1. זוהי תביעה כספית להוסיף ולשלם לתובעים עבור עבודת הצביעה שביצעו וכן עתירה לתשלום פיצוי בגין אובדן רווחים שנגרם לתובעים בשל הפסקת עבודתם על ידי הנתבעת והפרת ההסכם מצידה.   הנתבעת הגישה תביעה שכנגד להחזר כספים ששילמה ביתר לתובעים בגין עבודת הצביעה. הנתבעת עותרת גם לפסיקת פיצויים בגין נזקים כספיים שנגרמו לה בשל עבודתם הרשלנית של התובעים.   הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה פסק הדין ינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התש"ד - 1984, אך יכלול נימוקים.   2. הרקע התובעים, שהם הנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים") היו בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של עסק שהתנהל תחת השם "אבן על אבן", ואשר עסק בביצוע עבודות סיד וצבע. הנתבעת שהיא התובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") הינה חברה קבלנית אשר עסקה בזמנים הרלוונטיים לתובענה בבניית 8 בנינים בפרויקט הידוע בשם "תל גיבורים- בנה דירתך בחולון" (להלן: "הפרויקט").   אין חולק כי ביום 21.10.96 נחתם בין התובעים לנתבעת הסכם על פיו מסרה הנתבעת ל"אבן על אבן" את ביצוען של עבודות הצבע ב- 124 יחידות דיור ב- 8 בנינים הנמצאים בפרויקט (להלן - "ההסכם").   עוד מוסכם על הצדדים כי התמורה לביצוע העבודה נועדה להיות בסך של 3,200 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל יחידת דיור, דהיינו : 3,744 ש"ח כולל מע"מ ליחידה, ובסה"כ 464,256 ש"ח כולל מע"מ עבור על העבודה בפרויקט.   להשלמת הרקע נציין, כי כי בין הצדדים נחתם חודשיים קודם לכן הסכם נוסף, לביצוע עבודות צביעה בפרויקט אחר שבנתה הנתבעת ביבנה. התובעים טוענים, כי נשכרו לעבודה בפרויקט בחולון לאחר שמנכ"ל הנתבעת היה מרוצה מטיב ואיכות עבודתם בפרויקט ביבנה, ואילו הנתבעת, באמצעות מנכ"לה, מר חכשורי, שוללת גרסה זו וטוענת כי כלל לא הספיקה להתרשם מעבודת התובעים ביבנה, שכן חלפו רק חודשיים מתחילת עבודתם בפרויקט ביבנה. כך או כך, גם הנתבעת מסכימה, כי ההתקשרות בהסכם עם התובעים נבעה מהמלצתו של מר עמי שביט, ששימש כמנהל העבודה מטעם חכשורי, גם בפרויקט ביבנה וגם בפרויקט בחולון.    3. טענות הצדדים התובעים טוענים כי בחודש אוגוסט 1997, עבודתם בפרויקט הופסקה בהוראת מנהלה ובעליה של הנתבעת ללא כל הודעה או התראה מוקדמת, זאת תוך הפרת ההסכם ביניהם. התובעים עותרים לקבלת יתרת שכרם בגין עבודתם. עוד עותרים התובעים לפיצוי בגין אובדן רווחים ביחס לדירות בהן לא אפשרה הנתבעת לתובעים לסיים את עבודות הצבע.   לטענת הנתבעת, עבודתם של התובעים בוצעה באיטיות תוך פגיעה בלוחות הזמנים, כמו כן יוצאת הנתבעת כנגד טיב העבודה. לטענתה, הפסקת עבודתם של התובעים בפרויקט הייתה בהתאם להסכם ולאור עבודתם הרשלנית של התובעים. בתביעתה שכנגד עותרת הנתבעת להחזר כספים ששילמה ביתר לתובעים בגין עבודות הצביעה. כמו כן עותרת הנתבעת לפיצויים בגין נזקים כספיים שנגרמו לה בשל עבודתם הרשלנית של התובעים.    4.                   תנאי ההסכם על פי נספח התנאים המיוחדים להסכם, היה על התובעים לבצע את העבודות כדלקמן:   א.      הכנת דירות לצבע, לרבות שיפשוף קירות, צבע יסוד בור וביצוע שכבת צבע עד לצבע אחרון, על מנת לאפשר הרכבת אלומיניום, צביעת חדרי מקלחת בצבע מגן נגד פטריות. ב.      הכנות צבע לשטחים ציבוריים לרבות כל אלמנטי המסגרות, מעקה, דלתות, סולמות, סבכות לפי הקיים בבנין. ג.        צביעת קירות חדרי מדרגות - לפי המפרט והנחיות המפקח ומנהל האתר. ד.      השתתפות בביצוע פרוטוקול מסירת דירות לדיירים, ביצוע תיקונים. ה.      ביצוע נקיון הדירות והמשטחים הציבוריים - נקיון ופוליש לקראת מסירת הדירות לדיירים.   