נושא ערעור זה הוא פגימה הקשורה עם ליקוי השמיעה וטינטון. בתאריך 04/08/94, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה. לטענת המערער, במהלך שירותו הצבאי הוא היה חשוף לרעשים חזקים שמקורם מאימוני-ירי וכן מרעש של תותחים, בעת ששימש כנהג-חילוץ בשטח. 3. קצין-התגמולים היפנה את המערער, לבדיקה, בפני וועדה-רפואית שבפניה הופיע המערער בתאריך 16/11/96. 4. בתאריך 15/12/96 הודיע קצין-התגמולים למערער, כי בהסתמך על תוצאות הבדיקות ועל-סמך חוות-הדעת הרפואית של הוועדה-הרפואית (ד"ר אביתר אפרים, סגן מנהל מחלקת אף-אוזן וגרון, בבית-החולים "אסף הרופא", בצריפין), מיום 16/11/96, הגיע לכלל מסקנה, כי לא קיים "קשר סיבתי", בין הפגימה האמורה ברישא של פסק-דין זה לבין תנאי-שירותו הצבאי של המערער, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים. 5. ביום 20/01/97 הגיש המערער ערעור זה על החלטתו האמורה לעיל של קצין-התגמולים. 6. בתאריך 27/05/97, הגיש ב"כ המשיב כתב-תשובה, שבה הועלתה טענת ה"התיישנות", על-פי סעיף 32 לחוק הנכים. ב"כ הצדדים הגישו את סיכומי-טיעוניהם, בכתב, בנושא ה"התיישנות" וביום 26/03/98 ניתן על-ידנו פסק-דין, שבו דחינו את טענת ה"התיישנות" לאחר שמצאנו, כי נתמלאו התנאים בדבר "חבלה רשומה", לפי סעיף 32 א' לחוק הנכים. 7. הדיון בערעור נקבע ליום 25/05/98, ועפ"י בקשת ב"כ המערער הוא נדחה ליום 13/07/98. 8. בישיבה מיום 13/07/98 הגיש לנו ב"כ המערער, כתמיכה לערעור, את חוות-הדעת הרפואית של ד"ר רמי משען, מומחה למחלות אף-אוזן וגרון, מיום 27/05/97 (שנתקבל וסומן כמוצג מע/ 1, וב"כ המשיב הגישה לנו, כמוצג, את תיקו הרפואי של המערער, שנתקבל וסומן כמוצג מש/ 1). 9. בתאריך 07/09/98 הגישה לנו ב"כ המשיב את חוות-דעתו הרפואית של ד"ר ראובן בן- טובים, מומחה למחלות אף-אוזן וגרון, מיום 18/08/98, מוצג מש/ 2, כתגובה לחוות-הדעת הרפואית של ד"ר רמי משען. 10. בתאריך 11/10/98 הגיש לנו ב"כ המערער תצהיר שעשה המערער ביום 06/09/98. 11. ב"כ המשיב ביקשה, מספר פעמים, לדחות את הדיון לאחר שהצהירה, כי טרם הושלמה בדיקת העובדות המובאות בתצהיר המערער. 12. בתאריך 29/06/99 נתקבלה תגובת ב"כ המשיב, שלפיה אין בכוונתה להגיש תצהיר-נגדי לאור כוונתה לחקור-נגדית את המערער על האמור בתצהירו. 13. הדיון בערעור זה נקבע, לשם שמיעת ההוכחות, ליום 17/04/2000 ועפ"י בקשת ב"כ המערער נדחה הדיון ליום 29/01/2001. 14. ביום 29/01/2001 התקיים הדיון ונשמעו ההוכחות. ראשון העדים היה המערער בעצמו, אשר נחקר שתי-וערב ע"י ב"כ המשיב על האמור בתצהירו מיום 06/09/98. המערער לא נחקר חקירה חוזרת והוא השיב לשאלות חברי-הוועדה. לאחר מכן העיד ד"ר רמי משען, אשר נחקר שתי-וערב ע"י ב"כ המשיב על האמור בחוות- דעתו הרפואית, מיום 27/05/97, בחקירה חוזרת ע"י ב"כ המערער והשיב לשאלות חברי-הוועדה. אחרון העדים היה ד"ר ראובן בן-טובים, אשר נחקר, ארוכות, שתי-וערב ע"י ב"כ המערער על האמור בחוות-דעתו הרפואית מיום 18/08/98, הוא לא נחקר בחקירה-חוזרת והשיב לשאלות חברי-הוועדה. 15. בתום דברי העדות של ד"ר ראובן בן-טובים, הצהיר ב"כ המערער, כי: - "הוא לא יכול להכריז 'אלה עדיי' וזאת משום שהיום העידו המערער ושני הרופאים-המומחים, ולאחר משקל-יתר לעדותו של ד"ר ר. בן-טובים, אני סבור שיהא זה מן הראוי להזמין עד או שניים בקשר לתנאי-השירות של המערער, במיוחד כאשר שמתי-לב שאין תצהיר שבדרך-כלל מגישים תביעה לקצין-התגמולים. כאן לא נעשו הדברים האלה. פרט לכך אין לי עדים". ב"כ המשיב התנגדה לבקשת ב"כ המערער לדחייה ולהבאת עדים נוספים הואיל והמערער הגיש תצהיר שבו פירט את תנאי-שירותו. בהחלטה שניתנה על-ידנו דחינו את בקשת ב"כ המערער וציינו, כי המדובר בתיק ערעור משנת 1997 שנקבע לדיון ולשמיעת כל ההוכחות; הקדשנו את כל שעות היום לשמיעת העדויות; השעה היא עתה 14:15 ואין כל הצדקה לדחייה נוספת. הורינו לב"כ הצדדים להגיש לנו את סיכומי-טיעוניהם, בכתב. ב"כ הצדדים הגישו את סיכומי-טיעוניהם וב"כ המערער אף הגיש תגובה לסיכומי ב"כ המשיב. 17. הרקע האישי: א. נולד ביום 04/01/67. ב. בתאריך 01/09/85, גוייס לשירות חובה בצה"ל. ג. בעת גיוסו נקבע לו פרופיל-רפואי: - 72 (עם סעיפי ליקוי: - 13323, 86391, 85341, 82371 ו- 35301, שאינם קשורים עם הפגימה הנדונה בערעור זה). ד. בתאריך 17/10/85, בתום הטירונות, הוצב לבה"ד 9 ושימש כנהג זחל"מ, בחיל- התותחנים, בדרגת: - רב"ט. ה. החל מתאריך 26/11/85, נידון 3 פעמים בגין עבירות שונות, ואף ריצה עונש בכלא צבאי בגין עריקה. ו. בתאריך 03/02/86 שונה הפרופיל-הרפואי ונקבע ל: - 64. ז. בתאריך 17/11/88 שוחרר משירות סדיר. 18. לטענת המערער, החשיפה לרעש התותחנים באיזור האימונים היא שגרמה לבעיות השמיעה שלו. כאמור, בתאריך 01/09/85 התגייס המערער לצה"ל; במשך חודש עבר טירונות, לאחר מכן עבר מספר קורסים: זחל"מ - במשך 3 ימים, קורס לנהיגת ג'יפ וקורס לנהיגת רכב כבד, במשך 7 ימים. א. בתאריך 17/10/85 הוצב המערער לבה"ד וכבר ביום 29/12/85, כמופיע בכרטיס המרפאה של חיל-התותחנים מוצאים אנו, כי המערער מתלונן, כי: - "מזה כשבועיים טינטון באוזן-ימין, ללא חשיפה לרעש. טוען ששומע פחות טוב באוזן הנ"ל". המערער הופנה לבדיקת-שמיעה לא.א.ג. ב. בתאריך 20/01/86: - "חזר מבדיקת א.א.ג, עקב תלונות על ירידה בשמיעה עם המלצה להורדת הפרופיל-הרפואי, כיוון שאין-התאמה בין הפרופיל וסעיף הליקוי. נשלח בחזרה לא.א.