1. בפני בקשה למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', שהוגשה על ידי דיסקונט גמל בע"מ (להלן "הנתבעת 2","המודיעה"), נגד מר שלום גלסמן וגב' רונית גלסמן (להלן "בני הזוג גלסמן", "צדדי ג'"), במסגרת תביעה שהוגשה על ידי חברת נגד הזרם בע"מ (להלן "התובעת"), כנגד כלל גמל בע"מ (להלן "הנתבעת 1") והנתבעת 2, שעניינה שחרור כספים מקופת פיצויים על שם התובעת בניגוד לזכויות החתימה של התובעת. 2. המודיעה הינה חברה בע"מ אשר מעניקה שרותי תפעול מסוימים לקופת הגמל המנוהלת באמצעות הנתבעת 1. 3. עניינה של הודעה לצד ג' זו נעוצה בטענת התובעת עצמה כי בני הזוג גלסמן פעלו במרמה, בניגוד לזכויות החתימה ותוך הטעיית הנתבעות עת ביקשו למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו בקופת הגמל. המודיעה מציינת כי לבית הדין נתונה הסמכות העניינית לדון במערכת היחסים הנובעת מהתביעה ומההודעה, מכוח סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה העוסק בתביעות של מעביד או עובד נגד קופות גמל. עוד טענה המודיעה כי פיצול הדיון בעניינם של הזוג גלסמן עלול לגרום לכפילות בהליכים ופגיעה ביעילות השיפוטית ובעשיית הצדק. 4. התובעת התנגדה למשלוח ההודעה לצדדי ג'. לטענתה יש לדחות את הבקשה בהעדר סמכות עניינית הואיל ועסקינן בתביעה המושתתת על מערכת שבין קופות גמל ובין עמיתים מכוח תקנה 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה. לפיכך, עילתה של ההודעה אינה באה במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית הייחודית הנתונה לבית הדין. התובעת טוענת כי אילו הוגשה ההודעה לצד ג' כתביעה נפרדת, היא לא הייתה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין. הכרעה: 5. בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי, ע"ע 10-06-8715 עיריית רמלה - זהבה חן, מיום 11.11.10, הובאה ההלכה לעניין אימוץ הליך הודעת צד ג' בבתי הדין, ולפיה מאחר שבתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 לא נמצא הסדר מקביל לזה שבתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 לעניין הגשת צד ג', נתונה לבית הדין לעבודה האפשרות לדון בהליכים על פי הודעת צד ג' מכוח הוראתו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט- 1969, לפיו "בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". נקבע כי, בקשר לאימוצו של הליך הודעת צד ג' בבית הדין על פי הוראת סעיף 33 לחוק, ושיקול הדעת שיפעיל בית הדין במסגרת הליך המתנהל בפניו, על בית הדין ליתן דעתו ראשית לתחומה של סמכותו העניינית, דהיינו, אם עילת השיפוי בהודעה לצד ג' מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין [ראו ע"ע 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc. (9.10.07) (להלן "פרשת ויקי רבנו")]. בנוסף נקבע, כי בית הדין יאמץ את ההסדר בדבר הגשת הודעת צד ג' מתקנות סדר הדין האזרחי במידה ומצא לנכון שראוי לעשות כן לצורך פישוט הדיון ועשיית משפט צדק (ראו ע"ע 617/07 מדינת ישראל משרד החינוך- אילנה ליטבק (23.10.08), וההפניות שם) (להלן "עניין ליטבק"). 6. תכליתה של הודעה לצד ג' היא: "כי התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יוכל לקבוע מימצאים שיחבקו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה... לכך חשיבות לא רק מבחינת העילות אלא גם מבחינת עשיית הצדק... כפועל יוצא מכך גם ימנעו החלטות סותרות של ערכאות שונות בקשר לאותה מערכת נסיבתית." (בר"ע 457/83 ohio medical products division of air reduction company, inc נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לז (4) 309, 310). 7. הרציונל העומד בבסיס ההליך למסירת הודעה לצד ג' הוא קשירת קשר עם הצד השלישי במסגרת ההתדיינות, כך שהנתבע לא יצטרך להתדיין מחדש עם הצד השלישי. דרך זו תביא לחסכון בעלויות ולהקטנת העומס על בתי המשפט, שכן שימוש בהודעה לצד ג' מביא לסיום הסכסוך בין התובע, הנתבע והצד השלישי, במסגרת אותו הליך (בש"א 8904/05 גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 2.7.06)). 8. כפי שציינו לעיל, על מנת להכריע בשאלה האם יש לאמץ את ההסדר בדבר הגשת הודעת צד ג' מתקנות סדר הדין האזרחי, יבחן בית הדין האם עילת השיפוי בהודעה לצד ג' מצויה בגדר סמכותו העניינית. 9. בסע' 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, נקבע באשר לסמכותו הייחודית של בית הדין כי:- "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון- (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד; 10. כפי שציינתי לעיל, על מנת לאמץ את ההסדר בדבר הודעת צד ג' להליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה, יבחן בית הדין אם ההתדיינות בין הנתבע לצד השלישי מצויה בתחום סמכותו העניינית הייחודית של בית הדין, באופן שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, היא הייתה נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה. שכן סמכותו של בית-הדין לעבודה הינה סמכות ייחודית המוגדרת והמוגבלת במהותה. 11. אני סבור כי במקרה דנן, לאור סעיף 24(א)(3) המצוטט לעיל, עילת השיפוי בהודעה לצג ג' מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין שכן, עניינה תביעה של קופת גמל (המודיעה) כנגד עובדים לשעבר אצל התובעת (בני הזוג גלקסמן). 12. מעבר לדרוש אציין כי, בהתאם להלכה שהובאה בפרשת ויקי רבנו, לעיתים, לצורך השלמת התמונה ובכדי למנוע פיצול התדיינויות בין ערכאות שונות אשר תעסוקנה באותה מערכת עובדות, דרושה נוכחות של צד נוסף בבית-הדין לעבודה, אשר אין לבית-הדין בהכרח סמכות עניינית ישירה לגביו מכוח חוק. לבית-הדין לעבודה מוקנית סמכות לצרף לדיון צד שלישי שנוכחותו דרושה ויש כלפיו עילת תביעה, על-מנת לפסוק כראוי בכל השאלות הרלבנטיות בהליך. 13. מצאתי כי במקרה דנן, יהא זה נכון לצרף את בני הזוג גלסמן לדיון, הן מהטעם שעילת השיפוי בהודעה כנגדם מצויה בתחום סמכותו העניינית הייחודית של בית הדין, והן לצורך פישוט הדיון, ייעולו ועשיית משפט צדק. 14. נוכח מסקנתי לפיה, יש לצרף את בני הזוג גלסמן לדיון ונוכח מסקנתי כי הדבר אף נדרש משיקולי צדק הנוגעים לשני הצדדים, הרי שהבקשה מתקבלת. 15. הואיל והבקשה התקבלה, מתייתר הצורך לדון בבקשה החלופית שהועלתה על ידי המודיעה בדיון מיום 5.1.11, לצירוף בני הזוג גלסמן כנתבעים. 16. המודיעה תמציא עד ליום 23.2.11 את ההודעה לצדדי ג'- בני הזוג גלסמן. 17. צדדי ג' יגישו כתב הגנה תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה. 18. לעיון ביום 31/3/11. ניתנה היום, ד' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים. הודעה לצד שלישיבית הדין לעבודה