לוח התשלומים נקבע בסעיף 5 להסכם. אופן ביצוע התשלומים נקבע בסעיף 5.2 כדלקמן: "5.2 התמורה תשולם לקבלן לפי חשבונות חלקיים או סופיים שיוגשו על ידו, בתוך 30 יום מיום אישור החשבונות על ידי המפקח מטעם המזמין, כנגד חשבונית מס, ולאחר ניכוי מס הכנסה וכל ניכויים אחרים אשר על פי חוק חלה על המזמין החובה לנכותם".   מר שביט נדרש בחקירתו לנוהל של הוצאת החשבונות (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 5-9):   "ת. עורכים חשבון מצטבר בסוף החודש על סמך כל העבודות שבוצעו בשטח. במקביל יש קבלנים שגם מגישים חשבון. אני הייתי עושה סיבוב באתר, רושם כל מה שבוצע, ומגיש את זה להנה"ח של חכשורי. זה היה עולה לחכשורי לאישור. זה היה מגיע לקבלן בסמוך למעמד שהוא היה מקבל את הכסף."   החשבונות אותם הגישו התובעים, ואשר אושרו על ידי מר שביט, הינם חשבונות מצטברים שמשקפים את כל העבודה מתחילת הפרויקט ועד למועד עריכת החשבון. ובלשונו של מר שביט (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 8,9):   "בסוף חודש בדקתי מה העבודה שבוצעה בחודש שעבר ומפרט בחשבון חלקי ובחודש שלאחר מכן, הייתי בודק מה התוספת שהתווספה לעבודה ומוסיף את התוספת של אותו חודש".   לנוהל זה מסכימה גם הנתבעת (ראה: תצהיר חכשורי, סעיפים 8, 11).    5.                   בהסכם נשוא תביעה זו, המתייחס לפרויקט בחולון, לא נקבע מה גובה התשלום המגיע לתובעים בגין כל שלב משלבי ביצוע העבודה. לוח תשלומים המתייחס לשלבי ביצוע העבודה נמצא בחוזה שנכרת בין הצדדים והמתייחס לפרויקט ביבנה, ואשר לטענת התובעים משקף את המקובל בענף הבניה, והוא קובע לאמור: גמר סיוד - 10% גמר שכבה ראשונה פוליסיד - 20% גמר שכבה שניה פוליסיד (עד לשכבה אחת לפני מסירה) - 30% גמר ציבורי + מסגרות - 20% מסירה לדיירים - 20%.    6.                   לוח הזמנים שנקבע בנספח המיוחד להסכם היה תחילת עבודה ביום 25.10.96 וסיומה בתיאום עם המפקח ועל פי הנחיותיו.   7.                   עם חתימת ההסכם המתייחס לפרויקט בחולון, החלו התובעים לטענתם, לעבוד בפרויקט במלא המרץ (סעיף 7 לתצהירו של התובע). לטענת התובעים, הם העסיקו בין 10 - 15 עובדים באתר, ועבדו 5 או 6 ימים בשבוע. בדרך כלל עבדו בכל דירה שני פועלים. סדר העבודה היה, לפי האמור בתצהירו של התובע (סעיף 12) כדלקמן:   ראשית, משפשפים את כל הקירות כ- 4,5 שעות עבודה. לאחר מכן, צובעים את הקירות בסיד בור-צביעה זו דורשת כחצי יום עבודה. לאחר מכן מבצעים תיקונים שעורכים בין 2 ל- 5 שעות ואז צובעים את הקירות צביעה ראשונה שעורכת כחצי יום עבודה. לאחר מכן מחכים שיתייבש ומבצעים התיקונים הנדרשים וצובעים בשנית וזה עורך יום עבודה. השלב הסופי הוא צביעת המשקופים ולאחר מכן תיקונים אחרונים, נקיון ופוליש.   על פי סדר עבודה זה, תהליך צביעת דירה בשלמותה עורך 4 ימים, וגם מנהל האתר, מר שביט מסכים, כי אם כל קבלני המשנה האחרים היו מבצעים את העבודה בזמן, ניתן היה לבצע את כל הדירות באתר תוך 4 חודשים (עמ' 12 שורה 27).   עוד מציין התובע בתצהירו (סעיף 14) כי כאשר הוטל סגר על עובדי השטחים במהלך העבודה, התארגן עם כוח עבודה יהודי וערבי מישראל לביצוע עבודות, כדי להתקדם בקצב הרגיל ולא לפגוע בהתקדמות העבודה באתר.   לאור זאת, ולאחר ש"אבן על אבן" השלימה לטענתה חלק נכבד מן העבודה, נפלה על התובע "כרעם ביום בהיר" הודעתו של מר שביט, מנהל האתר מטעם הנתבעת, כי חכשורי הורה על הפסקת עבודת התובעים באתר, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת (סעיפים 16 - 18 לתצהיר התובע).   טענותיו של התובע נתמכו בתצהירו של מר שביט, מי ששימש כמנהל האתר מטעם הנתבעת בפרויקט בחולון. מר שביט העיד כי "עבודתם של "אבן על אבן" בפרוייקט זה היתה לשביעות רצוני, בוצעה במקצועיות ובאיכות טובה מאד ותוך עמידה בלוחות הזמנים, ואומר באמת ובכנות כולם היו מרוצים מהם כולל חכשורי בעצמו, שהכיר את עבודתם מפרוייקט קודם" (סעיף 9 לתצהירו של שביט).   