1. המבקשת, ילידת 1925, טוענת בתביעתה, כי המשיבים התרשלו באבחון מחלתה ובטיפול בה, וכי כתוצאה מכך נגרמו לה נזקים בריאותיים בלתי הפיכים, לרבות נכות בשיעור של 100%, בגין חוסר יכולת להפעיל את ידה הימנית. 2. לכתב התביעה צירפה המבקשת חוו"ד רפואית שנערכה, ביום 8.7.05, ע"י ד"ר א. אמסטרדם, מומחה בכירורגיה כללית וכלי דם, הקובעת כי ההתייחסות לתלונותיה של המבקשת ולממצאים שנמצאו בבדיקותיה, היתה בלתי נכונה, וכי משך הזמן אשר חלף עד שאובחנה חסימה עורקית בידה הימנית, והיא הופנתה לטיפול, גרם נזק לרקמות ופגיעה בעצבי ידה הימנית. ד"ר אמסטרדם קבע כי באשר לנזק הנוירולוגי שנגרם לידה הימנית והקושי בתפקוד היד, יש לקבל חוו"ד נוירולוגית. המבקשת הגישה חוו"ד נוספת, אשר נערכה ע"י פרופ' אברהם עורי, שקבע, בנוגע ליד ימין: "משותקת כולה, תחושה ירודה, אין כל תנועה במפרק הכתף, דלדול קשה של שרירי הכתף, נפיחות קשה של הזרוע והאמה". בהמשך, קבע פרופ' עורי את צרכיה של המבקשת, וכן כי אחוזי הנכות המתאימים למצבה הם נכות תפקודית מלאה (100%), לפי סע' 35ז', מותאם, ו- 80% לפי סע' 31(2). 3. המשיבים הגישו חוו"ד אשר נערכה, ביום 11.6.06, ע"י פרופ' אלדד מלמד. פרופ' מלמד מציין בחוות דעתו, שהוא התרשם מהפגנת שיתוק מוחלט והעדר כל תחושה בגפה הימנית העליונה, אשר לדעתו אינה אותנטית, ללא בסיס אנטומי, ולדעתו המבקשת מתחזה, לצורך השגת רווח משני. פרופ' מלמד קבע, כי מחמת הספק הוא מעריך את נכותה בתחום הנוירולוגי בשיעור של לא יותר מ- 10% לפי סעיף 29(6)II, מותאם, וכן כי אינו יכול לקבוע אם תופעות אלה קיימות אצלה מהעבר הרחוק, לאור ניתוח כריתת שד אשר עברה, או שהן הופיעו רק לאחר החסימה הנוכחית. 4. בישיבת יום 5.10.06, עתרה ב"כ המבקשת למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יכריע בין שתי חוות הדעת השונות כל כך - זו של פרופ' עורי, וזו של פרופ' מלמד. כשלעצמי, סברתי כי לאור גילה של המבקשת ראוי לסיים תיק זה בפשרה, ללא מינוי מומחה נוסף, אולם המבקשת, אשר התרעמה על טענת המשיבים לפיה היא מתחזה, עמדה על בקשת המינוי. מאחר שב"כ המשיבים ביקש להגיב בכתב, הוגשה בקשה בכתב - היא הבקשה דנן - בש"א 14654/06. 5. עיקר טענת ב"כ המשיבים היא, שהיה על המבקשת להגיש חוו"ד של מומחה בתחום הנוירולוגי, בטרם תבקש כי ביהמ"ש ימנה מומחה בתחום זה, וכי מאחר שהיא לא צירפה לתביעתה חוו"ד מומחה בתחום זה, ומאחר שהיא לא ביקשה זאת עד היום, אין למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, ואף אין להתיר לתובעת להמציא חוו"ד כזו כעת. ב"כ המשיבים מפנה אל פסק הדין, אשר ניתן ע"י כבוד השופטת וסרקרוג, בת.א. 1564/99 נתנאל נ' מדינת ישראל (במסגרת הכרעה בבש"א 13424/05), וטוען כי מדובר במקרים כמעט זהים. 6. עיון בחוות דעתו של פרופ' עורי מעלה שאין הוא מומחה בתחום הנוירולוגי. פרופ' עורי הינו מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי בבי"ח שיבא, תל-השומר, פרופ' מן המנין לרפואה שיקומית באוניברסיטת תל-אביב, ומנהל האגף השיקומי בבי"ח "רעות" תל-אביב. הוא בעל רשיון מומחה ברפואה שיקומית, ואין הוא בעל רשיון מומחה בתחום הנוירולוגי. אמנם, בתחום השיקום, מתמקד פרופ' עורי בשיקום נוירולוגי, ואין ספק שמטבע הדברים, רבים מחוליו סובלים מנכויות נוירולוגיות, אולם אין בכך כדי להפכו למומחה בתחום הנוירולוגי, כפי שדורשות תקנות סדה"ד האזרחי. אין בקביעה זו כל פגיעה, חלילה, במומחיותו של פרופ' עורי, כמומחה בתחום השיקום הנוירולוגי, בכבודו, או במקצועיותו, ואף אין בכך כדי להציגו באור שלילי (כטענת ב"כ המבקשת בתשובתה), אולם אין הוא המומחה המתאים לקביעת נכות בתחום הנוירולוגי, לקביעה אם הטיפול במבקשת היה רשלני, או לקביעת הקשר הסיבתי שבין נכותה לבין טיפול הרשלני הנטען. 7. כפי שמגדירה תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), וכפי נקבע ע"י כבוד השופטת וסרקרוג בת.