אחריות להתריע על מפגע בארון חשמל

אחריות להתריע על מפגע בארון חשמל בפני תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לעגורן שהותקן ופעל באתר בניה בקרית המדע ברחובות. להלן העובדות הצריכות לענייננו: התובעת הנפיקה, לחב' יובל גד בע"מ, שהינה חברת בנייה (להלן: "המבוטחת"), פוליסה המכסה נזקים העשויים להיגרם לעגורן צריח שבבעלותה ובשימושה (להלן: "העגורן"), שהוצב ופעל בזמנים הרלוונטיים לתביעה באתר בנייה בקרית המדע ברחובות (להלן: "אתר הבנייה"). נתבעת 2 (להלן: "ארד") היא מקימת העגורן באתר הבנייה ביום 16.3.05. העגורן נבדק על ידי מפקח עבודה מטעם משרד העבודה, מר צבי ויקינסקי (להלן: "מר ויקינסקי") ביום 20.4.05, בהתאם לדרישות החוק, ונמצאו בו מספר ליקויים שנדרש תיקונם (ראה נספח א' לתצהיר נתבעת 2). העגורן הופעל באתר באופן סדיר מיום 1.5.05 נתבעת 1 (להלן: "גרנד קינן"), בהתאם לבקשת המבוטחת, תיקנה את הליקויים שנמצאו בבדיקה שנערכה על ידי מר ויקינסקי וכן ביצעה בדיקות ותיקוני תקלות בעגורן בחודשים מאי, יוני, אוגוסט ונובמבר, בשנת 2005. נתבעת 3, שהיא חברה לייבוא עגורנים ולמתן שירותי תיקון לעגורנים (להלן: "קומסקו") ביצעה בעגורן בדיקות ותיקונים בתאריכים: 16.6.05 , 10.7.05 , 11.7.05 ו - 18.7.05, וכן תיקון נוסף במהלך חודש מאי 2005 יחד עם אנשי גרנד קינן. בלילה, שבין התאריכים 24.11.05 - 25.11.05 פרצה שריפה בתא המפעיל של העגורן שגרמה לנזקים לעגורן. ביום 27.11.05 הגיע לאתר הבנייה שמאי התובעת, מר שלמה יגר ממשרד טוסמן ושות' שמאים וסוקרים בע"מ (להלן: "שמאי התובעת"), על מנת לחקור בדבר נסיבות האירוע ולהעריך את הנזקים שנגרמו לעגורן בשריפה. שמאי התובעת הזמין למקום את מהנדס החשמל מטעם התובעת, מר אבי מרקוביץ (להלן: "מר מרקוביץ"), על מנת לבחון את הסיבה לפרוץ האש. מר מרקוביץ הגיע לאתר הבנייה באותו יום (27.11.05). מר מרקוביץ קובע בחוות דעתו מיום 20.6.06 , כדלקמן: "...לא ניתן להצביע על מוקד דליקה כלשהו כמקור הראשוני שהביא לפרוץ הדליקה...אין כל תיעוד אודות תיקונים/שינויים שבוצעו במערכת החשמל של העגורן...מערכות החשמל של העגורן נמצאה לקויה, לא בטיחותית ומהווה סכנת התחשמלות וכל זאת מנתונים עובדתיים שנאספו על ידי באתר. דווח של המפעילה אודות התחשמלויות מעידה כי לצד הסכנה של ההתחשמלות הפוטנציאלית שאובחנה על ידי אף התרחשו מקרי פגיעה בעובדים אך מסיבה לא ברורה לא תוקנו הליקויים ומקרי ההתחשמלות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים. התקנות ותיקונים בלתי מקצועיים, חובבנים המהווים מפגע בטיחותי הנו הגורם הישיר להערכתי למקרי ההתחשמלויות והסיבה הראשונית אם לא היחידה לכשל שהוביל לדליקה...תיקון ושינויים במערכת החשמל של העגורן, ללא כל תיעוד ורישום מצביע על רשלנות וחובבנות בכל הקשור לאמות המידה בביצוע עבודות חשמל בכלל ובמתקן בו סכנה מוגברת כעגורן ובפרט אם מבוצעים בו שינויים ללא תיעוד, יובילו לקושי רב בתיקון ואיתור תקלות חשמל ואף מהוות מצע להתגברות התקלות בשל תיקון לא נכון... הדליקה שהתרחשה בתא המפעיל נגרמה ממערכת חשמל לקויה ומכשל חשמלי שהחל ככל הנראה לפני מועד הדליקה. מערכת החשמל נמצאה ברמת תחזוקה ירודה ומהווה סכנה ממשית לשלום ובריאות העובדים במקום ומכאן שגם אם הותקנה מערכת חשמל כושלת ומסוכנת על ידי החברה שהתקינה את העגורן במקור, היה על החברה המתחזקת אותה להתריע מפני מפגעים רבים ו/או לתקנם בעצמם כך שעיקר האחריות על מצבה של מערכת החשמל אם לא כולה, המהווה למעשה הגורם לדליקה, נופלת על כתפיה של החברה המתחזקת את העגורן. " (עמ' 5-8 לחוות הדעת) (ההדגשות שלי ד.א.