הגדרת ''חוקר פרטי''

הגדרת ''חוקר פרטי'' בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל''ב-1972 היא מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים או לצורך מסירת ידיעות לבעל רישיון לפי חוק שירות נתוני אשראי, התשס''ב-2002; לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות. (א) לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי''ב-1952; (2) הוא בגיר; (3) הוא סיים שתים-עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות-ערך לכך; (4) בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות - (א) במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או (ב) במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות; (5) הוא עמד בבחינות בידי ישראל ובאתיקה מקצועית, בהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים; 6) לדעת הועדה אין מניעה - מטעמים של בטחון הציבורי או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש - להענקת הרשיון. חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו. לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה. לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה: הוא חוקר פרטי רשוי; הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי. בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד. חוקר פרטיהגדרות משפטיות