פיטורי מורה עקב ביטול מקצוע 1. התובעת הגישה תביעה (תחילה נדונה במסגרת תיק דמ 9535/00) בה ביקשה לקבוע כי פיטוריה מהנתבעת הינם פיטורים שלא כדין; לתשלום שכר עבודה בגין החודשים ספטמבר 2000 - נובמבר 2000 (מועד הגשת התביעה) ולתשלום שכר עד למועד הקביעה כי פוטרה כדין, אם יקבע כן, הכל בצירוף פיצויי הלנת שכר. כחמישה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה למתן סעד זמני (בש"א 2464/01) המורה לנתבעת להחזירה לעבודה בשנה"ל תשס"ב, לפי "היקף קביעותה שלפני פיטוריה" והמאפשר לה ללמד בכיתות יג' - יד' במגמה לעיצוב המוצר/עיצוב תעשייתי, בכפוף למערכת שצורפה לבקשה. הבקשה למתן סעד זמני נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 26.7.01. העובדות הצריכות לענייננו 2. הנתבעת מפעילה רשת של מכללות ובתי ספר למדעים, טכנולוגיות ואומנויות, מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה. התובעת עבדה כמורה במכללה לטכנאים ולהנדסאים ובי"ס לאומנויות וטכנולוגיה עמל א' בפתח תקוה, אשר בבעלות הנתבעת (להלן:"בית הספר") החל מיום 1.9.94, כאשר שאלת סיום העסקתה שנויה במחלוקת. לתובעת נשלח מכתב פיטורים אשר נתקבל על ידה בחודש מאי 2000 על פיו מועד פיטוריה הינו 31.8.00. (החל מיום 1.9.00 הפסיקה התובעת לעבוד בפועל בנתבעת). 3. בסיס שכרה של התובעת היה חודשי ומשכורת חודש אוגוסט 2000 עמדה על סך 2,878.62 ש"ח. 4. התובעת הינה בעלת תואר ראשון ותואר שני במדעי הרוח בחוג ל"תולדות האמנות" (נספח ת/57) ובעלת רשיון הוראה קבוע להוראת המקצוע "תולדות האמנות" בכיתות ז' - יב' (נספח נ/8). 5. היקף משרתה של התובעת השתנה במהלך עבודתה בנתבעת כדלקמן: בשנת הלימודים תשנ"ה עבדה התובעת בהיקף משרה של 2 ש"ש; בשנת הלימודים תשנ"ו הועסקה בהיקף משרה של 4 ש"ש (מוצג נ/1); בשנת הלימודים תשנ"ז הועסקה בהיקף משרה של 3 ש"ש; בשנת הלימודים תשנ"ח הועסקה התובעת, מעבר למשרתה המלאה, גם כממלאת מקום למורי בית הספר - מר מאיר שטיינר והגב' נעמי אשל, ובשנה זו עבדה בהיקף משרה של 22 ש"ש מהן 19 ש"ש כמילוי מקום (ר' מוצגים נ/4 ונ/3). בשנת הלימודים תשנ"ט הועסקה התובעת בהיקף משרה של 9.6 ש"ש, ממוצע היקף העסקתה בשלוש השנים הקודמות (ר' מכתבו מיום 8.9.98 של מר פדרו צ'רטקוב, מנהל משאבי אנוש דאז בנתבעת - מוצג נ/5). בשנת הלימודים תש"ס הועסקה התובעת בהיקף משרה של 10 ש"ש, כאשר הובהר לה כי 0.4 שעות ניתנו לה לשנה"ל תש"ס בלבד והנן מעבר למשרתה הרגילה (ר' הודעת הנתבעת לתובעת מיום 3.8.99 - מוצג נ/7). 6. על הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. טענות הצדדים 7. התובעת טענה כי פיטוריה אינם תקפים, משלא ניתנה להם הסכמת ארגון המורים בהתאם לנדרש בחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות ובתקשי"ר. עוד טענה התובעת כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב, משהסיבה הנטענת לפיטורים היא "ביטול מקצועות תולדות האמנות" בעוד מקצועות אלו עדיין נלמדים בבית הספר. לאור האמור, טענה התובעת כי פיטוריה אינה תקפים וכי למעשה היא עודנה עובדת של הנתבעת. משכך, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום שכרה בגין החודשים