1. מונחת בפנינו בקשת המבקש, הוא הנתבע בהליך העיקרי, לסילוק התביעה שהגיש כנגדו המשיב-התובע על הסף מן הטעם שבית הדין נעדר סמכות עניינית להזקק לה. זאת נוכח הטענה כי המעשים המיוחסים לנתבע בכתב התביעה נעשו, ככל שנעשו, במסגרת תפקידיו בהליכי הפירוק והניהול המיוחד של החברות וירטאצ' בע"מ (להלן: וירטאצ') ו - AHB בע"מ ובפיקוחו של בית המשפט המוסמך - הוא בית המשפט המחוזי בירושלים. הרקע לבקשה 2. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה לתשלום שכר עבודה מולן ופיצויי פיטורים המגיעים לו לטענתו, בקשר לעבודתו ולהפסקת עבודתו אצל הנתבע בין החודשים ספטמבר 2005 ועד אוקטובר 2007. 3. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי בשנת 1996 ייסד התובע את חברת וירטאצ', אשר עסקה בפיתוח עכבר ותוכנות מחשב נלוות לשימושם של עיוורים וכבדי ראיה. וירטאצ' נכנסה להליכי פירוק בחודש יולי 2004 - לשיטת התובע שלא כדין ובשל מעשיו של מנהלה הפיננסי מר שמעון ואן דאם. ביום 3.3.2005 מונה הנתבע על ידי בית המשפט המחוזי למפרקה הזמני של וירטאצ'. וירטאצ' מוזגה עם חברת AHB בע"מ והנתבע מונה בחסות בית המשפט המחוזי, כמנהלה המיוחד והחל מדווח לבית המשפט על הנעשה בשתי החברות. ביום 1.2.2009 מונה הנתבע למפרקה הקבוע של וירטאצ'. 4. לטענת התובע לבקשת בעלי המניות של וירטאצ' ולבקשת הנתבע הוא נאות להמשיך לעבוד במטרה למצוא משקיע פוטנציאלי אשר ירכוש את וירטאצ' וימנע את פירוקה. תנאי ההעסקה סוכמו עם הנתבע וההעסקה נעשתה בפועל באמצעותו. אלא שהנתבע לא עמד בתנאים שסוכמו ושכר התובע כמו גם התנאים הנלווים שולמו באופן חלקי בלבד. לימים נמצאו, באמצעות התובע, משקיעים אשר רכשו את וירטאצ'. עבודת התובע הופסקה ומכאן תביעתו. טענות הצדדים 5. בבקשתו טוען הנתבע כי טענות התובע עניינן פעולות שביצע, ככל שביצע, במסגרת התפקידים שהטיל עליו בית המשפט המחוזי ובפיקוחו. כך, ההתקשרות בין הצדדים לא היתה אישית. אשר על כן נעדר בית הדין סמכות עניינית להזקק לתביעה כל עוד לא ניתן אישורו של בית המשפט המחוזי לניהולה. כן מציין הנתבע כי ככלל לא תתבררנה תביעות אישיות נגד בעלי תפקיד בהליכי פירוק חברה למעט במקרים חריגים ונדירים שהמקרה דנא אינו בא בגדרם. 6. בתגובה לבקשה טען התובע כי על אף שנמנע הנתבע מביצוע פעולות המוטלות בדין על כל מעסיק, הרי שבפועל נרקמו בין הצדדים יחסי עבודה. כך הנתבע קיבל את התובע לעבודה, סיכם עמו את תנאי העסקתו, ולו היה צריך לדווח על קצב התקדמות העבודה. מכל מקום, טוען התובע כי לבית הדין נתונה הסמכות הייחודית להכריע בשאלת קיומם או העדרם של יחסי עובד - מעביד ולפסוק את הסעדים המבוקשים. 7. בתשובה לתגובת התובע חזר הנתבע על מרבית טענותיו שלעיל והוסיף כי בהגשת התביעה לבית דין זה, מבקש התובע ליצור "מסלול עוקף" תביעות חוב - מסלול שיש בו משום חתירה תחת סמכות בית המשפט של הפירוק ואף מטעם זה דין התביעה סילוק. דיון והכרעה 8. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד מעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ובעניין זה מדייק התובע. אלא שלאמור מצטרפות הוראות סעיף 24(א1) לחוק הקובע כי: "האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית". לאמור, בתובענות שעניינן בהליכים הקשורים לפירוק חברה, אף אם הן נוגעות ליחסי עבודה, נסוגה סמכות השיפוט הייחודית של בית הדין מפני כללי הסמכות החלים בהליכים של פירוק גוף מאוגד. 9. בהתאם לסעיף 256 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 (להלן: הפקודה) סמכות השיפוט בהליכי פירוק חברה נתונה לבית המשפט המחוזי. בסעיף 267 לפקודה נקבע כי: "משניתן צו פירוק או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע". משניתן לחברה צו פירוק, כל ההליכים התלויים ועומדים נגדה מעוכבים ולא ניתן לפתוח בהליכים חדשים נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט שבפיקוחו מתנהל הפירוק, ובענייננו בית המשפט המחוזי בירושלים. 10. על התכליות שביסוד הוראה זו עמד בית המשפט העליון בפרשת רע"א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הכונס הרשמי תק-על 2005(3) 2436 (2005) משקבע: "להשקפתי, מהותם של הליכי הפירוק מחייבת, למעט מקרים חריגים, את ריכוז כל ההליכים בעניינו של הגוף לגביו נפתחו הליכי הפירוק בפני בית משפט אחד, הוא בית המשפט של הפירוק. בית המשפט של הפירוק הוא בעל מומחיות ייחודית בתחום דיני חדלות הפירעון. מחובתו לשקול את האינטרסים של הגורמים השונים המעורבים בהליכי הפירוק (בין היתר: בעלי המניות, הנושים והעובדים) ולאזן ביניהם. אף היעילות הדיונית מחייבת את ריכוז ההליכים בפני ערכאה אחת ומניעת פיצולם בין בתי משפט שונים (ראו: ע"א 506/02 שותפות אחים מאיר, חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם (בפירוק), פ"ד יז 833, 839 (השופט י' זוסמן); ע"א 5827/90 נהריה, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' יורשי קלופשטוק, פ"ד נ(4) 282, 296)". (סעיף 4 לפסק הדין). 11. בהתאם וכפי שאף ציין הנתבע נקבע בפסיקה כי גם מי שמבקש לפתוח בהליך נגד מפרק החברה כבעניינו ולייחס לו אחריות אישית בגין פעולותיו, נדרש לפנות לבית המשפט של הפירוק, בבקשה כי יתיר לו להגיש תביעתו. זאת בשים לב לכך שבית המשפט של הפירוק הוא שמינה את המפרק, הוא המצוי בהליכי הפירוק וכל פעולות המפרק בנוגע לחברה נעשות תחת פיקוחו. כך נקבע כי תביעה מסוג זה דינה להתברר בפני בית המשפט של הפירוק, שהוא בעל המומחיות לאזן בין השיקולים הנוגעים להטלת אחריות על בעל תפקיד (ראה: ת"א (מחוזי מר') 185-12-09 עו"ד גונן קסטנבאום נ' צ.נ. בניני איכות בנתניה בע"מ תק-מח 2010(1) 17531 (2010); בש"א (מחוזי ת"א) 2858/08 בנק ירושלים בע"מ נ' רו"ח חיים קמיל בתפקידו כנאמן ומפרק שבירו תעשיות זכוכית בע"מ תק-מח 2009(1) 583 (2009)). 