באשר להודעה על הפסקת העבודה, תומך מר שביט בגירסת התובעים כי במהלך חודש אוגוסט 1997, החליט חכשורי ללא כל סיבה, להכניס קבלן צבע נוסף לאתר, בלי להתייעץ עמו ועל כן בקש ממנו להודיע ל"אבן על אבן" על הפסקת עבודתם באתר.   8.                   מתצהירו של חכשורי עולה תמונה שונה לחלוטין לעניין העבודה "במלוא המרץ" בפרויקט בחולון. אומר חכשורי בסעיף 9 לתצהירו: "כבר עם תחילת עבודת התובעים באתר, התברר כי אינם עומדים בהתחייבויותיהם על פי ההסכם. על אף שהצהירו התובעים בסעיף 8.2 להסכם, כי מועד סיום העבודות הוא תנאי יסודי בהסכם וכי פיגור יהווה הפרה יסודית של ההסכם, בחרו התובעים לבצע את העבודות באמצעות כוח עבודה מצומצם, אשר היווה ברובו הגדול פועלים מן השטחים. המחסור בכוח האדם בלט ביותר כבר בתחילת עבודת התובעים באתר, ככל הנראה בגלל הסגרים שהוטלו על השטחים. התובעים התקשו לגייס כוח אדם לביצוע העבודות ומשלב מסוים אף הפסיקו בכלל להביא פועלים לאתר, ואם הביאו מספר קטן של פועלים, אלה לא היו פועלים מקצועיים אלא פועלים מזדמנים". חכשורי התריע בפני התובעים מספר פעמים על קצב ההתקדמות האיטי של העובדה, ובקש מהם להגביר את הקצב ולהביא פועלים נוספים, אך ללא הואיל.   לקראת מועד המסירה של הדירות, התברר לנתבעת כי הדירות אינן מוכנות למסירה, בין היתר בגלל בעיות צבע, נערך באתר סיור בנוכחות התובעים, על מנת לעמוד על מצב העבודות שבוצעו. בסיור זה התברר לנתבעת כי ישנם פיגורים משמעותיים בלוחות הזמנים, וגם העבודה שכבר נעשתה על ידי התובעים היתה מתחת לכל ביקורת. לאור ממצאי הסיור, והזמן הדוחק והמחסור בעובדים אצל התובעים, החליטה הנתבעת לאפשר לתובעים לסיים העבודות בבניינים בהם כבר בוצעו על ידם חלק מן העבודות, בניינים 22, 23, 24 ן - 27 ואת הבניינים האחרים, בהם התובעים לא החלו בעבודה או שהיו בשלביה הראשוניים בלבד, למסור לקבלן אחר, יעקב סעיד, וזאת על מנת לעמוד בהתחייבויותיה של הנתבעת כלפי רוכשי הדירות (סעיף 14 לתצהיר חכשורי).   משעומת התובע עם גירסת חכשורי בחקירה הנגדית, הודה כי בתחילת העבודה בחולון, עבדו מעט פועלים, בין שלושה לארבעה פועלים (עמ' 3 שורה 3). אחר כך הגיעו ל- 12 עד 15 עובדים, והכוונה כחודש לאחר תחילת העבודות.   עוד מודה התובע בחקירתו הנגדית, כי בשלב מסויים, כל פועליו היו פלשתינאים. משהוטל סגר על עובדי השטחים, העסיק עובדים מזדמנים ישראלים, חלקם יהודים וחלקם ערבים ישראליים (עמ' 3 שורה 29).   באשר לטענה בדבר פיגור בלוח הזמנים, מסביר זאת התובע בכך שהבניינים לא היו מוכנים לעבודה, והא ראיה, שבבניינים 37, 38 ו - 39 בקשו ממנו לבצע סיד-בור עוד לפני הריצוף (עמ' 4 שורות 28-29).   9.                   הטענה כי הבניינים לא היו מוכנים לעבודת התובעים, נתמכת לכאורה גם בעדותו של מר שביט. מר שביט הסביר, כי האתר סבל מבעיות מרגע הגיעו. הנתבעת היתה למעשה יזמית הפרויקט, ואת הבניינים היתה צריכה לבנות חב' כלנית, כקבלן משנה, אך היא נכנסה לפירוק (סעיף 4 לתצהיר שביט). הנתבעת החליטה לסיים את הפרוייקט בעצמה. בתחילה היתה שביתה באתר, מאחר וקבלני המשנה של כלנית מחו על אי קבלת תשלומים. הנתבעת הגיעה להסכמים עם חלק מן הקבלנים, והעבודה התחדשה. קושי נוסף היה נושא הסגרים, שאז תמיד ירדה התפוקה. לאור זאת, סבור מר שביט כי התובעים עמדו בלו"ז בתנאים שהיו קיימים באתר.   10.               האם הפרו התובעים את התחייבותם על פי ההסכם באופן שזיכה את הנתבעת לבטל עמם את ההתקשרות?   נראה לי כי התשובה לכך הינה חיובית.   קבלן הנוטל על עצמו התחייבות לביצוע עבודה ולעמוד בלוח זמנים, צריך להיערך עם כמות מספקת של עובדים, ברמה מקצועית נאותה, כך שיוכל לבצע את העבודה במועד. התובע הודה כי כל פועליו היו עובדי השטחים, ועל כן משהוטל סגר, נאלץ לשכור עובדים אחרים, מזדמנים. עובדים אלו לא היו בכמות מספקת, וגם עמי שביט, שעדותו היתה מגמתית ביותר וחד צדדית לטובת התובעים, הודה כי ההספק ירד ל - 50%. למעשה הוכח, כי בחודשים מרץ-אפריל 1997, בתקופת הסגר (ת17/) לא הוגש חשבון, שכן התובעים לא בצעו עבודה בתקופה זו, מחמת הסגר.   