א. התביעה בפני תובענה שטרית אשר הגיש מוסרי עופר כנגד הנתבע אזולאי חיים לפרעון השיקים כדלקמן: 1. שיק מספר 0093 ע"ס 2,000 ₪ לפקודת מטבחי אמיר. השיק משורטט, השיק הוחזר על ידי הבנק בצירוף ההערה "מבוטל". זמן פרעון 14.8.08 סורב ב-15.8.08. על גב השיק חותמת וחתימת שרבוט מטבחי אמיר, חותמת וחתימת שרבוט עופר מוסרי וכן חותמת לשרבוט: "א.ש. אחדות שיווק ומסחר 720300/29. 2. שיק מספר 100 משורטט מתוך שרטוט נרשם בנק דיסקונט. השיק לפקודת מטבחי אמיר על סך 2,000 ₪, זמן פרעונו 25.11.08 סורב בצירוף ההערה "ניתנה הוראת ביטול ב-26.11.08". על גב השיק נרשם "מטבחי אמיר". כן נרשם: "חיים" 0546893203, חותמת וחתימת שרבוט - "עופר מוסרי". מספר נוסף 057-2222102. 3. שיק מספר 094 על סך 2,000 ₪ לפקודת מטבחי אמיר, זמן פרעון 14.9.08, סורב בצירוף ההערה "ניתנה הערת ביטול ב-15.9.08". על גב השיק חותמת וחתימת שרבוט מטבחי אמיר, חותמת וחתימת שרבוט ע.ש. אחדות שיווק ומסחר 720300/29 וחותמת וחתימת שרבוט עופר מוסרי 018-4441. 4. שיק מספר 099 על סך 2,000 ₪, זמן פרעון 25.10.08 לפקודת מטבחי אמיר. השיק משורטט, בתוך שרטוט נרשם בנק דיסקונט. סורב על ידי הבנק הנמשך וההערה "ניתנה הוראת ביטול ב-28.10.08". על גב השיק חותמת וחתימת שרבוט מטבחי אמיר, חותמת וחתימת שרבוט עופר מוסרי, כן נרשם בכתב יד 057-2222102 עאדל. זאת לציין ולהעיר כי תיק ההוצל"פ אשר נפתח לביצוע שיקים אלה, נפתח אך ורק כנגד אזולאי חיים הנתבע שבפני. זאת למרות חתימות וחותמות הסבה על גב השיקים המקנות לכאורה זכות תביעה לאוחז השיקים כנגד צדדים נוספים. ב. טענות ההגנה של הנתבע לטענת הנתבע בתצהיר אשר הגיש בתמיכה להתנגדות, מסר את שיקים לאחד בשם עאדל אבו דיא מ"מטבחי אמיר" - להלן: "עאדל". עאדל טען כי ההמחאות אבדו לו והנתבע נתבקש למסור לו המחאות חלופיות. "לבסוף עאדל כלל לא ביצע עבורי את העבודה" ומתברר כי מדובר בתרמית לצורך קבלת ההמחאות. לטענת הנתבע, הגיעו ההמחאות אל הזוכה "בדרך לא חוקית" והוא מצידו לא קיבל כל תמורה בגין המחאות אלו מעאדל. לא בדרך של עבודה ולא בדרך אחרת, ולא כל שכן, לא קיבל כל תמורה מהתובע. עוד טען כי למיטב ידיעתו, גבה התובע כספים בגין ההמחאות מעאדל. כפי שטען הנתבע בסעיף 9 לתצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות, נערכה קנונייה בין התובע לבין עאדל וכראייה לקנוניה, מצביע הוא על העובדה שעאדל שחתום על גב השיק כערב אישית, כלל לא נתבע בתיק ההוצל"פ. עוד טען כי השטרות אינם ברי פרעון כך שלמעשה פקעה החבות השטרית. בסעיף 11 לתצהירו טען כי התובע אף לא פנה אליו קודם למסירת התמורה לעאדל למקרה ומסר תמורה לעאדל על מנת לברר פשר השטרות.(-זאת בניגוד לגירסת התובע כפי שתפורט להלן). בתצהירו שהוגש כתצהיר עדות ראשית, הרחיב הנתבע את גרסתו. על פי סעיף 4 לתצהירו, ערך זכ"ד מול עאדל על פיו התחייב עאדל לבצע עבורו מדפים מעוצבים עם ארונות בתוך שבוע ימים .במניין הימים היה אמור לספק התמורה למעשה, עד ל-10.7.08. לטענת הנתבע לא ביצע עאדל עבורו את העבודה. הנתבע חוזר על גרסתו כי עאדל נהג בו בדרך של תרמית לצורך קבלת ההמחאות והעברתם לשוק האפור. קרי, לתובע. משפטית טען הנתבע הן לכשלון תמורה מלא ., הן להעדר תום לב מצד התובע והן כי התובע לא פירט את פרטי העסקה שערך מול עאדל, לרבות לא את הסכם ההלוואה, ריביות, לוח סילוקין- בבחינת מי שלא עמד בדרישות לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בסעיף 12 לתצהירו חוזר ומפרט בגרסתו את דרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות שהתובע לא עמד בדרישותיו. בנסיבות אלה לטענתו, אין לראות אותו כאוחז כשורה באשר פעל בחוסר תום לב ולא מסר תמורה תמורת הצ'קים - סעיף 15 לתצהיר מ-2.5.10. ג. גרסת התובע: לגרסת התובע כאמור, קיבל את השיקים מלקוח קבוע שלו בשם עאדל אבו דיא ביום 30.7.08. על פי סעיף 3 לגרסת התובע, הוא בעל עסק פרטי לנכיון שיקים מתן מימון תמורת ממסרים מסחריים, מזה כעשר שנים. לגרסת התובע קיבל ביום 30.7.08 מעאדל אבו דיא חמישה שיקים, ע"ס 2,000 ₪ כל אחד שזמן פרעונם 14/8, 25/8, 14/9, 25/10, 25/11 - כולם משוכים לשנת 2008!!! לגרסתו של התובע, עבור השיקים ולאחר ניכוי עמלה של 160 ₪, מסר לעאדל סך של 9,840 ₪ במזומן והוציא חשבונית מס / קבלה מספר 2703 ₪ בגין עמלת הניכוי. בהתייחס לרכיב זה של גרסתו ולתמיכה בגרסה זו, צירף את קבלה 2703 שניתנה לכבוד מטבחי אמיר עאדל אבו דיא על סך 160 ₪ בגופה נרשם באופן עלום ולא ברור כי הסכום של 160 ₪ נמסר כנגד שיקים.("הכיתוב דהוי כך שאינני מצטטת במדוייק). מכל מקום ברור כי קבלה זו אינה מתייחסת לצ'קים מסויים כך שבאותה מידה שהתובע מייחס אותה לצ'קים נשוא התובענה אין מניעה שניתנה במסגרת עיסקה עלומה שונה לחלוטין המתייחסת לצ'קים כלשהם באשר הם. התובע נחקר על תצהירו ונמנע בהתרסה ממסירת פרטים אודות עיסקת היסוד אל מול עאדל. למעשה, זולת קבלה דהויה שלא ניתן ללמוד חד משמעית מה נרשם בה וברור שלא רשומים בה פרטי השיקים, לא נשוא התובענה ולא כל שיקים אחרים, שכן נרשם בה בסך הכל כי קיבל מעאדל 160 ₪- אינה מעידה על עיסקה חוץ בנקאית והיא משוללת תוכן באשר לעיסקת יסוד מסויימת!. לגרסת התובע בעמוד 9 לפרוטוקול, כאשר חזרו חלק מהשיקים שמסר לו עאדל, הוא פנה אליו בדרישה שיפרע אותם, עאדל לקח חלק מהשיקים, אמר שיביא כסף, אלא שלא הביא, ועאדל החזיר לו את השיקים. לשיטתו, ההוכחה העיקרית למתן תמורה תמורת השיקים היא עצם העובדה שהוא אוחז בשיקים נשוא התובענה - עמ' 9 לפרוטוקול שורות 10-12. למרות טענתו החד משמעית של הנתבע כי לא קיבל תמורה תמורת השיקים, לא מצא לנכון התובע לזמן לעדות את ה"לקוח הקבוע " שלו עאדל אבו דיא על מנת שיזים את טענת הנתבע לתרמית וכשלון תמורה מלא. לעניין ההתחשבנות של התובע מול עאדל, הצהיר כי אינו מנהל הסכמים, כי הוא בסך הכל עוסק מורשה קטן, מרוויח עמלות ונעדר כל אסמכתא. כאשר נתבקש להמציא אסמכתא לתשלום תמורת השיקים לעאדל כגרסתו