ג). להלן עיקר טענות הצדדים: טענות התובעת: 1. לטענת התובעת, השריפה נגרמה עקב כשל/ים במערכת החשמל של העגורן, וזאת בהסתמך על חוות דעתו ועדותו של מר מרקוביץ, שקבע לאחר בדיקת העגורן, כי היו ליקויים רבים במערכת החשמל בעגורן, ליקויים הנובעים מהתקנות ותיקונים חובבנים שנעשו במערכת החשמל בעגורן שכל אחד מהם יכול היה לגרום לשריפה. לפיכך טוענת התובעת, שהנתבעות, שביצעו ההתקנות והתיקונים במערכת החשמל בעגורן, עובר לקרות השריפה, התרשלו בביצוע עבודות החשמל בעגורן, התרשלות שהובילה לשריפה ולנזק, ועל כן על הנתבעות לשאת בנזקים שנגרמו לעגורן בשריפה. ומציינת התובעת, שמר מרקוביץ אמנם קבע שאינו יודע מהו הכשל החשמלי הספציפי שגרם לשריפה וזאת מפאת קיומם של כשלים רבים במערכת החשמל בעגורן (הארקה מנותקת וליקויים בלוח החשמל הראשי של העגורן), אך משהבהיר מר מרקוביץ שכל אחד מהכשלים שמצא במערכת החשמל עשוי היה לגרום לשריפה, הרי שהוכח קיומו של קשר סיבתי בין התרשלותן של כל אחת ואחת מהנתבעות בביצוע עבודות חשמל בעגורן לבין קרות השריפה והנזק, משהנתבעות ברשלנותן יצרו את שלל הכשלים החשמליים בעגורן שבגינם לא ניתן לבודד את הכשל שהביא לשריפה. עוד טוענת התובעת, שיש לחייב הנתבעות לשאת בנזקים שנגרמו בשריפה מכוח התרשלותן, המתבטאת בכך שעל אף שביצעו עבודות חשמל בעגורן עובר לקרות השריפה, לא התריעו בפני המבוטחת על קיומם של הליקויים במערכת החשמל, ובכך גרמו לקרות השריפה והנזק. ומוסיפה התובעת לחיזוק טענתה, כי לאור סוג התיקונים שבוצעו על ידי כל אחת מהנתבעות, היה עליהן להגיע ללוח החשמל הראשי בעגורן ולהבחין בליקויים הקיימים במערכת החשמל בעגורן. לטענת התובעת, הוכחה התרשלות מצידה של גרנד קינן, שהובילה לשריפה ולנזק, וזאת לאור העובדות הבאות: א. על פי עדות מר סימון קינן, מנכ"ל גרנד קינן (להלן: "מר קינן") והאסמכתאות שצורפו לתצהירו, גרנד קינן ביצעה תיקוני חשמל בעגורן בתאריכים 9.5.05, 16.5.05, 26.5.05, 23.8.05 , 20.11.05 ו- 23.11.05, קרי ביצעה שני תיקונים במערכת החשמל בעגורן בשבוע שלפני מועד קרות השריפה, כאשר תיקון אחד בוצע יום לפני מועד השריפה, וזאת שעה שבכתב הגנתה טענה שלא ביצעה תיקוני חשמל בעגורן ושהתיקון האחרון שביצעה בעגורן היה במהלך אוגוסט 2005, ובתצהיר מטעמה טענה כי ביצעה רק תיקון חשמלי אחד בעגורן ביום 16.5.05. ב. גרנד קינן התקינה נתיכים של 16 אמפר בעגורן וזאת בניגוד למותר על פי חוות דעת מרקוביץ, על פיה היה על גרנד קינן להתקין נתיכים של 10 אמפר בלבד. ג. מר קינן הודה שלא הוא שביצע עבודות חשמל בעגורן ולא הובא/ו לעדות מבצע/י התיקונים בפועל בעגורן, מטעם גרנד קינן. ד. גרד קינן ביצעה תיקונים חשמליים מהותיים בעגורן, שכללו החלפת מפסק ראשי והחלפת כבל הזנה חשמלי לשנאי בתא המפעיל. ה. גרנד קינן ביצעה תיקון נוסף בתא המפעיל בעגורן יחד עם אנשי קומסקו. לטענת התובעת, הוכחה התרשלות מצידה של ארד, מתקינת ומכשירת העגורן באתר הבנייה שהובילה לשריפה ולנזק, וזאת לאור העובדות הבאות: א. בכתב הגנתה טענה ארד כי לא ביצעה תיקונים חשמליים בעגורן וכי מערכות החשמל בעגורן חוברו על ידי גורם אחר, וזאת שעה שבתצהיר החשמלאי של ארד, מר איציק שרעבי (להלן: "מר שרעבי") נטען שתפקיד ארד, במהלך התקנת העגורן, ביחס למערכות החשמל בעגורן, היה חיבור "תקע לשקע" בלבד, קרי חיבור מערכות החשמל בעגורן, ללא ביצוע בדיקות חשמליות. ב. נתגלו סתירות בגרסת מר שרעבי, המצהיר מטעם ארד, שטען בתצהירו, כי ארד אינה אחראית כמתקינה על בדיקת חיבור הארקה של העגורן, וכי לאחר התקנת העגורן עבר העגורן בדיקה על ידי בודק מוסמך של משרד העבודה שבדק את החיבורים החשמליים ולא מצא ליקויים, וזאת שעה שבעדותו הודה מר שרעבי שהבודק מטעם משרד התחבורה בוחן רק את כושר ההרמה של המנוף ואינו בודק ככלל את מערכות החשמל בעגורן, משמע לא נעשתה כל בדיקה של תקינות מערכות החשמל של העגורן לאחר הקמתו. לטענת התובעת, הוכחה התרשלות מצידה של קומסקו, יבואנית העגורן, שהובילה לשריפה ולנזק, וזאת לאור העובדות הבאות: א. בכתב