אין לי ספק כי קצב ביצוע העבודה של התובעים היה איטי ביותר, והדבר עולה ברורות מהניתוח המפורט של החשבונות שהוגשו על ידי התובעים בסיכומי הנתבעת.   הואיל והחשבונות שהוגשו הם חשבונות מצטברים, ניתן ללמוד גם מהם על קצב ביצוע העבודה על ידי התובעים: בחשבון אוקטובר 96 (נ3/) -בוצע 1.9% מהשווי הכולל של העבודה. בחודש נובמבר 96 (נ4/) - בוצע במצטבר 7.8% מהשווי הכולל של העבודה. בחודש דצמבר 96 (נ5/) - בוצע במצטבר 13.2% מהשווי הכולל של העבודה. בחודש ינואר 97 (נ6/) - בוצע במצטבר 20.8% בלבד מהשווי הכולל של העבודה. חשבון חלקי מס' 6 (נ7/) שהוגש ביום 20.4.97 משקף 32% משווי הכולל של העבודה. הווי אומר, כי 6 חודשים לאחר תחילת ביצוע העבודות, השלימו התובעים רק כשליש מן העבודות שנטלו על עצמם בהסכם, שעה שמנהל האתר, שהעיד מטעמם, הודה כי ניתן היה לסיים את כל העבודות, תוך 4 חודשים. החשבון האחרון של התובעים שהוצג (נ7/) מיום 23.7.97 משקף כ - 35% מהשווי הכולל של העבודות לפי החוזה. ערה אני לכך, שנ7/ אינו כולל את חלקם של התובעים בעבודה בבניינים 37 - 39, שעל פי הוראת חכשורי, הוצאו מן החשבון, לאור מסירת העבודה בהם לקבלן סעיד, אך גם אם נכלול חלק זה של העבודות הנלמד מתוך נ6/, נגיע לכדי 39% - 40% בלבד מן השווי הכולל של העבודות על פי החוזה.   הווי אומר, שבמועד הפסקת עבודתם של התובעים באתר, השלימו כ - 40% בלבד מן השווי הכולל של העבודות על פי ההסכם. הנתבעת, לא היתה מכניסה קבלן אחר לאתר, אילו עבדו התובעים בקצב משביע רצון, וברמה סבירה. אותו קבלן יעקב סעיד, שהוכנס על ידי הנתבעת להשלים את העבודות שלא בוצעו עד אז על ידי התובעים, כלל אינו קבלן צבע, אלא קבלן המתמחה בעבודות שלד וביצע עבודות פיתוח באתר, של בניית קירות תומכים. היעלה על הדעת, כי הנתבעת היתה פונה לקבלן שאינו מתמחה בעבודות צבע, כדי לבצע עבודות אלו, אם לא היתה במצוקה מבחינת לוח הזמנים? הוכח, כי איכלוס הבניינים החל בחודש ביוני-יולי 1997 (ת10/). מבנים 37 ו - 38 אוכלסו החל מחודש יולי 97'. לא יכול להיות ספק, שבקצב עבודת התובעים, לא ניתן היה לאכלס בניינים אלו במועד, אלמלא נלקחה העבודה מן התובעים ונמסרה לקבלן אחר, שהחל לעבוד בבניינים אלו בחודש אפריל 97, וסיים את העבודה בהם תוך 3 - 4 חודשים.   11.               סעיף 8.3 להסכם קובע לאמור: "במידה והתקדמות העבודות ו/או אופן ביצוען אינם לשביעות רצון המזמין והדבר לא תוקן בתוך 7 ימים לאחר מתן התראה לקבלן - יהיה המזמין רשאי ללא התראה נוספת, לבטל הסכם זה, להפסיק את עבודות הקבלן ולסיים את העבודות לפי ראות עיניו, בעצמו על חשבון הקבלן".   שוכנעתי כי העבודות לא התקדמו בקצב משביע רצון. חכשורי העיד כי התרה בתובעים, אך אלו לו תקנו את ההפרה (סעיף 10 לתצהיר חכשורי שהתובעים ויתרו על חקירתו). לפיכך, זכאית היתה הנתבעת לבטל את ההסכם, ולהפסיק את עבודת התובעים באתר, ולשכור שירותיו של קבלן שישלים את העבודות, אפילו על חשבון התובעים.   אשר על כן, יש לדחות את תביעת התובעים, ככל שהדבר מתייחס להפסד הרווחים שנגרם להם מאי השלמת העבודות על פי ההסכם.   זאת ועוד, על פי סעיף 6 להסכם, הנתבעת היתה רשאית להגדיל או לגרוע מהקף העבודות על פי ההסכם. זכות זו, יש לקיים בתום לב, ואינני סבורה כי יש לייחס לנתבעת חוסר תום לב בהפעילה הזכות שהיתה קיימת לה לפי סעיף 6 להסכם, בגרעה 4 בניינים מהקף העבודה שנמסרה לתובעים, לאור הקצב האיטי של התקדמות העבודות, נוכח מועד האיכלוס המתקרב.   12.               האם קבלו התובעים את מלא התמורה המגיעה להם בגין העבודות שכן ביצעו, עד להפסקת עבודתם על ידי הנתבעת?   לעניין זה, חשוב לציין את האמור בסעיף 5.3 להסכם: "קביעת המפקח מטעם המזמין בכל הקשור לגובה החשבונות ו/או לשאלת זכאותו של הקבלן לתשלום ו/או לשאלה האם ביצע הקבלן את התחייבויותיו עד לסיומן - תהיה סופית ותחייב את הצדדים".   בהסכם, העניקו הצדדים למפקח מטעם הנתבעת את הסמכות לאשר את החשבונות, והוסכם כי קביעתו הינה סופית ותחייב את הצדדים.   13. לטענת התובעים, הינם זכאים לקבל מן הנתבעת התמורה בגין העבודות שהושלמו על ידם כמפורט להלן: א. בנינים 22,23,24,27 (48 יחידות דיור סה"כ) ביצעו את העבודה במלואה דהיינו- 100% ב. בנין מס' 26 (12 יחידות דיור) ביצעו 50% מהעבודה. ג. בנין מס' 38 (12 יחידות דיור) ביצעו 10% מהעבודה. ד. בנינים מס' 37 ו- 39 (32 יחידות בסה"כ) ביצעו 30% מעבודות הצבע ב- 14 יחידות דיור, 10% מעבודות הצבע ב-15 יחידות דיור ולא ביצעו כל עבודות בצע ב-3 יחידות דיור. ה. בנין מס' 62 (20 יחידות דיור) - לא ביצעו כל עבודה.   להשלמת התמונה יש לציין כי מר שביט בתצהירו מציין כי לאחר עיון בחשבונות שאישר ביצעו התובעים את העבודות הבאות (סעיף 15 (ב) לתצהיר)- בבניינים 22,23,24,27 (סה"כ 48 יחידות דיור) ביצעו 90% מהעבודות. בבניין 26 (סה"כ 12 יחידות דיור) - 30% מהעבודות. בניין 38 (סה"כ 12 יחידות דיור) - 10% מהעבודות. בבניינים מס' 37/39 ב- 29 יחידות דיור בוצעו 10% מהעבודות וב-14 יחידות דיור בוצעו 20% מהעבודות.   מנגד טוענת הנתבעת כי היקף עבודות התובעים הייתה כדלקמן: א. בניינים 22,23,27 - 90% מהעבודות. ב. בנין 24 - 10% מהעבודות. ג. בניינים 26,38,37,39,62 - 0% מהעבודות.   החשבון האחרון נ/7 אמור לשקף את העבודה שבוצעה על ידי התובעים, עד להספקת עבודתם באתר. עיון בחשבון מעלה כי הוא מתייחס לבניינים 22, 23, 24 ו - 27, בהם השלימו התובעים 90% מן העבודה. בנוסף, זכאים התובעים לתשלום בגין צביעת חדר טרנספורמציה, ומן החשבון יש לנכות תשלום עבור 7 עובדים שהמזמין העמיד לרשותם, ובסה"כ עומד החשבון על 139,380 ש"ח עליו יתווסף מע"מ.   13. בניינים 22,23,27 ראשית, באשר לבניינים 22,23,27 סבורים התובעים כי הינם זכאים לשכר בגין מלוא העבודה, דהיינו 100%. המפקח מר שביט, שהינו עד מטעם התובעים, נשאל בענין זה (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 27-31): "ש. למה אתה חושב שמגיע להם 100% מהעבודות. ת. כי היו לי דירות שיעקב סעיד סיים וקיזזו לו בהם את העבודות שהתובעים ביצעו. ש. למה אישרת להם 90%. ת. ברגע שדירות נמסרות לדיירים מאושר 90%, ו-10% נשאר לציבורי חדרי מדרגות, אשפה, גגות וכו'."   על פי ההסכם, קביעתו של המפקח לעניין ביצוע העבודות הינה קביעה סופית ומחייבת את הצדדים. התובעים לא הצליחו להרים הנטל לסתור את קביעת המפקח ולא הוכיחו כי השלימו את ביצוע כל העבודות בבניינים 22, 23, 27 על כן אני קובעת כי בבניינים 22,23,27 ביצעו התובעים 90% מהעבודות על פי ההסכם. 14. בניין 24 באשר לבנין 24, לטענת הנתבעת בבניין זה בצעו התובעים רק 10% מעבודת הצבע, ויתר העבודות בוצעו על ידי עובדים שנשכרו על ידי הנתבעת ועל חשבונה. דא עקא, הנתבעת לא מביאה כל ראיה או אסמכתא לטענתה זו.   עיון בחשבונות מעלה, כי המפקח מטעם הנתבעת, מר שביט, אישר את עבודת התובעים בבניין 24 כדלקמן: בחשבונות נ4/, נ5/, נ6/ - אישר המפקח ביצוע 10% מן העבודה בבניין זה. הקף העבודה בבניין 24 גדל ל - 60% בחשבון נ7/, גם החשבון שלאחריו נ8/ מראה גידול בהקף העבודה בבניין 24 ל- 80% ובחשבון האחרון נ9/ קיים אישור לביצוע 90% מן העבודה בבניין 24.   בנסיבות אלו, ועל יסוד אישור המפקח מטעם הנתבעת, הנני קובעת כי בבניין 24 ביצעו התובעים 90% מעבודות הצביעה. 15. בניין 62 שני הצדדים מסכימים כי בבניין זה לא ביצעו התובעים כל עבודה על פי ההסכם, ועל כן אין התובעים זכאים לכל תשלום. 16. בנינים 38, 39-37, 26 המחלוקת המרכזית בין הצדדים הינה באשר להיקף ביצוע העבודות ע"י התובעים בבניינים אלו.   עיון בחשבונות הקודמים שהוגשו ואושרו על ידי המפקח מטעם הנתבעת מעלה, כי בחשבון נ4/ נכלל ביצוע סיד בור ב - 6 יח"ד בבניין 26 , ב - 32 יח"ד בבניין 37/39 וב- 12 יח"ד בבניין 38. בחשבון נ5/ הוספה עבודת צבע יד ראשונה ב - 12 יח"ד בבניין 26, ובחשבון נ6/ הוספה עבודת צביעה יד ראשונה ב - 32 יח"ד בבניין 37/39, ובחשבון נ7/ נוספה צביעה יד ראשונה של יחידה נוספת, כך שסה"כ היחידות שנצבעו צביעה ראשונה בבניין 37-39 היה 14. עולה איפוא, שעל פי החשבון נ7/ ביצעו התובעים בבנין 26 - 30% מן העבודה, בבניין 38 בצעו 10% מן העבודה ובניינים 39-37 ביצעו 30% ב- 14 מתוך 32 היחידות שבבניין, ועוד 10% ב- 15 יחידות מתוך 32 שבבניין, ולא ביצעו כל עבודות צבע ב - 3 יחידות דיור בבניין.   עבודות אלו הושמטו, על פי הוראת חכשורי מן החשבון האחרון נ7/, לטענת הנתבעת הואיל והיה צורך לחזור עליהן מחדש.   השאלה, אם זכאים התובעים לתשלום עבור העבודות שביצעו בבניינים אלו, תלויה בתשובה לשאלה הנוגעת לאיכות ביצוע העבודה. שכן, הנתבעת אינה מכחישה בסיכומיה (סעיף 59 לסיכומי הנתבעת) כי העבודות בגין בניינים אלו נכללו בחשבונות הראשונים, אלא שלטענתה איכות העבודה היתה פגומה מיסודה, והנתבעת נאלצה לשלם לקבלן סעיד את שווי מלא העבודות בבניינים אלו, על כן אין התובעים זכאים לתשלום בגינם.   להוכחת טענתה כי הנתבעת נאלצה לשלם לקבלן סעיד מחדש עבור ביצוע מלא העבודה בבניינים 37-39, 38 ו - 26, הגישה הנתבעת את החשבוניות של סעיד (ת13/ - ת16). בהתאם לחשבוניות אלו, ביצע סעיד את מלא העבודה בבניין 37-39, בכל שלושת הכניסות, וקבל תשלום מלא בגין העבודות. כמו כן, קיימת חשבונית ת13/ לגבי צביעת 24 יח"ד, ללא ציון מספרי הבניינים.   לית מאן דפליג, כי העבודה שנמסרה לסעיד כללה את בניינים: 26, 37-39, 38 ו- 62. מדובר בשני בניינים של 12 יח"ד (בניין 26 ובניין 38), בניין אחד של 32 יח"ד (37-39) ובניין של 20 יח"ד (בניין 62). (ראה תצהירו של יעקב סעיד סעיף 3 ותצהירו של יובל חכשורי סעיף 6).   24 היחידות המפורטות בחשבונית ת13/ מתייחסות איפוא לבניינים 26 ו - 38.   יוצא איפוא, כי הנתבעת שלמה לקבלן סעיד את מלא התמורה כפי שסוכמה עמו לגבי בניינים 26, 37-39 ו - 38. אין זה מתקבל על הדעת כי חברה כדוגמת הנתבעת, תשלם פעמיים בגין אותה עבודה ללא סיבה. הסיבה היחידה יכולה להיות, כי סעיד נאלץ לחזור על העבודה הואיל ואיכות העבודה שבצעו התובעים היתה ירודה ובלתי מספקת. 17. כאן המקום לציין, כי התמורה שסוכמה עם סעיד בגין ביצוע העבודות היתה 2,700 ש"ח בצרוף מע"מ לכל יחידה, לעומת 3,200 ש"ח לכל יחידה, כפי שסוכם עם התובעים. ההפרש בתמורה הוסבר על ידי יובל חכשורי בכך, שסעיד לא נדרש לבצע נקיון שלפני המסירה בדירה (להבדיל מנקיון לאחר צבע). בעוד שהתובעים התחייבו לבצע את הנקיון הסופי בדירה, כולל פוליש, המתבצע לפני המסירה לדייר והתמורה בגין עבודות אלו נכללה בהסכם, סעיד היה צריך לבצע רק את הנקיון שלאחר הצביעה. לאחריו, עוד עבדו בעלי מקצועות נוספים בדירות, ואת הנקיון הסופי והפוליש שלפני המסירה, לא היה צריך לבצע. אלא שטענה זו נסתרת בתצהירו של סעיד, המעיד (סעיף 5 לתצהיר) כי בצע את העבודות ב - 4 הבניינים מהתחלה ועד הסוף, קרי: שפשוף קירות, צביעת סיד בור ותיקונים, שכבת צבע ראשונה, שניה, משקופים, תיקוני צבע סופיים ונקיון ופוליש, וגם מר שביט מודה כי סעיד ביצע עבודות נקיון בדירות (עמ' 16 שורה 15).   