א. 1564/99, מומחה רפואי בתחום מסויים, הינו מומחה אשר קיבל אישור תואר מומחה, לאחר שעמד בבחינות הנדרשות בתחום זה. אינני רואה הבדל בין מקרה זה לבין המקרה אשר נדון בת.א. 1564/99 הנ"ל. גם בע"א 676/88 - חונדיאשווילי נ' בידרמן חברה לביטוח בע"מ .תק-על 91(1), 615, עמ' 617, נקבע, כי: "ברי, שבדרך כלל, כשמתבקש צד להוכיח נכות בשטח רפואי מסוים, ראוי שחוות הדעת בקשר לכך תנתן על ידי רופא מומחה באותו שטח רפואי. (וראה גם הגדרת "מומחה" בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986). הרפואה כוללת ענפים שונים, ולכל ענף דרושה התמחות מיוחדת. בדרך כלל, רק מי שמומחה באותו שטח רפואי הנו בעל מטען הידע והנסיון הנדרשים כדי לאבחן מצבו של חולה באותו שטח ולקבוע אם נותרה לו נכות באותו שטח רפואי. בהתאם לכך גם קיימות הוראות חוק הדורשות קיום תנאים בדבר שנות נסיון ועמידה בבחינות, כדי לעסוק בענפי רפואה מסוימים". אמנם, בפסק דין זה הושאר פתח, המאפשר לביהמ"ש, לסמוך גם על חוו"ד של רופא אשר מחווה דעתו בשטח רפואי בו אין לו מומחיות ספציפית, אולם פתח זה אינו רחב. סבורתני כי אין זה המקום לקבוע ממצאים של נכות נוירולוגית וקשר סיבתי, על פי חוות דעתו של מומחה בתחום השיקום, גם אם מדובר במומחיות בתחום השיקום הנוירולוגי. 8. עם זאת, לאור חוות דעתם של ד"ר אמסטרדם ופרופ' עורי, ולאור כך שהמשיבים כבר המציאה חוו"ד מטעמה בתחום הנוירולוגי, ולאור עמדתה של ב"כ המבקשת, לפיה אין היא מבקשת להביא חוו"ד מומחה נוירולוגי מטעמה, אלא עותרת למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, סבורתני שיש להיעתר לבקשה זו. אמנם, ככלל, על בעל דין הרוצה להוכיח ענין שברפואה לצרף לכתב טענותיו חוו"ד של מומחה, אולם, על פי תקנה 127 סיפא לתקנות, רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו. סבורתני שבענייננו התקיימו טעמים מיוחדים שכאלה. המבקשת צירפה חוו"ד שני מומחים, אשר, גם אם לא ניתן לסמוך עליהן כחוות דעת ספציפיות, בתחום מומחיות נוירולוגית, עולה מהן, לכאורה, כי לתובעת נגרם נזק בתחום הנוירולוגי. כשמתווספת לכך העובדה שהמשיבים הגישו חוו"ד של מומחה בתחום הנוירולוגי, סבורתני כי אלה מהווים טעמים מיוחדים למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, גם ללא הגשת חוו"ד ספציפית מצד המבקשת בתחום זה, מה גם שממילא לא ייגרם למשיבים כל נזק ממינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, ללא חוו"ד מטעם המבקשת, שכן חוות הדעת של מומחה המשיבים תהא בפניו. 9. לאור כל האמור לעיל, אני ממנה, כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי את ד"ר בעז וולר (להלן: "המומחה"). המומחה יבדוק את המבקשת ויחווה דעתו בדבר נכותה הנוירולוגית של המבקשת בידה הימנית, וכן בשאלות: א. האם היתה התרשלות כלשהי באבחנת מצבה של המבקשת, ביד זו, החל מפנייתה אל רופאת המשפחה ביולי 2004. ב. אם היתה התרשלות - מי מהמשיבים התרשל ובמה. ג. האם יש קשר סיבתי בין ההתרשלות (ככל שאמנם היתה התרשלות), לבין הנכות בידה הימנית של המבקשת. ד. מה חלקו של מצב קודם בנכותה של המבקשת, ככל שלמצב הקודם היה חלק בכך. הצדדים ימציאו למומחה כל חומר רלבנטי, לרבות חוות דעת מומחים, בתוך 20 יום מהיום. המומחה מתבקש לעשות מאמץ, במיוחד לאור גילה של המבקשת, ולהמציא את חוות דעתו, במידת האפשר, בתוך 30 ימים מקבלת החומר. בשכר טרחת המומחה ישאו, בשלב זה, שני הצדדים, בחלקים שווים ביניהם. התיק העיקרי נקבע לקד"מ ליום 16.1.07 שעה 08:30. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ולמומחה. ניתנה היום כ"ח בחשון, תשס"ז (19 בנובמבר 2006), בלשכתי, בהעדר הצדדים. ת. שרון-נתנאל, שופטת רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנותרשלנות רפואית (באבחון)