12. ישאל השואל האם העובדה שהתובע טוען טענות שעניינן זכויות המעוגנות במשפט העבודה יש בה כדי לשנות מן המציאות המשפטית המתוארת. לטעמנו התשובה לכך שלילית ונבאר. בפרשת עע (ארצי) 694/05 יהודה חסון - אגודת מימי מבואות ירושלים (ניתן ביום 28.5.2006) עמד השופט צור על נפקותו של צו פירוק אגודה שיתופית על העובדים בה ועל אופיים של יחסי עבודה בין עובדים ובין אגודה שיתופית בפירוק בקובעו כך: "על רקע המציאות המשפטית לפיה מתן צו פירוק כמוהו כפיטורי עובדי האגודה, הרי גיוסם של עובדים על ידי המפרק - בין אם מדובר בעובדים חדשים ובין אם מדובר בעובדים שהועסקו קודם מתן צו הפירוק - פותח פרק העסקה חדש לגבי אותם עובדים. בפרק זה העובד מועסק על ידי האגודה באמצעות המפרק ותחילת ההעסקה היא מיום גיוסו של העובד על ידי המפרק, שלא יכול להיות קודם למועד מתן צו הפירוק. במצב זה נוצרים יחסי עבודה חדשים בין האגודה בפירוק, באמצעות המפרק, לבין העובדים... אכן, החלטות המפרק בדבר העסקת עובדים - ובכלל זה החלטות בדבר תנאי העסקה - כפופות לביקורת הגורם המפקח (ובענייננו - רשם האגודות השיתופיות) וההנחה היא שבעניין זה פועל המפרק בגדר ההסמכה שניתנה לו ובגדר שיקול הדעת המקצועי המסור לו. זאת ועוד, בפעולות המפרק יש להבחין בין סוגים שונים של סמכויות. בכל הקשור לתביעות חוב....אין לבית הדין לעבודה כל סמכות של שיפוט. אלא שבצד סמכות זו, מסורות למפרק גם סמכויות "מסחריות" רגילות של התקשרות עם נותני שירות, ספקים או עובדים. בנדון זה פועל המפרק כצד להתקשרות עסקית והחלטותיו נתונות לפיקוח...(סעיף 17 לפסק הדין). ובהמשך: "בכל הנוגע להתקשרויות עסקיות שיוצר המפרק לאחר מתן צו הפירוק, החלטותיו טעונות קבלת אישור הגורם המפקח (בית המשפט המחוזי בחברה והרשם באגודה שיתופית). אלא שהתקשרויות אלה עלולות להגיע לסכסוך משפטי הזקוק להכרעה. במקרה של חברה, בית המשפט המחוזי הוא לא רק הגורם המאשר אלא הוא הגורם המכריע בסכסוך....הבה ניקח, כדוגמה, את עניינו של המערער. אם היה מועסק על ידי מפרק חברה, היה עליו לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה שידון בתביעתו או שיורה על העברתה לבית הדין לעבודה...". 13. הדברים יפים אם כן גם לענייננו. פקודת החברות מעניקה לחברה בפירוק סביבה משפטית מוגנת בדמות ההוראה בדבר עיכוב הליכים. התובע טוען כי הועסק על ידי הנתבע אישית ועיון מדוקדק בטענותיו מעלה כי גם לדידו, יחסי העבודה שנרקמו בינו ובין הנתבע קשורים בטבורם להליך הפירוק של החברה ונעשו מכוח מינויו של הנתבע למפרק החברה מטעם בית המשפט. משכך, ובשים לב להוראת הדין והפסיקה כמבואר בפרוטרוט לעיל, נעדר בית דין זה סמכות עניינית לדון בתביעה כל עוד לא ניתנה רשות בית המשפט המחוזי לכך. התובע לא טוען כי פנה לבית המשפט המחוזי וממילא לא הובאה בפנינו ראיה כי בית המשפט המחוזי נדרש לעניין. משכך דין התביעה סילוק על הסף. 14. סוף דבר - הבקשה מתקבלת והרינו מורים על סילוקה של התביעה על הסף. בנסיבות העניין המיוחדות ישא כל צד בהוצאותיו. ניתנה היום, ‏א' אלול תשע"א, 31 באוגוסט 2011 בהעדר הצדדים. ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימת השופטת לבדה. נציגת ציבור עובדים גב' יעל רייכמן רחל בר"ג-הירשברג, שופטת נציג ציבור מעבידים מר סרחיו דקל סמכות בית הדין לעבודהפירוק חברהבית הדין לעבודה