ההסבר להבדל בין התמורה שסוכמה עם התובעים לבין התמורה שסוכמה עם סעיד ניתן על ידי מר שביט בכך, שההפרש בסך 500 ש"ח משקף את העובדה שהתובעים בכל זאת בצעו עבודה בבניינים אלו. ואכן, אם נבחן את שווי התמורה המגיעה לתובעים על פי החשבון נ6/ בגין בניינים אלו, עולה כי 30% מן התמורה המגיעה בגין 13 יחידות מתוך 32 בבניין 37-39 הינם 960 ש"ח, ואילו 10% מהתמורה המגיעה בגין 16 יחידות מתוך 32 בבניין 37-39 הינם 320 ש"ח, והסכום של 500 ש"ח שהופחת מן הסכום שסוכם עם סעיד, משקף פחות או יותר, את השווי הממוצע של העבודה שהספיקו התובעים לבצע בבניין זה.   18. הסכום הסופי שאושר לתשלום לתובעים חושב כדלקמן:   90% X 12 יח' בבנין 22 X 3,200 90% X 12 יח' בבנין 23 X 3,200 90% X 12 יח' בבנין 24 X 3,200 90% X 12 יח' בבנין 27 X 3,200 2 חדרי טרנספורמציה X 1,200 = 2,400 ₪ סה"כ = 140,640 ₪ פחות 7 ימי עבודה של עובד יומי X 180 ₪ (חשבון נ' 7) - 1,260 סה"כ - 139,380 ₪ בצירוף מע"מ - 23,694.6 163,074.60 ₪   הצדדים מסכימים כי הנתבעת שילמה לתובעים את הסך של 173,028 ₪. לכאורה, שלמה הנתבעת לתובעים ביתר סך של - 9,953.40 ₪.   19. כאמור, קבעתי כי התובעים בצעו עבודות בהקף משתנה בבניינים 37-39, 38 ו 26, שלא נלקחו בחשבון בחשבון הסופי. שווים של עבודות אלו על פי חשבון נ7/ הינו 33,600 ש"ח לפני מע"מ, ובצרוף מע"מ 39,312 ש"ח. היתרה שהיתה עומדת לזכות התובעים, לאחר ניכוי הסכום של 9,953 ש"ח היתה איפוא, כ- 29,359 ש"ח. מאידך, אין ספק כי איכות עבודתם של התובעים לא היתה טובה, והיה צורך לחזור על עבודתם, כולה או רובה, בשנית. יחד עם זאת, הנתבעת "חסכה" כ - 28,000 ש"ח בתשלומים לסעיד, בשל ההפרש במחירי היחידות, על פי שני ההסכמים. כך, שלנתבעת לא נגרם נזק בשל הצורך לחזור על עבודת התובעים בשנית.   20. לצרכי פשרה, הנני קובעת איפוא, כי מתוך הסכום של 29,359 ש"ח ישולם לתובעים סך של 12,500 ש"ח עבור עבודתם בבניינים 26, 38, 37-39, וזאת לאור טיבם הירוד של העבודות והצורך לחזור על העבודה בשנית.   21. דיון בתביעה שכנגד א. השבת כספים ששולמו לתובעים ביתר. נושא זה נדון במסגרת התביעה העיקרית. ב. הוצאות בגין תיקון ליקויים שנתגלו במהלך תקופת הבדק בעבודות הצבע שביצעו התובעים.   לטענת הנתבעת, בהתאם להסכם בינה לבין התובעים, מוטלת היתה על התובעים האחריות לתיקון ליקויים המתגלים בעבודותיהם במהלך תקופות הבדק והאחריות כמפורט בסעיף 7.3 להסכם הקובע לאמור: "הקבלן מתחייב לתקן על חשבונו ובאחריותו כל פגם, ליקוי או קלקול הנובע מהעבודות, במשך תקופות הבדק והאחריות, ככל שיידרש, ולפי דרישת המזמין".   לטענת התובעים, הסעיף בהסכם הינו סעיף סטנדרטי בחוזה אחיד אשר בוטל ע"י הצדדים בסעיף ספציפי ומיוחד, סעיף 3 לנספח התנאים המיוחדים. יתרה מכך, לטענת התובעים טענת הנתבעת אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 5.2 לנספח התנאים המיוחדים לפיה התובעים לא נתבקשו להמציא ערבויות בדק. לטענת התובעים כל שנדרשו לבצע היה עבודות צבע עד לשלב הניקיון והמסירה לדיירים. אינני מקבלת עמדת התובעים. ראשית, הטענה בדבר היות ההסכם הסכם אחיד מהווה הרחבת חזית. שנית, אין באמור בנספח התנאים המיוחדים כדי לאיין או לשלול את האמור בסעיף 7.3 להסכם, בדבר אחריות הקבלן בשנת הבדק. העובדה שהתובעים לא נדרשו להפקיד ערבות להבטחת התחייבותם בשנת הבדק, אינה מלמדת על כך שאין עליהם חובה לתקן ליקויים שמתגלים בעבודתם בשנת הבדק. העובדה שהנתבעת ויתרה על ערבות התובעים, מלמדת אולי על האמון שהנתבעת רכשה לתובעים, אך לא על ביטול האמור מפורשות בהסכם.   להוכחת הליקויים שנתגלו בעבודות הצביעה של התובעים, מסתמכת הנתבעת על חוות דעת של מהנדסים שהוגשו מטעם הדיירים. חוות דעת אלו ניתנו בהליכים אחרים, לתובעים לא היתה אפשרות לחלוק על חוות הדעת באמצעות חוות דעת מטעמם ואף לא ניתנה להם ההזדמנות לחקור את נותני חוות הדעת. ברי, כי אין להסתמך עליהם וגם הנתבעת מסכימה בסיכומיה, כי אין מקום לתבוע את הסכומים הנדרשים בחוות הדעת של הדיירים, לתיקון הליקויים בעבודות הצביעה, מן התובעים. הנתבעת תובעת אך ורק את החזר הוצאותיה.   