ספטמבר 2000 - נובמבר 2000 וכן את שכרה עד למועד בו יקבע כי פיטוריה נעשו כדין, אם יקבע כך. 8. לטענת הנתבעת, הוראות חוקת העבודה חלות עליה, אלא שבתחום עובדי ההוראה פועלת הנתבעת על פי הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך ומאמצת את רוב ההוראות הקבועות בהסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הוראה. תקנון שירות עובדי המדינה, לטענתה, אינו חל עליה. עוד טענה הנתבעת כי בעניינה של התובעת היא נהגה על פי כל ההוראות המחייבות והכללים המקובלים בעניין סיום העסקה מטעמי צמצום, כאשר הכלל המנחה בפיטורי צמצום הוא כלל ה"ליפו" (LIFO) - האחרון שנכנס הוא הראשון שיוצא. לטענתה, מכתב פיטורים נשלח לתובעת עד ליום 31.5.00 כמתחייב, לאחר שהתברר הצורך בצמצום המגמה בה הועסקה התובעת. זאת ועוד, הנתבעת הודיעה על פיטורי התובעת לארגון העובדים היציג, ארגון המורים העל יסודיים בסמינרים ובמכללות וניהלה עמו מו"מ ארוך בנוגע לפיטורים, כאשר לטענתה, לא נדרשת הסכמה של נציגות העובדים אלא די בקיומו של מו"מ. עוד טענה הנתבעת כי לתובעת הוצעה עבודה חליפית בבית הספר עמל לוד בתחום בו היא מתמחה. התובעת לא הגיבה להצעה זו וכל מאמציה של הנתבעת לסייע לתובעת במציאת מקום עבודה חלופי לא נענו. בנוסף, לקראת סיום עבודתה הוצע לתובעת לפנות למשרד החינוך לשם הגדלת פיצויי פיטורים להם היא זכאית, אולם גם הצעה זו לא נענתה. בכך, עשתה הנתבעת, לטענתה, את כל המוטל עליה ואף יותר מכך בכל הנוגע לסיום עבודתה של התובעת. באשר לטענת התובעת לפיה מקצועות תולדות האמנות ממשיכים להילמד בבית הספר נטען, כי על אף שנלמדים בבית הספר מקצועות דומים למקצוע אותו לימדה התובעת, אין היא מוסמכת ללמדם שכן לתובעת תעודת הוראה במקצוע "תולדות האמנות" בלבד. מעבר לכך, בבית הספר ישנם מורים ותיקים יותר מהתובעת וממילא השעות הנלמדות אינן מקיפות את כל היקף משרתה. באשר למקצוע "תולדות האמנות" נטען כי זה צומצם ל-3 ש"ש והוא מועבר על ידי מר עמי סרפוס, אשר הינו ותיק מהתובעת בשנים רבות. הנתבעת טוענת כי שילמה את כל המגיע לתובעת. לטענתה, כספי הפיצויים של התובעת הופרשו לקרנות הפנסיה, הקרנות שוחררו והתובעת רשאית היתה למשוך בכל עת את המגיע לה. זאת ועוד, משהתובעת פוטרה מעבודתה ביום 31.8.00, אין היא זכאית, לטענת הנתבעת, לכל "שכר" ומשכך ברי כי אין היא זכאית גם לפיצויי הלנת שכר. תצהירים ועדויות 9. במסגרת ההליך הזמני הוגש תצהירה של התובעת. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירו של מר פדרו צ'רטקוב, מנהל מחלקת כח אדם וממונה על יחסי עבודה בתקופה הרלוונטית לתביעה, תצהירה של הגב' דליה בן אליעזר, ששימשה כמפקחת-מרכזת מגמות אמנויות העיצוב, האדריכלות והבניה הארצית במשרד החינוך בתקופה הרלוונטית לתביעה ותצהירה של הגב' שרית כהן לוי, מורה ורכזת המקצועות הטכנולוגיים בבית הספר בתקופה הרלוונטית לתביעה. עדותם של השלושה נשמעה במסגרת הדיון בהליך הזמני. על פי הסכמת הצדדים, כל חומר הראיות שהוגש ונשמע במסגרת ההליך הזמני היווה חלק מחומר הראיות גם בתיק העיקרי. במסגרת התיק העיקרי נשמעה עדותה של התובעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של