1. התובע, שהועסק על ידי הנתבעת החל מיום 3.4.1999 ועד ליום 30.4.2003, הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 19,886 ₪. בכתב התביעה ציין התובע את סיבת הפסקת העבודה כדלקמן:- "התפטרות הנובעת ממצב בריאותי לקוי אשר לא איפשר לי להמשיך בעבודה. הנני נוטל תרופות באופן קבוע ויעיד על מצבי הבריאותי מסמך רפואי מצ"ב. יצויין כי לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 יראו התפטרות כמתואר לעיל כפיטורים." לכתב התביעה צירף התובע אישור שכותרתו "מכבי שירותי בריאות" חתום על ידי ד"ר ג'קי סרוב, מנהל חדר מיון פנימי, מרכז רפואי ת"א (איכילוב), מיום 26.8.2003, המופנה ל"כל המעוניין", בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "הנ"ל במעקבי כרופא המשפחה מזה כ-10 שנ ים. בשנים האחרונות החמרה בלחץ הדם מעקב לחץ נפשי...וקושי בהליכה ונהיגה. מטופל בטבלית קונקור עקב יתר ל.ד. ידוע כסובל מ- BH ולכן מוטפל בטבלית CADEX . לאור מחלותיו...ממליץ לשקול הפסקת עבודתו, מנוחה וחיים רגועים." כן צירף התובע לכתב התביעה "נספח לתביעת תשלום פיצויי פיטורין", בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "בתאריך 12/2002 הודעתי לבעת חברת עמישב מר אלי אידי כי הגעתי לגיל 70 ואין בכוחי להמשיך לעבוד. מר אלי אידי ביקש ממני למסור על כך למנהל החברה מר גדעון אפשטיין, הודעתי לו והוא ביקש הודעה בכתב, כתבתי לו מכתב ובו הודעתי כי מאחר ואין בכוחי להמשיך בעבודה אני אפסיק את עבודתי בתאריך 31.3.2003 ועד אז שימצאו לי מחליף. לא ציינתי במכתבי את סיבת הפסקת עבודתי שנבעה עקב מתחים בעבודה ומצב בריאותי - רצ"ב אישור רפואי. לאחר כ' חודש נמסר לי המכתב הנ"ל אבד והתבקשתי לכתוב מכתב חדש - ואכן כך עשיתי. בסוף חודש 3/2003 התבקשתי ע"י החשב מר ראובן זוכוביצקי להמשיך בעבודתי עוד חודש נוסף, הסכמתי לכך ועבדתי חודש נוסף עד סוף חודש 04/2003. עם הפסקת עבודתי בקשתי את דמי הנופש המגיעים לי, הפרש ימי החופשה שלא נוצלו וכן את כספי הפיצויים, עבור דמי הנופש וימי החופש קבלתי את התמורה בתאריך 10.07.2003 ואשר לכספי הפיצויים הודיעו לי כי הבקשה נמצאת בבירור. לאחר כמה שיחות טלפון עם מנהל החברה מר גדעון אפשטיין הוא מסר לי כי סכום הפיצויים אושר ע"י בעל החברה והועבר לעו"ד החברה. באמצע חודש 8/2003 פניתי לעו"ד החברה עו"ד אלי לזר והוא אישר לי הצ'ק סך 19000 +₪ נמצא אצלו ובעל החברה מר אלי אידי טרם חתם עליו מאחר והוא יצא להלויה בחיפה. ביום רביעי 18.082003 פניתי שוב לעו"ד אלי לזר והוא מסר לי כי מר אלי אידי טרם חתם על השיק וההחלטה נמצאת בידיו ובידי בנו מר בני אידי והם החליטו לא לשלם לי את כספי הפיצויים מאחר והתפטרתי..." 2. בכתב הגנתה טענה הנתבעת, בין השאר, כי התפטרותו של התובע לא הייתה קשורה כלל למצבו הרפואי, כפי שמכתב ההתפטרות של התובע מלמד. עוד הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובע החל עבודתו לאחר גיל 65 והתפטר מיוזמתו, כי התפטרותו הייתה, לדבריו, מיצוי רצונו להמשיך לעבוד, וכי התובע היה בדעה, וכך גם התבטא עם נציגי הנתבעת, כי הנו זכאי לפיצויי פיטורים בגלל גילו. כן טענה הנתבעת כי לאחר בדיקה משפטית התברר לנתבעת כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים במסגרת סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, משכך בדק התובע אפשרויות נוספות לזכאות לפיצויי פיטורים על רקע התפטרות והחליט לפנות לדרך המתווית בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים - התפטרות על רקע מצב בריאותו, ו"התאים" את דרישות החוק לתביעתו בדיעבד, לאחר סיום עבודתו והתפטרותו, וללא קשר אמיתי לנסיבות התפטרותו. עוד הוסיפה הנתבעת בהתייחס לאישור הרפואי כדלקמן:- א. האישור הרפואי אינו אישור של רופא תעסוקתי אלא של רופאו האישי של התובע. ב. האישור הוא מיום 26.8.03 לאחר התשובה השלילית שקיבל התובע לגבי זכאותו לפיצויי פיטורים. ג. האישור הרפואי אינו קשור את מצבו הרפואי של התובע לדרישות העבודה הנדרשות ממנו כמנהל חשבונות. ד. מהאישור הרפואי עולה כי התובע מטופל מזה 10 שנים, עוד בטרם עבד אצל הנתבעת, כלומר עוד לפני תחילת עבודתו מצבו הרפואי היה זהה לזה שבסיום עבודתו. 3. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני העיד התובע, ומטעם הנתבעת העיד מר גדעון אפשטיין, מנכ"ל הנתבעת. לתיק בית הדין הוגש מכתבו של התובע המופנה לנתבעת מיום 3.2.2003 בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "לאחר שהגעתי לגיל 70, ואין בכחי להמשיך לעבוד. אני מודיע בזאת על הפסקת עבודתי החל מ- 1.4.03". 4. המסגרת המשפטית 4.1 סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן-חוק פיצויי פיטורים) קובע לאמור:- "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו...ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי הפיטורים את התפטרותו כפיטורים...". כעולה מהאמור, שלושה תנאים מצטברים להתפטרות לרגל מצב בריאות:- ממצאים רפואיים, תנאי עבודה, שאר נסיבות העניין. שלושת תנאים אלה מהווים, ביחד, אמצעי ביקורת, שבעזרתם ניתן לבחון אם התפטרות מטעמי בריאות הייתה מוצדקת עד כדי לזכות את העובד בפיצויי פיטורים. (דב"ע לב/56-3 ד"ר שמואל נוביצקי נ' ציונה ביאדר, פד"ע ד' 259). על פי ההלכה הפסוקה, הנטל להוכיח כי אכן התקיימו תנאים אלה מוטל על העובד. (דב"ע מח/159-3 חיים שלום - מירון, סובל, שור ושות', פד"ע כ 290). עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי לא שהוכח כי העובד התפטר "לרגל מצב בריאותו ושמעשהו של העובד עמד בביקורת המשולשת הקבועה בחוק...דרוש עדיין, כדי לחייב את המעביד לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר, שהעובד העמיד אותו בעוד מועד על מצבו ועל כוונתו להתפטר עקב כך, היתה לו שות למצוא סידור הולם שימנע את ההתפטרות..." (דב"ע מא/35-3 שרה אברהם נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי, כרך יד (2), 149. יחד עם זאת, "אין להסיק מלשונו של סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, כלל לפיו עובד המתפטר מטעמי בריאות, חייב לנקוט בצעד זה או אחר, כדי לזכות בפיצויי פיטורים והמעביד חייב לנקוט צעד אחר כדי להיות פטור מכך. כל מקרה נדון לפי נסיבותיו, לפי המיוחד שבו, ובעניין המובא לערכאות, נותן בית הדין את דעתו למכלול העובדות, הבאות בחשבון ליישום הוראות החוק". (דב"ע לב/56-3 ד"ר שמואל נוביצקי ואח' נגד ציונה ביאדר, פד"ע ד 259). 6.2 סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים קובע, בין השאר, לאמור:- "התפטרה עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 או התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל 65 רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים..." על פי ההלכה הפסוקה, הוראה זו מכוונת אך רוק לעובדים שהחלו בעבודתם אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה טרם הגיעם לגיל הזכאות. (דב"ע מא/92-3 יוסף מורנו נ' חרות בע"מ, פד"ע יג 25). 7. לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי מהעדים שהעידו בפני, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק אני קובעת כדלקמן:- 7.1 התובע החל עבודתו בנתבעת, לאחר שמלאו לו 65 שנה, והועסק על ידה כמנהל חשבונות. 7.2 התובע סובל מלחץ דם יותר מ- 4 שנים, זה היה מצבו הבריאותי עובר לתחילת עבודתו בנתבעת, ולא חל בו כל שינוי במהלך עבודתו אצלה או עובר לסיום עבודתו. 7.3 לא שוכנעתי כי התובע התפטר מעבודתו בנתבעת בשל מצבו הבריאותי. שוכנעתי כי האמור במכתב ההתפטרות, על פיו התובע החליט להתפטר בהגיעו לגיל 70 ללא כל קשר למצבו הבריאותי. שוכנעתי כי התובע האמין כי התפטרות מחמת גיל מקנה לו את הזכות לפיצויי פיטורים, אולם משהתברר לו כי, במקרה שלו, מאחר והחל את עבודתו בנתבעת לאחר שמלאו לו 65 שנה, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, תמך בדיעבד את זכאותו לפיצויי פיטורים במצבו הבריאותי. האשור הרפואי שצירף התובע לכתב תביעתו נושא את התאריך 26.8.2003, כלומר המועד הוא לאחר הפסקת עבודתו בנתבעת, ואין בו כל אמירה, על פיה, ניתן להבין כי מצב בריאותו של התובע במועד ההודעה על התפטרותו היה כזה שהצדיק את התפטרותו. 7.4 לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע לא הרים את נטל הוכחה כי התפטר עקב מצב בריאותי לקוי, ועל כן תביעתו לפיצויי פיטורים - דינה להידחות. 8. סוף דבר 8.1 התביעה נדחית. 8.2 התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין. 8.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. 8.4 לתובע זכות לבקש רשות ערעור על פסק הדין מנשיא בית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. ניתן היום כ"ד בתמוז, תשס"ד (13 ביולי 2004) בהעדר הצדדים דינה אפרתי - שופטת נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשיהתפטרות