1. התביעה נשוא פסק דין זה עניינה תשלום גמול ניהול, תשלום הפרשי שכר בגין העסקה בשעות נוספות ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרנות גמל כמפורט להלן.   2. קודם שנידרש לטענות הצדדים יש להקדים ולפרט את העובדות כלדקמן:   א. התובע מועסק אצל הנתבעת החל מחודש יוני 74. ב. עם קבלתו לעבודה נקלט התובע כמדריך, ביחידה לנוער וצעירים (מדריך חבורות רחוב).   ג. בשנת 88 קודם התובע לתפקיד מנהל היחידה לנוער וצעירים. תפקיד אותו הוא מילא וממלא נכון להיום, במקביל לעבודתו כמדריך חבורות רחוב.     ד. יחסי העבודה אצל הנתבעת מוסדרים במסגרת קיבוצית.   ה. התובע זכאי לשכר כמפורט בהסכמי השכר הקיבוציים לעובדי החינוך המשלים.   ו. בשנת 87 אישרה הנתבעת לתובע לעבוד שעות נוספות, בהיקף של 30 שעות נוספות בחודש.   בפועל עבד התובע שעות נוספות על פי דיווח ולא פחות מ-30 שעות נוספות בחודש, בתקופה שממועד האישור ועד לחודש דצמבר 97.   ז. עד ונכון ליוני 96, שולם לתובע גמול בגין העסקה בשעות נוספות על פי ערך שעה אשר נגזר משיעור משרה של 42.5 שעות שבועיות.   ביוני 96, הועמד היקף משרתו של התובע על 30 שעות שבועיות ושולם לתובע גמול בגין העסקה בשעות נוספות, בהתאם.   ח. ההסכם הקיבוצי הכללי לעובדי החינוך המשלים, אשר הוראותיו כאמור חלים על היחסים שבין התובע לנתבעת קובע תחת ראש פרק "יחידת עבודה" כי: "משרה שלמה של מדריכי קידום נוער - שלושים שעות שבועיות בעבודה ישירה. בנוסף לכך ימלא את התפקידים המתחייבים ממהות עבודתו".   תחת ראש פרק שכר ותוספות קובעות הוראות ההסכם הקיבוצי הנ"ל כי:   "חלקיות המשרה תחושב בהתאם לדרגתו, השכלתו וויתקו של המדריך - חלקי 30 שעות שבועיות".   ט. ביום 15.7.96, יצא מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות הפקידים ב"הודעה בענייני עובדים מס 721/96" אשר עניינה תנאי העסקה של עובדי מנהל המועסקים ברשויות המקומיות בדירוג החינוך המשלים שלא בתפקידי הדרכה בפועל.   ההודעה קובעת כי:   "עובדים כנ"ל (עובדים המועסקים ברשויות המקומיות בדירוג עובדי נוער חברה וקהילה ותפקידי מנהל, הוספה שלי - ט.מ.) המשמשים בחלק משעות עבודתם כמדריכים בפועל ייחשבו שעות עבודתם וחופשתם השנתית כדלקמן:   שעות ההדרכה בפועל ייחושבו על פי חלקי (30 שלושים) בשבוע. חלקיות יתר שעות העבודה המנהליות יחושבו על פי המקובל ברשות המקומית בה מועסק (הדגשה שלי - ט.מ.)".   י. ההסכם הקיבוצי בחינוך המשלים קובע תוספת גמול ניהול למנהל מוסד לחינוך משלים ויחידה לקידום נוער.   שיעורי גמול הניהול נקבעו ועודכנו בהסכמים שונים לאורך השנים כלהלן:   על פי ההסכם הקיבוצי משנת 87 זכאי מנהל יחידה לקידום נוער לתוספת ניהול באחוזים בשיעור של 5%.   בהתאם להודעה בענייני עובדים מספר 626/94 אשר עניינה הסכם שכר לעובדי החינוך המשלים יוגדלו גמולי הניהול ב- 2.5% החל מ- 1.9.94 וב- 5% החל מ- 1.1.95.     בהתאם להודעה בענייני עובדים מספר 657/95 אשר עניינה הגדלת גמולי ניהול לעובדי החינוך המשלים, זכאי מנהל יחידה מקומית לקידום נוער העוסק גם בעבודה ישירה עם נוער לתוספת של 10%.   על פי חוזר השלטון המקומי מינואר 98 מנהל יחידה, מחלקה בקידום נוער, העוסק גם בעבודה ישירה זכאי לגמול ניהול בשיעור של 30%.   יא. מכוח הוראות הסכם 87 הודעות בענייני עובדים, מספר 626/94 ו- 657/95, משולם גמול הניהול - בנוסף לגמולים אחרים להם זכאי העובד בגין היותו עוסק בהדרכה בפועל, דהיינו בנוסף לגמול המשולם למדריך חבורות רחוב, בשיעור של 20%.   הגמול בשיעור של 30% אשר נקבע בינואר 98 בא במקום כל גמול אחר לו זכאי העובד מכוח תפקיד נוסף אותו הוא ממלא בנוסף לתפקיד הניהול.   לפיכך אין עובד המשמש כמנהל מחלקה בקידום נוער ועוסק גם בעבודה ישירה זכאי לגמול ניהול בשיעור של 30% בנוסף לקבלת גמול כמדריך חבורת רחוב בשיעור של 20%.   יב. לתובע שולם ומשולם החל משנת 83 תוספת בשיעור של 30% מהשכר.   תוספת זו מורכבת מתוספת המשולמת למדריכי חבורות רחוב בשיעור של 20% ו"תוספת מיוחדת" אשר העניק ראש העיר דאז, כבוד הנשיא קצב היום, לעובדי מערכת החינוך של הנתבעת, בשנת 83, בשיעור של 10% מהשכר.   ראה לעניין זה: עדותו של מר קינן עד הנתבעת עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.02:       "ש. מי העובדים בעיריה שמקבלים 10% תוספת מיוחדת. ת. העובדים שעבדו בשנת 1983. אני שימשתי באותה תקופה כעובד חבורות רחוב ואני גם קיבלתי 20% תוספת חבורות רחוב ו- 10% תוספת מיוחדת. את התוספת המיוחדת המשכתי לקבל גם לאחר שמוניתי כמנהל ועד היום אני מקבל אותה".   עדות התובע עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.02:   "משנת 83 אני מקבל גמול בשיעור של 10% עבור תוספת מיוחדת ואני יכול לציין למה קיבלתי את הגמול הזה. התוספת הזאת ניתנה בגלל מאמץ מיוחד שהייתה בעיה של גניבות רכב בצורה מסיבית והתפרעויות של בני נוער ואנו קיבלנו תוספת מיוחדת".   יג. מתלוש המשכורת לחודש אוגוסט 98, המהווה בסיס לסעדים הכספיים הנתבעים בתביעה זו, עולה כי, השכר המשולב של התובע, נכון לחודש אוגוסט 98, בהתחשב בותק, בדירוג ובהשכלה של התובע - עומד על סך של 5,467 ₪,. עוד עולה מעיון בתלוש השכר ומהבהרת חשבת השכר בדיון מיום 19.11.02 - כי התובע קיבל באותו חודש תוספות אחוזיות בשיעור של 37.2% המורכבים מתוספת אחוזית בשיעור של 30% ומגמול השתלמות בשיעור של 7.2%.   3. בתמצית טענת התובע היא כי גמול ניהול לו הוא זכאי מכוח ההסדרים הקיבוציים אשר פורטו לעיל - לא שולם לו.   עוד טוען התובע כי גמול בגין העסקתו בשעות נוספות שולם על בסיס שכר לשעה, המחושב על פי חלקיות משרה של 42.5 שעות שבועיות.         זאת בשעה ולגרסת התובע יש לחשב את ערך השעה לצורך תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות על בסיס חלקיות משרה של 30 שעות שבועיות.   כן תובע התובע פיצויי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן ההשתלמות ולקופות הגמל על הפרשי השכר הנתבעים על ידו.   4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לתובע משולם הגמול המקסימלי בשיעור של 30%; ומכאן תביעתו לתשלום גמול ניהול - נעדרת בסיס. עוד נטען בכתב ההגנה כי התובע לא עבד בפועל שעות נוספות לפיכך התביעה לתשלום בגין העסקה בשעות נוספות - נעדרת בסיס.   ראה: סעיף 19 ד' לכתב ההגנה.   בסיכומיה הוסיפה הנתבעת והעלתה שתי טענות נוספות הנוגעות לתביעת התובע לתשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות.   האחת, האישור להעסקת התובע במסגרת של 30 שעות נוספות לחודש ניתן לתובע במסגרת תפקידו כרכז יחידה לצורך "עבודות ניהול". לפיכך ולאור הוראות "הודעה בענייני עובדים מס 721/96" - יש לחשב את שיעור הגמול לו זכאי התובע בגין העסקתו בשעות נוספות, בעבודות ניהול אשר אינן שעות הדרכה, על בסיס היקף המישרה הנהוג במקום העבודה - בעניננו 42 שעות שבועיות.   השניה, לתובע שולמו תשלומים ביתר בגין העסקתו בשעות נוספת, כמפורט בעדותו של עד הנתבעת מר קינן.     התביעה לתשלום גמול ניהול   5. ה - "הודעה בענייני עובדים מס 721/96" (להלן:"ההודעה") קובעת כי מנהל יחידה לקידום נוער זכאי לגמול ניהול בשיעור של 30%.   עוד נקבע בהודעה כי אין היא באה לגרוע משכר בעלי התפקיד להם מתיחסת ההודעה, בעייננו ממלא תפקיד מנהל יחידה לקידום נוער, "אשר זכו .....לגמולי תפקיד בשיעורים הגבוהים מן המפורט בהסכם זה (ה"הודעה בענייני עובדים מס 721/96", הוספה שלי הדגשה שלי - ט.מ) "   ההודעה מסייגת את זכותו של בעל התפקיד לקבלת הגמול בשיעור הנקוב בהודעה, עת שנקבע כי:   "בעל תפקיד לא יוכל להנות הן מהגמולים המשולמים בשכרו והן מהגמולים המפורטים בהסכם שבנדון (ההודעה, הוספה שלי - ט.מ)".   6. דעתנו היא, כי לשון ההודעה, כמו גם התכלית העומדת מאחורי ההודעה - מחייבים את המסקנה לפיה, במונח "גמולים המשולמים" לעובד עליו חלה ההודעה, הכוונה ל - "גמולי תפקיד", המשולמים לבעל תפקיד עליו חלה ההודעה מכוח הסכם מיוחד ופרטני אצל מעסיק בודד או מכוח הסכם כאמור שנעשה לגבי עובד מסויים.   כך כוונת ההודעה, והתכלית מאחוריה, היא לקבוע שיעורו של "גמול תפקיד" לעובד הממלא תפקיד מסוג התפקידים אליהם מתייחסת ההודעה (בשיעור של 30%); לסייג זכות זו (בדרך של איסור כפל גמול) ועם זאת; להימנע מפגיעה בשיעור התיגמול בגין ביצוע התפקיד מקום שנקבע בהסדר פרטני שיעור תיגמול שונה וגבוה משיעור התיגמול על פי ההודעה.       משנדרשת ההודעה לשיעורו של גמול התפקיד לו זכאים אותם בעלי התפקיד המינויים בהודעה, והיא מצומצמת לענין זה בלבד- אין מקום לדעה כי עובד הממלא תפקיד מסוג התפקידים המנוי בהודעה - אינו זכאי לגמול שנקבע בהודעה ולחילופין הוא חייב לותר זכותו לגמול נוסף, ממקור שונה אשר אינו תלוי תפקיד אותו ממלא העובד ( דרך משל, גמול השתלמות).   7. כמצויין לעיל משולמת לתובע "תוספת מיוחדת" בשיעור של 10% משכרו וכך משנת 83 מכוח החלטת ראש העיר דאז, כבוד נשיא המדינה דהיום.   לא נטען ולא הובאה בפנינו כל עדות, ממנה ניתן ללמוד כי תשלום ה"תוספת המיוחדת" הותנתה בתנאי. כן אין לראות בתשלום ה"תוספת המיוחדת" -"גמול בגין תפקיד" - שעה ששולמה התוספת לתובע עוד קודם למינויו לתפקיד מנהל היחידה לקידום נוער, היא שולמה לכל עובדי מערכת החינוך בשעתו והיא צמודה לאותם עובדים אשר להם שולמה התוספת, גם לאחר שעברו מתפקידם לתפקידים אחרים, אף מחוץ למערכת החינוך. ראה דוגמת עד הנתבעת מר קינן.   8. הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא, כי ה"תוספת המיוחדת" המשולמת לתובע החל משנת 83, היא חלק משכרו של התובע ואין לראות בה הסדר מיוחד שאימצה הנתבעת לצורך תיגמול התובע על תפקידו כמנהל היחידה לקידום נוער. תפקיד אותו ממלא התובע, כזכור, משנת 88 בלבד.   9. משנמצא כי ה"תוספת המיוחדת" המשולמת לתובע איננו בגדר "גמול תפקיד" הניתן לתובע בשל היותו משמש בתפקיד מנהל היחידה לקידום נוער - זכאי התובע לתשלום גמול ניהול מכוח הוראות ההסכמים הקיבוציים בהתחשב בתפקיד אותו הוא ממלא.   10. משכך, מקובלת עלינו טענת התובע כי משלא שולם לו גמול ניהול בהתאם להסכמים הקיבוציים והחוזרים מטעם מרכז השלטון המקומי בהם פורטו שיעורם של גמולי הניהול להם זכאי התובע מעת לעת בשל תפקידו כמנהל יחידה לקידום נוער - מתקבלת תביעת התובע לתשלום גמול ניהול.   11. גמול הניהול לו זכאי התובע הוא בשיעורים כמפורט להלן:   א. בשיעור של 5% לתקופה שממועד כניסתו של התובע לתפקיד מנהל היחידה לקידום נוער החל מינואר 88. ראה לעניין זה, הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לעובדי החינוך המשלים מספטמבר 87, פסקה ח' 2.   ב. בשיעור של 7.5% בהתאם להודעה בענייני עובדים מספר 626/94 לתקופה שמיום 1.9.94.   ג. בשיעור של 10% לתקופה שמיום 1.1.95, בהתאם לאותה הודעה בענייני עובדים, מספר 626/94.   ד. בשיעור של 30%, החל מיום 1.1.98, אשר משולם במקום גמולי התפקיד השונים אשר להם היה התובע זכאי עד אותו מועד ובכלל זה הגמול אשר שולם לו כמדריך לקידום נוער בשיעור של 20%.   הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא כי בפועל זכאי התובע לתשלום גמול ניהול בשיעור של 10% לתקופה שמיום 1.1.98 ואילך משאין חולק כי בעבור תקופה זו שולמה לתובע תוספת בשיעור של 30% אשר מורכבים כפי שהוסבר לעיל מתוספת המשולמת למדריך לקידום נוער בשיעור של 20% ותוספת מיוחדת בשיעור של 10%.   12. כמצוין לעיל הבסיס לחישוב גמול הניהול לו זכאי התובע היא משכורת חודש אוגוסט 98.   על בסיס משכורת חודש אוגוסט 98, זכאי התובע לתוספת גמול ניהול בגין התקופה שמדצמבר 91 (בהתחשב בתקופת ההתיישנות) ועד חודש אוגוסט 98 כולל, בסך של 34,714 ₪ על פי החישוב כדלקמן:   א. לתקופה שמדצמבר 91 ועד לספטמבר 94 (לא כולל), סך הכל 33 חודשים, סכום בסך של 9,020 ₪. סכום המבוסס על משכורת קובעת של 5,467 ₪ וגמול ניהול בשיעור של 5% לחודש.   ב. לתקופה שמספטמבר 94 ועד ל 1.1.95 (לא כולל), סך הכל 4 חודשים, סכום בסך של 1,640 ₪. סכום המבוסס על שכר משולב של 5,467 ₪ וגמול ניהול בשיעור של 7.5%.   ג. לתקופה שמינואר 95 ועד אוגוסט 98 כולל, סך הכל 44 חודשים, סכום בסך של 24,054 ₪ המבוסס על שכר משולב של 5,467 ₪ וגמול ניהול בשיעור של 10%.     התביעה לתשלום הפרשי שכר עבור שעות נוספות     13. נקדים ונאמר.   אין מקום לטענת הנתבעת בכתב ההגנה לפיה התובע לא עבד שעות נוספות, שעה שטענה זו עומדת בסתירה לדוחות שהגיש התובע על עבודה בשעות נוספות ולתשלום בגין העסקה בשעות נוספות אשר שילמה הנתבעת בפועל לתובע מידי חודש.   כן אין מקום לטענה לפיה האישור להעסקת התובע במסגרת של 30 שעות נוספות לחודש ניתן לתובע במסגרת תפקידו כרכז יחידה לצורך "עבודות ניהול".   יש לציין לעניין זה כי האישור על העסקת התובע בשעות נוספות ניתן לתובע עוד בשנת 87 בעוד שהתובע מונה לתפקיד רכז היחידה רק משנת 88.   14. לפיכך ולאור הוראות ההסכמים הקיבוציים לעיל, זכאי התובע לחישוב ערך שעה על בסיס של 30 שעות שבועיות - לצורך חישוב הגמול בגין העסקה בשעות נוספות ובתנאי ואותן שעות עבודה נוספות הן שעות הדרכה בפועל, כמדריך חבורות רחוב.   ככל שמדובר בשעות נוספות אשר אינן שעות הדרכה בפועל יש לחשב את ערך השעה לצורך חישוב גמול בגין העסקה בשעות נוספות על בסיס של 42.5 שעות שבועיות.   אין חולק עוד כי בפועל שולם לתובע גמול בגין העסקה בשעות נוספות כאשר ערך שעה נקבע על בסיס של 42.5 שעות שבועיות נכון ליוני 96.   15. אשר על כן זכאות התובע להפרשי שכר בגין העסקה בשעות נוספות תיחתך על בסיס הראיות שבפנינו לעניין מהות העבודה שבוצעה, באותן שעות נוספות אשר בגינן שולם לתובע גמול בגין העסקה בשעות נוספות.   16. מעדות התובע בפנינו עולה כי עיקר אם לא כל כולה של העבודה בשעות נוספות בוצעה כשעות הדרכה בפועל.   ראה: עדות התובע, עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.02.   עוד יצוין כי הנתבעת לא עשתה כל מאמץ להזים את עדויות התובע לעניין זה בשים לב לעובדה שמר קינן העד מטעמה, אינו הממונה על עבודת התובע, והממונה על עבודת התובע - לא התבקשה למסור עדות על העבודה אותה ביצע התובע בפועל באותן שעות נוספות בהן עבד.   משכך לאור העובדה כי ההסדר בדבר תשלום השעות הנוספות לתובע בהיקף של 30 שעות עבודה נוספות חודשיות נכנס לפועל עוד קודם שמונה התובע למנהל מחלקה - יש לחשב את הגמול בגין העסקתו של התובע בשעות נוספות על בסיס ערך שעה המחושב על פי היקף של 30 שעות עבודה בשבוע.   17. מקובל עלינו כי הבסיס לחישוב הפגיעה בתובע לעניין חישוב זכאותו לגמול בגין העסקה בשעות נוספות, הם הנתונים המופיעים בתלושי השכר לחודשים מאי 96 ואוגוסט 96, שעה שבחודש יוני 96, הכירה הנתבעת בטענת התובע ולפיה עומד שיעור משרתו של האחרון על 30 שעות שבועיות, לצורך חישוב שיעורו של גמול העסקה בשעות נוספות.   מתלושי השכר כאמור, עולים כי הפרש בין ערך השעה, המשמש בסיס לתשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות, בין מאי 96 לאוגוסט 96 - עומד על סך של 15.39 ₪.   18. אשר על כן, זכאי התובע להפרשים על חשבון גמול בגין העסקה בשעות נוספות בסכום בסך של 25,355 ₪ על פי החישוב כדלקמן:   א. החודשים בגינם זכאי התובע להפרשים, בהתחשב בתקופת ההתיישנות ובעובדה שהחל מיוני 96 שולם לתובע שכר על בסיס חלקיות משרה של 30 שעות שבועיות - 55 חודשים.   ב. ההפרש בין ערך שעה המבוסס על שיעור משרה של 30 שעות שבועיות לערך שעה המבוסס על שיעור משרה של 42.5 שעות שבועיות - 15.39.   ג. ההפרש בשיעור הגמול החודשי בגין העסקה בשעות נוספות - בשים לב להפרש בערך השעה ועל בסיס 30 שעות נוספות חודשיות - 461 ₪ לחודש.   ד. סך הכל ההפרש 25,355 ₪ המבוסס על גובה ההפרש החודשי ומספר החודשים בגינם זכאי התובע לתשלום ההפרשים.   למען הסר ספק יש לציין כי הסכום האמור הוא בערכים של חודש אוגוסט 96 ועל סכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מחודש אוגוסט 96 ועד למועד התשלום בפועל.   19. בשולי הדברים נבקש להעיר כי אין מקום להידרש לטענת העד מר קינן לעניין תשלום שכר ביתר בגין העסקה בשעות נוספות כאשר לטענתו שולם לתובע שכר החל מיוני 96 על בסיס היקף משרה של 30 שעות שבועיות - משנדחתה הטענה לפיה היה מקום לשלם לתובע גמול בגין העסקה בשעות נוספות על פי היקף משרה של 42.5 שעות שבועיות.   התביעה לפיצויי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות וקופת גמל על הפרשי שכר שנפסקו לתובע.   20. במסגרת התצהיר ציין התובע כי ההפרשות הסוציאליות לקרן ההשתלמות לקופת הגמל על רכיב גמול הניהול אשר כאמור לא שולם לאחרון כמו גם על גמול העסקה בשעות נוספות אשר לא שולם במלואו - מגיע לשיעור של 10% מתשלומים אלו.   התובע המשיך וטען כי הוא נפגע בגין אי ביצוע ההפרשות על הפרשי השכר אותן תובע וביקש פיצויי בגובה ההפרשה.   21. לא הובאו בפנינו כל ראיות אשר מהן יוכל בית הדין ללמוד על החובה לביצוע ההפרשות לקופת הגמל ולקרן ההשתלמות המועד בו נכנסה חובה זו לתוקף (ככל שקימת), שיעורן של הפרשות אלו ועמידת התובע בתנאים לביצוע ההפרשות מכוח ההסכמים הרלוונטים.   אשר על כן, בהעדר בסיס ראייתי לעניין עצם החובה לביצוע הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל, שיעור אותן ההפרשות, הן ביחס לגמול הניהול והן ביחס לגמול בגין העסקה בשעות נוספות ובעמידת התובע בתנאים לביצוע ההפרשות - נדחית התביעה לעניין זה.     סוף דבר     22. מהמקובץ עולה כי התביעה מתקבלת כלהלן:   א. הנתבעת תשלם לתובע גמול ניהול המתייחס לתקופה שעד אוגוסט 98 (כולל) בסכום של 34,714 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מאוגוסט 98.   למען הסר ספק משהתקבלה טענת התובע בנוגע לזכותו לקבלת גמול ניהול, יהיה התובע זכאי לקבלת גמול כאמור עבור התקופה שמספטמבר 98 ואילך.   ב. הנתבעת תשלם לתובע הפרשים בגין העסקה בשעות נוספות בסכום בסך של 25,355 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מאוגוסט 96.   ג. בנסיבות העניין תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.   23. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות, ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש.   ניתן היום יג' בטבת, תשס"ג (18 בדצמבר 2002) בהעדר הצדדים.   המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.   נציגת ציבור - ז. אברג'יל משה טוינה - שופט    חוזהדיני חינוך