הגב' אסתר טסה, ששימשה בתקופה הרלוונטית לתביעה כמנהלת ביה"ס ונשמעה עדותה. דיון והכרעה פיטורי התובעת 10. התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין וזאת בשל פגם בהליך פיטוריה - היעדר הסכמה מטעם ארגון המורים לפיטורים ובשל חוסר תום הלב שבסיבה הנטענת לפיטוריה, שהיא ביטול לכאורה של מקצועות "תולדות האמנות". לטענת הנתבעת, התובעת פוטרה כדין במסגרת פיטורי צמצום לאחר שהנתבעת ניהלה מו"מ והיוועצות עם ארגון המורים ומהסיבה שמקצוע "תולדות האמנות" אותו לימדה צומצם, כאשר בנסיבות העניין, לאור ותקה, לא ניתן היה להמשיך ולהעסיקה. נבחן להלן את הפיטורים. סיבת הפיטורים 11. מעדות נציגי הנתבעת עולה כי רשת עמל בכלל ובית הספר בפרט נתונים היו בקשיים כלכליים בשנים שקדמו לפיטורי התובעת, בשל צמצום במספר הנרשמים ובמספר הכיתות (ר' פרוטוקול 6.11.05, עמ' 66-67). כפועל יוצא ממצב זה נאלצה הנתבעת לפטר חלק מהמורים המועסקים בבית הספר. לקראת שנת הלימודים תשס"א אוחדו הקבוצות שלמדו את המקצוע אותו לימדה התובעת - "תולדות האמנות" במגמת הגרפיקה ובמגמת האדריכלות לקבוצה אחת ושעות הלימוד של מקצוע "תולדות האמנות" צומצמו ל- 3 ש"ש (ר' עדות הגב' טסה, פרוטוקול 12.2.06 עמ' 58, ש' 4-12, מערכת מגמת אדריכלות לשנה"ל תשס"א, צורפה כנספח כ' לסיכומי הנתבעת). את מקצוע "תולדות האמנות" בבית הספר לימדו התובעת ומורה נוסף, בשם עמי סרפוס. 12. התובעת טענה כי מר סרפוס כלל לא היה מוסמך ללמד את מקצוע "תולדות האמנות", אולם, מהראיות שהוצגו בפנינו ומעדויות נציגי הנתבעת עלה כי ההיפך הוא הנכון. כעולה מנספחים ה' 1-3 לתצהירו של מר פדרו צ'רטקוב בהליך הזמני, מר עמי סרפוס הינו בעל תואר בוגר בחוג לתולדות האמנות, בעל תעודת הוראה לציור ותולדות האמנות ובעל רשיון הוראה קבוע בציור ואמנות. על פי סעיף 4.10.1 לתקנון למתן רשיונות הוראה והדרכה בבתי-ספר על יסודיים מטעם משרד החינוך (צורף כנספח טו לסיכומי הנתבעת), מוסמך ללמד את מקצוע תולדות האמנות מי שהוא "בעל תואר אקדמאי בתולדות האמנות מכל מוסד בארץ או בחו"ל שהוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה, שהוא בעל תעודת הוראה תיכונית במקצוע זה". מר סרפוס עמד בדרישות אלו ועל כן מוסמך היה ללמד את מקצוע "תולדות האמנות" (ר' לעניין זה גם את עדותה של הגב' דליה בן אליעזר, פרוטוקול 4.6.01, עמ' 6, ש' 24-26). מר סרפוס החל לעבוד בנתבעת ביום 1.9.83, בעוד התובעת החלה לעבוד בנתבעת ביום 1.9.94. מכאן, שמר סרפוס היה ותיק מהתובעת באחת עשרה שנים (סעיף 37 לתצהיר הגב' טסה). 13. הנתבעת טענה כי בפיטורי צמצום היא פועלת על פי כללי ה"ליפו" - האחרון שנכנס הוא הראשון שיוצא, היינו, הקריטריון לקביעת המורים המיועדים לפיטורים הוא ותק המורה ביחס למורים האחרים המלמדים את אותו מקצוע. על פי עדותה של הגב' טסה: "ת. ההנחיה שקיבלתי לפיטורי מורים היתה על פי עקרון הליפו מי שנכנס אחרון יוצא ראשון, כאשר הייתי צריכה לבדוק מה בתחום הכשרתו של מורה ללמד. אם מורה ותיק ובתחום הכשרתו ללמד, אז כמובן הוא קיבל את השעות". (פרוטוקול 6.11.05, עמ' 68, ש' 19-22). 