הגנתה טענה קומסקו שביצעה תיקונים רק במתקן ההרמה של העגורן ושלא בוצעו על ידה עבודות בתא המפעיל וזאת שעה שהמצהיר מטעמה, מר יעקב גנון, מנהל מח' שירות עגורני בניין בקומסקו (להלן: "מר גנון"), העיד כי בוצעו שני תיקונים חשמליים בעגורן על ידי קומסקו כאשר אחד מהם היה במערכת חשמלית המצויה בתא המפעיל בעגורן. ב. לא הובא לעדות מבצע/י התיקונים החשמליים בפועל מטעם קומסקו בעגורן. טענות נתבעת 1 (גרנד קינן): 1. לטענת גרנד קינן, יש לדחות התביעה כנגדה משהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח התרשלות מצידה של גרנד קינן בביצוע תיקונים במערכת החשמל בעגורן, שהובילה לקרות השריפה ולנזק שנגרם לעגורן, וזאת מהנימוקים הבאים: א. מר מרקוביץ בחוות דעתו ובעדותו ציין שאינו יודע מהי הסיבה לפרוץ השריפה, מכאן שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת מצד גרנד קינן בביצוע תיקונים, לבין השריפה והנזק. ב. לא נחתם הסכם תחזוקה בין גרנד קינן או מי מהנתבעות לבין המבוטחת, קרי כל התיקונים שבוצעו נעשו לבקשת המבוטחת, במטרה לתקן תקלות בלבד. ג. התובעת לא ביצעה תחזוקה שוטפת של העגורן ואין בידה יומן רישום תקלות. ד. לא הוכחה התרשלות מצד גרנד קינן, משלא הובאה כל ראיה כי התיקונים שבוצעו על ידי גרנד קינן בוצעו ברשלנות תוך גרימת ליקויים במערכת החשמל. עצם ביצוע תיקונים חשמליים על ידי גרנד קינן בעגורן ועצם קיומם של ליקויים חשמליים בעגורן אין בהם די על מנת להוכיח כי התיקונים עצמם יצרו ליקויים במערכת החשמל ושליקויים אלו גרמו לשריפה ולנזק. ה. גרנד קינן, ושאר הנתבעות, לא נדרשו לשוב ולתקן את אותם ליקויים שתוקנו על ידן, וזאת כראיה לכך שהתיקונים שבוצעו על ידי גרנד קינן ושאר הנתבעות, נעשו במקצועיות וכנדרש. ו. מר מרקוביץ ערך את חוות דעתו מבלי שבדק את תוכניות החשמל של העגורן, ומבלי שבדק את לוח החשמל הראשי בעגורן, בו בוצעו תיקונים, המצוי על הזרוע האחורי של המנוף, שאחראי על מערכת ההרמה והשינוע בעגורן, אלא בדק רק את לוח החשמל בעגורן האחראי על תנועת העגורן על מסילתו, תוך שהוא סובר כי מדובר בלוח החשמל הראשי של העגורן. טענות נתבעת 2 (ארד): 1. לטענת ארד, העגורן הוקם על ידה בחודש אפריל ולאחר התקנתו נבדק על ידי בודק מוסמך מטעם משרד העבודה, כנדרש בחוק. בתקופה שמיום תחילת הפעלת העגורן באתר הבניה ועד יום קרות השריפה, מעולם לא נקראה ארד לבצע תיקונים בעגורן, אלא חב' גרנד קינן וקומסקו שביצעו מספר תיקונים חשמליים. תביעת התובעת מבוססת על חוות דעתו של מר מרקוביץ שקבע קיומם של מספר כשלים חשמליים בעגורן, אך מר מרקוביץ לא קבע בחוות דעתו כי כשלים אלו הם שגרמו לשריפה אלא קבע בחוות דעתו, וכך גם העיד, כי אינו יכול לקבוע מהו הגורם לשריפה. בנסיבות אלו, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת מצד מי מהנתבעות לבין קרות השריפה והנזק. 2. עוד טוענת ארד, כי גם לא הוכחה התרשלות מצידה בהקמת העגורן, וזאת מהנימוקים הבאים: א. לאחר סיום הקמת העגורן באתר הבניה, הגיע לאתר הבניה בודק מוסמך מטעם משרד העבודה שבדק את מערכות העגורן לרבות החיבורים החשמליים וקבע שהעגורן תקין, למעט מספר ליקויים מכאניים ולא חשמליים, שתוקנו על ידי ארד וזאת כראיה לכך שהעגורן היה תקין לאחר הרכבתו באתר על ידי ארד. ב. לא הובאה כל ראיה להוכחת קיומם של כשלים חשמליים בעגורן במועד התקנת העגורן. ג. העגורן פעל במשך מספר חודשים מה שמעיד על היותו תקין במועד הקמתו באתר הבניה. ד. ארד לא ביצעה תיקונים חשמליים בעגורן לאחר הקמתו. ה. בוצעו תיקונים חשמליים בעגורן לאחר הקמתו על ידי גרנד קינן וקומסקו. 