ג". ג. בתאריך 30/01/86: - הומלץ סעיף-ליקוי: - 67325 ופרופיל-רפואי: - 64. נשלח לוועדה-רפואית. שינוי תפקיד (פטור משטח). ד. בתאריך 20/03/86 : - נקבע פרופיל-רפואי: - 64, בגין הפרעה בשמיעה. ה. בתאריך 01/07/87: - "חזר מביקורת א.א.ג. - ללא שינוי שיחרור מעבודה ברעש". ו. בתאריך 06/06/88: - מתלונן על ציפצופים ורעשים. נשלח לא.א.ג. ז. בתאריך 14/06/88: - חזר מבדיקת א.א.ג, שהמליץ על הורדת הפרופיל הקיים (64) ושלא יהא חשוף לרעשים. 19. מהרישא האמור בסעיף דלעיל עולה, ברורות, כי כבר בתחילת חודש אוקטובר 1985, דהיינו, בד-בבד עם הצבתו לחיל-תותחנים, התלונן המערער על טינטון באוזן ימין - וזאת עוד לני שהוא נחשף לרעש. אין צל של ספק שלא מדובר כאן על מקרה שתנאי-השירות "גרמו" לבעיית-השמיעה של המערער. המערער סבל מבעיות בשמיעה עוד לנפי גיוסו לצה"ל. מצב השמיעה של המערער הלך והתדרדר חרף פניות חוזרות ונישנות, עד כדי קבלת שיחרור מעבודה ברעש וללא שיהא חשוף לרעשים. 20. בעקבות פניית המערער לקצין-התגמולים (ראה סעיף 2 בפסק-דין זה), הופנה המערער לביצוע בדיקות Audiometira. הבדיקה האודיולוגית ובדיקת השמיעה מיום 03/11/96, היו בפני הוועדה-הרפואית בעת בדיקת המערער ביום 16/11/96 (ראה סעיף 4 בפסק-דין זה). 21. הפירוש הנכון של הבדיקות דלעיל אף הוא היווה סלע המחלוקת בערעור זה, כפי המובא בהמשך פסק-הדין. 22. השאלה הנכונה שעלינו להכריע בה היא: - האם תנאי-השירות של המערער הביאו ל"החמרה" במצב השמיעה של המערער? 23. הכל מסכימים, שבשנת 1996, דהיינו, 8 שנים לאחר שהמערער השתחרר מצה"ל קיימת התדרדרות רצינית, בעיקר באוזן שמאל. למומחה הרפואי מטעם המערער (ד"ר רמי משען) הוצגו 3 בדיקות-שמיעה, מתאריכים: 18/06/89, 31/12/92 ו- 28/02/94, והוא מודה שהתרשימים בבדיקות אלה אינם אופיינים לחבלה אקוסטית, הגם שלטענתו, יש שם אלמנט קטן שלא ניתן להתעלם ממנו. ד"ר רמי משען גם מודה שבדרך-כלל כאשר יש פגיעה בשמיעה עקב חבלה אקוסטית, הנסיגה בשתי האוזניים היא דומה. את השיפור שחל באוזן ימין, בבדיקת השמיעה מתאריך 03/11/96, תולה ד"ר רמי משען בעובדה שהבדיקות נעשו ע"י מכוני-שמיעה שונים ולא קיימת התאמה ביניהם. לשאלת ב"כ המשיב: - "האם תסכים עימי שעל-פי המקובל, 'החמרה' בשמיעה לאחר תום החשיפה לרעש, אינה קשורה להתדרדרות וההתדרדרות אינה קשורה לרעש?". השיב ד"ר רמי משען: - "החשיפה לרעש הראשונית יכולה להוות 'טריגר' גם להמשך הירידה בשמיעה". בתשובה לשאלה נוספת, מוסיף ד"ר רמי משען, כי אלה הם אינם דברים שניתנים להוכחה חד-משמעית. אין הוכחה לכך שהירידה בשמיעה קשרוה לחשיפת הרעש הראשונית. 