14. כאמור לעיל, שעות הלימוד של מקצוע "תולדות האמנות" צומצמו, ומשוותקה של התובעת בנתבעת היה נמוך מותקו של המורה הנוסף שהיה מוסמך ללמד את מקצוע "תולדות האמנות", הרי שהחלטת הנתבעת להעניק למר סרפוס את השעות המצומצמות בהן נלמד מקצוע "תולדות האמנות", על פני הותרתן בידי התובעת תאמה את כללי ה"ליפו" והתקבלה כדין. לא למותר לציין כי הנתבעת פעלה בעניין זה על פי קריטריון מוכר ומקובל במערכת יחסי עבודה קיבוציים כאשר בפיטורי צמצום עסקינן. 15. התובעת לימדה בבית הספר מקצועות נוספים מלבד מקצוע "תולדות האמנות". על פי תצהירה של הגב' שרית כהן לוי - רכזת המקצועות הטכנולוגיים בבית הספר, שהוגש במסגרת ההליך הזמני: "בתשנ"ח לימדה התובעת במגמת אדריכלות מקצוע תולדות האמנות, תולדות האדריכלות (כיתה יג'), אנגלית טכנית כמילוי מקום למאיר שטיינר בכיתה יג' במסלול הנדסאי אדריכלות. כמו כן כמילוי מקום למאיר שטיינר לימדה עיצוב חזותי (2 ש"ש) וכן קורס בכתיבת עבודות". (סעיף 14 לתצהיר). התובעת טענה כי הנתבעת צריכה היתה לאפשר לה ללמד את המקצועות הנ"ל על פני פיטוריה. האמנם כך? 16. התובעת פנתה לגב' טסה והציגה בפניה תעודות שונות, קטעי עיתונות ואסמכתאות על השתתפות בקורסים, אשר לשיטתה מעידים על הסמכתה ללמד מקצועות נוספים מלבד מקצוע "תולדות האמנות". תעודות אלו הועברו לבדיקת הגב' דליה בן אליעזר, ששימשה כמפקחת-מרכזת (מפמ"ר) מגמות אמנויות העיצוב, האדריכלות והבניה הארצית במשרד החינוך. אלא שלאחר בדיקתם הודיעה הגב' בן אליעזר לגב' טסה כי התובעת מוסמכת ללמד את המקצוע "תולדות האמנות" בלבד. הגב' טסה העידה בעניין זה: "ת. התובעת קבעה איתי פגישה. היא נכנסה אלי והיא מסרה לי את החוברת הזאת שאני מציגה שבה היא רשמה את כל הכישורים והתעודות וקטעי עיתונות וכו'. כל התעודות והמסמכים כבר צורפו ע"י התובעת לבית הדין. אני עיינתי בזה ואמרתי שמה שקובע מבחינתי זה רשיון ההוראה. למה יש לה רשיון להוראה וההחלטה בעינה עומדת. ... ת. בין השאר, היתה פניה שלי אל המפמ"רית בעל פה על מנת לשאול האם היא יכולה ללמד את כל המקצועות שהיא דרשה ללמד והתשובה היתה שלילית" (פרוטוקול 6.11.05, עמ' 71, ש' 6-15). גם הגב' דליה בן אליעזר העידה לעניין זה בהליך הזמני: "אני מבקשת להסביר - התובעת יש לה תעודת הוראה ורשיון הוראה למקצועות תולדות האמנות בלבד. על מקצוע אחר שניתן לה ללמד בעיקר בכיתות י"ג או כיתה י"ד הנדסאי אדריכלות הוא נעשה שלא בידיעתי ולא ברשותי. אוסיף גם - שהחל משנת 95 רשאים ללמד במגמת אדריכלות רק אדריכלים או מהנדסים בעלי תואר אדריכל או מהנדס. לתובעת אין את התארים האלה, יש לה רשיון בתולדות האמנות בלבד" (פרוטוקול מיום 4.6.01, עמ' 8, ש' 11-16). 17. אף במסגרת ההליך הזמני נקבע כי התובעת לא היתה מוסמכת ללמד את כל המקצועות הטכנולוגיים אותם לימדה כממלאת מקום: "י.1.בשנה"ל תשמ"ח לימדה המבקשת את המקצוע עיצוב חזותי במסגרת מילוי מקום זמני למורה מאיר שטיינר שיצא לחצי שנת שבתון. עמל לא התייעצה עם הפיקוח הפדגוגי ולא קיבלה אישורו לכך שהמבקשת תמלא את מקומו של מאיר שטיינר. כיום ובדיעבד ידוע לעמל שהמבקשת לא היתה מוסמכת ללמד מקצוע טכנולוגי לאור הוראות משרד החינוך. העובדה שהמבקשת שימשה כמ"מ במשך מספר חודשים בשנה"ל תשמ"ח בלימוד מקצוע טכנולוגי, וזאת בלא שהיתה לה הסמכה ולא אישור הפיקוח הפדגוגי (שמהעדויות שלפנינו עולה שלא היה מתקבל), לא מקנה לה זכות כלשהי להמשיך וללמד מקצוע בתחום זה. עבודה בפועל (ובמקרה זה כמ"מ זמנית במשך מס' חודשים) אינה מהווה תחליף להסמכה הנדרשת לכך לפי הוראות משרד החינוך." (סעיף 13.