3. כן טוענת ארד, כי גם בהנחה שהיו כשלים בהתקנת העגורן, משבוצעו תיקונים חשמליים רבים בעגורן על ידי קומסקו וגרנד קינן, שאף ביצעה ביום 16.5.05 תיקון מהותי בעגורן, הרי שהיה על קומסקו וגרנד קינן להתריע בדבר הכשלים הקיימים במערכת החשמל בעגורן ולתקנם, ומשלא נעשה כן, נותק הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות הנטענת מצד ארד לבין קרות השריפה והנזק, ויש להטיל האחריות לקרות השריפה על גרנד קינן וקומסקו. ומוסיפה ארד, שאף מר מרקוביץ קבע כי מלוא האחריות לשריפה ולנזק היא על הגורם האחרון שביצע תיקונים חשמליים בעגורן, ולא התריע על קיומם של ליקויים במערכת החשמל בעגורן. 4. עוד טוענת ארד, כי האחריות לשריפה ולנזק היא של מבוטחת התובעת שהתרשלה כבעלים ומפעילת העגורן בשמירה על תקינות העגורן, משלא דאגה לבדוק ולתקן את הליקויים החשמליים בעגורן, לאחר שאירעו מספר רב של מקרי התחשמלות של עובדים מגוף העגורן, ואף אפשרה הפעלת מכשירי חשמל פרטיים על ידי עובדי המבוטחת בתוך העגורן, העלולים לגרום לכשל חשמלי. לפיכך טוענת ארד כי המבוטחת היא שנושאת באחריות מלאה לנזק ולחילופין נושאת ברשלנות תורמת לקרות הנזק. טענות הנתבעת 3 (קומסקו): 1. לטענת קומסקו, היא אינה היבואנית של העגורן, זאת הוכח באמצעות תצהירו של מר גונן. האמור בתצהירו של מר גונן לעניין זה לא נסתר משמנהל העבודה אצל המבוטחת, מר אפרים שמואל (להלן: מר שמואל"), שכתב בתצהירו כי קומסקו ייבאה את העגורן, העיד כי אינו יודע האם העגורן נרכש מקומסקו. לפיכך, יש לדחות טענות לאחריות מטעם קומסקו, כמייבאת העגורן. 2. עוד טוענת קומסקו, שלבקשת המבוטחת ביצעה קומסקו ביולי 2005 תיקונים במערכת ההרמה שבעגורן. במסגרת תיקונים אלו הוחלפו שתי בוכנות למעצור ההרמה, שופצה הבוכנה התחתונה, הותקן גובל חיישן בתוף כבל ההרמה והוחלפו 2 קונטקטורים בלוח הראשי שמטרתם שליטה על מערכת ההרמה. התיקונים בוצעו בכננת ההרמה, הנמצאת על הזרוע האחורית של העגורן, במרחק של כ- 20 מ' מתא המפעיל בו ארעה השריפה. במהלך הטיפול נעשתה התערבות זעירה ביותר בלוח החשמל שנמצא בראש הכננת, שאין לו קשר ללוח החשמל שנמצא בתא המפעיל, לא בוצעו כל תיקונים בתא המפעיל בעגורן, אלא רק נבדקה תקינות תא המפעיל לאחר ביצוע התיקון בכננת, ולאחר ביצוע טיפול זה בוצעו תיקונים נוספים בעגורן על ידי גרנד קינן. בנסיבות בהן התיקון שבוצע על ידי קומסקו נערך 4 חודשים לפני קרות האירוע, בנקודה הרחוקה מרחק 20 מ' ממקום קרות השריפה, כאשר לא הוכח קשר בין השירות שניתן על ידי קומסקו לשריפה, ולאור העובדה שמר מרקוביץ אינו יודע לומר מהו הכשל הספציפי שגרם לשריפה, וקבע כי הגורם האחרון שטיפל במערכת החשמל בעגורן נושא במלוא האחריות לשריפה, משום שלא התריע או תיקן הליקויים הרבים שהיו קיימים במערכת החשמל בעגורן, הרי שיש לדחות התביעה כנגד קומסקו, משהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח התרשלות מצד קומסקו במתן שירותי תיקון לתובעת, התרשלות שגרמה לשריפה ולנזק. ומוסיפה קומסקו, שעל פי ההלכה, מקום בו הניזוק אינו יודע לומר מתוך קבוצה של מעוולים נטענים, מי זה שהתרשל וגרם לנזקו, אין לחייב אף אחד מהקבוצה באחריות לנזק. עוד מוסיפה קומסקו, כי חומר הראיות מצביע על כך שהתרשלות גרנד קינן כמבצעת תיקוני חשמל רבים בעגורן, שהיא הגורם האחרון שביצע תיקון חשמלי בעגורן שבועיים לפני קרות השריפה, מבלי לאתר ולהתריע על ליקויים קיימים במערכת החשמל, והתרשלות ארד כמקימת העגורן באתר הבניה, שלא בדקה את תקינות מערכות החשמל בעגורן לאחר הקמתו, הן שהביאו, בסבירות גבוהה, לשריפה ולנזק לעגורן ועל כן יש לקבוע שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת מצד קומסקו לבין הנזק, ויש לחייב את גרנד קינן וארד לשאת בנזקים שנגרמו לתובעת עקב השריפה. 3. כן טוענת קומסקו, שבנסיבות העניין יש להטיל אשם תורם על המבוטחת, כמחזיקה והמשתמשת בעגורן, משלא דאגה לתחזק את העגורן ובכך סיכנה את רכושה וגרמה לשריפה ולנזק. 