24. מאידך, המומחה הרפואי מטעם המשיב (ד"ר ר. בן-טובים) תולה את הירידה בשמיעה שחלה אצל המערער, מסיבות אחרות, כגון: בעיות גנטיות, שימוש בתרופות, מחלות אוזניים כלשהם, דלקת קרום המוח, פגיעה במצב השמיעה ע"י וירוסים שונים ועוד סיבות רבות. כאשר קיימת בעייה אקוסטית היא אינה משתפרת וכאשר קיימת ירידה בשמיעה העיצבית, לא רק שאינה משתפרת אלא היא יכולה ללכת ולהתדרדר. לעניין השוני בתוצאות בדיקות-השמיעה, מעיד ד"ר ר. בן-טובים שאכן יכול להיות שנוי כזה אולם במרווחים מאוד מאוד קטנים. לדעת ר. בן-טובים, השוני בבדיקה נגרם ע"י מצג-שווא של המערער. ומסכם ד"ר ר. בן-טובים וקובע, כי עפ"י הספרות-הרפואית, בגמר החשיפה לרעש כל "החמרה" במצב השמיעה הגורם להחמרה אינו החשיפה לרעש בעברו של הנפגע, אלא תהליך אוטולוגי אחר. 25. הגם שב"כ הצדדים והמומחים-הרפואיים שלהם לא טרחו להציג בפנינו ספרות-רפואית בנדון, מצאנו לנכון (הגם שספק אם היינו רשאים לכך), לעיין בספרי-הלימוד המקובלים במחלות אף-אוזן וגרון. בנושאים הדנים בשאלה: - האם קיים מצב אופייני לנפגעי רעש? בדקנו מאמרים רפואיים: - בנושא: - Medical Legal Evaluation of Hearing Loss, מאת: - Robert A. Dobie. בנושא: Occupational Hearing Loss, מאת: - Robert Thayer Sataloff Joseph Sataloff. בנושא: - Otolaryngology Head and Neck Surgery, מאת: - Charles W. Cummlngs, M.D.. בנושא: - Hearing Loss From Acoustic Energy, מאת: - William Melnick. וכן המאמר בנושא: - Otolaryngology, שהופיע בהוצאה השלישית של: - Otology and Neuro-Otology. המדובר בספרי-הלימוד המקובלים במחלות אף, אוזן וגרון. 26. כאן המקום להדגיש, כי גם ללא הספרות-הרפואית הנ"ל, העדפנו את חוות-דעתו של ד"ר ראובן בן-טובים על-פני העמדה שהוצגה ע"י ד"ר רמי משען. הספרות-הרפואית הנ"ל רק חיזקה את עמדתו הנ"ל. 27. המערער אכן סובל מירידה משמעותית בשמיעתו, ברם אין התמונה האודיוגרמית שהוצגה בפנינו אינה אופיינית לתמונת חבלה אקוסטית או ל - Prolonged noise induced hearing loss. 28. דין ערעור זה להידחות וכך אנו מורים, ופירושו של דבר שהחלטת קצין-התגמולים, מיום 15/12/96, נשארת בעינה. 29. המערער ישא בהוצאות המשפט ובשכר-טרחת עורך-הדין המשיב בסכום כולל של: - .3,500 ₪ (שלושת אלפים וחמש מאות). הסכום הנ"ל יהא צמוד למדד וישא ריבית כחוק מיום מתן פסק-הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 30. זכות ערעור כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים. 31. מזכירות בית-המשפט: - א. תשלח לב"כ הצדדים - עותק מפסק-דין זה, לאחר שבישיבה מיום 29/01/2001 קיבלו פטור מהופעה לשמיעתו. ב. תעביר לקצין-התגמולים , ישירות, עותק מפסק-דין זה. ג. תחזיר לב"כ המשיב את התיק הרפואי של המערער (מוצג מש/ 1). ניתן היום כ"ח בניסן, תשס"ב (10 באפריל 2002) בהעדר ב"כ הצדדים. ( - ) ( - ) ( - ) יעקב גנן, שופט (דימ.) ד"ר ל. וינוגרד מר ל. פלד אב בית-הדין חבר חברחשיפה לרעשצבאשירות צבאי