אבחון pdd ילדים - ביטוח לאומי 1. זהו גלגול נוסף של ההליכים בין המערער לבין המוסד לביטוח לאומי, ועתה מונח בפניי, ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין ילד נכה, מיום 14.11.07, אשר דחתה את הערר וקבעה, כי המערער אינו ממלא אחר הקריטריונים של PDD . 2. המדובר בועדת ערר, אשר התכנסה בהתאם לפסק דין מיום 11.6.07 (שניתן בערעור שהוגש על החלטת ועדת ערר קודמת מיום 1.11.06), ולפיו - "...עניינו של המערער יוחזר לועדת עררים (ילד נכה) על מנת שתשקול בשנית עמדתה ותבדוק את המערער, זאת בהתאם לצו הביניים שניתן בבג"צ 7879/06 הנוגע, בין השאר, לזכאותם של ילדים שאובחנו כסובלים מ- PDD". (הדגשה שלי - י.א.ש). 3. כלל ידוע הוא, כי שעה שמוחזר עניינו של מערער אל הועדה הרפואית, על פי פסק דין, אין הועדה צריכה לדון, אלא בהתאם להנחיות הכלולות בפסק הדין, שהחזיר את הדיון לועדה (דב"ע נא/291-01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 160). לפיכך, יש לבחון האם פעלה הועדה בהתאם להנחיות שבפסק הדין המפורט לעיל, אם לאו. 4. בהתאם להוראות פסק הדין, התכנסה הועדה ביום 19.09.07, רשמה את תלונות ההורים, כמפורט בפרק ד' לדו"ח הועדה. הועדה קיבלה חוות דעת של ד"ר שכטר וביקשה לבצע אבחון אצל ד"ר ז'אק אייזנברג, אשר התבקש להתייחס לחוות דעתו של ד"ר שכטר. ביום 30.10.07 ביצע ד"ר אייזנברג אבחון רפואי למערער, וציין כי למערער ישנה הפרעה קלה ביצירת קשר בינאישי וניכר שיש לו עדיין קושי בשליפת מילים אך להערכתו אין המדובר בהפרעת שפה משמעותית והתקשורת עמו סבירה. ד"ר אייזנברג סיכם מסקנתו כי המערער אינו ממלא אחר הקריטריונים של PDD. הועדה התכנסה ביום 14.11.07, ללא נוכחות הורי המערער, ולאחר עיון בחוות הדעת של ד"ר אייזנברג, קבעה כי המערער אינו ממלא אחר קריטריונים של PDD, ועל כן דחתה את הערר. טענות המערער 5. עיון במסמכים רפואיים של המערער מלמד, כי הוא אובחן בשנים האחרונות, הן ע"י הועדות הרפואיות אשר התכנסו על רקע תביעתו לגמלת ילד נכה, והן ע"י גורמים רפואיים מקצועיים שונים, כמי שסובל מליקוי של הפרעה התפתחותית מסוג PDD. 6. לטענת המערער, קביעת הועדה, לפיה לא נתקיימו במערער הקריטריונים ל- PDD, הינה קביעה שרירותית ומקוממת, המתעלמת קודם כל וראשית לכל, משורה של החלטות אשר ניתנו בשנים קודמות גם ע"י המשיב, לפיהן אובחן המערער, כמי שסובל מליקוי של הפרעה התפתחותית מסוג PDD. 7. עוד הוסיף המערער, כי גם לאור הודעת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין ב- 6/07, חרגה הועדה מסמכותה, כאשר עסקה שוב בשאלת הליקוי ממנו סובל המערער, שהרי על פי פסק הדין היה עליה לבחון אך את שאלת זכאותו לגמלה נוכח הוראות צו הביניים שניתן בבג"צ 7879/06 אלו"ט ואח' - המוסד ( ולהלן: "בג"צ אלו"ט"). 8. פסק הדין ניתן בסמוך לאחר צו הביניים בבג"צ אלו"ט ואך על רקע הוראות הצו, הוחזר העניין לבחינה נוספת של הועדה. משכך, ניסיונו של המשיב לטעון שכאילו יש בהודעת הצדדים משום הסכמה של המערער לבחינה מחודשת של עניינו, לרבות בשאלת הליקוי ממנו הוא סובל, מלבד היותה מופרכת, היא אף מקוממת. 9. עוד הוסיף המערער וטען, כי דין הערעור להתקבל גם מהטעם לפיו - לאחר שנתקבלה בעניינו חוות הדעת של המומחה מטעם המשיב (ד"ר אייזנברג), אשר קבע, לפתע ולראשונה מזה שנים, שכאילו לא נתקיימו במערער הקריטריונים להפרעה התפתחותית מסוג PDD, סיכמה הועדה את דיוניה, וזאת מבלי שאפשרה למערער להשמיע טענותיו בעניין הקביעה האמורה, לרבות הצגת מסמכים ו/או חוות דעת התומכות בקיומה של ההפרעה ההתפתחותית האמורה. טענות המשיב 10. המערער מעולם לא הוגדר כמקבל גמלה בגין PDD, ומשכך אין כל רלוונטיות לצו הביניים ולפסק הדין אפטר ולטענה שהועדה לא היתה רשאית לבצע בדיקה נוספת. 