4. עוד טוענת קומסקו, כי בנסיבות העניין, אין מקום להעברת נטל הראיה לכתפי קומסקו להוכיח כי לא התרשלה, מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח (להלן: "פקודת הנזיקין"), משלא מתקיים אף אחד מהתנאים המצטברים לשם החלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין בענייננו. 5. כן טוענת קומסקו, ביחס לגובה הנזק, שלא הוכח שתגמולי הביטוח ששולמו על ידי התובעת למבוטחת הינן בגין הנזק שנגרם בשריפה, ושאין זכאית התובעת לפיצוי בדמות הוצאות משפט בגין עלות עריכת חוות הדעת השמאית, משזו נערכה לשם בירור תביעת המבוטחת עוד בטרם הגשת התביעה, ולא לשם הוכחת התביעה. דיון: התובעת טענה להתרשלות מצד שלוש הנתבעות שהובילה לקרות השריפה ולנזק לעגורן. עוולת הרשלנות מוסדרת בפקודת הנזיקין [ נוסח חדש ] בסעיפים 35 ו 36. העוולה מתבססת על ארבעה יסודות מצטברים : חובת זהירות, הפרת החובה ( התרשלות ) , קיומו של נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז (1) 113, עמ' 122). בענייננו המחלוקת באשר להתקיימות רכיבי העוולה ביחס לנתבעות הינה בשאלת ההתרשלות ובשאלת קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. אחריות קומסקו מכוח עוולת הרשלנות לנזק שנגרם בשריפה: הוכח בפני שקומסקו, שמייבאת לארץ עגורנים מסוג העגורן נשוא התביעה, לא מכרה העגורן למבוטחת (ראה תצהיר מר גנון בסעיף 8 לתצהירו ועדות מר שמואל בעמ' 18 לפרוט' ש' 16-17). קומסקו טענה בכתב הגנתה כי כלל לא בוצעו על ידה עבודות חשמל בתא המפעיל אלא במתקן ההרמה בעגורן בלבד. בתצהירו של מר גנון, נטען כי בוצע תיקון אחד בלבד בעגורן על ידי קומסקו, בתאריכים 10.7.05 ו- 11.7.05 , בכננת ההרמה הממוקמת במרחק של כ - 20 מ' מתא המפעיל בעגורן, כאשר בתאריך 18.7.05 בוצעה בדיקת ביקורת על ידי טכנאי קומסקו לוודא תקינות כננת ההרמה שתוקנה כאמור. אך בעדותו הודה מר גנון כי בוצע תיקון נוסף על ידי קומסקו במערכת חשמל בתא המפעיל, במהלך חודש מאי 2005 (עמ' 28 לפרוט' ש' 22 - 27 ועמ' 29 לפרוט' ש' 1-10). עוד העיד מר גנון ביחס לתיקון שבוצע על ידי קומסקו בעגורן במהלך חודש יולי 2005 כדלקמן: " המנוף הזה הורכב ע"י חב' מסוימת, תוחזק ע"י חב' שלישית, כל אחד עשה כבשלו שמה. אני לא יודע. יכול להיות שגם המנוף הזה הגיע ככה כי אנו לא ייבאנו אותו ולא ליווינו אותו ולא נתנו לו שירות. היו בעיות, חב' ארד ניסתה להתמודד לא הצליחה. גרנד קינן ניסתה להסתדר ולא הסתדרה ואז פנו ליבואן שזה אנחנו...הוצאה הצעת מחיר לאחר הבדיקה, לתיקון של מע' ההרמה וההורדה...בחיווט היו כל מיני ביי - פסים. כדי להפעיל את המערכת היינו צריכים לבצע שינויים בחיווט על פי תוכנית החשמל המקורית שלנו. עשינו את זה, גם החלפנו עוד כמה ברקסים עד שהפעלנו את המע' כמו שצריך. זה היה ביולי 2005....באנו למטרה מסוימת, עשינו והלכנו. " (עמ' 30 לפרוט' ש' 4-14). מר מרקוביץ מהנדס חשמל מטעם התובעת העיד כי נתגלו כשלים רבים במערכת החשמל של העגורן, אך לא ידע לומר מהו הכשל הספציפי שגרם לשריפה (עמ' 7 לפרוט' ש' 25-26), גם לא הצביע על כשל כלשהו במערכת החשמל שניתן לקבוע כי מקורו בתיקונים שבוצעו על ידי קומסקו, תיקונים שבוצעו בחודשים מאי ויולי 2005, כאשר הבדיקה האחרונה שנערכה על ידי עובד קומסקו בעגורן הייתה ביום 18.7.05, למעלה מארבעה חודשים לפני קרות השריפה והנזק, וקודם לתיקוני חשמל נוספים שבוצעו בידי אחרים. בנסיבות בהן, אין מחלוקת שקומסקו לא סיפקה שירותי תחזוקה לעגורן אלא נקראה פעמיים לתקן תקלות בעגורן, זמן משמעותי (כארבעה חודשים) לפני קרות אירוע השריפה וטרם התערבות של גורמים מתקנים נוספים, הרי שלא הוכח קיומו של כשל ספציפי במערכת החשמל שמקורו בתיקונים שבוצעו על ידי קומסקו, גם לא הובאה כל ראיה המצביעה על קשר כלשהו בין אירוע השריפה נשוא הדיון לבין התיקונים שבוצעו על ידי קומסקו. לפיכך מצאתי לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח התרשלות מצד קומסקו בביצוע עבודות התיקונים בעגורן. גם את הטענה השנייה כנגד קומסקו, להתרשלות המתבטאת באי תיקון או יידוע המבוטחת אודות כשלים קיימים המצויים במערכת החשמל בעגורן, שאינם קשורים לתיקונים שבוצעו על ידה, מצאתי לדחות, משאין מחלוקת כי היו מעורבים גורמים נוספים (גרנד קינן) בתיקון מערכות החשמל אצל המבוטחת, לאחר שקומסקו סיימה את עבודותיה, ובמועדים הסמוכים יותר לאירוע השריפה. אחריות ארד מכוח עוולת הרשלנות לנזק שנגרם בשריפה: הוכח בניגוד לנטען על ידי ארד בכתב הגנתה, כי ארד אכן עסקה בחיבורי החשמל של העגורן, לרבות כבל הארקה. גם הוכח כי מר וישינסקי, הבודק מטעם משרד העבודה, בחן רק את כושר ההרמה של המנוף ולא את התקנות החשמל (ראה עמ' 16 לפרוט' ש' 4 - 8, עמ' 25 לפרוט' ש' 1-3). אך משלא הוכח קיומו של כשל חשמלי בעגורן הנובע מחיבור לקוי של מערכות החשמל בעגורן על ידי ארד, לא הוכח קיומם של כשלים חשמליים בעגורן במועד הרכבתו, שהינו ביום 16.3.05, למעלה משמונה חודשים לפני קרות הנזק, לא ידוע מהו הכשל החשמלי שגרם לשריפה, גם לאור העובדה שבוצעו תיקונים רבים במערכת החשמל בעגורן במועד מאוחר להקמת העגורן שלא על ידי ארד ומשביצוע התיקונים במערכת החשמל בעגורן הוטלה על גורמים אחרים ולא על ארד, (וזאת כראיה לביצוע תפקידה של ארד כמקימת העגורן לשביעות רצון המבוטחת) - מצאתי לקבוע כי לא הוכחה התרשלות מצד ארד, המתבטאת בחיבור רשלני של מערכות החשמל בעגורן, באופן שיצר כשלים במערכת החשמל. בנסיבות אלו גם לא הוכח קיומו של קשר סיבתי לנזק. אחריות גרנד קינן מכוח עוולת הרשלנות לנזק שנגרם בשריפה: התרשלות בביצוע תיקוני החשמל שהובילה לשריפה: גם אם תאמר שהוכחה התרשלות מצד גרנד קינן בביצוע חלק מהתיקונים שבוצעו על ידה, באופן שיצר כשל במערכת החשמל בעגורן, כגון התקנת נתיכים של 16 אמפר מקום בו היה צורך להתקין נתיכים של 10 אמפר בלבד (ראה עמ' 8 לפרוטוקול ש' 14-16, עמ' 7 לחוות דעת מרקוביץ, עמ' 20 לפרוט' ש' 16-18), הרי משלא הוכח בפניי מהו הכשל הספציפי החשמלי שגרם לשריפה - שכן מר מרקוביץ מהנדס התובעת טען בחוות דעתו ובעדותו בפניי, כי אינו יודע מהו הכשל החשמלי הספציפי שהוביל לשריפה - מצאתי לקבוע כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת בביצוע התיקונים בעגורן על ידי גרנד קינן, לבין קרות השריפה והנזק שנגרם לעגורן. התרשלות המתבטאת באי ביידוע המבוטחת אודות ליקויים במערכת החשמל ולחילופין באי תיקון הליקויים: התובעת טענה לאחריות מצד גרנד קינן המתבטאת גם באי תיקון או חוסר יידוע המבוטחת אודות כשלים קיימים במערכת החשמל בעגורן, בעת ביצוע בדיקות ועבודות התיקונים במערכות החשמל בעגורן, על ידי גרנד קינן. הוכח בפניי, בניגוד לנטען על ידי גרנד קינן בכתב הגנתה, כי גרנד קינן ביצעה תיקוני חשמל בעגורן ולא רק תיקונים מכאניים. גם הוכח בניגוד לנטען בתצהירו של מר קינן (שטען שבוצע תיקון אחד בלבד במערכת החשמל בעגורן) כי בוצעו מספר תיקונים חשמליים על ידי גרנד קינן בעגורן, במהלך החודשים מאי, יוני, אוגוסט ונובמבר 2005, כאשר האחרון שבהם בוצע ארבעה ימים בלבד לפני אירוע השריפה (ראה עמ' 20 לפרוט' ש' 26-28, עמ' 21 לפרוט' ש' 1- 7). מחומר הראיות עולה שלמעט התיקון שנעשו על ידי קומסקו בחודש יולי 2005 (ותיקון נוסף בחודש מאי שנעשה בצוותא על ידי קומסקו וגרנד קינן), כל שאר התיקונים בעגורן, בין אם עסקינן בתיקונים מכאניים בין חשמליים, בוצעו על ידי גרנד קינן. ויצוין כי גרנד קינן גם ערכה תיקון חשמל מהותי בעגורן ביום 16.5.05, במסגרתו הוחלף מפסק ראשי. בתיקון שנערך על ידי גרנד קינן במהלך חודש נובמבר בוצעה, בין השאר, "התקנת פיני אבטחה למניעת השמטות לחיי הגלגלת המרכזית של נרתיק האונקל" (ראה מכתב מטעם גרנד קינן למבוטחת מיום 14.11.05). בחקירתו הנגדית נשאל המהנדס מר מרקוביץ האם תיקון גלגלת בקצה הזרוע של העגורן מחייב הגעה ללוח הראשי בעגורן, מר מרקוביץ השיב: "זה בדיוק מה שאני מבהיר כי הוא חייב להגיע למפסק הראשי שבלוח הראשי שנמצא לקוי. " (עמ' 10 לפרוט' ש' 28). משמע, המהנדס מר מרקוביץ טוען כי לשם ביצוע התיקון שבוצע בפועל על ידי גרנד קינן בחודש נובמבר , היה צורך להגיע אל לוח החשמל הראשי של העגורן, בו היו מצויים מספר כשלים חשמליים. המהנדס מר מרקוביץ העיד בפניי כדלקמן: " בלוח החשמל מצאתי התקנות הנוגדות את תקנות החשמל וככאלה הן מייצרות כשל...