הנתבעת מפרטת את הוצאותיה בגין תיקוני הצבעות במהלך שנת הבדק בתצהירו של מר חכשורי. לטענתו, הנתבעת העמידה מנהל עבודה ו - 3 פועלים, צבעים במקצועם, לבצע את התיקונים בדירות במהלך שנת הבדק. מר חכשורי העריך כי עבודות תיקוני הצבע היוו כ - 75% מכלל עבודות התיקונים שבוצעו בדירות, ועל כן העריך את הוצאות הנתבעת בגין תיקוני שנת הבדק בתחום עבודות הצבע בסכום של 94,472 ש"ח, המורכבים מ- 75% מעלות משכורות מנהל העבודה והפועלים, בצרוף עלות החומרים.   אין בידי לקבל חישוב זה. עיון בחוות הדעת ההנדסיות של הדיירים שהוגשו מטעם הנתבעת מעלה, כי הליקויים בעבודות הצביעה היו הליקויים המינוריים שנתגלו בדירות. מצינו בחוות הדעת ליקויים רצינים בריצוף, עד כדי צורך בהחלפת הריצוף בכל שטח הדירה, ליקויים בחיפוי הקרמי, בעבודות הטיח, בעבודות האלומיניום, דלתות, חלונות, חשמל, אינסטלציה, בעיות רטיבות ואיטום ובעיות הנוגעות לטיב הבניה באופן כללי ואי עמידה במפרטים ובתקנים (ת4/). שווי העבודות לתיקון הליקויים בגין עבודות הצביעה היה מינורי ביותר, פחות מ - 10% מהשווי הכללי של עבודות התיקון בדירה, וגם אז עבודות הצביעה נדרשות בשל התיקונים האחרים הנדרשים בדירה, ומטבע הדברים שלאחר ביצוע עבודות ריצוף, אינסטלציה, חשמל, איטום וכיוצ"ב, יש צורך לבצע תיקוני צבע.   אשר על כן, אין לקבל את עמדת הנתבעת לפיה שווי תיקוני הצביעה מתוך תיקוני שנת הבדק הגיע כדי 75%. לצרכי פשרה, הנני מעריכה את שווי תיקוני הצבע במסגרת שנת הבדק בשיעור של 10% מן העלות הכללית שהוצאה במסגרת תיקוני שנת הבדק, ומעמידה הסכום על 12,500 ש"ח.   ג. נזקים בגין עיכוב בביצוע עבודות ואיכותן הלקויה. הנתבעת טוענת לפיצוי בגין חודש איחור במסירת הדירות בשל עיכוב עבודות הצביעה ע"י התובעים בסך 38,909 ₪. עוד מבקשת הנתבעת לפצותה בסך של 20,000 ₪ בגין פציעה במוניטין.   איני סבורה כי הנתבעת הצליחה להראות כי אך ורק בשל עבודות הצביע נגרם איחור במסירת הדירות. כך גם לא הוכח כי הנתבעת סבלה מפגיעה במוניטין.    ד. פיצויים מוסכמים הנתבעת טוענת, כי הינה זכאית לקבל מן התובעים את הפיצוי המוסכם הנקוב בנספח התנאים הכללים להסכם, בסכום השווה ל - 7,500 $.   סעיף 8.2 להסכם קובע: "ידוע לקבלן כי מועד סיום העבודות הינו תנאי יסודי בהסכם זה, וכל פיגור במועד הנ"ל יהווה הפרה יסודית של ההסכם. במקרה של פיגור במועד סיום העבודות ו/או במקרה של הפסקת העבודה מכל סיבה שהיא ו/או בכל מקרה של הפרה יסודית של ההסכם על ידי הקבלן, ישלם הקבלן למזמין את הפיצוי המוסכם כמפורט בנספח התנאים המיוחדים, כפיצוי מוסכם קבוע ומוערך מראש. הצדדים מסכימים כי הנסכום הנ"ל הינו הנזק אותו הצדדים צופים שיגרם למזמין כתוצאה מהפרה יסודית של ההסכם כאמור, והקבלן יהיה מנוע מלטעון להפחתת הסכום הנ"ל. אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותו של המזמין לתבוע את הקבלן בגין כל נזק שיגרם לו והעולה על סכם הפיצוי המוסכם".   עיון בהסכם ובנספחיו מעלה, כי נקבע אמנם מועד לתחילת העבודות, 25.10.96, אך לא נקבע מועד לסיום העבודות, ובסעיף 3 לנספח התנאים המיוחדים נרשם כי סיום ביצוע העבודה יהיה לא יאוחר מתאריך "בתיאום ועל פי הנחיות המפקח ומנהל האתר".   הנתבעת לא הוכיחה מסירת לו"ז ברור וחד משמעי לתובעים, לא נמסר להם מועד קלנדרי לסיום העבודות. בנסיבות אלו, על אף הקצב האיטי של ביצוע העבודות, לא ניתן לקבוע כי התובעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, המזכה את הנתבעת בפיצוי המוסכם.    22. סוף דבר. התובעים זכאים לקבל מן הנתבעת, במסגרת פשרה, יתרת התמורה בגין עבודתם בסך 12,500 ש"ח. סכום זה זכאית הנתבעת לקבל מן התובעים, עבור הוצאותיה לתיקון הליקויים בעבודות הצביעה במסגרת תיקוני הבדק.   חיובי הצדדים מתקזזים איפוא, זה כנגד זה. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.    המזכירות תשלח לצדדים בדואר עותק מפסק הדין.   ניתן היום כ"ז בשבט, תשס"ג (30 בינואר 2003) בהעדר הצדדים הנ"ל.   אגי זהבה, שופטת  צביעה