לעניות דעתי, התובע אכן לא התעמק, נכון למועד החתימה על ההצעה, באשר למשמעות הדיבר "אימוני כדוריד", ועל כן, לא היה מקום לזימונו של סוכן הביטוח, שכן לא היה בזימונו כדי לסייע בפרשנות הפוליסה. 25. כב' השופטת (כתוארה אז) מיכל שריר, התייחסה לפרשנות התנאי הקבוע ברשימה, וזאת בת.א. (הרצליה) 368/94 ציון אוחנה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (דינים ועוד). 26. הנתבעת הגישה במהלך סיכומיה את פסה"ד הנ"ל כתמיכה לטענותיה באשר לפרשנות הפוליסה. בעניינו של אוחנה נדון עניינו של כדורגלן. לא הייתה מחלוקת כי אוחנה לא כשיר לשמש ככדורגלן. כן יצאו הצדדים מנקודת מוצא כי הדיבר "אימוני כדורגל" ובענייננו "אימוני כדוריד" משמעו "מאמן כדורגל". ביהמ"ש בחן האם התובע יכול לשמש כמאמן כדורגל מבחינה רפואית ונוכח כישוריו הכלליים כדוגמת השכלה פורמלית, הגיע למסקנה כי התובע מנוע מבחינה רפואית לשמש כמאמן. נוכח הסכמת הצדדים, כב' סגן הנשיא השופטת שריר לא נדרשה לשאלה מה הכוונה בדיבר "אימוני כדורגל". 27. בעניינו הנ"ל של אוחנה הוסיפה וטענה הנתבעת כי "... לא הייתה מניעה שהתובע יעסוק בעיסוק ספורטיבי אחר כמו מורה להתעמלות, מאמן כדורגל או מאמן כושר" (ס' 4 בעמ' 5 לפסה"ד). כלומר, הנתבעת (ויוזכר כי עסקינן באותה נתבעת ובאותה הגדרה, למעט מקצוע כדורגל לעומת כדוריד) טענה כי הדיבר "אימוני כדורגל" משמעו גם מאמן כדורגל ומורה לחינוך גופני. כב' סגן הנשיא, השופטת שריר, בחנה את השאלה האם אוחנה יכול לשמש כמורה לחינוך גופני והגיעה למסקנה כי אין הוא ניחן בכישורים ההשכלתיים לשמש כמורה לחינוך גופני. יובהר כי גם הפוליסה בעניינו של אוחנה הגבילה את תקופת הביטוח לגיל 35. 28. ברם, מסתבר כי הנתבעת נותנת פרשנויות שונות לפוליסה, כפי שיפורט בהמשך, ועל כן יש לבחון בקפידה את פרשנותה. 29. בעקבות חקירתה הנגדית של הגב' כהן, בה נשאלה באשר לעיסוק כמורה לחינוך גופני, הצהיר ב"כ הנתבעת בישיבת יום 7.2.06: "לשאלת ביהמ"ש, הריני להצהיר כי באם מבוטח היה פונה למרשתי בבקשה לביטוח, ומצהיר על עיסוקו כמורה לחנ"ג (מורה לחינוך גופני - ה.י.), לא הייתה מוצאת לו פוליסה עפ"י הנספח, כזאת המתייחסת לספורטאים, הרי מורה לחינוך גופני הוא גם בעיסוק הספורטיבי, ותוצא לו פוליסה השואלת את השאלה האם איבדת את יכולת לעסוק כמורה לחנ"ג. למורה לחינוך גופני לא הייתה מגבלה של גיל 35". (עמ' 11 לפרוטוקול). 30. בסיכומיו שב ב"כ הנתבעת והתייחס לעניין עיסוקו של מורה לחינוך גופני וכדבריו: "...להבדיל מכדורגלן למשל, אשר אינו מסוגל להיות מורה להתעמלות או מאמן עקב העדר כישורים, אין מניעה כי מורה לחנ"ג אשר נפגע ברגליו ואינו יכול עוד לעמוד, יעבור הסבה וישמש כמורה לחשבון, או אז, מקצועו כמורה לחשבון יחשב עפ"י כל סטנדרט סביר בפסיקה הישראלית כעיסוק סביר אחר". (עמ' 23 - 24 לפרוטוקול ישיבת יום 12.2.06). 31. מכאן עולה כי הנתבעת נותנת פרשנויות שונות לדיבר "אימוני...". בעניינו של אוחנה טענה הנתבעת כי הפוליסה חלה גם על מי שיכול לשמש כ"מורה לספורט", ועל כן אין הוא זכאי לפיצוי. ברם, בפנינו טענה הנתבעת טענה הפוכה, ולפיה למורה לחינוך גופני לא הייתה מופקת "הפוליסה", אלא הפוליסה "הרגילה" אשר הפרמיה בגינה נמוכה מהפרמיה הנגבית מספורטאי, כדוגמת התובע, וכי תקופת הביטוח הייתה עד לגיל 65, ככל מבוטח "רגיל" ולא עד לגיל 35, כפי שחל על ספורטאים. 32. למען הסר ספק, יודגש כי בענייננו אין רלוונטיות לשאלה האם הפוליסה חלה על מורה לחינוך גופני, אם לאו, אולם טענותיה הסותרות של הנתבעת מלמדות כי הדיבר הנ"ל "מאפשר" לנתבעת לטעון "בלא למצמץ" טענות שונות וסותרות. על כן, וכעניין של מדיניות משפטית, יש לסכל אפשרות זו, ולא לאפשרה. תתכבד הנתבעת ותנסח את הוראות הפוליסה באופן שלא יתיר ספק, ואם קיים ספק - אין לה אלא להלין על עצמה. 33. במקרה שבפנינו, ההצהרה שהוצהרה ע"י הנתבעת תאמה לצרכיה בתיק שבפנינו, אך היא עומדת בסתירה לטענה שנטענה על ידה בהליך קודם, גם באם אותו הליך לא התקיים בין אותם צדדים. 