אני מצאתי יותר מכשל אחד בלוח החשמל הראשי. יש מוליך בשטח חתך של 1.5 מילימטר... מוליך זה נמצא מוזן בהגנה של 16 אמפר ותקנות החשמל מבהירות שההגנה תהיה 10 אמפר...מבחינתי הגורם האחרון אשר טיפל בעגורן ראה את הליקויים לא רק החשמליים אלא גם המכאניים, ואם הוא איש מקצוע והוא איש הבטיחות של המכשיר, היה מן הראוי שאם הוא לא מתקן לפחות שיוציא קריאה לגורם הרלוונטי כי יש ליקוי בטיחותי אם בתחום החשמל ואם בתחום המכאני...היו הרבה ליקויים בארון החשמל. אני מסתכל על איש המקצוע האחרון שמבקר את הלוח כאיש שחייב להתריע על מפגע בטיחותי. גם כשאני בא לבדוק מתקן מסוים ורואה נזק אחר מזווית עין אני חייב להתריע עליו....התיקונים שבוצעו הכריחו את החשמלאי שביצע את התיקון להבחין בליקויים נוספים אותם פרטתי בחווה"ד שלי, שבהכרח היו גורמים לשריפה, אם לא גרמו לשריפה הנוכחית...זה אחד המקרים הבודדים שכמות הכשלים שהיו הביאו אותי למשל שמרוב עצים לא רואים את היער...השריפה לא הגיעה מהצתה אלא מכשל חשמלי. לא יכול להצביע על איזה מהכשלים כי היו רבים..." (ראה עמ' 8- 14 לפרוט'). ויצוין, שהנתבעות לא הגישו חוות דעת מומחה נגדית של מהנדס חשמל. משכלל הבדיקות והתיקונים החשמליים שבוצעו בעגורן, למעט תיקונים שנערכו ביולי 2005 על ידי קומסקו, נעשו על ידי גרנד קינן (תיקון אחד בוצע במשותף עם קומסקו), שגם ביצעה תיקון חשמלי בעגורן 4 ימים לפני קרות השריפה; לאור האמור בחוות דעתו ועדותו של המהנדס מר מרקוביץ באשר לקיומם של מספר רב של כשלים חשמליים בעגורן במועד השריפה, ושהיה על הגורם המתקן האחרון שטיפל בעגורן להבחין בכשלים חשמליים קיימים במערכת החשמל בעגורן ולהתריע אודות קיומם של הכשלים הגלויים לעין ; בהעדר חוות דעת מומחה נגדית של מהנדס חשמל מטעם מי מהנתבעות; גם לאור סתירות בגירסת גרנד קינן משהמצהיר מטעם גרנד קינן, שטען שנערך רק תיקון חשמלי אחד בעגורן, נאלץ להודות בעדותו כי נערכו מספר תיקונים חשמליים בעגורן, האחרון ממש בסמוך לפני אירוע השריפה, מצאתי לקבוע כי הוכחה התרשלות מצד גרנד קינן, כגורם המקצועי המוסמך שביצע תיקונים רבים (מיכניים וחשמליים בעגורן), מששוכנעתי שהיה על גרנד קינן להבחין בליקויים הרבים הקיימים במערכת החשמל בעגורן, ליקויים שהיו גלויים לעין מקצועית ולהתריע על קיומם או לתקנם, דבר שלא נעשה על ידה. קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק: הקשר הסיבתי נחלק לשני מרכיבים מצטברים: א. קשר סיבתי עובדתי ב. קשר סיבתי משפטי. קיום קשר סיבתי עובדתי נקבע לפי מבחן הגורם בלעדיו אין, קרי הזיקה העובדתית בלבד בין האשם לנזק (ע"א 84/85 ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (1) , עמ' 141 ; משה ויסמן "תביעות רשלנות בנזיקין" עמ' 59, 355, 361), כאשר על פי הכלל - בדומה להוכחת כל ממצא עובדתי - התובע נדרש להוכיח, לפי מאזן ההסתברויות הנהוג בדין האזרחי (מעל 50%), כי הנזק היה נמנע אלמלא ההתרשלות (ע"א 231/84 קופת חולים של ההסתדרות נ' פאתח, פ"ד מב (3) 312 , פסקה 2 לפסק הדין). המהנדס מר מרקוביץ קובע בחוות דעתו, כי השריפה נגרמה עקב כשל חשמלי ולא עקב הצתה (עמ' 7 לחוות הדעת), כן העיד המהנדס מר מרקוביץ, באשר לגורם לשריפה, כדלקמן: " את הגורם הספציפי אני לא יודע. כשל יכול לנבוע רק כתוצאה מתכנון לא נכון, ביצוע לא נכון, תחזוקה לא נכונה...