11. הוועדה הרפואית פעלה כמתבקש ובהתאם לפסק הדין, שעה ששקלה בשנית עמדתה ובדקה את המערער, ולפיכך פעלה כראוי וכנדרש ממנה בהתאם לפסק הדין. 12. אין מקום לקבל הטענה, כי היה על הועדה לאפשר למערער להשמיע טענותיו בעניין הקביעה, שעה שמעולם לא הוכר כנכה ע"י המשיב ומשכך לא ברור על שום מה היה מקום לזמן המערער להתגוננות. הכרעה 13. פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") עוסק בביטוח נכות והוראות סימן ו' שבו עוסקות בילד נכה. הוראות תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח - 1998, חלות על "ילד נכה" ובכלל זה "ילד עם ליקוי מיוחד" (תקנה 1). ילד עם ליקוי מיוחד הוא ילד שרופא מומחה קבע, כי מתקיימים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השנייה לתקנות. פירוט הליקויים המיוחדים מופיע בתוספת השנייה לתקנות ובסעיף (2) שבחלק ג' לתוספת מוצאים אנו את ההגדרה הנוגעת לענייננו, לאמור: "ילד הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי - התנהגות דומה לליקויים האמורים ובתנאי שמלאו לו 90 ימים". 14. ביום 11.12.06, במסגרת בג"ץ 7879/06 אלו"ט ואח' - המוסד לביטוח לאומי, ניתן צו ביניים, ולפיו: "...כל ילד אשר אובחן כסובל מליקוי של הפרעה התפתחותית מסוג PDD או ASD (לרבות הליקויים המכוניםNOS PDD ותסמונת אספרגר) יהיה זכאי לגמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי בהתאם לפרט (2) לחלק ג' שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח - 1998". (הדגשה שלי - י.א.ש.). 15. בפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין עב"ל 1212/04 עמר אפטר (קטין) ואח' - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 9.1.05), הודגש כי בעיית ה- PDD (אוטיזם) הינה מחלה מולדת, חשוכת מרפא המלווה את הקטין כל חייו ומשפיעה על משפחתו וסביבתו (סעיף 15 לפסק הדין). 16. אין לקבל את טענת המערער כי קיימת אבחנה חלוטה בעניינו - המערער אובחן כסובל מ-PDD ע"י הועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) מיום 1.11.06. כמו כן, מספר גורמים מקצועיים קבעו באבחנתם, כי הקטין סובל מהפרעה התפתחותית על רצף האוטיזם (ראה מכתביה של ד"ר שושנה ארבל משנת 2006 ומשנת 2007). דא-עקא, על החלטת הועדה מיום 1.11.06 הוגש הערעור (תיק בל 3340/07) שבעקבותיו הוחזר עניינו של המערער לוועדה בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין. הסכמה זו ניתנה על רקע המחלוקת בין הצדדים באשר לעצם האבחנה, ובמסגרת ההסכמה, הוסכם כי המערער ייבדק מחדש. מכאן, כי אין לראות בהחלטת הועדה מיום 1.11.06, אבחנה חלוטה שאין עליה עוררין. אכן, ברקע של פסק הדין עמד צו הביניים שניתן על ידי הבג"ץ אלא שכאמור, צו הביניים התייחס לילד שאובחן על ידי המוסד או שהמוסד הכיר בעבר באבחנתו כסובל מ -PDD. בענייננו, בשלב זה, טרם ניתן היה לראות בקביעת הוועדה משום אבחנה חלוטה, והוועדה היתה רשאית ועל פי פסק הדין, אף חייבת, לבחון מחדש את החלטתה. 17. אלא מאי? - הועדה מציינת כי הינה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר שכטר, וביקשה כי ד"ר איינזברג (המומחה אליו הפנתה את עניינו של המערער), יתייחס לחוות דעתו של ד"ר שכטר. עיון בחוות דעתו של ד"ר אייזנברג מעלה כי הוא כלל לא התייחס לחוות דעתו של ד"ר שכטר ועל פי הרישום בטופס האבחון הרפואי, ספק אם מסמכים אלה הועברו אליו. משכך, ומשלא מצאתי בוועדה עצמה כל התייחסות לחוות דעתו של ד"ר שכטר, יוחזר עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר אשר בפניה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות. המערער יוזמן לדיון בוועדה ויהא רשאי להציג מסמכים רפואיים מטעמו. הועדה תבחן את עניינו, תקבע את אחוזי הנכות ותנמק את החלטתה. 18. משהתקבל הערעור, ישלם המשיב למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. 19. ערעור על פסק דין ברשות בלבד, בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצד המבקש לערער. קטיניםתסמונת PDDביטוח לאומי