י. להחלטה בבש"א 2464/01). עוד נקבע במסגרת ההליך הזמני: "ד. מקצועות המשתייכים לתחום "עיצוב תעשייתי" הינם מקצועות טכנולוגיים מובהקים והמבקש ללמד מקצועות אלה נדרש להיות בעל תואר ראשון בתחום הספציפי אותו הוא מבקש ללמד ובעל רקע מקצועי בו; ה. מגמת אדריכלות ובנייה ומגמת עיצוב המוצר הינן מגמות טכנולוגיות ולא אומנותיות; ... ז. המבקשת אינה מוסמכת ללמד במקצועות הטכנולוגיים משאין לה תואר ראשון ורשיון הוראה קבוע בתחום הדעת הרלוונטי. ח. המורים המלמדים כיום בשנת תשס"א במקצועות הטכנולוגיים בעמל וששמם ננקב הן בבקשה והן בתצהירים מטעם המשיבה, עומדים בקריטריונים הנדרשים ללימוד מקצועות אלה". (עמ' 15 להחלטה בבש"א 2464/01). קביעות לכאוריות בהליך הזמני לא נסתרו בתום שמיעת ההליך העיקרי, אלא אף אוששו. 18. עצם העובדה כי בפועל לימדה התובעת מקצועות מסויימים במסגרת מילוי מקום - לא היתה בה כדי להקנות לה זכות להמשיך וללמדם, ללא ההסמכה הנדרשת לכך על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. הגב' דליה בן אליעזר הדגישה לעניין זה בתצהירה: "במהלך הבירור בתיק זה נודע לי בדיעבד כי התובעת לימדה מקצועות מסוימים במילוי מקום למר מאיר שטיינר. אם אכן לימדה מקצועות מסוימים דבר זה נעשה ללא אישורי וידיעתי. כמו כן, חשוב להדגיש כי עבודה בפועל אינה מהווה תחליף להסמכה הנדרשת לכך על פי חוזר מנכ"ל, מכאן שאינה מוסמכת ללמד מקצועות אלו, כל עוד אינה עומדת בתנאים הנדרשים על פי חוזר מנכ"ל". (סעיף 13 לתצהיר). 19. גם לגבי מקצועות אחרים אותם למדה התובעת וטענה כי היא יכולה ללמדם, לדוגמא, לימודי מולטימדיה וגרפיקה ממוחשבת שהתובעת סיימה בשנה"ל תש"ס, הובהר על ידי הגב' בן אליעזר כי ללא רשיון הוראה - אין היא רשאית ללמדם: "כשמורה רוצה ללמד מקצוע מסוים הוא חייב לשלוח או לתת לביה"ס את רשיון ההוראה שלו במקצוע בו הוא מבקש ללמד. כל קורס שמורה זה יעבור זה לא יקנה לו רשיון הוראה במקצוע שהוא עשה בו קורס כלשהו" (פרוטוקול 4.6.01, עמ' 7, ש' 10-13). 20. בנסיבות אלו, משהוכח כי לתובעת לא היתה הסמכה על פי הוראות משרד החינוך ללמד כל מקצוע מלבד מקצוע "תולדות האמנות" (אף אם בפועל עשתה כן טרם פיטוריה); משמורה נוסף הותיק ממנה באחת עשרה שנה היה מוסמך אף הוא ללמד מקצוע זה ומששעות הלימוד של המקצוע הנ"ל צומצמו, הרי שלאור כללי ה"ליפו" שהוחלו בפיטורי הצמצום שנכפו על הנתבעת, הרי שכדין התקבלה ההחלטה להעניק את שעות הלימוד של מקצוע "תולדות האמנות" למר סרפוס ולסיים את העסקתה של התובעת. הליך הפיטורים ההוראות המחייבות את הנתבעת 21. התובעת טענה כי על הנתבעת חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות והוראות התקשי"ר. הנתבעת טענה כי הוראות חוקת העבודה אכן חלות עליה, אלא שלטענתה, בתחום עובדי ההוראה היא פועלת ככלל על פי הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך וכן היא מאמצת את מרבית ההוראות הקבועות בהסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הוראה. טענה זו לא נסתרה. בנוסף, משעובדי הנתבעת אינם עובדי משרד החינוך, הרי שהוראות תקנון שירות עובדי המדינה (התקשי"ר) אינן חלות על עובדי הנתבעת, כפי שטענה התובעת. נבחן להלן באם הליך פיטורי התובעת נעשה בהתאם להוראות המחייבות את הנתבעת בכל הנוגע לפיטורי צמצום. מועד הפיטורים 22. הנתבעת הודיעה לתובעת על סיום העסקתה ביום 17.5.00. משכך, פוטרה התובעת במסגרת המועד הקבוע לפיטורי עובד הוראה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי לעובדי הוראה והוראת התקנון (פרק 1.28.2.1 סעיף ג') המחייבת להודיע לעובד הוראה על פיטוריו עד ליום 31.5. היוועצות עם ארגון המורים 23. ביום 13.7.00 התקיימה פגישה בין מר פדרו צ'רטקוב, מנהל מחלקת כח אדם בנתבעת, גב' רבקה אייזנר, מ"מ מחלקת כח אדם בנתבעת, מר אילן עמר, סגן יו"ר ועד מורים ארצי ויו"ר החטיבה הפרופסיונלית, גב' נורית הס, מזכירת סניף השפלה בארגון המורים, והתובעת. במסגרת הישיבה נדונה שאלת פיטוריה של התובעת וניתנה לה הזדמנות להציג את טענותיה ביחס לפיטורים הצפויים. בפגישה סוכם כי נושא המקצועות אותם יכולה התובעת ללמד יועבר לבדיקת הגב' ברכה אלרון, מנהלת מחוז ת"א והמרכז במינהל הפדגוגי וכי מסקנתה תהיה מקובלת על הצדדים (ר' נספח לז' לסיכומי הנתבעת). 24. סיכום הישיבה הועלה על הכתב על ידי הגב' רבקה אייזנר. התובעת טענה כי בסיכום הישיבה שהוגש לבית הדין יחד עם כתב ההגנה חסרים רישומים ממהלך הישיבה וכי קיים פרוטוקול אחר אשר לא גולה על ידי הנתבעת. בתגובה לטענה זו הגישה הנתבעת את תצהירה של הגב' אייזנר. הגב' אייזנר הצהירה: "למיטב זכרוני, סיכום הישיבה מיום 13.7.00 שהוגש לבית הדין במסגרת כתב ההגנה, משקף נכונה את הדברים שנאמרו במהלך ישיבה זו, וזהו הרישום היחיד שנעשה לגבי הישיבה. רשת עמל לא העלימה כל סיכום אחר של הישיבה, לא שינתה את הסיכום שנרשם, אלא זהו הסיכום היחיד שנכתב על ידי במהלך הישיבה לא היה ואין סיכום אחר" (סעיף 6 לתצהירה). עדות זו לא נסתרה. 25. לאחר ישיבה זו המשיכו המגעים עם התובעת ואף הוצעו לה הצעות לעבודה חליפית ולהמשך עבודה בהיקף מצומצם. על פי עדותה של הגב' טסה: "המשך המגעים היו בזמן השימועים. חלקם איתי חלקם עם ברכה אלרון ונציגת הארגון. זה התמשך כל הקיץ. במהלך החופש אמרה לי ברכה אלרון שהיא סידרה לה הוראה של 17 שעות בתיכון עמל אחר של רשת עמל לוד והיא השאירה לה את המשרה פתוחה עד ה- 3.9. תולדות האמנות יש מורה ותיק ממנה שמלמד. למען ההגינות, נותרו 3 שעות פנויות ברשת אצלי בביה"ס. בהנחייתה של ברכה אלרון לא איישנו את השעות האלה עד ה- 1.11 כדי שאולי התובעת תהיה מוכנה לעבוד רק 3 שעות ולא 9.6. אבל היא לא רצתה ובלית ברירה העסקנו למשך אותה שנה מורה שלאחר מכן לא עבדה יותר..." (פרוטוקול 6.11.05, עמ' 71, ש' 18-26). 26. התובעת טענה בנוסף כי ארגון המורים איים בהכרזה על סכסוך עבודה ושביתה אם לא תוחזר התובעת למלוא היקף משרתה (ר' לעניין זה מכתביה של הגב' נורית הס, מיום 11.6.00, 5.7.00 ו- 29.8.00 (צורפו כנספחים ג'-ה' לכתב התביעה (דמ 9535/00)). אלא שבפועל לא הוכרז סכסוך עבודה ולא הושבתו הלימודים, דבר המלמד על השלמת הארגון היציג עם הפסקת עבודתה של התובעת. 