הזכות לפרטיות בהליך צו גילוי מסמכים

1. הערעור מכוון כנגד החלטתה של כב' הרשמת וולך מיום 31.5.04 בבקשת המשיב (התובע בתיק העיקרי) לגילוי ועיון במסמכים, כפי שיפורט. ענינה של התביעה, שהגיש המשיב אשר היה עובד של המערערת 1 כנגד המערערות (הנתבעות בתיק העיקרי) הוא לפיצוי כספי בגין: הפרת הסכם אופציה לפיו מערערת 1 התחייבה לטענתו להקצות לו מניות במקרה של מכירת שליטה בה; פיצוי בגין הפרת הסכם בין הצדדים לפיו המשיב אמור היה לשמש מנכ"ל אצל המערערת מס' 1 ולהחזיק במניות שלה; פיצוי בגין פיטורין שלא כדין. 2. המשיב הגיש בקשה לעיון במסמכים בתיק בש"א 2600/03 ובה הוא עתר לאפשר לו לעיין במסמכים הבאים: א. מסמכים הנוגעים לניהולה של מערערת מס' 2 (להלן: "חברת הבת") ומסמכים שנעשו עם צדדים שלישים ביחס להקצאת מניות בחברת הבת. ב. תנאי מכירת השליטה במערערת מס' 1. ג. כל נוסחי ו/או טיוטת ההסכמים שבין המשיב לבין מי מהמערערות ביחס לחלקו ולמעמדו של המשיב בחברת הבת. המשיב הודה בבקשה כי חלק מטיוטות אלה מצוי בידו. ד. הסכמים שנכרתו בין המערערות לבין מר אילן בחרי בענין חלקו ומעמדו בחברת הבת. המערערות התנגדו לבקשה, וכמו כן הגישו בקשה למחיקת בקשת התובע לגילוי מסמכים עקב שימוש לרעה בהליכי בית הדין היות והבקשה טורדנית וקנטרנית. המערערות נימקו את הבקשה למחיקת הבקשה לגילוי מסמכים בכך כי המשיב שלח ידו ברכושן ונטל עמו מסמכים ונתונים סודיים תוך הפרת חובת סודיות. כב' הרשמת בהחלטה מיום 3.8.03 דחתה את הבקשה למתן צו לעיון במסמכים, בהיותה גורפת וחורגת ממסגרת התיק. באשר לבקשת המערערות למחיקת הבקשה עקב שימוש לרעה בהליכי בית הדין, נתנה כב' הרשמת החלטה מיום 13.8.03 המפנה להחלטתה מיום 3.8.03. על החלטתה של כב' הרשמת מיום 3.8.03 הוגש ערעור בתיק 5927/03 והצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין לפיו, יוחזר התיק לכב' הרשמת ולך למתן החלטה מנומקת בבקשה לגילוי מסמכים. החלטה זו מיום 31.5.04 הוא נשוא הערעור הנדון. 3. החלטתה של כב' הרשמת: באשר למסמכים הנוגעים לניהולה של מערערת מס' 2 דחתה כב' הרשמת את הבקשה בהיותה גורפת, לא רלבנטית ומרחיבה את יריעת המחלוקת. באשר להקצאת מניות בחברת הבת ומינוי נושאי משרה בה, קבעה כב' הרשמת כי יש לנושא זה השלכה ישירה על הסוגיה שבמחלוקת ולפיכך ניתן על ידה צו לגילוי מסמכים בנושא זה. באשר למסמכים הנוגעים לתנאי מכירת השליטה במערערת 1 בשנת 2001 קבעה כב' הרשמת, כי יש למסמכים השלכה ישירה לסוגיית מימוש האופציה ולכן ניתן על ידה צו לגילוי ועיון במסמכים אלה. באשר לטיוטות הסכמים בין המשיב למערערות קבעה כב' הרשמת שאם אכן כטענת המערערות המסמכים נמצאים בשלמותם אצל המשיב, ניתן להצהיר על כך במפורש בתצהיר גילוי מסמכים ואם מדובר במסמכים נוספים הרי שאין מניעה לגלותם. באשר להסכם שנחתם בין המשיבות לבין מר אילן בחרי, דחתה כב' הרשמת את הבקשה שכן ההכרעה בתיק תהיה לגבי מה שסוכם ו/או הובטח למשיב עצמו ולא לכל אדם אחר. 4. טענות המערערות: א. יש לבטל את ההחלטה נשוא הערעור ולהשיב את התיק לכב' הרשמת, על מנת שתכריע בבקשה למחיקת הבקשה לגילוי מסמכים עקב שימוש לרעה בהליכי בית הדין. ביום 13.8.03 קבעה כב' הרשמת כי לאור דחיית הבקשה לגילוי מסמכים מיום 3.8.03 מתייתר הצורך לדיון בבקשת המחיקה. בערעור שהוגש על החלטת הרשמת מיום 3.8.03 הגיעו הצדדים