טופס הפניה לרופא תעסוקתי 1. בפנינו תביעתו של התובע(להלן-התובע) להכיר בו כמי שנפגע באוזניו בטינטון כב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. הנתבע, הכיר בירידה בשמיעה של התובע כפגיעה בעבודה , ודחה את תביעתו בגין טנטון בנימוק, שלא התקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3), לפיה, התלונן התובע על פגיעה בתפקוד, עקב טנטון, אשר חייבה פניות חוזרות ונשנות, לקבלת טיפול רפואי, ואשר תועד ברשומה רפואית. 3. ביום 22.3.10, הצדדים הגישו לבית הדין הודעה מוסכמת אשר קבלה תוקף של החלטה, לפיה בית הדין יכריע בשאלה, האם מילא התובע אחר התנאים הקבועים בסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, על בסיס הסיכומים בכתב שיוגשו על ידי הצדדים, ובהסתמך על הביקורים של התובע אצל הרופאים המטפלים בתאריכים שלהלן: 9.7.08- רופא משפחה. 18.7.08 - רופא א.א.ג. 29.9.08 - רופא א.א.ג. 3.10.08 - רופא א.א.ג. 15.10.08 - רופא א.א.ג. 24.10.08 - הפניה לרופא תעסוקתי. 23.11.08 - רופא תעסוקתי. 4.1.09 - רופא א.א.ג. שתי בדיקות שמיעה מיום 25.9.08 ו- 10.10.08 . להלן טענות הצדדים בקצרה: 4. לטענת התובע, עוד בטרם הגיש תביעה לנתבע ביום 12.1.09, פנה לרפאים שונים והתלונן בפניהם על כך שהוא סובל מטנטון, ובתיקו הרפואי, נרשמו לא פחות מ-8 תלונות על טנטון ממנו הוא סובל. 5. מוסיף וטוען התובע, כי פנה מספר פעמים ל-3 רופאים שונים, והתלונן בפניהם, על טנטון, על מנת לנסות למצוא מזור לבעיה,אולם נאמר לו, כי אין טעם בביקורים חוזרים אלא אחת לשנה, שכן אין טיפול אפקטיבי לטנטון- לטענתו די בכך כדי ללמד על האוטנטיות בתלונותיו. 6. מנגד טען הנתבע, כי יש ליתן משקל מכריע למספר הפניות ומועדיהן- שצריכות להיות משך פרק זמן משמעותי ושאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה, וכמו כן יש ליתן משקל למהות התלונות אשר פורטו במסמכים הרפואיים- כלומר יש צורך בתיעוד של תלונות על פגיעה בתפקוד כתוצאה מטינטון. 7. הנתבע טוען עוד, כי על פי הרישומים בתיק א.א.ג של התובע, בתאריכים 9.7.08,18.7.08, 29.9.08, ו- 3.10.08 התלונן בפני הרופא על כך שהוא סובל מטנטון, אולם אין כל תיעוד לכך שהתלונן על פגיעה תפקודית יומיומית בשל הטנטון. לטענתו, קיים תיעוד של שתי פניות של התובע לרופא בהן התלונן על פגיעה בתפקוד יומיומי,ואין בשתי פניות אלה כדי לענות על דרישת סעיף 84א(ב)(3), מה גם שפניות אלה אינן משתרעות על פני פרק זמן משמעותי בטרם הגיש תביעה , לפיכך טוען הנתבע, יש לדחות את התביעה בכל הנוגע לפגיעה בעבודה בגין טנטון. דיון והכרעה 8. בתיק דנן, אנו נדרשים להכרעה בשאלת קיומו של התנאי בדבר, "הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי. 9. עיון במסמכים הרפואיים בתיקו של התובע מגלה כי בטרם הגיש תביעה על ליקוי שמיעה וטנטון כנגד הנתבע (12.1.2009), התלונן בפני רופאיו במועדים שונים, על כך שהוא סובל מטנטון באוזניים כמפורט להלן; ביום 9.7.08, ד"ר נחמיאס יעקב-רופא משפחה, נתן לתובע טופס הפניה להתייעצות מומחה ובו נרשם: "ד"ר שרל חדד שלום רב, נא לקבל את מר שושי יוסף המדווח על טנטון קבוע וירידה בשמיעה מס' רב של חודשים. ראוי לציין שעובד ברעש הנמל. אודה על בדיקתך וחוות דעתך על מצבו ועל הצורך בהפנייתו לרופאה תעסוקתית" ביום 18.7.08, ד"ר חדאד שארל מומחה א.א.ג, הפנה את התובע לבדיקה במכון שמיעה ורשם בהפניה: "עובד כמנופאי בנמל חיפה,מזה 10 שנים ירידה בשמיעה/אטימות/באוזניים;טינטון. מטרת ההפניה- בדיקת שמיעה וטימפנומטריה" ביום 29.9.08, ד"ר נחמיאס יעקב-רופא משפחה, שוב נתן לתובע הפניה להתייעצות עם מומחה ובה נרשם: "אל מכון אודיומטרי, מופנה לבדיקת שמיעה עקב טנטון דו צדדי...סובל מטנטון-עובד בסביבה רועשת במעקב ד"ר חדד יופנה לבדיקת שמיעה טרם בקורו אצל ד"ר חדד. מהות הבדיקה- בדיקת שמיעה". ביום 3.10.08 ד"ר חדאד שרל -מומחה א.א.ג הפנה את התובע שוב למכון שמיעה ,ובטופס ההפניה נרשם כי" סיבת הפניה מתאריך 18.7.08 עובד כמנופאי...3/10/2008 ללא הקלה,טינטון באוזניים ללא הפסקה,מטריד,מעצבן,גורם לחולה אי שקט ומפריע ביותר לפני השינה". ביום 15.10.08, ד"ר חדאד שארל -מומחה א.א.ג. מציין כי התובע "ממשיך להתלונן על טינטון מטריד ללא הקלה אשר פוגע בתפקודו ללא הקלה" בפרק סיכום והמלצות נרשם: "כפי שהוסבר לחולה בעבר אין טיפול לטנטון באוזניים,מאחר והטנטון נובע מחשיפה לרעשים במשך שנים וכתוצאה מזה נפגעות תאי השיער באוזן הפנימית. קיימים בכל זאת שיטות טיפוליות תומכות בעיקר,שתפקידן להקלת התופעה אך לא "מטפלות" בתופעת הטנטון כשלעצמה. יש לבצע בדיקת שמיעה פעם בשנה ולבוא לבקורת אח"כ אין טעם בביקורים חוזרים לגבי תלונות הטינטון הזו פרט לביקורת השנתית. בכל זאת קבל אלטרוליט לניסיון" ביום 24.10.08 , ד"ר חדאד שארל- מומחה א.א.ג ,הפנה את התובע לרפואה תעסוקתית ובתיעוד הרפואי נרשם:"ממשיך להתלונן על טינטון ללא הקלה למרות הטיפול התרופתי הדבר מפריע מאוד ופוגע בתפקודו היומיומי". ביום 23.11.08, ד"ר סטפן שלוסברג-רופא תעסוקתי נתן לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ובה נרשם:"הפגיעה בשמיעתו מפריעה לו גם בחייו האזרחים עקב הקשיים להירדם והקושי לתפקד במקומות שקטים עקב הטינטוס" ביום 4.1.09 , ד"ר חדאד שארל -מומחה א.א.ג רשם בטופס סיכום ביקור, כי התובע:"ממשיך להתלונן על טינטון ללא הפסקה למרות הטיפול ". ביום 25.9.08 , נערכה לתובע בדיקת שמיעה ומאפייני טנטון במכון "גל". ביום 10.10.08, נערכה לתובע בדיקת שמיעה ומאפיני טנטון במכון "דליה מרום" 10. באשר לפרשנות ההוראות הקבועות בסעיף 84א(ב)(3) לחוק , לפיהן, "הפגיעה בתפקוד עקב טנטון חייב פניות חוזרות ונשנות" נקבע לא אחת כי אין הדבר בבחינת תנאי בל יעבור כי ברישומים הרפואיים יינתן ביטוי מפורש להפרעה בתפקוד (ראה לעניין זה: עב"ל 535/08 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי קנטור,(ניתן ב-10.3.2010), ו- עב"ל 546/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אליעזר גיגי, (ניתן ב- 24.6.2010 ) בעב"ל 53/08 לאוניד ברכליס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.10.08), קבע כב' הנשיא ס.אדלר, כי על בית הדין לשקול את מכלול העובדות הנוגעות לתלונות על טנטון, וליתן משקל מכריע למספר הפניות,מועדיהן ומהות התלונות, כמו כן נקבע כי, הפניה לבדיקת שמיעה,ביצוע הבדיקה וחזרה לרופא עם התוצאות אינן בבחינת שלוש פניות נפרדות. 11. ההכרעה בשאלה, האם פניותיו של התובע לקבלת טיפול רפואי בגין הטנטון, הן כאלה שיש להביאן במניין הפניות לקבלת טיפול רפואי, תעשה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה (ראה: פרשת ברכליס עב"ל 53/08 , עב"ל 325/08 בוחבוט שרליו, עב"ל 546/08 אליעזר גיגי- 535/08 מיכאל קנטור). בפרשת ברכליס (עב"ל 53/08)- נקבע שיש לבחון, "כיצד מתאר המבוטח את התלונה האם באופן סתמי או באופן ספציפי יותר,כמו תיאור הפרעות בתפקודו היומיומי כתוצאה מהטינטון וכן מספר התלונות לאורך איזו תקופה. אמנם אין לקבוע כללים נוקשים לבחינת אמיתותה של התלונה,אולם ממכלול התנהלותו של המבוטח, לאורם של התנאים הקבועים בסעיף 84א(ב)(3)לחוק,ניתן יהא ללמוד האם אכן מדובר בתלונה אמיתית כי המבוטח אכן סובל מטינטון תמידי" . 12. בענייננו, ב- 9.7.08, לראשונה התובע פנה לרופא משפחה והתלונן על טנטון, רופא המשפחה הפנה את התובע לרופא מומחה א.א.ג. וביום 18.7.08 רופא מומחה הפנה את התובע לבדיקת שמיעה אשר נערכה לתובע במכון "גל" ביום 25.9.08- סבורני, כי בנסיבות המקרה דנן, יש לראות בהפניית התובע על ידי רופא המשפחה לרופא מומחה אשר הפנה את התובע לבדיקת שמיעה וביצוע הבדיקה, כפניה אחת של התובע לטיפול בבעיית הטנטון עליה התלונן לראשונה, מאחר ואין המדובר בשלוש פניות נפרדות ו/או עצמאיות מצד התובע. 13. ביום 29.9.08, ארבעה ימים לאחר שהתובע עבר בדיקת שמיעה במכון "גל",אליו הופנה על ידי ד"ר חדאד, חזר התובע שוב לרופא המשפחה, ד"ר נחמיאס יעקב, והתלונן על ירידה בשמיעה וטנטון, עקב כך הופנה התובע למכון לבדיקת שמיעה. בתיעוד הרפואי נרשם כי התובע "במעקב ד"ר חדד יופנה לבדיקת שמיעה טרם בקורו אצל ד"ר חדד. מהות הבדיקה- בדיקת שמיעה". פניה זו של התובע לרופא המשפחה מעלה מספר תמיהות: אחת- בתיעוד הרפואי, אין כל אזכור ו/או התייחסות לבדיקת השמיעה שעשה התובע כארבעה ימים קודם לכן,אליה הופנה על ידי ד"ר חדאד, ואם סיפר על כך התובע לרופא המשפחה, מדוע אם כן ניתנה לתובע הפניה לבדיקת שמיעה נוספת. השניה- מדוע פנה התובע לרופא משפחה פעם נוספת, בעניין ליקוי השמיעה והטנטון באוזניים בשעה שהוא מטופל על ידי רופא מומחה א.א.ג במיוחד נוכח הרישום הרפואי שהתובע במעקב אצל ד"ר חדאד .שלישית- בפניה הראשונה של התובע לד"ר נחמיאס ב-9.7.08 הופנה התובע לד"ר שארל חדאד מומחה א.א.ג ואילו בפניה זו רופא המשפחה הפנה את התובע ישירות לבדיקת שמיעה. 14. זאת ועוד, ב- 3.10.08 התובע פנה שוב לרופא א.א.ג ד"ר חדאד , וקבל הפניה נוספת לבדיקה במכון שמיעה, אשר נערכה לתובע ביום 10.10.08 במכון "דליה מרום", מבלי שצוין מדוע יש צורך בבדיקת שמיעה נוספת, לבדיקה שנערכה במכון גל כשבועיים קודם לכן (בתאריך-25.9.08) . 15. מעבר לאמור, הרישומים הרפואיים בתיקו של התובע מצביעים על כך, כי מאז התלונן התובע לראשונה על כך שהוא סובל מטנטון ועד פנייתו לרופא תעסוקה ב-23.11.08, אשר נתן לתובע תעודה ראשונה לנפגע בעבודה, חלפו חמישה חודשים בלבד. כאשר, את התביעה למוסד לביטוח לאומי הגיש התובע כחודש לאחר מכן ב-12.1.09 . 16. גם אם נתעלם מהתהיות והתמיהות עליהם הצבענו לעיל, מכל מקום, בשלושת הפניות הראשונות של התובע בביקוריו אצל רופא המשפחה ב-9.7.08 ו- 29.9.08 וכמו גם אצל רופא א.א.ג ב-18.7.08 התלונן התובע באופן כללי וסתמי על טנטון קבוע . בביקור של התובע אצל רופא א.א.ג ב- 3.10.08 התלונן לראשונה על אי שקט בשל הטנטון המפריע לו לפני השינה. קרי, אין כל תיעוד לכך שהטנטון פגע בתפקודו היומיומי של התובע. 17. כשלושה חודשים לפני הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ,לראשונה התלונן התובע בפני רופאיו על פגיעה בתפקוד יומיומי בשל הטנטון. ביום 15.10.08 ,ציין ד"ר חדאד כי התובע "ממשיך להתלונן על טנטון מטריד ללא הקלה אשר פוגע בתפקודו ללא הקלה" ולאחר מכן, במסגרת הפנית התובע לרפואה תעסוקתית, מציין רופא א.א.ג כי התובע ממשיך להתלונן על טנטון הפוגע בתפקודו היומיומי. 18. כאמור, טנטון אינו נבחן בפרמטרים רפואיים מדעיים, אלא המדובר בתלונה סובייקטיבית הנסמכת על דברי המבוטח, ומטעם זה נודעת חשיבות לבחינת אוטנטיות תלונותיו של המבוטח,בין היתר,באמצעות בחינת פרק הזמן בו התלונן על הטנטון עובר להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי (ראה עב"ל 325/08 המוסד לביטוח לאומי נ' בוחבוט שרלי (ניתן ביום 12.10.09 ) . 19. בנסיבות התיק הדנן, התמונה הכוללת שהצטיירה בפניינו כמפורט לעיל, כי בתיקו הרפואי של התובע תועדו תלונות סתמיות וכלליות על טנטון, ורק בסמוך להגשת התביעה תועדה תלונה של התובע לפגיעה בתפקוד יומיומי עקב הטנטון. על פי הלכה פסוקה, לא די בפניות שנעשו בסמוך להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ובמקרה דנן, תקופת זמן קצרה ביותר,שאינה עולה על כשלושה חודשים,ויתר הפניות נעשו לאחר קבלת תעודה ראשונה לנפגע בעבודה ולצורך הגשת התביעה, לפיכך אין מנוס מדחיית התביעה. 20. אין צו להוצאות. 21. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד . טפסים משפטייםרפואהמסמכיםרופא תעסוקתי