34. שוכנעתי כי על מאמנים בענפי הספורט, כדוגמת כדורגל וכדוריד, נמנים גם בני גילאים המבוגרים מגיל 35. כך גם התובע עצמו, אשר מלאו לו 36 שנים, והוא ממשיך לשמש כמאמן כדוריד וכך גם באשר למאמנים אחרים, כפי שגם עלה מחקירתה הנגדית של הגב' כהן. 35. לגופו של עניין, לו סברה הנתבעת כי הכוונה ב"אימוני כדור - יד", היה עליה לכתוב זאת ברחל בתך הקטנה, כפי שנכתב ע"י מנורה "להתאמן בכדור יד", דיבר שגרם לכך שמנורה הכירה בעובדה כי הדיבר אינו כולל "לאמן" בכדור ויד. כך גם היה על הנתבעת לכתוב "לאמן בכדור - יד" ולא לעשות שימוש בדיבר שעלולה להיות מחלוקת לגביו, ואשר יכול ויש בו כדי להטעות ספורטאי להניח כי הכוונה לאימונים שהוא עצמו מבצע, שאם לא כן, מדוע יש להגביל את תקופת הביטוח עד לגיל 35. 36. כאמור, לטענת התובע, משתקופת הביטוח תוחמה לגיל 35 בלבד, ברי כי הכוונה לעיסוק כספורטאי ולא למאמן ספורטאים. מסקנתי הינה כי אין לאמץ את פרשנותה של הגב' כהן, כאמור בסעיף 8 ב' לתצהירה, באשר לדיבר "אימוני כדור - יד", גם מהטעם כי הנתבעת נוהגת ליתן פרשנות שונה וסותרת לפוליסה בהתאם לצרכיה השונים והמשתנים, תוך שהיא מתאימה את טענותיה לנשוא הדיון, גם אם אין הצדק לשינוי בטעמיה. 37. מצאתי, מהטעם שיפורט להלן, להעלות עניין זה מיוזמתי, על אף שלא נטען ע"י ב"כ התובע, שכן עסקינן במערכת יחסים שבין בעל דין (קרי הנתבעת) לבין ביהמ"ש. 38. אין לי אלא להביא את הדברים בשם אומרם, כפי שנקבעו ב - רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ . "9. הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים... התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט ... בעוד שתורת ההשתק מכוח מצג מתמקדת בצדדים ובמערכת היחסים ביניהם, הרי הדגש בהשתק השיפוטי הינו על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט. מכך אף נובע שתחולתו של ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת למצב דברים בו מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר ... ואף אין דרישה שהצד האחר שינה את מצבו לרעה ... זאת ועוד, טענה בדבר השתק שיפוטי יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק. 10. בפסיקתנו נקבע, בעקבות פסיקה אמריקאית, כי אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הינו הצלחה בהליך הקודם ... אעיר, כי איני משוכנע שאומנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי. ברם, אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו, שכן דרישה זו מתקיימת במקרה הנוכחי, כפי שיוסבר עתה. 11. השאלה הנוספת שיש ליתן עליה את הדעת היא מה המשמעות של הדרישה בדבר הצלחה בהליך הראשון. האם מתחייב מכך בהכרח שהמתדיין זכה בדין בהליך הראשון? התשובה לכך היא שלילית. די בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט. ... השופט א' רובינשטיין: מסכים אני לחוות דעתו של חברי השופט גרוניס. אוסיף, כי כדברי חברי, יש מקום לראות את סוגיית ההשתק השיפוטי גם במשקפי תום הלב (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). לענייננו, המדובר בחוזה, אך לפי סעיף 61(א) לחוק האמור, חופה עקרון תום הלב על כלל הפעולות המשפטיות. אף אני איני סבור - על פני הדברים - כי לשם השתק שיפוטי נחוץ בכל מקרה התנאי של הצלחה קודמת בטענה כחוסמת העלאתה שוב, קרי שאם נתקבלה הטענה יש חשש להיווצרותן של החלטות סותרות של בתי המשפט, אך אם נדחתה אין החשש קיים וניתן להעלות את הטענה. לדידי, באספקלריית תום הלב - ובלשון פשוטה, הגינות - אין צורך ככלל בהצלחה קודמת בטענה זו. אי אפשר שהצד שכנגד, ובהכרח גם בתי המשפט, יהיו לטוען בחינת "תכנית כבקשתך".... כללם של דברים, בעיני היסוד להשתק השיפוטי הוא יסוד מוסרי, קרי דרישה להתנהלות כנה, שאינה בנויה אך על צרכים טקטיים."ו 39. סוף דבר, על הנתבעת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח בגין אי יכולתו לעסוק כספורטאי כדורידן, וזאת כמפורט בהמשך. האם על הנתבעת להמשיך ולשלם לתובע את תגמולי הביטוח ששילמה, עובר להפסקת התשלומים, מבלי להביא בחשבון את תגמולי הביטוח שמשלמת מנורה. 40. בכתב הגנתה, טענה הנתבעת כי "בשום מקרה אין התובע זכאי לפיצויים על אובדן כושר עבודתו העולים על 75% משכרו הממוצע ב - 12 החודשים שקדמו לאובדן כושר הנטען והמוכחש, והכל בהתאם לתנאי הפוליסות" (סעיף 19 ו' לכתב ההגנה). 41. לטענת התובע, עוד בטופס התביעה שהוגש על ידיו ביום 2.8.00, הוא הצהיר כי הוא מקבל ממנורה תגמולי ביטוח בסך של 3,900 ₪ בגין אובדן כושר עבודה. הנתבעת, חרף הצהרה זו, שילמה לתובע תגמולי ביטוח בסך של כ - 2,200 ₪ לחודש, ועתה היא טוענת שיש להפחיתם לכדי כ - 1,600 ₪ לחודש. לטענת התובע, היה על הנתבעת להעלות טענתה זו עם תחילת תשלום תגמולי הביטוח, ולחילופין, בהודעת הדחייה שנשלחה לתובע ביום 21.3.02. התובע טוען בנוסף להרחבת חזית, ולמניעות. כן מוסיף וטוען התובע כי על הנתבעת להוכיח מה סך הכנסותיו עובר לתאונה, ומשלא עשתה כן, דין טענתה להדחות. 42. לטענת הנתבעת, הוראות הפוליסה, כמו גם הוראות המפקח על הביטוח, אינן מתירות תשלום בשיעור העולה על 75% מהשתכרותו של התובע, עובר לתאונה. הוכח כי הכנסותיו של התובע כמאמן, עובר לתאונה, הסתכמו בסך של 7,000 ₪. לאחר ניכוי 25% זכאי התובע לתגמולי ביטוח בסך כולל של 5,250 ₪ נומינלי. מסכום זה יש לנכות את תגמולי הביטוח שהתובע מקבל ממנורה, דהיינו, סך של 1,667 ₪ לחודש. 43. כן מבקשת הנתבעת לקזז מהפיצוי שישולם לתובע, אם תתקבל תביעתו, את הסכומים ששולמו על ידה ביתר. 44. לא ניתן ע"י הנתבעת הסבר מדוע שולמו לתובע תגמולי ביטוח בלא שהובאו בחשבון תגמולי הביטוח המשולמים ע"י מנורה, וטענה זו נטענה לראשונה, במשתמע ולא במפורש, בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעת. כן לא ניתן ע"י הנתבעת כל טעם מדוע לא דרשה מהתובע, בעת שהודיעה לו על הפסקת התשלומים, להשיב לה את התשלומים ששילמה לו ביתר. 45. לאור האמור לעיל וכן לאור החלטת כב' השופטת שרה דותן שנתנה בבר"ע 2994/04 צירלין אלכסנדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' דין הטענה להדחות. 46. סוף דבר, על הנתבעת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח בסך של 2,116 ₪ לחודש, החל מיום 17.3.02 ועד להגיע התובע לגיל 35 כשכל תשלום ותשלום נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהמועד שנועד לביצוע התשלום ועד מועד התשלום בפועל. 47. כן תשיב הנתבעת לתובע את הפרמיה החודשית ששולמה לה על ידיו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ותשלום ועד מועד ההחזר בפועל . 48. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי התובע פטור מתשלום פרמיה בגין הפוליסה, וזאת החל מתום תקופת ההמתנה. 49. תגמולי הביטוח ישולמו לתובע עד להגיעו לגיל 35 - תום תקופת הביטוח, כפי שאושר ע"י הגב' שרון בחקירתה הנגדית. 50. לא מצאתי מקום להזקק לשאר טענות הצדדים, לרבות טענות הנתבעת לאשם תורם, הפחתת תגמולי הביטוח ועוד. הוצאות משפט 51. לכל הסכומים המפורטים לעיל יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ בגין הסכומים שישולמו לתובע, נכון למועד תשלומם, ובצירוף אגרת בימ"ש והוצאות משפט. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי. פסק הדין יישלח בדואר רשום לבאי כח בעלי הדין. ניתן היום 20 בפברואר, 2006 (כ"ב בשבט תשס"ו) בהעדר הצדדים. יחזקאל הראל , שופטביטוח חייםדיני ספורטביטוח ספורט