להסכמה להחזרת התיק לכב' הרשמת למתן החלטה מנומקת בבקשה לגילוי מסמכים, אך המערערות עמדו על כך כי לאור החזרת התיק לכב' הרשמת עליה לדון גם בבקשת המחיקה. כב' הרשמת לא דנה בבקשה זו. ב. המסמכים הנוגעים לתנאי מכירת השליטה במערערת מס' 1 אינם רלבנטים לתביעה וחורגים ממסגרת הדיון. המשיב מעולם לא ביקש לממש את האופציה ואף אחד לא מנע ממנו את מימוש האופציה. ג. סעיף 8 להסכם האופציה מטיל על המערערת בעת מכירה של השליטה חובה לגרום שמוכר המניות יציע לרוכש גם את מניותיו של המשיב אך אינו מטיל חובה על הרוכש לרכוש את המניות מה גם שבשנת 2001 לא היו בידי המשיב כל מניות מאחר והוא לא ממש את האופציה. סעיף 8 להסכם דן במניות ולא באופציות. ד. כב' הרשמת בהחלטתה הפנתה לסעיף 9 להסכם האופציה אך סעיף זה לא מעניק כל זכות למשיב והוא עוסק בזכויות הרוכש. ה. מדובר בהעברת שליטה משפחתית אשר פרטיה סודיים ופרטי העברת השליטה תפגע בפרטיות משפחת בחרי. ו. את האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות הדיונית של התובע יש לקיים אם נדרוש ממנו קודם כל להוכיח כי הוא זכאי לאופציות. ז. באשר להקצאת מניות בחברת הבת ומינוי נושאי משרה בה, הרי שלא הוקצו מניות לאחרים ולצורך הוכחת הטענה צורף תדפיס עדכני מרשם החברות. כמו כן אין רלבנטיות להקצאת מניות והסכמים עם צדדים שלישיים לתביעת התובע מה גם שיש בהם משום פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים. טענות המשיב: א. באשר לבקשה למחיקת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים בשל שימוש לרעה בהליכי בית הדין, מדובר בטענה סתמית ולכן לא בכדי לא התייחסה כב' הרשמת לטענה זו שאין לה רלבנטיות לנושא גילוי המסמכים. ב. באשר למסמכים הנוגעים למכירת השליטה במערערת 1 יש להם רלבנטיות כדי לבחון אם מערערת 1 קיימה את התחייבותה כלפי המשיב בהתאם לסעיפים 8 ו-9, להסכם האופציה ולצורך כימות הסכום. ג. המשיב טען בכתב התביעה ובתצהיר כי מנעו ממנו את מימוש האופציה ולכן אין מקום לטעון כי יש בכך משום חוסר רלבנטיות והרחבת היריעה. ד. הצורך במסמכים הנוגעים להקצאת מניות ומינויים לתפקיד ניהול בחברת הבת נועד להוכיח שיקולים זרים מאחורי הפסקת עבודתו של התובע והפרת התחייבויות כלפיו. ה. המערערת היא שהודתה במכתבה (נספח ח' לתביעה) כי לחברת הבת מונו מנהלים אשר מחזיקים במניות, ולכן עליה לגלותם והדיווחים לרשם החברות אינם מעלים ואינם מורידים. ו. עקרון גילוי האמת היא המטרה העליונה והיא נובעת מזכות להליך ראוי, אשר יש להגבילו רק במקרים נדירים. באשר לטענת הפרטיות, אין מדובר במידע הנוגע לצנעת חייו של הפרט אלא במסמכים מסחריים שכמותם מתגלים כל יום בבית משפט. 5. ההכרעה: עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הרלבנטיות של המסמכים הנוגעים לתנאי מכירת השליטה במערערת 1 בשנת 2001. בענין הגדרת הרלבנטיות של המסמכים לצורך גילוי מסמכים נפסק כי: "...