גם אם השריפה לא פרצה כתוצאה מאחד הכשלים האלה, היו מובילים אחד הכשלים האלה לשריפה בבוא הימים...התיקונים שבוצעו הכריחו את החשמלאי שביצע את התיקון להבחין בליקויים נוספים אותם פרטתי בחווה"ד שלי, שבהכרח היו גורמים לשריפה, אם לא גרמו לשריפה הנוכחית... זה אחד המקרים הבודדים שכמות הכשלים שהיו הביאו אותי למשל שמרוב עצים לא רואים את היער...אני יכול לקבוע מה הכשל אבל אני לא יכול לקבוע מה הוביל לשריפה. השריפה לא הגיעה מהצתה אלא מכשל חשמלי. לא יכול להצביע על איזה מהכשלים כי היו רבים. " (ראה עמ' 7 - 14 לפרוט'). בהסתמך על חוות דעתו ועדותו של המהנדס מר מרקוביץ בפניי, ובהעדר קיומה של חוות דעת מומחה נגדית, מצאתי לקבוע כי תיקון הכשלים שהיו מצויים במערכת החשמל בעגורן, היה בה בכדי למנוע השריפה, ומכאן שהתובעת עמדה בנטל להוכיח כי התרשלות גרנד קינן המתבטאת באי יידוע המבוטחת אודות הכשלים הקיימים במערכת החשמל בעגורן או התרשלות בתיקונם, הביאה לקרות השריפה. קשר סיבתי משפטי בוחן האם ראוי שבגלל אותו סיכון שגרם עובדתית לנזק, ראוי להטיל חבות משפטית. זהו מבחן הצפיות: האם יכול היה לצפות והאם צריך היה (ע"א 916/05כדר נ' הרישנו תק-על 2006(2), 4547, עמ' 14 לפסק הדין). בנסיבות העניין, מצאתי כי מן הראוי להטיל חבות על גרנד קינן בגין הנזק שנגרם בשריפה , משהיה עליה לצפות, כגורם המקצועי שביצע תיקונים ובדיקות בעגורן, שאי תיקון כשלים הקיימים במערכת החשמל, שהיו גלויים לעין מקצועית, או לכל הפחות יידוע המבוטחת אודות כשלים אלו, עלול להוביל לשריפה ולנזק שנגרם. קיומה של רשלנות תורמת מצד המבוטחת: בחוות דעתו של מר מרקוביץ מצוין כי אירעו מספר רב של מקרי התחשמלות של עובדים של המבוטחת, עקב ליקויים במערכת החשמל בעגורן, אך מסיבה לא ידועה לא תוקנו הליקויים (ראה עמ' 7 לחוות הדעת). עוד מציין מר מרקוביץ בחוות דעתו כי מערכת החשמל נמצאה ברמת תחזוקה ירודה (עמ' 8 לחוות הדעת), וזאת כעדות לכך שיש לבצע פעולות תחזוקה במערכות החשמל בעגורן (ראה גם עדות מר מרקוביץ בעמ' 7 ש' 29 לפרוט') מר שמואל, מנהל העבודה באתר הבניה של המבוטחת בעת קרות השריפה, העיד כי לא נחתם הסכם למתן תחזוקה שוטפת לעגורן עם מי מהנתבעות ולא בוצעו פעולות תחזוקה בעגורן אלא תיקון תקלות בלבד (עמ' 16 לפרוט' ש' 20-22, עמ' 17 לפרוט' ש' 15-17). משהמבוטחת לא דאגה לביצוע פעולות תחזוקה שוטפת למערכות החשמל בעגורן, אלא דאגה רק לתקן תקלות קיימות באמצעות חברות חיצוניות, גם לא דאגה לבצע בדק כללי של כלל מערכות החשמל בעגורן ולתקנו לאלתר, לאור מקרים של התחשמלות של עובדי המבוטחת, מצאתי כי, בנסיבות העניין, המבוטחת נושאת ברשלנות תורמת בשיעור של 20% לנזק שנגרם בשריפה. לאור התוצאה אליה הגעתי אין צורך לדון בשאר הטענות שהועלו על ידי מי מהצדדים. סיכום: 1. מתקבלת התביעה כנגד נתבעת 1. בהעדר מחלוקת באשר לגובה הנזק שנגרם לעגורן בשריפה, אני מחייבת את נתבעת 1 לשאת ב- 80% מהנזקים שנגרמו לתובעת בגין השריפה, שהינם בסך של 48,424 ₪ (על פי מכפלת הסכום בדולרים (10,527) בשער הש"ח (4.6) ביום 23.2.06). סכום זה ישא הפרשי הצמדה מיום 23.2.06 ועד מועד התשלום בפועל. כן תשא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעת, כדלקמן: א. שכ"ט חב' השמאות בגין עריכת חוות דעת שמאי התובעת בסך של 2,797 ₪, בהפחתת רכיב המע"מ. ב. שכ"ט מר מרקוביץ בגין עריכת חוות דעתו בסך של 2,772 ₪, בהפחתת רכיב המע"מ. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.9.06 ועד מועד התשלום בפועל. ג. שכר עדותו של המהנדס מר מרקוביץ ושכר עדותו של מר שמואל, עובד המבוטחת, כפי שנפסק בפרוטוקול הדיון. ד. שכ"ט ב"כ התובעת בשיעור של 15% בתוספת מע"מ. 2. התביעה כנגד נתבעות 2 ו - 3 נדחית, ללא צו להוצאות. חשמלמפגעים