1. בפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 15.12.05 (עב"ל 1158/04), נקבע כי ימונה מומחה רפואי עפ"י העובדות שהוסכמו בין הצדדים וכפי שיקבעו ע"י בית הדין (להלן : "פסה"ד"). 2. ביום 3.4.06 הגישו הצדדים רשימת מוסכמות וביקשו להשלימן בפני בית הדין. בהתאם, הגיש התובע ביום 23.5.06 תצהיר משלים וביום 9.7.06, לאחר חקירה נגדית קצרה, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם. 3. ביום 20.3.07 מונה ד"ר א. קרן כמומחה-יועץ רפואי והועברו אליו העובדות הבאות: א. התובע יליד 1962. ב. התובע מורה לקולנוע ותקשורת במקצועו ומשמש כמורה משנת 1983. ג. התובע לימד במספר בתי ספר, ביניהם בית ספר גימנסיה קציר שבחולון. ד. בתאריך 22.4.99 אירע לתובע אירוע חריג כאשר במהלך שיעור שהעביר, נכנס לכיתה ילד אשר הוא לא הכיר ואשר לא היה שייך לכיתת הלימוד. ה. התובע, ביקש מהילד, בנימוס, לצאת מהכיתה, אך בתחילה הוא התעלם. ו. התובע ניסה, כמוצא אחרון, להוציא פיזית את הילד מן הכיתה. ז. התובע ביקש לקחת את הילד למנהלת, אולם הוא שוב קילל אותו, וברח. ח. התובע ירד מיד למשרדה של המנהלת, דיווח לה על המקרה. ט. התובע הזמין רופא לביתו. י. התובע כתב למנהלת ביום האירוע כי הוא "בהחלט יכול לומר שזהו אחד המקרים החצופים, חסרי-נימוס ומשמעת היותר בולטים בהן נתקלתי". בשנת 2006 טען התובע כי בציטוט דלעיל השתמש בשפה צינית (כדי לתאר) את תחושותיו הקשות. יא. התובע טוען כי הרגיש חולשה, קשיי נשימה, מחנק כאב עצום ביד שמאל. יב. עפ" העולה מהחומר הרפואי חדלו הכאבים בשלב מסויים מאז 22.4.99 ועד לאשפוזו ב- 25.4.99.   משהובהר, כי המומחה אינו יכול לדון בהליך, משהגיש חוו"ד מטעם התובע - מונה פרופ' אברהם כספי בהחלטה מ-27.12.07 (להלן: "המומחה"). 4. בחוות דעתו מ-27.1.08 השיב המומחה כדלקמן: "למרות ההיסוס והספקות בתחילת אשפוזו והאבחנה המבדלת של פרימיוקרדיטיס ברור מאליו כאשר מצרפים את כל נתוני האשפוז הווי אומר: בדיקות אניזמי הדם, תרשימי אק"ג, בדיקת האקודופלר מיום 27.4.99 וממצאי הצנטור מיום 3.5.99, כי מר צח עבר אוטם חריף בשריר הלב אשר החל קרוב לוודאי ביומיים שלושה טרם קבלתו! תרשימי האק"ג בדיקת האקו דופלר וממצאי מחלה אז - כלילית חד כלית עם חסימה מלאה של עורק מרגינלי מעמידים בצורה ברורה את האבחנה של אוטם חריף בשריר הלב בקירו התחתון אחורי של חדר שמאל אבחנה אשר בהמשך אשפוזיו ובדיקות המעקב מופיעה ברשומים למרות שאינה מופיעה בסכום האשפוז מ-5/99, לפיכך ניתן לקבוע באופן ברור כי מר צח אושפז עקב אוטם חריף בשריר הלב בקירו התחתון אחורי וזאת בעקבות אירוע חריג בעבודתו אשר ארע כ-3 ימים טרם אשפוזו וזאת בתשובה לשאלה א' של כב' השופטת. למר צח ספור משפחתי של סכרת מצד האם ומוות פתאומי של האב בגיל 67 - וכן היסטוריה רפואית של יל"ד ועישון שהינם גורמי סיכון למחלה טרשתית כולל טרשת בעורקים הכליליים. ללא ספק קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע החריג לבין האוטם החריף בשריר הלב שאותו עבר מר צח. מר צח למרות גורמי הסכון למחלה טרשתית כלילית היה אתסמיני - ללא תלונות טרם האירוע, הכאבים החלו בסמוך לאירוע למעשה באופן מידי ונסתיימו באוטם חריף בשריר הלב - ומכאן כי האירוע החריג הביא לאוטם החריף בשריר הלב במועד שהתרחש ואלמלא האירוע החריג לא היה מופיע התקף הלב במועד שהופיע או שלא היה מתרחש כלל. השפעת האירוע גדולה בהרבה מהגורמים האחרים כגון גורמי הסיכון אצל מר צח בגרימת ובעיתוי האוטם החריף בשריר הלב". 5. בהתאם לבקשת הנתבע ולאחר שנתקבלה עמדת התובע, הופנו למומחה שאלות ההברה הבאות: "א. האם יש ברישומים שלהלן לשנות את תשובותיך ג', ד': גליון מעקב בי"ח. רישום רפואי מ-1998 (כולל נ/4). רישומים רפואיים מ-1999 לפני 25.4.99 (כולל נ/5). רישום מרל"מ. ב. הנך מופנה לרישומים (רק לדוגמא בחדר מיון ב-25.4.99 יום א') לפיהם- ב-25.4.99 צויין כי אינו סובל מכאבים מאז יום ה' (קרי: 22.4.99) - וכאמור גם לעובדה 12 להחלטה - לאור רישומים אלה, האם יש ברישומים אלה כדי לשנות תשובותיך ג' ד'? 6. בתשובת המומחה מ-31.8.08 נאמר כדלקמן: "בחוות דעתי מיום 27.1.08 התייחסתי לכל החומר הרפואי אשר עמד לפני וכלל את הרישומים שצויינו על ידי כב' בית המשפט. אין ספק כי סכום האשפוז במחלקה הפנימית נעשה בצורה שטחית ובלתי מקצועית שלא לציין את עובדת כתיבתו שלא בדפוס אלא בכתב יד בלתי קריא לחלוטין. למרות זאת ברור לחלוטין כי המחלקה הפנימית שגתה באבחנות לאורך כל הדרך החל מקבלתו לאשפוז של מר צח וכלה בשחרורו מהמחלקה. לדעתי לא היה כל מקום אפילו לחשוד!! במיופריקדיטיס בחולה כזה - מר צח התקבל ללא חום ללא טכיקרדיה, ללא שינויים באק"ג ואקו המתאימים למיוקרדיטיס. יתרה מזאת במשך האשפוז התברר כי מר צח עבר אוטם בשריר הלב בקירו האחורי וזאת על סמך אנזימי הדם. אקו דופלר + צנטור לב אבחנה ברורה ופשוטה שאין עוררין עליה. לצערי הרב בסיכום המחלה אין כלל כל אזכור !! אלא CHEST PAIN כלומר כאבי חזה ובאותה נשימה ובאותה שורה מחלת עורק אחד לפי אנגיוגרפיה והרחבת העורק! יש התעלמות בלתי מקצועית ובלתי אחראית לחלוטין מהאבחנה של אוטם שריר הלב אותו עבר מר צח. אבחנה אשר בראש ובראשונה יש לה משמעות רפואית בריאותית ממדרגה ראשונה לגבי המשך המעקב והטיפול בחולה וזאת כמובן מעבר לחשיבות שיש לאבחנה זו בגיל כה צעיר במישור המדיקו לגלי. יש לחזור ולהדגיש כי העלמות הכאבים אינה מעלה ואינה מורידה לאבחנת האוטם. כאבי אוטם שריר הלב יכולים להיות קצרים וזמניים ובחלק לא קטן חולפים מעצמם ולפיכך חלק לא מבוטל מהחולים עוברים אוטם שריר הלב "שקט" כלומר שלא אובחן על ידי החולה או הרופא. לכן אין ברשומים לשנות כלל וכלל את חוות דעתי ובודאי לא התשובות לשאלות ג' ו-ד' של כב' בית המשפט. קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע החריג לבין האוטם החריף אותו עבר מר צח, והשפעת האירוע אכן גדולה יותר מהשפעת הגורמים האחרים אצל מר צח בגרימת ועיתוי האוטם החריף בשריר הלב". 7. בהתאם לבקשת הנתבע מ-6.10.08 להחלפת המומחה ולאחר שנתקבלה עמדת התובע - נדחתה העתירה שבבקשה והורינו על שאלת הבהרה נוספת, כדלקמן: "בשים לב לחומר הרפואי אליו הופנית בהחלטה מ-11.6.08 (הרצ"ב לנוחותך, יחד עם התיק הרפואי בשלמותו) - הנך מתבקש לשקול שוב עמדתך ולהבהיר האם אין במסמכים רפואיים אלה לשנות תשובותיך לשאלות ג', ד' בהחלטה המקורית." בתשובת המומחה מ-5.1.09 הובהר כדלקמן: "הנתונים בחומר הרפואי אכן מצביעים כי מר צח למרות גורמי הסכון למחלה כלילית טרשתית היה אתסמיני טרם האירוע - כפי שכתבתי בחוות דעתי. בתחילת 1999 נשלח מר צח לבדיקת מאמץ וזאת במסגרת ברור אפשרות למחלה כלילית טרשתית באנשים עם גורמי סכון. עקב בדיקת מאמץ לא אבחנתית הופנה למפוי לב במאמץ למכון מור. ברישומי המכון בקבלה למפוי לב מצויין בפרוש! אסימפטומטי. סכום מפוי הלב: אין עדות לאיסכמיה במפוי הלב! פרוש ממצאים אלו כי אין כל עדות אוביקטיבית וסוביקטיבית בחומר הרפואי למחלה כלילית אצל מר צח טרם האירוע. גם ממצאי הצנטור אשר הדגימו מחלת עורק אחד מרגינלי מצביעים על אירוע חריף בעורק הכלילי. לפיכך, תשובתי לשאלות ג+ד של בית המשפט הנכבד במקומן ואינן משתנות. אכן קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע החריג בעבודתו של מר צח לבין האוטם החריף בשריר הלב אותו עבר וכי השפעת האירוע גדולה בהרבה מהגורמים האחרים כגון גורמי הסיכון אצל מר צח בגרימת ובעתוי האוטם החריף בשריר הלב אצל מר צח". 8. בסיכומיו מ-12.2.09 טען התובע, כי יש ליתן משקל רב לחוו"ד המומחה, שקבע בענייננו באופן מוחלט קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג לאוטם בו לקה התובע וכי אלמלא האירוע החריג האוטם היה מתרחש במועד אחר או לא מתרחש כלל. המומחה הגיע למסקנות חד משמעיות ומנומקות היטב. ביה"ד קבע, כי אין מקום למינוי מומחה אחר. משכך, עתר לקבוע, כי ביום 22.4.99 ארעה לו תאונת עבודה כמשמעה בחוק ולחייב הנתבע בתשלום גמלאות, כמו גם בהוצאות מרובות שנגרמו לו בשל ריבוי ההליכים. 9. הנתבע בסיכומיו מ-23.4.09 טען, כי המומחה התבסס על עובדות לא נכונות, שלא נכללו בהחלטת המינוי וסותרות את הרישום בחומר הרפואי ואף טען, כי התובע היה אתסמיני תוך התעלמות מרישומים רפואיים ברורים. המומחה התחמק משאלות ההבהרה והתייחס למסמכים הרפואיים באופן סלקטיבי ומגמתי. בית הדין קבע שאין בקשה להחלפת המומחה, אף שב- 22.1.09 הגיש הנתבע בקשה כזו. 10. ולהכרעתנו - א. משלא הוגשה בקשה להחלפת המומחה - ראינו, בהחלטה מ-25.1.09, להורות על תיוקה של הודעת הנתבע ועל הגשת סיכומים. ממילא משלא מצא הנתבע להגיש בקשה כדבעי משכך, לא נדרשה איפוא החלטתנו, ב"בבקשה" שלא הוגשה ואין כוונתנו דוקא להיבט הדיוני. ב. הלכה היא, כי חוו"ד המומחה שמונה על ידי בית הדין היא בבחינת "האורים והתומים" ואין בית הדין סוטה ממנה, אלא במקרים חריגים. ג. בענייננו, נקבע בפסה"ד, כי עסקינן באירוע חריג שגרם לאוטם חריף בשריר הלב בקיר התחתון האחורי, 3 ימים לאחר האירוע החריג. המומחה מציין את גורמי הסיכון של התובע (ספור משפחתי מצד האם ומצד האב, י.ל.ד. ועישון) אך למרות אלה קובע הוא, כי טרם האירוע היה אתסמיני וכי ללא האירוע החריג שנקבע, לא היה לוקה באוטם במועד שלקה בו, או שלא היה לוקה בו כלל. כך גם קבע, כי השפעת האירוע החריג גדולה בהרבה מגורמים אחרים, כולל גורמי הסיכון שבתובע ובעיתוי האוטם. כך גם חזר והבהיר בתשובותיו, כי קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע החריג לאוטם החריף ועיתויו. ד. לאור כל האמור - משנקבע כי ביום 22.4.99 ארע לתובע אירוע חריג, משנקבע, כי הוא שגרם באופן ברור לאוטם בו לקה התובע, יותר מגורמים אחרים או גורמי הסיכון - נעתרת התביעה. ה. הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ סכום שישולם בתוך 30 יום, אחרת ישא ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן היום כג' בתמוז, תשס"ט (15 ביולי 2009) בהעדר הצדדים. נ.צ. גב' ת. ברץ (מ) ש. מאירי, שופטת - אב"ד דיני חינוךהתקף לב / אוטם שריר הלבמורים