הרלבנטיות של מסמך לענין גילוי רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסיייע לקו החקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענינו של בעל דין אין לגלותו..." (ראה ברע"א 6546/94 בנק איגוד נגד אזולאי, פד"י מט (4) 54). המערערים בטענתם לחוסר רלבנטיות מתבססים על כך שהסכם האופציה מתייחס בסעיף 8, העוסק במכירת השליטה במערערת 1 למניות ולא לאופציות ואילו המשיב לא ביקש לממש את האופציות שהיו ברשותו. כב' הרשמת קבעה בהחלטתה כי למסמכים הנוגעים לתנאי מכירת השליטה בנתבעת 1 יש השלכה ישירה לסוגיית מימוש האופציה ובענין זה היא מסתמכת גם על סעיף 9 בהסכם האופציה. בענין זה מוסיפה כב' הרשמת: "גם לצורך השאלה אם אמנם התקיימו התנאים שזיכו את המבקש במימוש האופציה אם לאו יש מקום כי למבקש עצמו ולבית הדן הדן בענין זה יהיו מלוא הנתונים ולפיכך מדובר במסמכים רלבנטים. לענין זה אין כל משמעות לשאלה האם העברת השליטה היתה העברת שליטה משפחתית או לגבי גורמים זרים, שהרי הסכם האופציה כלל אינו עורך כל אבחנה לגבי מהות השליטה ולגבי מי תתבצע". לא מצאתי כל מקום להתערב בשיקול דעתה של כב' הרשמת לענין הרלבנטיות. המשיב טוען כי מימוש האופציה סוכל על ידי המערערת מס' 1. המסמכים הנדונים עשויים לסיייע למשיב בטענתו לגבי מימוש האופציה ולגבי התנהגות המערערת בעת העברת השליטה. מסמכים אלה סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר למשיב במישרין או בעקיפין לקדם את הענין נשוא המשפט והם עשויים לשפוך אור על עובדות, מהימנות, הבנת ההסכמים וכו' ולכן אין לומר לגביהם שאין הם רלבנטים לענין עצם גילויים. באשר לטענה כי יש בגילויים כדי לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים כשבענין זה שמות המערערות את הדגש על העובדה כי מדובר בהעברת שליטה משפחתית, נראה לבית הדין כי במקרה הנדון יש להעדיף את הזכות לגילוי מסמכים ולעיון בהם אשר מעגנת בחובה את האינטרס החברתי של עשיית משפט צדק והליך הוגן על פני הזכות לפרטיות. כאשר מתייחסים לנזקים לצדדים שלישיים המבחן הוא עד כמה הצד השלישי הוא זר לסכסוך או קרוב אליו. (ראה עב (ת"א) 300692/99 בנק עצמאות נגד בוחניק). במקרה שלפנינו מדובר בהסכם לפיו הועברה השליטה של המערערת מס' 1 לחברת בת ולכן הצד השלישי קרוב ביותר לסכסוך. הוא הדין לגבי המסמכים הנוגעים להקצאת מניות בחברת הבת ומינוי נושאי משרה בה. לטענת המערערים לפיה די בתדפיס רשם החברות כדי ליתר את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים הנוגעים להקצאת מניות בחברת הבת אין מקום, וזאת לאור מסמכים אחרים שלכאורה סותרים את האמור בתדפיס. אם אכן לא הוקצו מניות יש להצהיר על כך במפורש בתצהיר גילוי מסמכים. באשר לטיוטת ההסכמים בין המשיב למערערות, הרי שאין אלא לחזור על החלטת כב' הרשמת בענין זה על הנמקתה. 6. המסקנה הינה כי אין מקום להתערבות בהחלטתה של כב' הרשמת ויש לדחות את הערעור. יחד עם זאת, העלו המערערות טענה לפיה כב' הרשמת לא התייחסה ולא דנה בבקשתם למחיקת הבקשה לגילוי מסמכים עקב שימוש לרעה בהליכי בית הדין. יתכן והסיבה לכך נעוצה בנוסח פסק הדין שניתן בהסכמה לפיו הוחזר התיק לכב' הרשמת למתן החלטה מנומקת בבקשה לגילוי מסמכים ללא שהופנתה תשומת לבה למבוקש באותו פרוטוקול דיון לפיו התבקשה כב' הרשמת לדון גם בבקשת המערערות למחוק את הבקשה לגילוי מסמכים מחמת שימוש לא נאות בהליכי בית הדין. לפיכך, הגם שהערעור על ההחלטה לגילוי מסמכים נדחה, מוחזר הענין לכב' הרשמת לדון בבקשה מיום 16.7.03 למחוק את בקשת המשיב לגילוי מסמכים עקב שימוש לרעה בהליכי בית הדין. בנסיבות הענין, לאור התוצאה אין צו להוצאות. ניתן היום כ"ה בתשרי, תשס"ה (10 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםהזכות לפרטיותצווים