בתצהירו, מצא לנכון לצרף דף חשבון משנה מאוחרת יותר אוגוסט 2009 שברור שאינו רלוונטי וברור שאינו מעיד על תשלום תמורת השיקים לא לעאדל ולא לאף אחד אחר. מעיון בגב השיקים, לא נוכחתי כי השיקים הופקדו לחשבון התובע המופיע בדף חשבון בשנת 2009. כאשר נשאל לעניין זה ונשאלה באת כוחו, לא ניתנה תשובה ראוייה שתעיד בהסתמך על אסמכתא כי השיקים הוצגו לחשבונו של התובע. גרסה נוספת של התובע עולה בשורה 32-33 עמ' 9 "עאדל ביקש ממני שאחזיר לו את השיקים ושהוא ישלם לי את הכסף. הוא לקח את השיקים ולא שילם את הכסף והוא החזיר לי את השיקים". ד. דיון והכרעה התובע לגרסתו עוסק בנכיון שיקים מזה כ-10 שנים. לגרסתו שלא הוכחה בפני, נתן למעשה הלוואה לעאדל. קרי; ב-31.7.08 הגיע אליו עאדל עם שיקים דחויים. התובע נתן כסף מזומן לעאדל וניכה את עמלתו. בהסתמך על גרסת התובע בעצמו, נתן למעשה הלוואה לעאדל אשר סכומה - הוא הסכום במזומן בניכוי העמלה וזמני פרעונה - הם זמני פרעון השיקים שניתנו כאמור דחויים. על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שומה על מי שנותן הלוואה אשר אינו תאגיד בנקאי, למלא אחר דרישות סעיפים 2 ו-3 לחוק זה לאמור : "(א) מלווה, העומד לחתום על חוזה הלוואה עם לווה, יתן לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו עותק חתום ממנו לאחר החתימה. (ב) חוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה: (1) שמות המלווה והלווה, ומעניהם המלאים; (2) סכום ההלוואה; (3) הסכום שקיבל הלווה בפועל; (4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה; (5) בהלוואה בריבית משתנה - מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים; (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר - (א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו; (ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה; (7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן; (8) שיעור העלות הממשית של האשראי; (9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; (10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי- תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה; (11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; התובע למרות שהפניתי את תשומת לב באת כוחו לחסרים אלה מגרסתו, בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית מטעמו, נמנע מלהמציא אסמכתא בכתב לחוזה ההלוואה בגדרה מפורט סכום ההלוואה, הסכום שקיבל מהלווה, שיעור הריבית וכיוצא בזה. על פי סעיף 4 להסדרת החוק להלוואות חוץ בנקאיות, אם לא קיים המלווה את חובת הגילוי על פי סעיף 3, יחולו לעניין זה, בנוסף על הוראות אחרות, גם סעיפים 12 ב' ו-15 לחוק החוזים חלק כללי. על פי סעיף 12 ב' לחוק החוזים חלק כללי שחל בהעדר חובת גילוי כאמור, רואים את המלווה כצד שלא נהג בדרך מקובלת ובתום לב. לאור הוראה זאת, הרי שדין ב"כ התובע על פיה הוא אוחז כשורה על פי סעיף 28 