27. מעבר לאמור, בהתאם לנהלים הקיימים בנתבעת, הנתבעת לא היתה מחוייבת בקבלת הסכמת ארגון המורים לפיטורי התובעת או בקיומן של ועדות פריטטיות, כנהוג בשירות המדינה. לנתבעת קיימת הפררוגטיבה להחליט על פיטוריהם של מורים לאחר דיונים עם נציגות העובדים, גם במקרים בהם הנציגות מתנגדת לפיטורי מורה זה או אחר. מר פדרו צ'רטקוב העיד לעניין ההליך הנהוג בנתבעת בפיטורי צמצום: "במהלך חודש מאי אנחנו מנהלים מערכת פגישות בין גורמים פדגוגיים בבית הספר ובהנהלת הרשת, תוך התאמת סל שעות הלימודים המוקצה לביה"ס והתאמתם למורים. בד בבד או במקביל להליך הזה, אני מקיים פגישות עבודה תוך הודעה מראש על הכוונות שלנו לארגונים פרופסיונליים (הסתדרות וארגון המורים בהתאם לשיוך) וכן נציגות פרופסיונלית מקומית של רשת עמל, הפועלים על פי חוקת העבודה... במסגרת התהליך הזה מתקיימות פגישות ומתנהל מו"מ בנוכחותי, בנוכחות נציגי אגף הפדגוגיה והנהלת בית הספר... ב- 31/5 אנו שולחים מכתבי צמצום או פיטורים והחל מיוני ועד 31/8 מתקיים תהליך של שימועים בו מוזמנים כלל העובדים הנוגעים בעניין בפגישה אישית עמי ונציג הועדים וההסתדרות". (פרוטוקול ההליך הזמני מיום 4.6.01, עמ' 5, ש' 10-22). 28. גם על פי תקנון שירות עובדי ההוראה, הנתבעת חייבת לבוא בדברים עם ארגון המורים, אולם אין היא חייבת לקבל את הסכמתו בכל הנוגע לפיטורי צמצום. על פי סעיף ז' לפרק 1.28.2.1 הדן בפיטורי מורים: "סגירת בית הספר או צמצום היקף העבודה בו, המחייבים פיטורים בעלות בית הספר המגיעה למסקנה, שישי לסגור את בית הספר או לצמצם את היקף העבודה בו מכל סיבה שהיא - חייבת לבוא בדברים עם ארגוני המורים סמוך לסיום ההרשמה לבית הספר, היינו ב- 10 לאפריל. אין להשהות, פנייה לארגוני המורים, מעבר לתאריך ה- 31 במאי." הנתבעת אינה חתומה על ההסכמים הקיבוציים לעובדי הוראה ומשכך אין היא מחוייבת בהליכים הקיבוציים הקבועים בהם. 29. לאור האמור, משהתובעת פוטרה בפיטורי צמצום, הנתבעת לא היתה חייבת לקבל את הסכמת ארגון המורים ודי בכך שמילאה את חובתה לקיום הליך היוועצות וניהול מו"מ עם ארגון המורים טרם הפיטורים. אשר על כן, משהנתבעת הודיעה לתובעת על פיטוריה עד למועד הקבוע בתקנון ומשקויים הליך היוועצות עם ארגון המורים - לא נפל כל פגם בהליך פיטוריה של התובעת. מכל מקום, כאמור, מחומר הראיות עלה כי אירגון העובדים לא נקט בכל צעד ארגוני כנגד הפיטורים ולמעשה לא התנגד להם בסופו של דבר. 30. יתרה מכך, לתובעת הוצע מקום עבודה חלופי בבית הספר עמל לוד (ר' תרשומת בעניין זה - נספח ג' לכתב ההגנה) אולם התובעת לא השיבה להצעה זו. בנוסף, על פי עדותה של הגב' טסה, נותרו שלוש שעות פנויות בבית הספר אשר נשמרו לתובעת עד ליום 1.11, אך התובעת בחרה שלא להיענות להצעה זו והשעות הועברו למורה אחרת שלימדה את המקצוע באותה שנה (ר' עדותה, פרוטוקול 6.11.05, עמ' 71, ש' 23-28). 31. הנתבעת אף הציעה לתובעת לפנות למשרד החינוך לקבלת אישור לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים, כמקובל בפיטורי צמצום (ר' לעניין זה הסכם אשר צורף כנספח ד' לכתב ההגנה), אולם לטענת הנתבעת, גם להצעה זו לא היתה כל היענות או התייחסות מצד התובעת. התובעת טענה אמנם כי הסכם זה שהוצג על ידי הנתבעת הינו זיוף - אולם טענתה זו לא הוכחה כלל. 32. שוכנענו איפוא כי הנתבעת עשתה מאמצים לצמצום הפגיעה בתובעת, הן בהצעות עבודה חלופיות והן בהצעה לפנות למשרד החינוך לשם קבלת אישור לתשלום פיצויים מוגדלים. גם בכך יש כדי להעיד על תום לב בהליך הפיטורים ונסיון לצמצם את היקף הפגיעה בתובעת כתוצאה מפיטורי הצמצום שנכפו על בית הספר. שימוע 33. בישיבה שקויימה ביום 13.7.00 נדונה כאמור שאלת פיטוריה של התובעת ונתנה לה ההזדמנות להציג טיעוניה כנגדם. לסיכום 34. המסקנה היא כי התובעת פוטרה כדין מעבודתה בנתבעת ופיטוריה נכנסו לתוקף, כאמור במכתב הפיטורים, ביום 31.8.00. מיום זה ואילך התובעת לא היתה עוד עובדת של הנתבעת. העובדה כי התובעת התייצבה ליום היערכות לקראת שנה"ל תשס"א או כי שמה הופיע ברשימה ת/2 (אשר לגירסת הנתבעת שהיתה מקובלת עלינו, הוכנה כהערכה בלבד של מצבת המורים לקראת שנת הלימודים תשס"א) אין בה כדי ללמד על המשכם של יחסי עובד-מעביד מעבר ליום 31.8.00. הסעדים המבוקשים 35. משקבענו כי התובעת פוטרה כדין, אין כל מקום להיענות לתביעתה לאכיפת יחסי עבודה בין הצדדים. כמו כן, משפוטרה התובעת ביום 31.8.00, אין היא זכאית לשכר עבודה בגין החודשים שלאחר מועד פיטוריה. משכך, תביעתה לתשלום שכר עבודתה לחודשים ספטמבר - נובמבר 2000 ולחודשים שלאחר מכן - נדחית. 36. משהתובעת אינה זכאית לתשלום שכר כלשהו ברי כי אף התביעה לפיצויי הלנת שכר - דינה להדחות. למען הסר ספק נציין כי הנתבעת הודיעה לקרנות השונות כי התובעת סיימה עבודתה וכי היא אינה מתנגדת לשחרור הכספים שנצברו לטובתה בקרנות (ר' נספחים ו' 1- ו'3 לכתב ההגנה) ובכך מילאה אחר חובת תשלום פיצויי הפיטורים לתובעת. סוף דבר 37. תביעה נדחית,על כל רכיביה. 38. באשר לפסיקת הוצאות: שקלנו את דרך הילוכה של התובעת בניהול תביעתה, אשר אך הכבידה והאריכה שלא לצורך את שמיעתה של התביעה. התובעת הגישה מאות מסמכים שאינם דרושים ועשרות בקשות חוזרות ונשנות, שמרביתן נדחו על ידי בית הדין. התובעת לא התייצבה לשני דיוני הוכחות (22.10.03 ו- 1.2.04), כאשר לגבי אי התייצבותה לאחד מהם אף לא סיפקה למעשה כל הסבר ואף בכך האריכה את ההתדיינות. בנוסף, סיכומיה של התובעת הוגשו בהיקף בלתי סביר, תוך חזרה על אותם הטיעונים שוב ושוב והשמצת הנתבעת. בנוסף נכללו בסיכומיה נושאים המהווים הרחבת חזית ביחס לכתבי הטענות והפלוגתאות שגובשו. הנתבעת פירטה בסיכומיה כי התובעת לא שילמה את סכום ההוצאות בסך של 1,200 ש"ח שנפסקו בהחלטה מיום 26.7.01, בה נדחתה הבקשה למתן צו זמני. מנגד שקלנו את נסיבותיה האישיות של התובעת ואת העובדה כי פוטרה מטעמי צמצום. בהתחשב בכל האמור לעיל, תישא התובעת בשכר טרחת עו"ד לטובת הנתבעת בסך של 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי התובעת, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל לנתבעת. חיוב זה בהוצאות בא בנוסף לכל חיוב אחר שהוטל על התובעת במהלך ניהול התביעה, לרבות בהליך הזמני במסגרתה. דיני חינוךפיטוריםמורים