##מה זה "תביעת השתקה" ? ## מדובר בתביעה ללא סיכוי של ממש, המוגשת בעיקר כדי להרתיע נתבע פשוט מניהול הליכים משפטיים כלפי גוף עתיר משאבים, עקב העומס הכלכלי שבעצם ניהול ההליכים. מונח זה (SLAPP-Strategic Lawsuits Against Public Participation באנגלית), התחדש בארצות הברית בעקבות תביעות ענק שהגישו תאגידים נגד פעילי איכות הסביבה במטרה להבהיל נתבעים ולהתישם על מנת שלא יפעלו כנגד התאגידים. ##האם המושג "תביעת השתקה" קיים בישראל ?## הדוקטרינה של "תביעת השתקה" במובנה האמריקאי, טרם אומצה באופן מלא במשפט הישראלי [ראו שחר טל "אימת הדיבה: מפת התמריצים להגשת תביעות SLAPP בישראל" משפטים מה 515 (2015)]. החוק הישראלי אינו מכיר במושג "תביעת השתקה". עם זאת קיימת פסיקה סותרת של הערכאה הדיונית אשר סברה שיש לקלוט את דוקטרינת תביעת ההשתקה למשפט הישראלי, ר' ת"א (פ"ת) 12217-12-16‏ בוגבו ישראל בע"מ נ' רבקה שמס (8.5.18). חוק איסור לשון הרע אינו מונע הגשת תביעה, אשר יכולה להיכנס ליסודות של "תביעת השתקה" על פי אותו מאמר. באופן עקרוני הדין הישראלי אינו מכיר בדוקטרינת "תביעת השתקה" כדוקטרינה המאפשרת דחיית תביעת לשון הרע. ר' ע"א ( מחוזי ת"א) 15267-09-17‏ סרנה נ' נתניהו (28.1.18) : "אין מחלוקת על כך שהחוק הישראלי אינו מכיר במושג "תביעת השתקה". עם זאת, במסגרת ההחלטה ברע"א 1688/18 סרנה נ' נתניהו (15.4.18), בית המשפט העליון אינו שולל את דוקטרינת תביעת ההשתקה (ר' סעיף 7 להחלטה), אלא מבאר כי המקרה הספציפי אינו מתאים לפיתוח הדוקטרינה. ##תביעת השתקה לשון הרע - מה אומר החוק ?## נעשו ניסיונות ע"י המחוקק לחוקק חוק בעניין. כך למשל, הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, התש"ע – 2010 (הצעת הח"כים שלי יחימוביץ, אורי אורבך וניצן הורוביץ). ובדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי ההצעה שואבת השראה מחקיקה שאומצה ב- 25 מדינות בארה"ב המכונה חקיקת ANTI SLAPP (Strategic Lawsuit Against Public Participation). בדברי ההסבר נכתב, כי הצעת החוק באה למנוע הגשת תביעות נזיקיות גדולות בעקבות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית. הצעת חוק נוספת בעניין היא הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, התשע"ה - 2015 של חברת הכנסת תמר זנדברג, ואף שם מודגש כי מדובר בתביעות נזיקיות גדולות תוך הדגשה כי " מדובר בהליכים ארוכים ויקרים שמרבית האנשים אינם יכולים לעמוד בעלויות הכלכליות ובמחיר הרגשי שלהן, להבדיל מאותם גורמים שמגישים תובענות אלו, אשר רובם עתירי הון והשפעה דוגמת חברות ענק, תאגידים ואנשים בעמדות כוח, להם משאבים בלתי נדלים כמעט". ##תביעת השתקה - סיכום:## המודעות לחשיבות זיהויה של תביעת השתקה כבשר מבשרה של קביעת המדיניות המשפטית ביחס לתביעות לשון הרע קנתה לעצמה שביתה בעת האחרונה אם בדעת המיעוט של כב' השופטת ד' ברק-ארז בע"א 7426/14 פלונית נ' אורי דניאל (2016) בה הוער כך: "חשוב שבית המשפט ייתן את דעתו, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, לשאלה האם תביעת לשון הרע שבפניו היא תביעה שמטרתה היא אך הגנה על השם הטוב או גם אמצעי להרתעה ולהפחדה מצדו של מי שיש לו נגישות עדיפה למשאבי משפט." [עמ' 84 לפסה"ד] , ואם בפסיקת הערכאות המבררות כאשר נקבע כי אם בית המשפט משתכנע כי המניע העיקרי להגשת התביעה היה הרתעה של הנתבע, רשאי בית המשפט להביא בחשבון עניין זה במסגרת מערכת האיזונים הכוללת, כמשקל נוסף לעבר הטיית הכף לדחיית התביעה" [ראו ת"ק 11803-11-16 דהרי נ' לוי (2017)]. כאשר המדובר בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי תאגיד שיש לו נגישות עדיפה כאמור למשאבי משפט, וזאת בעטיים של הליכים שניהל צרכן כנגדו בבית המשפט לתביעות קטנות, מוסד אשר תכליתו לעודד צרכנים לממש את זכויותיהם תוך יצירת אפיק דיוני חסכוני ללא ייצוג משפטי שיש בו על מנת לצמצם את הפער המובנה בינם לבין גופים גדולים בנגישות למשאבי משפט נדרשת לטעמי זהירות כפולה ומכופלת . [ראו רע"א 292/93 אריה סרבוז נ' ע. אופק בע"מ פ"ד מח(3) 177 , ד"ר ס' דויטש, "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן הצרכן" עיוני משפט ח (תשמ"א-מ"ב) 345]. לשון הרע / הוצאת דיבה