לפקודת השטרות להדחות. זאת באשר לסעיף 29 ב' לפקודה קובע חזקה הניתנת לסתירה על פיה, כל אוחז שטר חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה ולענייננו, אוחז בשטר בתום לב ובעד ערך - על פי סעיף 28 (א) (2). מסקנה עד כאן - התובע, אשר לא עמד בחובת הגילוי על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות לא כלפי הצד הסמוך לו לעסקת היסוד ולא כל שכן כלפי הנתבע, אינו אוחז כשורה ואינו תם לב. על פי סעיף 8 לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, היה והגיש מלווה תובענה לרבות לשכת ההוצל"פ לביצוע שטר בקשר לחוזה הלוואה, לפרט את כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3 ב', תשלומים ששילם הלווה, יתרת החוב במועד התובענה ועוד. - לא למותר להדגיש כי התובע נמנע מלעמוד בדרישות לאה על פי סעיפים 11 ו-12 לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, טענה העומדת ללווה כלפי הלווה עומדת גם למי שבא בנעליו ולענייננו, לנתבע. ה. לאחר שסקרתי את הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שאין לי כל ספק שהתובע אינו עומד בדרישותיו, אני קובעת, וזאת בהסתמך על גרסת התובע ואסמכתאות שצירף כי התובע לא הוכיח כי נתן תמורה תמורת השטרות. התובע גם לא מצא לנכון להוכיח אלמנט התמורה לאחר שהנתבע אף חזר הן בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות והן בתצהיר עדות ראשית שלו על גרסתו כי עאדל פרע לתובע את השיקים. בהקשר זה אדגיש כי הקבלה המקורית לא הוצגה, הרישום המדוייק אינו ברור. מכל מקום בהחלט ברור כי פרטי השיקים שקיבל התובע ביום 31.7.08 אינם מפורטים בכל מסמך. לא הוצגה בפני כל אסמכתא שתעיד כי השיקים נשוא התובענה נתקבלו בידי התובע ביום 31.7.08. ל א זאת אף זאת, התובע לא נתן כל הסבר שיניח את הדעת לא לתחשיב עמלת הנכיון כטענתו 1.6 אחוז. לאמור, 1.6 אחוז ממה?, מה שיעור המע"מ שהרי גם אם תרצה לומר 1.6 אחוז מ-10,000 ₪, הרי 160 ₪ הם 1.6 אחוז כולל מע"מ והכל תוך התעלמות מהעובדה שעסקינן בשיקים דחויים לפרקי זמן שבין 14 ימים ל-4 חודשים. גם התחשיב בעניין זה נותר בגדר תעלומה. על פי סעיף 29 לפקודת השטרות, במקרה והוכיחו בתובענה שהסיחור נגוע ברמאות - כטענתו של הנתבע שבפני, חובת הראייה מוחלפת עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה המהות, ניתן בתום לב ערך בעד השטר. בענייננו, טען הנתבע כי לא קיבל תמורה תמורת השיקים. כי השיקים הוצאו ממנו על ידי עאדל במרמה ובתחבולה ולא קיבל תמורתם דבר. ב"כ התובע טענה אמנם כי גרסת הנתבע לא הייתה אמינה בשים לב לעובדה שבזכ"ד נרשם כי המדפים הוזמנו עבור חנות ואילו בחקירתו בלשכת ההוצל"פ בנובמבר 2010, העיד כי הזמין מטבח ושיפוצים לדירה ששכר ברחוב החולה בר"ג. אני סבורה כי השאלה לאן הוזמנו המדפים היא שאלה שולית. השאלה העיקרית היא האם נמסרו השיקים תמורת מדפים והאם אלה סופקו. חזקה על התובע וזאת בהסתמך על מערכת היחסים שהעיד שיש לו עם עאדל ללקוחו הקבוע, שאם אכן נתן עאדל לנתבע תמורה תמורת השיקים, היה מוכיח זאת בנקל בעזרתו של עאדל. ועיקרי עיקרים, התובע לא הציג כל אסמכתא שתעיד כי נתן תמורה לעאדל תמורת השיקים נשוא התובענה. רוצה לאמור; גם אם טען שנתן תמורה במזומן, אין די באמירה סתמית לעניין זה בתצהיר ללא כל אסמכתא שהרי עסקינן בנותן שירותי מטבע מורשה הפועל או אמור לפעול בהלימה מלאה להוראות והנחיות הרשויות לרבות הרשות לאיסור הלבנת הון, אגף שוק ההון משרד האוצר, רשם נותן שירותי מטבע ורשויות המס. משלא קרסה הגנתו של הנתבע כי לא קיבל כל תמורה תמורת השיקים, כי עאדל רימה אותו והוציא ממנו השיקים בתחבולות, עובר הנטל אל האוחז להוכיח כי הוא נתן תמורה תמורת שיקים אלה למי שמסר לו אותם. התובע לא הרים נטל זה! התובע לא עמד בנטל לא על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ולא על פי פקודת השטרות. לא לעניין תום ליבו ולא לעניין מתן תמורה בפועל אם במזומן ואם בדרך אחרת. לא בעדותו של עאדל ולא במסמך קבלה חתום על ידי עאדל ולא באסמכתא אחרת. לממצאים אלה מצטרף הממצא כאמור שלא נוכחתי שהשיקים הופקדו לחשבונו של התובע באמצעות חותמת במסלקה שאמורה להופיע על גב השיקים. מאידך, נוכחתי כי השיקים הופקדו לחשבונות של צדדים אחרים עלומים, כנראה א.ש אחדות שמעיד על אוחז עלום פרטיו לא נודע, אלא שחזקה על התובע שבהחלט יודע הוא ממי קיבל את השיקים אם בשלב ראשון ואם בשלב שני. זאת ועוד, אני מוצאת את גרסתו של התובע שקרית! לגרסתו בתצהיר עדות ראשית מטעמו במעמד קבלת ההמחאות, ביקש מעאדל ליצור שקר טלפוני עם הנתבע כיד לוודא שהוא אכן חייב את הכספים לפי השיקים ומתחייב לפרוע אותם, אלא שלא למדתי וגם לא מגרסתו של התובע בתצהיר עדות ראשית מטעמו כי הנתבע אישר לו כי הוא מתחייב לפרוע את השיקים בגין תמורה שקיבל מעאדל. במובן זה אני מוצאת את גרסתו של התובע בסעיפים 6 ו-7 בתצהירי כגרסה שקרית. ו. לסיכום; כאשר אני בוחנת את גרסת התובע מחד וגרסתו של הנתבע מאידך, אני בוחנת את נטל הבאת הראיות ונטל ההוכחה מכאן ומכאן, מסקנתי היא כי התובע עליו רובץ הנטל לא הוכיח תביעתו. החזקה הלכאורית על פיה הוא אוחז כשורה נסתרה, זאת בהסתמך על הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות שלא עמד בהן. חזקת התמורה על פי סעיף 29 א' לפקודת השטרות גם היא נסתרה באשר התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי נתן תמורה תמורת השיקים לא לעאדל ולא לאחר. מאידך; גרסתו של הנתבע כי לא קיבל תמורה תמורת השיקים לא קרסה. ז. אשר על כן, דוחה התובענה. מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 4,000 ₪. מאחר ותיק ההוצל"פ המקושר שמספרו 0126426586 נפתח נגד הנתבע בלבד, מורה על סגירתו! המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים ניתן היום, ט' אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים. הלוואה חוץ בנקאיתבנקהלוואהשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר